איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתבפעולות הקודמות עסקנו בחיבור לחברה החרדית כדי לחזק את האחדות בעם ישראל. בפעולה זו נכיר לעומק את הערכים המרכזיים בציבור החרדי כדי להגביר אצל החניכים את ראיית הטוב ולבסס את המכנה המשותף בינינו לבינם.
ציוד נדרש: נספחים מודפסים
הסבירו לחניכים שבשלב זה אתם נכנסים לעומק ה’ראש החרדי’. ברוכים הבאים!
כל קבוצה קטנה של חניכים (שניים עד חמישה) תקבל סיפור המציג דילמה שמפגישה בין שני ערכים מרכזיים בציבור החרדי. נסו להיכנס לראש של הדמויות ולהכריע מה נכון לעשות בדילמה (נספח 1).
בשבטים גדולים אפשר לחלק לכמה קבוצות את אותה דילמה.
לאחר שהחניכים יסיימו ערכו סבב, וכל קבוצה תספר בקצרה על הדילמה שלה ועל הדיון שהיה בקבוצה. שאלו את החניכים: איך הייתה החוויה של להיכנס לראש של אנשים מהציבור החרדי? האם הדילמות האלה חידשו לכם דברים מסוימים? מה למשל?
בשלב הקודם דנו בחשיבותם של ערכים שונים ובמצבים של התנגשות, ובשלב הזה נדון בערכים עצמם.
חלקו את השבט לזוגות. בכל סבב יתעמת זוג לפני השבט. כל זוג יקבל קלפים שבהם ערכים מתנגשים, ויצטרכו לבחור ערך שיציג כל אחד מהם. ערך אחד מזוהה עם החברה החרדית, והערך האחר אוניברסלי (נספח 2).
במהלך העימות יסביר כל חניך בתורו בכמה משפטים למה הערך שלו חשוב יותר ויענה לטענות של יריבו כדי לשכנע את הקהל. רשות הדיבור תהיה של חניך אחד, ורק לאחר שיסיים היא תעבור לאחר.
הקציבו לכל זוג כחצי דקה לחשוב על טענות לפני העימות וכשלוש דקות לעימות עצמו. בסוף כל עימות בקשו מהשבט להצביע בעבור הערך שהשתכנעו שהוא חשוב ומשמעותי יותר.
בשני השלבים הקודמים הכרנו את הערכים הבולטים בציבור החרדי ואת חשיבותם. בשלב הזה של הפעולה נדבר על הערכים שמקשרים בין הציבור החרדי לציבור הדתי-לאומי.
חלקו את החניכים לזוגות. לכל זוג חניכים תנו כמה כרטיסיות שעל כל אחת מהן רשום מיזם. הניחו על הרצפה שלטים שכתוב עליהם “חרדים”, “דתיים-לאומיים”, “גם וגם”. כל זוג צריך לדון ולהחליט היכן למקם את הכרטיסייה לפי האוכלוסייה שהמיזם מתאים לה. בשבטים קטנים במיוחד אפשר לדון ביחד.
רשימת מיזמים (מומלץ להעשיר את הרשימה לפי הסביבה של החניכים): בני עקיבא, קייטנות חסד לבעלי מוגבלויות, הקמת יישובים, לימודים בישיבה או במדרשה, תרומה לחברה, גיוס לצבא, גרעינים תורניים, שליחות בחו”ל, מתן צדקה, שירות לאומי, תפילה, צניעות, חינוך לציונות, הצטיינות בלימודים, מעורבות בתקשורת ההמונים, אופנה, עלוני שבת, טיולים בארץ, הופעות, הצגות, אומנות, מיזם בר מצווה ובת מצווה, מפגשי דתיים–חילונים, לשמח חתן וכלה, ביקור חולים, ניחום אבלים, ציון ימי זיכרון לאומיים, עלייה לירושלים, תפילה לגאולה.
בקשו מהחניכים להביט במיזמים שהונחו ליד כל שלט. שאלו אותם: לפי מה החלטתם היכן להניח את המיזם? האם הדברים ששמתם בקטגוריה של “דתיים-לאומיים” אינם חשובים לחרדים, ולהפך? מדוע יש ערכים שהתלבטתם בנוגע להם? איך יכול להיות שיש ערכים שמתאימים גם לציבור הדתי-לאומי וגם לציבור החרדי?
סכמו את הדיון: התשובה על השאלות היא שיש לנו הרבה מן המשותף. ביום-יום הציבור החרדי נראה לנו רחוק מאוד. דברים אחרים חשובים להם, לנו יש מה שחשוב לנו, ונקודות ההשקה נראות מעטות. אבל בעצם יש הרבה ערכים שחשובים גם לציבור החרדי וגם לציבור הדתי-לאומי. הינה, תראו מולכם.
