תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א':

לחמם את האווירה:
משחקים "הכדרים באים" או "מי מפחד מהדב הגדול". אם אתם שבט מעורב וזה בעייתי, תשחקו משחק כלשהו שצריך שכולם ייתפסו/ייפסלו, ללא יוצא מן הכלל.

…

שלב ב':

מכינים מראש פתקים שכתובים עליהם משימות מתמשכות, כלומר:
על הפתק הראשון כתוב: "אתה ראשון. תגיד: שבת שלום לשבט נבטים המקסים!"
על השני כתוב: "כשמישהו אומר "שבת שלום לשבט נבטים המקסים" תמחא כפיים"
על השלישי: "כשמישהו מוחא כפיים תתחיל לעשות קוקוריקו"
וכך הלאה.
המשחק הזה מחייב הקשבה של כולם ומחייב השתתפות של כולם.

…

שלב ג'- הצגה:

כל אחד מהשבט מקבל תפקיד מסיפור מוכר, למשל כיפה אדומה. אומרים לחניכים מראש:
'אתם מציגים, וכל פעם אני אתקע פתק לדמות אחרת והיא צריכה לבצע את מה שכתוב. כל השאר ממשיכים בהצגה כרגיל.'
על הפתקים יהיה כתוב לדמות לצאת מההצגה באלגנטיות ע"י אמירת משפט בסגנון של: "אין לי כוח לזה, סתם סיפור משעמם ומוכר" וללכת לשבת במקום. ההצגה כאמור-צריכה להמשך כרגיל גם בלי הדמות הזאת.
כמובן שמתחילים להוריד דמויות שוליות כמו האמא של כיפה אדומה, האופה שמוכר לכיפה אדומה את העוגות של סבתא, עוד דמויות שוליות שתמציאו, אח"כ תורידו נגיד את הצייד, את סבתא, את הזאב, ובוף את כיפה אדומה.
שהחניכים יעשו כמה פעמים את ההצגה כדי שתוכלו להוריד מצורה מדורגת את הדמויות.

סיכום

במשחק הראשון: "הכדרים באים" ראינו שאם יש רק מישהו אחד שלא נתפס, המשחק עוד לא נגמר, וצריך לעשות כל מאמץ כדי שהוא ייתפס.
במשחק השני: אם מישהו היה חולם, לא קשוב, מחליט שלא בא לו-המשחק היה נתקע ולא זז. אנחנו צריכים את כולם. אנחנו סופרים כל אחד. כולם חשובים!!
בהצגה: כשהדמויות הבריזו- ההצגה הצליחה? הייתה לה משמעות? איך היה לאלתר פתרונות? האם זה באמת עזר?

….

לבסוף שואלים:
למה לדעתכם אנחנו עושים מפקד? החניכים יזרקו תשובות. שיהיו מודעים לכך אם הם יודעים או לא ושתתעורר בהם סקרנות לדעת.

…

מעבירים את המסר-
בספר במדבר אנחנו קוראים על מניין בנ"י. התיאור מאד מפורט, ללמדנו כמה חשוב לספור כל אחד ואחד. כמה כל אחד חשוב!!
זו המשמעות של המפקד. אנחנו סופרים אותך. אנחנו סופרים את כולם.
ובקשר לכחולבן: אתה יודע כמה שנים עמ"י התפלל ללבוש בגאווה את הצבעים הללו?
כמה ציפו, כמה מתו בשביל שתוכל ללבוש ולהסתובב ככה? ועוד בארץ ישראל?
ע"י המפקד והלבוש אנחנו מתחברים למספר מעגלים חשובים:

…

מעגל ראשון הוא עם ישראל בכללותו- על ידי הלבוש כמו שהסברנו לעיל. אנחנו מאמינים בארץ ישראל ובמדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.

….

המעגל השני הוא תנועת בני עקיבא, אליה אנחנו מתחברים על ידי ההמנון אותו אנו שרים. אפשר לעיין עם החניכים במשמעות השיר (מזה אומר "סוגה בעבודה"? למה "ראשנו בעמקי תורתה" לעומת "כפינו ברגבי אדמתה"? וכו').

…

המעגל השלישי הוא המעגל הסניפי הפרטי, שאנו מזכירים אותו במפקד כשהקומונרית אומרת "סניף כך וכך מונה כך וכך חניכים שבת שלום". אנחנו כסניף זה דבר עוצמתי וחשוב. יש לנו גאוות יחידה.

…

המעגל האחרון הוא-אני עצמי. סופרים אותי כיחידה פרטית וחשובה בפני עצמה כפי שהסברנו.

….

כמובן שאפשר לדרג את המעגלים בצורה עולה-מאני עצמי עד עמ"י.
בשביל שיהיה יותר מעניין ולא סתם הרצאה, מומלץ לשאול שאלות שהחניכים ינסו לענות, ותתעורר בהם סקרנות: "מה אתם חושבים על כחולבן? מה זה אומר שסופרים? איזו משמעות יש לכל אחד? למה זה חשוב למסגרת של בנ"ע/שבט?" וכו'.
ניתן גם לשרטט את המעגלים על בריסטול גדול להמחשה..