תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש

קוביות / חלקי פאזל, 2 ציורים גדולים זהים, חבל, קלפי תמונות

.

מהלך הפעולה

.
שלב א :

.
משחקים 2 משחקים:
.

* משחק ראשון – תחרות אישית. עושים משחק משימות שכל חניך מתמודד בו בנפרד. (לדוג: תחרות ריצה והראשון שמגיע מנצח, הראשון המצליח להשיג משהו מסויים וכו..) כל פעם שחניך זוכה הוא מקבל חלק מפאזל, משחקים עד שגומרים לחלק את כל החלקים.
.

* משחק שני – תחרות שבטית (לדוג: כל השבט צריך לעשות פרמידה, לשחק 21 מבלי שהכדור נופל, משחק הכיסאות וכו..) בכל פעם שהשבט מצליח לעמוד במשימה הוא מקבל חלק מפאזל. גם כאן משחקים עד שנגמרים כל החלקים.
.

בסוף המשחק הראשון ממבקשים מכל חניך שקיבל חלק מפאזל שינסה לעשות איתו משהו. כל מה שהחניך עושה המדריך צריך להגיד “זה יפה מאוד או יצירתי הרעיון שלך אבל זה חסר וקטן”
.

בסוף המשחק השני מבקשים מכל החניכים לעשות עם החלקים משהו, כמובן שהם יחברו אותם לתמונה גדולה.

.

הרעיון של המשחק הוא שכשיש לך חלק אחד זה מכובד והוא אפילו יכול להיות יפה אבל הוא חסר, והכח שלו מצומצם. אבל כשמחברים את כל החלקים ביחד יוצא משהו גדול ויפה והערך והכח של כל חלק מתעצם (אפשר לעשות את אותו העיקרון רק עם קוביות ובסוף לבקש שיבנו מגדל)
.

עוד הצעה למשחק על אותו עיקרון:
.

מציירים 2 תמונות גדולות זהות, אחת גוזרים ואת השניה משאירים שלימה.

מניחים את כל החלקים על הרצפה ומבקשים מכל חניך שיגיד איזה חלק בעיניו הכי יפה. בסוף מביאים לחניכים את התמונה השלמה ושואלים אותם מה יותר יפה, החלקים או התמונה.

.

הרעיון של המשחק הוא כמו הרעיון של המשחק הקודם, כל אחד בנפרד הוא יפה אבל חסר.

.

שלב ב :

.
משחקים את המשחק ‘משוך בחבל’ ב-3 שלבים:
.

* שלב ראשון – מבקשים מקבוצה אחת (בלי שהשניה תשמע) לא להתנגד לקבוצה השניה.

* שלב שני – מבקשים מכל קבוצה (בנפרד, מבלי שהקבוצה השניה תשמע) לא למשוך בחבל ולא להתנגד.

* שלב שלישי – משחקים רגיל.
.

במשחק הראשון ראינו שקבוצה אחת לא מתנגדת אז היא ‘נסחפת’ בקלות אחרי הקבוצה השניה ותוך כמה שניות נגמר המשחק.
.

במשחק השני ראינו שכשאף אחד לא מתנגד ומושך לכיוון שלו אין משחק בכלל.. אבל במשחק השלישי שכולם משכו והתנגדו היה משחק מעולה! כולם התאמצו ואיתגרו את עצמם.

.

ככה זה גם עם דעות שונות ואנשים מגוונים בשבט, אם כולנו נהיה אותו דבר ולאף אחד לא תהיה עמדה משלו השבט לא יהיה יותר מידי עניין וכל אחד ילך לדרכו, אם כולנו נלך אחרי קול אחד תהיה אחידות וחוסר עניין.. אבל אם לכל אחד תהיה את הדעה שלו, והוא ידע להחזיק בה יהיה שבט חזק ויציב. כי כשאני שומע דעה שהיא אחרת ממני או פוגש חבר שאורח החיים שלו אחר ממני זה מפגיש אותי עם מציאות אחרת, זה מכריח אותי להתמודד מולה ולברר את הדרך שלי. זה לא ח”ו מחליש אותי ושובר אותי להפך –  זה מאתגר אותי, דורש ריכוז, תשומת לב, והוצאה של כוחות החוצה, אבל זה מה שיהפוך את השבט שלנו לשבט טוב מלא עניין. שכולנו רוצים להיות חלק מה “משחק” הזה.
.

שלב ג :

.
נפזר על הרצפה קלפים עם תמונות (אפשר גם בלי,אבל רצוי, התמונות בדר”כ מדייקות יותר את החניכים)

.
מבקשים מכל חניך לבחור קלף שמבחינתו משקף את התחושה שלו כפרט בתוך השבט (לדוג: סירה – אני מרגיש שכולנו בתוך סירה ואני אחד הנוסעים. עלים בשלכת- אני מרגיש שהחבורה מפוזרת ואני סתם עוד עלה..) ובמה השבט תורם ומוסיף לו כפרט.
.

סיכום

.
בפעולה היום הבנו שלא רק הפרט תורם לכלל אלא שגם הכלל תורם לפרט ומעצים אותו.
.

לכל אחד מאיתנו יש כח אבל כשהוא פועל לבד הוא מצומצם יותר וכח ההשפעה שלו קטן אך כשאנחנו מתאגדים כחבורה הכח של כל אחד מתעצם ויש לו יותר מקום לפרוץ.
.

התאגדות של חבורה לא פוסלת את הפרט, לכן אנחנו לא מבטלים דעות מנוגדות או לא מקבלים חניכים שונים. אנחנו לא שואפים ליצור אחידות בשבט, אנחנו שואפים ליצור אחדות.  מקום בו יש לכל אחד את המקום שלו מבלי להתנצל או להצטמצם ועדיין שתהיה אווירה פתוחה ומקבלת.
.

הצעה לצופר-

ציור של פאזל ועליו רשום “השלם גדול מסך חלקיו” (אריסטו)

.

נספח

 .

מקורות להרחבה

עין איה , שבת ב. (נספח)
.