סיכום
בפעולה זו דיברנו על ערכי הציבור החרדי והתמקדנו בכמה מהם: חסד, לימוד תורה, סמכות חכמים, כבוד לזקנים, חשיבות המשפחה. הכרנו את הערכים ודנו בחשיבותם.
בסיום הפעולה הצבענו על הקשר שיש בין הציבורים: הרבה ערכים משותפים וחשובים לשני הציבורים.
נקודה למחשבה לחניכים: מה הערך של הציבור החרדי שאתם הכי מזדהים איתו, ולמה?
נספח 1 – דילמות
אני לא יודע מה לעשות. באמת, פשוט לא יודע. רק בשבת האחרונה הזכיר הרב בדרשה שלו את חשיבות לימוד התורה. אם נדייק, הוא דרש את הפסוק מספר יהושע: “לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ”. איך אני יכול להיות יהודי כשר בלי ללמוד תורה בכולל? כמו אבא, כמו סבא.
אבל מה אני אמור לעשות עם שכר הדירה והתשלום לחיידר של מוישי ולישיבה של מנחם? המשכורת של אשתי לא מספיקה, והמלגה שאני מקבל מהכולל גם היא לא עוזרת. אני חייב להכניס יותר כסף, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה עוד. אבל אני באמת לא מבין, החזון איש, גדול הפוסקים שלנו, שיבח כל כך את לימוד התורה ברצף, יומם וליל. לימוד תורה של שעה פה ושעה שם הוא פשוט לא מספיק! כשיש מדי פעם יום של סידורים ואני לא בכולל, אני מרגיש שהנפש שלי צמאה לתורה. אני לא יכול להניח את הגמרא וללכת לעסוק בהבלי העולם הזה, בעסקי השעה. כל החברים שלי איתי בכולל מסתדרים איכשהו, אפילו יוסף-חיים, שיש לו שמונה ילדים. אני לא רוצה להפסיק את הלימוד, חייבת להיות דרך אחרת.
← נסו להיכנס לראש של אהרון. מהם הדברים שחשובים לאהרון? מהם האילוצים שיש לו בחיים? איך אפשר לפתור את הדילמה בין מה שחשוב לו כל כך לבין האילוצים?
לפני כמה חודשים יעקב שלי התחיל ללמוד בישיבה קטנה כמו כל בני גילו. האמת היא שכבר כמה שנים, תוך כדי לימודיו בחיידר, שמתי לב שהוא מצטיין בלימודים. הוא ידע תמיד לספר יפה על הסוגיות שלמדו בכיתה, למד בכל שבת בחברותא עם בן דודו, שגדול ממנו בכמה שנים, ובכל תעודה שקיבל הופיעו רק שבחים. בשבוע שעבר התקשר הרב שלו בישיבה לבעלי והציע לו הצעה מיוחדת מאוד: לעבור ללמוד בישיבה קטנה מיוחדת בעיר אופקים. הוא אמר שעילוי כזה הוא לא ראה בעשר השנים האחרונות, ושאנחנו חייבים לשלוח אותו לישיבה הזו. שם יפתחו את כישוריו, הוא ילמד ברמה גבוהה ומאתגרת, ומי יודע איזה רב גדול יכול לצאת ממנו.
בעלי סיפר לי על ההצעה הזו, ומאז כבר שבוע אני לא ישנה בלילות. יעקב שלי, בני בכורי, כמה הוא משמעותי בבית. אפילו בחודשים האלו של הישיבה הקטנה, שהוא מגיע הביתה רק בשעות הערב, הוא קשור כל כך לאחיו הקטנים. דואג להם, מקשיב, עוזר. מנקה את הבית ומתקן כל דבר שמתקלקל. נפש של מלאך וידי זהב. איך אני יכולה לשלוח אותו לישיבה מרוחקת, לפנימייה, שיחזור רק פעם בחודש הביתה? מי יהיה הדוגמה האישית לילדיי, איך הם ידעו מהי הדרך הראויה לנער בן תורה? מי יהיה יד ימיני? אבל ההצעה של הרב, מה יהא איתה? איך אני יכולה במו ידיי למנוע ממנו להגיע להישגים הכי טובים שהוא מסוגל? אם הוא יישאר בבית, מי יהיה גדול הדור הבא?
← נסו להיכנס לראשה של רחל. מהם הדברים שחשובים לה? מהם הכישרונות של יעקב? היכן יעקב מביא את עצמו לידי ביטוי? איך אפשר להכריע היכן הוא יהיה משמעותי יותר?
