איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתאחרי שהבנו שיש לנו מה לקבל וללמוד מכל אחד ואחת מעם ישראל ננסה לבנות בחניכנו את הרצון לתת מעצמם למען עם ישראל; למסור את הנפש למען עם ישראל.
.
ציוד נדרש: חבילת סוכריות (או כל ממתק אחר), פתקים בשני צבעים שונים כמספר החניכים, כרטיסיות של משחק הזיכרון, כרטיסיות של דילמות.
.
.
הניחו במרכז המעגל חבילת סוכריות והסבירו לחניכים שכדי לקבל מהסוכריות יש כמה כללים: כל חניך מקבל שני פתקים בצבעים שונים. אם כל החניכים ירימו יחד פתק בצבע אחד, הם יקבלו כולם יחד שלוש סוכריות. אם כולם ירימו פתק בצבע אחד ורק חניך אחד ירים פתק בצבע אחר – הוא יקבל עשר סוכריות והשאר לא יקבלו בכלל. אם כולם מרימים פתק בצבע אחד ושניים אחרים פתק בצבע אחר – אף אחד אינו מקבל כלום. אסור להם לדבר זה עם זה.
.
שאלו את החניכים שהרימו פתק בכל אחד מהצבעים: למה עשיתם את זה?
.
שאלו את כלל החניכים: מהי לדעתכם הדרך היעילה ביותר להרוויח סוכריות רבות ככל האפשר? אבל הדרך הזו דורשת ממני לוותר על עשר סוכריות ולהרוויח רק שלוש?…
.
בסופו של דבר הדרך הכי יעילה להשיג הכי הרבה סוכריות היא על ידי תאום של כולם להרים פתק באותו צבע. רק אם כולם יתחשבו בכולם ויהיו מוכנים לוותר על שלהם, לתת מעצמם ולא להרוויח עשר סוכריות, כולם יוכלו להרוויח הרבה סוכריות. כדי שלא רק אני ארוויח אלא כולם ירוויחו עליי לוותר, לתת מעצמי. יצירת משהו גדול יותר דורשת ממני לתת מעצמי למען מישהו אחר.
.
.
.
שאלו את החניכים: מה משותף לכל הדמויות הללו?
כל הדמויות האלה חיו חיים של מסירות נפש למען עם ישראל. הן אנשים שנתנו משהו מעצמם ומהחיים שלהם למען הכלל; למען עם ישראל.
.
המשיכו לשאול: מדוע לדעתכם הדמויות האלה בחרו לפעול דווקא בדרך שבה פעלו? למה היו מוכנים לתת מעצמם למען עם ישראל?
כדי שעם ישראל ימשיך להתקיים יש צורך שכל אחד ואחת ייתנו משהו מעצמם למען עם ישראל, וכדי שעם ישראל ימשיך לחיות ויתקדם חשוב שכולנו נבין שהיותנו חלק ממנו דורשת מאתנו לתת מעצמנו ולפעמים אפילו לוותר למען משהו גדול יותר, כמו שראינו במתודה עם הסוכריות.
.
.
חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה דילמה הקשורה לנתינה ולמסירות נפש למען עם ישראל (נספח 3). בקשו מהחניכים לקרוא את הדילמה ולדון בה.
בקשו מכל קבוצה להציג את הדילמה שלה, לספר מה ההחלטה שקיבלו ולנמקה.
.
.
.
הקיום של עם ישראל תלוי בהבנת כל אחד מאתנו שהוא צריך לתת מעצמו. לא די להיות חלק מעם ישראל, לדעת שיש לנו קשר ייחודי ולקבל וללמוד מכל אחד; היותנו חלק מעם ישראל דורשת מאתנו לתת מעצמנו ולמסור את נפשנו למען עם ישראל.
כדי שכולם יקבלו סוכריות היה על כל אחד מאתנו לוותר ולא לקחת לעצמו עשר סוכריות, כך גם בדילמות ובכל הדמויות הגדולות שראינו במשחק – עם ישראל חי ונושם בזכות אנשים שנתנו מעצמם למען הכלל.
.
כרטיסיות עם תמונות ושמות+כרטיסיות עם הסבר על הדמויות – בקובץ נפרד .
—
"החיים תופסים הם את ערכם רק עם הדעה של קדושת מסירות הנפש. כשיש על מה למסור את החיים, אז החיים הם דבר שיש להם ערך של חופש, של קודש ושל הוד, וכל לח החיים הוא מתגלה בזיוו על ידי קדושת מסירות נפש…" )הרב קוק, שמונה קבצים, קובץ ה, פסקה רנו, עמ' קעד).
—
דילמה 1
יהודה לומד בכיתה יא בחיפה. החלום של יהודה הוא להתגייס ליחידה קרבית מובחרת בצבא. מכיתה ח החל יהודה באימוני כושר כדי להגשים את חלומו. ליהודה יש דוד שמשרת ביחידה מובחרת, והוא כל הזמן מספר לו על המבצעים שהוא יוצא אליהם. יהודה וחבריו יוצאים לריצות ולאימונים בכל שבוע בחוף הים. בתחילת השנה קיבל יהודה צו ראשון והלך לימי מיון. יהודה נער מוכשר וחכם מאוד; הוא עושה 5 יחידות במתמטיקה, במחשבים ובפיזיקה. יהודה קיבל מכתב שהצבא רוצה לשבץ אותו ליחידה מובחרת בחיל המודיעין מאחר שיש לו יכולות גבוהות דווקא בתחום שאינו קרבי. יהודה מבואס. הוא רוצה כל כך להתגייס ליחידה קרבית כמו כל החברים שלו, ומתלבט אם לקבל את החלטת הצבא או לפעול לשנותה.
