איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתבסיום המערך אנו רוצים לגרום לחניכים לקחת את כל העצמות שהעברנו להם ולהוציא אותן אל הפועל, להיות ולעזור בכל מקום שצריך. לעתים רבות חניכינו התרגלו להיות בצד המקבל, ואנו רוצים לגרום להם לראות את הכוחות שיש בהם לתת ולעזור בכל מה שצריך.
הכנות וציוד נדרש:
.
.
הציגו לחניכים את נחשון בן עמינדב, המוכר לנו מסיפור קריעת ים סוף.
בני ישראל יצאו ממצרים ועמדו לפני ים סוף. הם פחדו מאוד ולא ידעו מה לעשות. פתאום קם אדם אחד, נחשון בן עמינדב, והחליט לקפוץ למים. אחרי שקפץ למים ציווה השם את משה לנטות במקל על ים סוף, והים נחצה לשניים.
.
שחקו ‘ים–יבשה’ – הניחו מקל או מתחו קו באמצע החדר. חצי חדר יוגדר ‘ים’ והחצי האחר – ‘יבשה’. בכל פעם שתאמרו “ים” – כל השבט יצטרך לעמוד בחצי של הים, וכשתאמרו “יבשה” – כולם יצטרכו לעבור לצד של ‘היבשה’.
.
עברו לדמות יותר קרובה לזמננו – חנה סנש (קטעי יומן של חנה סנש בנספח 2).
.
הציגו את חנה סנש – אפשר שהיא תספר על עצמה ועל שהיא הולכת להיות צנחנית בהונגריה ולעזור ליהודי הונגריה לעלות לארץ. אפשר גם להציג את חנה סנש יושבת וכותבת את היומן בקול.
.
יחיאל אליאש (מכל ההצגות בפעולות הקודמות) יגיע לבקר גם כאן, בפעולה האחרונה.
“שלום חברים, על מי למדתם עכשיו? גם אנחנו בבני עקיבא היינו כמו אברהם אבינו, נחשון בן עמינדב וחנה סנש, הקמנו תנועת נוער כשהיה צריך, עלינו ליישב את ארץ ישראל, למדנו תורה ועזרנו בכל דבר, ואני מאחל לכם גם להמשיך להיות קשורים לבני עקיבא, לתת ולעזור בכל מה שצריך”.
.
שאלו את החניכים:
.
.
סכמו את המשחק: בכל פעם שביקשו מאתנו לעשות “המלך אמר” – עשינו, וכך אנחנו רוצים להיות גם בחיים.
.
חניכים יקרים, שבט יובל הנכבד, אתם מוכנים? מחיאות כפיים סוערות! אנחנו מקימים את חבורת ה’הנני’. כל אחד מהחניכים נותן כיף, ובזאת מצטרף לחבורת ה’הנני’. חבורת ה’הנני’ של שבט יובל מתחייבת לעזור לסניף בכל מה שצריך ולהיענות לבקשותיה של הקומונרית בכל דבר. אפשר להמציא לחבורה גם ססמה סודית וכִּיף סודי. הראו לקומונרית את החבורה והסבירו לה מי אתם (אם יש חניך שמסוגל להסביר לקומונרית, בקשו ממנו להסביר לה). חשוב שהקומונרית תנכח בשלב זה וחשוב שהיא באמת תיעזר בכם בדברים שהיא צריכה.
.
.
בפעולה זו סיכמתם את מערך בני עקיבא. הזכירו לחניכים את כל הפעולות שעברתם עד כה. אפשר להביא חפץ שקשור לכל פעולה ולהניח בחדר, ובכך להזכיר את כל הפעולות). סיימו בשירת המנון התנועה.
.
הצעה לצ’ופר:
תנו לכל חניך מדליה או תעודה: גם אני חבר בחבורת ‘הנני’ של שבט יובל (נספח 3).
.
.
כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות למען עמו, ארצו ותורתו; לשאול את עצמו כיצד הוא יכול לחיות חיים של משמעות ועשייה.
.
“וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי” (בראשית כב, א).
.
ויאמר הנני:
.
הנני לכהונה. הנני למלכות.
.
הנני לשחוט. הנני להיהרג (תנחומא קדום).
.
הקב”ה קורא בשמו של אברהם, ואברהם משיב: “הנני”.
.
“הנני” – לכל שליחות, לכל פקודה, גם לקשה ביותר, לנעלה ביותר מטעם ההשגחה העליונה.
.
“הנני” לכל פקודה מאת ה’, גם הקשה והנשגבה ביותר.
.
“הנני” – מיד וללא היסוס. ללא תנאי.
.
“הנני” – כולי, ללא שיעור וללא שיור.
.
“הנני” – בבחינה של התייצבות, מלאה, מוחלטת, לקריאת מלכו של עולם (‘מן הבאר’, הרב בר-שאול זצ”ל, עמ’ 23).
.
אברהם הוא אבינו ואנו צריכים להיות בניו, ללמוד ממנו לומר “הנני”. כל אחד לפי כוחו ויכולתו, כל אחד לפי אתגרי חייו. כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות למען עמו, ארצו ותורתו; לשאול את עצמו כיצד הוא יכול לחיות חיים של משמעות ועשייה, חיים של אידיאליסטיות ונתינה כחלק מרכזי מחיי התורה שלו.
.
אומר הנביא ישעיהו: “וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי” (ישעיהו ו ח).
.
אנו מבקשים לאמץ את דברי הנביא מתוך רצון לחנך את עצמנו לחיות בתודעת שליחות דומה, לחנך את עצמנו ובע”ה את תלמידינו לחיות חיים של מסירות.
.
הרקע לבחירת הנושא הוא ההכרה כי בעולם המערבי קיימים זרמי תרבות ומחשבה המכוונים את האדם לחפש רק את אושרו (ועושרו) הפרטי. רבים מודדים כל פעילות נוכח השאלה “מה יצא לי מזה”. שאיפתם העיקרית היא להשיג נוחות אישית ולצבור חוויות מהנאות תוך כדי סיפוק צרכים. זרמים אלו מגיעים גם אלינו, ומהווים אתגר רוחני וחינוכי בעל חשיבות עצומה.
.
לעומתם, אנו מבקשים לחנך את עצמנו (ואת תלמידינו בעתיד) באופן שכל אחד יראה את עצמו כשליח של ה’ יתברך, ואת חייו כשליחות. זכינו לחיות בדור שבו עם ישראל שב לארצו ולעצמו, ובע”ה גם לתורתו. אנו מבקשים לחנך את עצמנו ואת תלמידינו לחיים של עשייה ואידיאליסטיות, כל אחד לפי כוחותיו ונטיותיו.
.
הנושא השנתי של “הנני – שלחני” בא להזכיר לנו את חובתנו לחיות חיים של מסירות נפש; חיים שיש בהם התמדה ועמל מתמשכים למען כל הקדוש והיקר לנו. חיים של “הנני – שלחני” צריכים ויכולים להתבטא אצל כל אחד בצורות שונות. אצל אחד זה בשליחות לאומית שהוא נוטל על עצמו בגולה, ואצל אחר – בהתמסרותו להקמת יישוב חדש בחבל ארץ צחיח; אצל אחד זה יתבטא בעמל מתמיד למען ביסוסו של מוסד חינוכי חדש, ואצל אחר – באימוץ פרטני של משפחה במצוקה; אצל אחד זה יתבטא במאבק מתמשך ולעתים סיזיפי למען ילד “בסיכון” שכולם רוצים להדיחו מבית הספר, ואצל אחר – בהנעת פעילות קהילתית שבה נוטלים חלק סוגי אנשים שונים; אצל אחד זה יתבטא בהפצת תורה מתמשכת מתוך עמל ומאמץ, ואצל אחר – בסך רחב של מעשים קטנים שנועדו להיטיב עם זולתו.