לפני ארבעה חודשים ברוך ה’ התחתנתי. איזו שמחה, בשעה טובה. החיים שלי כל כך שונים עכשיו ממה שהכרתי. לפני כמה ימים, בראש השנה, נסעתי עם ברוך לבית הוריי לחג. כל החברות בשכונה החמיאו לי כמה אני נראית מאושרת ואיך כיסוי הראש מחמיא לי. ואני באמת מאושרת. ברוך, בעלי היקר, דואג לי לכל מה שאני צריכה. הוא כל כך צדיק, לומד ומפרנס אותנו. בקרוב אסיים את לימודיי בסמינר ואהיה גננת בעזרת ה’. אני כל כך מחכה לזה, לעבודה מסודרת, לילדים שיהיו לנו בעזרת ה’ ואחנך אותם להיות יהודים טובים, יראי שמיים.
בעוד כמה ימים יום כיפור. אנחנו נהיה כאן, צמוד לישיבה של ברוך. אתמול בלילה פתאום הבנתי שלהתפלל בישיבה של ברוך בעצם אומר תפילות אחרות לחלוטין ממה שנהוג בחסידות של המשפחה שלי באלעד. אני רגילה לתפילות ולדבקות של יום כיפור אצלנו! איך אוכל לשנות פתאום את הנוסח, את המנגינות והשירים המוכרים?! ברוך דיבר עם רבו, האדמו”ר של החסידות, שאני כל כך מעריכה, והאדמו”ר אמר שאין שום שאלה, אני חייבת לבוא עם בעלי. בהמשך יהיו לנו ילדים בעז”ה, ואיך אוכל לחנך אותם להתפלל בלי להכיר את התפילה? ובכלל, כמו ששיניתי את שם משפחתי לאחר החתונה, כך שונו גם מנהגיי. האדמו”ר, כמובן, צודק כל כך. ברור לי שזה מה שאני צריכה לעשות. כדי לבנות בית נאמן עליי לפעול למען אחדות המשפחה, אין מקום למנהגים שונים בבית אחד. אבל אוי, התפילות שלי, התחנונים, יום כיפור, מה יהיה איתו?
← נסו להיכנס לראשה של רבקי. מהם הדברים שחשובים לה? מי הדמויות המשפיעות עליה? מה הצורך שלה, ובמה הוא מתנגש? איך היא יכולה לפתור את המתח בין ההרגל לבין צורך השעה?
איזה יופי זה החופש הגדול! כל האווירה שונה. מרגישים את זה באצבעות הידיים, שמעקצצות לי עם רצונות משלהם לפעול ולעשות. באחד הימים נחמי חברתי הטובה ואני הלכנו בשכונה וראינו שלט שתלתה אחת מעמותות הצדקה שפועלות בעיר. משפחה עם שמונה ילדים, כמה רחובות ממנו, אביהם חולה, האם איתו בבית החולים ומנסה לשמור על שגרה בבית. הילד הגדול בן 14, לומד בישיבה קטנה וחוזר הביתה רק בערב. המצב קשה, והם צריכים עזרה יום-יומית. נחמי ואני ראינו את המקרה, ולשתינו היו דמעות בעיניים. איך אפשר לשמוע על סיפור כזה בלי לבוא לעזור למשפחה?! התקשרנו לעמותה, והם שמחו כל כך לשמוע אותנו. קבענו שמתחילים ביום ראשון. נגיע לשם בעזרת ה’, נראה מה בדיוק צריך, כל בנות הכיתה כבר מצפות להשתתף במיזם הזה. חסד עצום עומד בפנינו, איזו מצווה, איזו זכות!
אתמול סבתא הגיעה אלינו הביתה וביקרה אותנו. כמה שאני אוהבת אותה, סבתא שלי החכמה, תמיד נותנת לי עצות ומדריכה אותי מה נכון לעשות. היא ראתה כל כך הרבה דברים בשנים הרבות שהיא חיה. סיפרתי לסבתא בהתרגשות על המיזם שלנו, אבל לתגובה שלה לא ציפיתי. סבתא לא אהבה את הרעיון, בלשון המעטה. לדעתה יש דברים הרבה יותר חשובים! אימא תשמח לעזרה שלי עם הקטנים, במיוחד עכשיו שאני פנויה מלימודים, יש ימי לימוד תורה שבית הספר מארגן לנו. איזו מין התנהגות זו לבת תורה להשקיע את כל זמנה רק בדבר אחד, במשפחה שהיא לא מכירה? כמובן, חשוב לגמול חסדים, אבל חשוב גם להשקיע בבית, במשפחה שלי. אפשר לבוא למשפחה ההיא פעם בשבוע-שבועיים. לא צריך להשתגע!