—
דילמה 2
נילי מסיימת כיתה ז בבית הספר 'תחכמוני' בנתניה ותוהה איך לנצל את חופשת הקיץ שלה: יש בעיר שתי קייטנות שמחפשות מד"ציות לקייטנת הקיץ שלהן, ונילי מתלבטת לאיזו קייטנה ללכת. קייטנת אחת היא בכל יום ב-9:00–16:30, והקייטנה האחרת היא ב-8:00–13:30. אם היא תעבוד בקייטנה שמסתיימת ב-16:30 היא תרוויח עוד כסף כי תעבוד שעות רבות יותר; אם היא תעבוד בקייטנה שמסתיימת ב-13:30 היא תספיק להצטרף לחברות שלה מהשבט שהולכות שלוש פעמים בשבוע ב-14:30–17:30 לבית החולים 'לניאדו' ומעבירות פעילות לילדים המאושפזים שם. נילי מתלבטת – מצד אחד היא ממש רוצה להצטרף לחבורת מהשבט ולהיות שותפה בפעילות לילדים החולים ומצד אחר היא ממש רוצה להרוויח כסף במהלך הקיץ.
—
דילמה 3
דן יוצא בכל יום לאימון ריצה. יש לו מסלול ריצה קבוע ביישוב: הוא מתחיל במגרש הספורט, ממשיך לבית הכנסת, לבית הספר ולספרייה, ובסוף הוא רץ עד לכניסה ליישוב וחוזר הביתה. במהלך הריצה, כשהיה ליד הכניסה ליישוב, ראה שהגיעה משאית גדולה שפניה לספרייה. הוא נזכר שבשבת אימא שלו סיפרה שהשבוע יחדשו את הציוד בספרייה. כשעבר ליד הספרייה ראה את הספרנית ואת אב הבית מחכים מחוץ לספרייה עם שתי עגלות גדולות. דן ממש עייף. הוא לקראת סיום הריצה והדבר היחיד שבא לו לעשות עכשיו הוא להתקלח ולאכול ארוחת ערב, אבל הוא יודע שהוא ממש יכול לעזור לספרנית ולאב הבית.
—
דילמה 4
רוני חניכה בשבט מעלות בסניף תל אביב. ביום חמישי הקרוב קבעו חברי השבט של רוני ללכת יחד לעמותת 'משביע לכל חי רצון' לעזור באריזת מצרכים וחלוקתם למשפחות נזקקות. ביום רביעי בערב שכנה של רוני התקשרה אליה וביקה ממנה לשמרטף על ילדיה ביום חמישי אחר הצהריים כי יש לה תור לרופא והיא הייתה שמחה שרוני תעשה לה בייביסיטר. רוני מתלבטת מה לעשות…
"החיים תופסים הם את ערכם רק עם הדעה של קדושת מסירות הנפש. כשיש על מה למסור את החיים, אז החיים הם דבר שיש להם ערך של חופש, של קודש ושל הוד, וכל לח החיים הוא מתגלה בזיוו על ידי קדושת מסירות הנפש. ומסירות הנפש היא ראויה להיות על תוכן כל כך עשיר ומלא, עד שכל העושר של החיים, עם כל תנובתו האידיאלית הרוחנית העליונה, יהיה נשאב אל תוכו ובטל אליו כניצוץ בלהבת, וזאת יוצאת אל הפועל על ידי מסירות הנפש שבקדושה, של קבלת מלכות שמים שבאמונה וכל קדושתה. חשק מסירות הנפש בשביל היסוד העליון שכל חי העולמים אצורים בו, הוא מבסס את החיים, ונותן להם את צביונם האמתי, עד שכל מרץ, כל עז וחיל, כל שאיפה טהורה מלאת חיים, היוצאת מן הכח אל הפועל בחיי יום יום, מאמונת המשפחה ואידיאליותה, עד רום השאיפות היותר כלליות, המתבטאות במפעלותיהם ויצירותיהם של טובי החושבים ושל טובי הפועלים והיוצרים שבעולם, כולם יונקים הם מזיו הקודש של תשוקת מסירות הנפש על קידוש השם, וכולם הם מסתעפים מהאידיאליות הישראלית העליונה, אשר התבטאה בעומק וכל רוחב ועושר, בכל אמת וטוהר, בכל זיו וחדות עולמי עולמים, על ידי רבי עקיבא ברוממות נקודת קדושתו, כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך, מתי יבוא לידי ואקיימנו. הוד העליון של המות בגניזת אורו, המתנוצץ על ידו, חי בו, והוא יוצר את החיים, ממתים ידך ד', ממתים מחלד חלקם בחיים, וצפונך תמלא בטנם. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלהיו" (שמונה קבצים, קובץ ה, פסקה רנו).
מקורות להרחבה: הרב קוק, שמונה קבצים, קובץ ה פסקה רנו (נספח 4).