איתור סניפים וכפרי בוגרים
לפני שאנחנו רצים להגדיל את השבט נעצור ונחשוב: מהן התכונות שהשבט שלנו צריך לרכוש כדי להיות מסוגל לקבל עוד חניך? כל חניך?
מטרת שלב זה היא לפתוח עם החניכים את נושא השבט בכלליות, כדי שיראו את היתרונות שבו.
פזרו על הרצפה בארבעה מוקדים את השלטים הללו: “מסכים/מה מאוד”, “מסכים/מה מעט”, “לא כל כך מסכים/מה”, “לא מסכים/מה בכלל”.
הקריאו משפטים הנוגעים לשבט ובקשו מהחניכים בכל פעם לעמוד ליד השלט שמבטא את דעתם על המשפט שהקראתם:
.
שלב זה מתחלק לשלושה חלקים, על פי שלוש תכונות עיקריות שתרצו לרכוש כשבט; בכל תכונה תתנסו קודם כול במשחק קצר, ולאחר מכן תלמדו עליה או תדונו דיון קצר.
למדריכים –
.
עין טובה – ‘לראות את הלב’
למדריכים – חשוב שיהיו יותר קלפים או חפצים ממספר החניכים, כדי שתהיה לחניכים בחירה טובה, ולא יבחרו לומר תכונה מסוימת רק כי זה מה שנשאר…
תנו לפני כן מעט רקע לסיפור. הסיפור מספר על דרור וינברג, שהיה מח”ט חברון. בליל שבת י”א בכסלו תשס”ג ביצעה חוליית מחבלים פיגוע ב’ציר המתפללים’ בחברון, ודרור מיהר לאירוע. כאשר יצא מהג’יפ כדי לאתר את המחבלים, נפגע ממכת אש ונהרג. הסיפור שנקרא כעת לקוח מתוך ספר שנכתב עליו, ‘וקראתם דרור’. את הסיפור מספר רוברט, צלם שראה את דרור בטקס של חטיבת הצנחנים, שבו זכה הגדוד של דרור לתואר ‘הגדוד המצטיין’.
לאחר הסיפור שאלו את החניכים: מה הכוונה במילים ‘רואה עד הלב’? מה יש בלב שאין רואים כלפי חוץ?
סכמו: עין טובה פירושה מבט שאינו נעצר במסכים החיצוניים, בסטיגמות שיש לי על כל מי שסביבי, אלא מבט החודר פנימה ורואה את העומק, את התכונות הטובות שבכל אחד מחבריי – גם אם הוא שונה ממני. כשבט אנחנו רוצים לבחור להסתכל על הטוב, לחפש את החיובי בכל אחד וחס וחלילה לא להתרכז בשלילי.
.
ערבות הדדית – ‘כי כולנו כאן ביחד’
למדריכים – אם השבט קטן, אפשר לשחק כקבוצה אחת שמנסה להגיע לצד האחר מהר ככל האפשר, ולא כתחרות בין קבוצות.
בזמן המשחק שימו לב איך החניכים נעזרים זה בזה על מנת להצטמצם על המצופים ולהעביר אותם מאיש לרעהו…
סכמו: ערבות הדדית משמעותה ההרגשה שכולנו יחד, ולכן אם חבר אחד נמצא בקושי או בשמחה – כולם משתתפים בהם אתו, נותנים את התחושה שאף אחד אינו לבד.
.
כבוד – ‘בלי”ץ!’
הרבה פעמים מה שנראה לנו מבחוץ כמשחק, פוגע במישהו מהחברים אפילו בלי שנשים לב. פעמים רבות אנחנו ‘יורדים’ על חברים, זורקים הערות שנראות לנו מצחיקות, אבל לחבר זה כואב.
שאלו את החניכים: למה אנשים מדברים בציניות, יורדים על אחרים? (מוריד אחרים ומעלה אותי, חוסם את עצמי מלהיות כן ולהיפתח).
איך אפשר ליצור בשבט שלנו מצב שפוגעים פחות זה בזה? איך יוצרים בשבט תחושה של כבוד לכל אחד ואחד?
הציגו את שלוש התכונות בעזרת השלט שתליתם אחרי כל חלק, וסכמו: כדי שהשבט שלנו יוכל לגדול ולקלוט אליו עוד החניכים, וקודם כול לקבל באמת את מי שכבר נמצא בו – חשוב שנתבונן בעין פנימית וטובה, שנהיה עם כל אחד כאשר הוא מתמודד עם קושי ושנפתח יכולת לכבד כל אחד ואחד.
.
שאלו את החניכים:
ערכו הצבעה באיזו מהתכונות השבט הכי צריך להתקדם, ושאלו את החניכים כיצד אתם יכולים לעשות זאת בחודש הקרוב. בסוף החודש, לקראת שבת ארגון, פתחו את העניין מחדש ובדקו האם הצלחתם להשתפר בתכונה ההיא, ובחרו את התכונה הבאה J
תעתועי ראייה
חכמה, רגישות, חברות אמת, הקשבה, מתן עצות טובות, הנהגה, הצחקה, שמחת חיים, אכפתיות, כנות, משקיענות, חברותיות, נדיבות, צניעות, סלחנות, עדינות, התחשבות, יזמה, סקרנות, חריצות, שאפתנות, יצירתיות, דבקות במטרה, החלטיות, זהירות, אחריות, אופטימיות, אהבה, יושר, צדיקות, פייסנות, ענווה.
.
רואה עד הלב (מתוך ‘וקראתם דרור’, רונית לוינשטיין-מלץ)
התפעלתי מהאופן שבו דרור מתנהל בטבעיות עם קצינים בכירים מצד אחד, ומשתלב בקלות עם החיילים בגדוד מצד שני. הרבה תמונות שלו צילמתי: לוחץ יד לרמטכ”ל, צ’פחה לאלוף הפיקוד, חיבוק לרס”ר ו”תיסלם” לחיילי פלוגה מסייעת. אמרתי לו את זה בסוף הטקס, כשאספתי את הציוד שלי, והילדים עזרו לי בקיפול.
“אתה יודע מה הסוד?” שאל אותי וענה מיד בעצמו, “הגובה שלי.”
אני מוכרח להודות שהתקשיתי לרדת לסוף דעתו.
“מי זה ר’ אריה לוין אתה יודע?” שאל שוב. לא ממש.
“הצדיק הירושלמי, לא שמעת עליו?” התפלא. כאילו שאני מכיר צדיקים. “הוא היה אדם גדול, שעסוק כל הזמן במעשי חסד. משהו מיוחד. עזר לעניים, הלך לבקר חולים שאין להם משפחה ואין מי שיבקר אותם, הלך אפילו לבקר מצורעים.” דרור הסתכל עלי, בודק אם אני איתו. “מספרים עליו שפעם שם לב שאחד ממכריו מתחמק מלומר לו שלום. ר’ אריה התפלא ושאל אותו מדוע. האדם הזה ענה שהוא מסתובב בלי כיפה והוא מתבייש שר’ אריה יראה אותו ככה.
ר’ אריה ענה לו בנחת: ‘אל תדאג. אני נמוך קומה. אני לא רואה אם יש לך כיפה על הראש. אני רואה רק עד הלב!'”
דרור הסתכל בחיוך לתוך עיני.
“גם אני נמוך קומה,” דרור המשיך. “ומר’ אריה למדתי שזה יתרון. בגלל זה אני לא רואה את הדרגות שעל הכתף. אני רואה רק עד הלב. מי שנותן את הלב – אני איתו.”