ועכשיו מה? באמת יש הרבה צדק בדברים של סבתא, והיא יודעת יותר טוב ממני מה הדבר הנכון לעשות בכל שלב בחיים. אבל מה נעשה עם המשפחה הזו? מי יעזור לה? מה עם כל בנות הכיתה, עם העמותה, עם האנשים שמחכים לי?
← נסו להיכנס לראשה של שרה. מהם הדברים שחשובים לה? מי הדמויות המשפיעות עליה? מה הצורך שלה, ובמה הוא מתנגש? איך אפשר להכריע היכן היא תהיה משמעותית יותר?
נספח 2 – ערכים מתנגשים
לפניכם רשימת ערכים. מתחת לכל ערך יש כמה רעיונות שהחניכים יכולים להשתמש בהם בטיעונים שלהם בעימות.
| ערך חרדי | ערך אוניברסלי |
| גמילות חסדים
טענות עזר: · “על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” (אבות א, ב) · הבסיס לכל חברה הוא ערבות הדדית · “ואהבת לרעך כמוך” זה כלל גדול בתורה! |
אִינְדִּיבִידוּאָלִיּוֹת (קשר לפרט ולא לכלל)
טענות עזר: · “אם אין אני לי – מי לי?!” (אבות א, יד) · החברה שלנו תהפוך לחברה טובה יותר רק אם כל אחד יהיה ממוקד בעצמו וידרוש מעצמו את המרב · למה לי לבזבז את הזמן ואת הכוח שלי על זרים?! |
| לימוד תורה
טענות עזר: · שמירה על מסורת ישראל – התורה היא מרכז חיינו לאורך כל הדורות · “לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה” (יהושע א, ח) · אם רוצים להיות מקצועיים בלימוד, חייבים להשקיע בזה באמת. בדיוק כמו בכל מקצוע אחר |
שילוב תורה ועבודה
טענות עזר: · “על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” (אבות א, ב) · בשביל לחיות חיי תורה חייבים שיהיה לנו אוכל בבית. שיקול כלכלי · אפשר לעבוד את ה’ גם בחיי היום-יום ולא רק בלימוד |
| סמכות חכמים
טענות עזר: · “וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ… וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ” (דברים יז, י) – יש מצווה לשמוע לחכמים · ככל שאנשים נמצאים בתפקיד גבוה יותר, כך יש להם ראייה רחבה יותר והם יודעים טוב יותר מה לעשות · אחרי שנים רבות של לימוד תורה יש לחכמים יכולת טובה להבין מה נכון לעשות |
הקשבה לעצמי
טענות עזר: · אני יודע הכי טוב מה נכון לי, אני מכיר את עצמי הכי טוב. · כשאני מקשיב לעצמי אני יותר מחובר למה שאני עושה. ככה יש יותר כוונה במעשה · “הדבר שהכי חשוב לאיש מדע אינו התעודות, לא מספר שנות הלימוד וגם לא הניסיון שלו, אלא האינטואיציה שלו” (איינשטיין) |
| כבוד לזקנים
טענות עזר: · “מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן” (ויקרא יט, לב) · הזקנים עברו הרבה בחיים שלהם וראויים לכבוד · אנשים בעלי ניסיון חיים גדול וראייה רחבה של המציאות יודעים מניסיונם מה נכון לעשות |
חיים מודרניים
טענות עזר: · העולם מתקדם בקצב מהיר, ומה שהיה רלוונטי פעם כבר אינו רלוונטי היום · כל אדם ראוי לכבוד במידה שווה, בלי קשר לגילו או להישגיו · צריך לוודא שהחברה שלנו תתקדם, ולא תדאג רק לשכבות החלשות כמו חולים וזקנים |
| ערך המשפחה
טענות עזר: · יש מצווה ללדת הרבה ילדים (“וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ”, בראשית א, כח) · ילדים זה שמחה! · “כל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם” (רמב”ם, אישות טו, טז) – יש כל כך הרבה פוטנציאל בבן אדם אחד! |
הגשמה עצמית
טענות עזר: · יש לכל אחד דברים שהוא טוב בהם, ואנחנו צריכים להשתמש בכישרונות שה’ נתן לנו · חיים כלכליים טובים ומשפחה קטנה עדיפים ממשפחה גדולה שלא מצליחה לסגור את החודש · החברה שלנו תהפוך לחברה טובה יותר רק אם כל אחד יהיה ממוקד וידרוש מעצמו את המרב |