.
המשותף לכולם: הכמיהה לחיים של שליחות. לחיים של אידיאליסטיות שבהם האדם שואל את עצמו היכן הוא צריך ויכול לפעול למען… חיים שבהם משיב האדם לבוראו כל יום מחדש: “הנני – שלחני”.
.
אך השאלה העיקרית שצריכה ללוות אותנו היא היכן נפגוש אותו בחיינו האישיים…
.
.
בודפשט 27.10.1938
.
אינני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית. מילה זו אומרת הרבה מאוד. אומר בקיצור מה משמעותה בשבילי: אני מרגישה שעכשיו אני יהודייה בעלת הכרה, ובכל מאודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה.
.
נקל להבין שרעיון זה לא נולד בן לילה. לפני שלוש שנים, כאשר שמעתי בפעם הראשונה על הציונות, התנגדתי לה בכל כוחי. אבל המאורעות והתקופה שבה אנו חיים קרבו אותי בינתיים לרעיון זה. כמה שמחה אני שהגעתי אליו. עכשיו חשה אני קרקע מתחת לרגליי ורואה לפניי מטרה אשר כדאי לעמול למענה. אתחיל ללמוד עברית, אבקר בחוג העוסק בכך – במלה אחת רוצה אני לפעול במרץ.
.
השתניתי לגמרי וכה טוב לי ככה. האמונה נחוצה מאוד לאדם וחשוב שתהיה לו הרגשה שחייו אינם מיותרים, אינם חולפים לריק, שהוא ממלא תפקיד. את כל אלו נותנת לי הציונות. ולא אכפת לי שאני שומעת הרבה דעות מנוגדות. העיקר בשבילי שאני מאמינה בהגשמת הציונות. הכרתי הברורה היא כי זהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית וכי המפעל הנהדר בארץ ישראל הולך ומוקם על יסוד איתן. אני יודעת שיהיה קשה אבל הכול כדאי.
.
שדות ים קיסריה, 29.5.1943
.
אני מחכה ליום שיקראו לי. אינני יכולה לחשוב על דבר אחר. נדמה לי שכלפי חוץ אין מרגישים בי שינוי. אני ממלאת את עבודתי היום-יומית כרגיל. אבל יש שארגיש שאני מסתכלת כאן על הכול כאילו ממרחק.
.
את הכול אני רואה כבר מבחינה זו – האם הוא דרוש לי לקראת התפקיד החדש או לא. אינני רוצה להתקשר לאנשים, יותר קל ללכת. לא, זה שקר, דווקא עכשיו הייתי רוצה אדם קרוב לי.
.
יש דברים שאין לבטא אותם. האדם נוטה לטשטש אותם ומדמה לעצמו שכל עוד המלה לא נאמרה אין הדבר קיים. אני מבקשת ומתפללת רק לדבר אחד, לבל תמשך זמן רב הציפייה, שאגיע למעשים בקרוב. והשאר – אינני מפחדת מכלום, אני בטוחה בעצמי ואני מוכנה לכול.
.
שדות ים קיסריה 11.1.1944
.
השבוע אסע למצרים. מגויסת-חיילת, על תנאי הגיוס, על רגשותיי מסביב לזה, על החדשות לכך – ועל מה שלפניי – אין ברצוני לכתוב. אני רוצה להאמין שנכון הוא אשר עשיתי ואעשה. את השאר יגיד הזמן. (כך מסתיים היומן).
.
סיפורי ה’הנני’ נבנו בהדרגה, מתקופת התנ”ך עד איש שאנחנו מכירים, והדרגה זו חשובה כדי לגרום לחניכים להתחבר ולא להשאיר את התכונה רק במסגרת ‘סיפור אגדה’.
הרחבה למדריכים:
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111999/jewish/-.htm
http://www.hannahsenesh.org.il/Sc.asp?ID=844
.