איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתזו טובה בציור, זה טוב בכדורסל, זו אוהבת לטייל וזה אוהב לשיר. ההוא זריז, ההיא מתלהבת, ההוא חייכן וזו מסודרת – השבט שלנו מכיל כל כך הרבה גוונים. בפעולה זו נלמד יחד שרק אם נצליח לתת מקום לכל הצבעים הקיימים בשבט שלנו – ניצור אוירה טובה ומקבלת ונוכל להגדיל את השבט ולהביא עוד חניכים.
פתקי מגבלות, מספרים 1–15 על גבי דפים, קטע מצולם, סיטואציות, תכונות, צ’ופר.
חלקו לכל חניך בשבט פתק עם מגבלה מסוימת: בלי יד, בלי רגל, בעיניים עצומות, ללא חוש שמיעה, ללא יכולת לדבר, בישיבה, ברגליים צמודות, דיבור ג’יבריש, ללא יכולת להניע את הראש לצדדים וכד’.
בקשו מהשבט להסתדר לפי קטגוריות: גובה, מידת נעליים, צבע עיניים (מהבהיר לכהה), ותאריך יום הולדת (תשרי עד אלול).
בגלל המגבלות סביר להניח שיידרש להם זמן להסתדר. כוונו אותם להיעזר זה בזה, שכל אחד יתרום מעצמו כדי לעזור לאחרים.
שאלו את החניכים: האם היה לכם קשה להסתדר לפי הקטגוריות? איך הצלחתם בסוף?
רק כאשר נעזרתם זה בזה, חשבתם זה על זה והבטתם לראות מי לא מסתדר ומי צריך את עזרתכם – הצלחתם לעמוד במשימה!
.
חלקו לחניכים את הקטע על השקעים והבליטות של החוזה מלובלין, וקראו אותו יחד (נספח 1).
כדי ליצור קבוצה שמכילה את כל החניכים, כל אחד צריך לתרום מהתכונות הטובות והמיוחדות שבו – אבל גם להכיל אחרים ולתת מעצמו לחבר שלפעמים קשה לו.
הציעו לחניכים לשתף בסיטואציה שבה חבריהם לשבט עזרו להם במשהו שהם עצמם התקשו בו.
.
פזרו על הרצפה את המספרים 1 עד 15 (אפשר יותר, כמספר החניכים). העמידו את החניכים במעגל סביב המספרים המפוזרים. על החניכים לדרוך על המספרים לפי סדר עולה (1, 2, 3 וכן הלאה), ובכל פעם יכול רק חניך אחד לדרוך על המספר. אסור לחניך לדרוך ברצף על שני מספרים, ואם שני חניכים דורכים על מספר בו בזמן – יש להתחיל מההתחלה. בפעם הראשונה שחקו את המשחק כאשר אסור לחניכים לדבר ביניהם מרגע שמתחילים. לאחר שהחניכים יצליחו לעמוד במשימה (או לאחר חמישה ניסיונות שלא הצליחו…) שחקו פעם נוספת – אך הפעם יהיה מותר לחניכים לדבר ביניהם ולתאם מתי כל אחד דורך ועל איזה מספר (והם כמובן יעמדו במשימה בקלי קלות).
שאלו את החניכים:
שימו לב לנקודה חשובה – כל החניכים יכלו להשתתף רק כשאפשרו לכולם להשתתף. רק בפעם השנייה, כאשר כל חניך וחניכה ידעו שיש להם תפקיד במשחק, הם יכלו להשתתף ולמלא את תפקידם.
דברו רגע על השבט שלכם: אנחנו מרגישים שטוב לנו ושכיף לנו לבוא לסניף כאשר אנחנו יודעים שיש לנו מקום משמעותי בשבט, שלכל אחד מאתנו יש מה לתרום ולהוסיף. התפקיד של כל אחד מאתנו הוא לוודא שגם לשאר החברים בשבט תהיה אותה תחושה טובה, גם אם לעתים הם שונים מאתנו.
.
נסו להגיע עם החניכים להבנה שעל כל אחד ואחת להיות שותפים פעילים בקבלת חניכים חדשים, גם אם לפעמים הם עשויים להיות שונים מאתנו.
ספרו לחניכים את הסיטואציות שלהלן, ונסו לחשוב אתם על פתרונות.
למדריכים – אם יש זמן, אפשר לחלק את השבט לשניים ולתת להם לדון בסיטואציות. אם אין, אפשר להעלות את אחת הסיטואציות בפני השבט כולו ולדון בה בקצרה
.
סיטואציה א:
בוריס עלה לא מזמן מרוסיה, הוא ומשפחתו נמצאים בארץ חודשים מספר. לאחרונה הוא פגש את ראובן, חבר מהשכונה, וראובן סיפר לו על בני עקיבא ואמר שממש כדאי לו להצטרף, כי יש פעולות, טיולים, מדריכים שווים והרבה חברים! בוריס קצת חשש להגיע למקום נוסף שהוא לא מכיר, אך לאחר כמה שכנועים של ראובן הוא החליט לנסות.
בפעולה הראשונה באמת התגלו קשיים מספר; השפה הלא מוכרת שהוא עדיין לא שולט בה והשבט שכבר מגובש והוא צריך להיכנס אליו…
איך הייתם עוזרים לבוריס להשתלב בשבט?
.
סיטואציה ב:
מסע פסח מתקרב ובא. כולם מדברים בהתלהבות על שהולך להיות מטורף ושווה, ובתוך כל ההתלהבות שמת לב ששרה, החניכה החדשה שהצטרפה לשבט לפני שבוע, נראית קצת עצובה בכל פעם שמעלים את עניין המחנה. ניגשת אליה ושאלת למה היא לא משתתפת בהתלהבות, והיא אמרה שהיא עדיין לא מרגישה שייכת ושהיא מפחדת לצאת עם הקבוצה לטיול של יומיים, כי אולי היא תרגיש לבד.
מה היית עושה כדי ששרה תרגיש שייכת ותיהנה גם היא במחנה?
.
למדריכים – המתודה הזו נועדה כדי להעלות את המודעות לתכונות הנצרכות אצלנו בשבט, השתמשו בה רק אם יש פנאי
פזרו על הרצפה פתקים עם שמות תכונות ובקשו מהחניכים לבחור יחד את התכונות שאנו צריכים על מנת להצליח לקבל חניכים חדשים לשבט.
התכונות: אכפתיות, אהבה, הקשבה, קבלת האחר, שמחה, חריצות, זריזות, שיתוף פעולה, אחדות, עזרה, נתינה, דאגה.
ראינו בפעולה שהשבט שלנו מורכב ממגוון חניכים השונים זה מזה, והקבלה של כולם והאכפתיות מכל חניך וחניכה הן שיוצרות אצלנו אווירה טובה. כדי להגדיל את השבט אנחנו צריכים לדעת לקבל, להכיל ולפתוח את הלב עוד ועוד.
.
“כל אחד הוא מיוחד” (נספח 2).
“כשהפלגתי ללכת בעובי היער נזדמן לי לראות אדם המקים לעצמו בקתה מן העצים שחטב,
ובכל עץ שהיה בו גדם ובליטה לא טרח לישר ולהחליק, אלא נקב חור בזולתו – למול בליטה,
וכך חיבר את העצים אחד לאחד.
לאהוב – פירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא על ידי קיצוץ בליטותיו!
עליך לקדוח חור כדי לקלוט ולשבץ אותו בתוכך,
ועל ידי זה שאתה מחבר אותו אליך – אתה מחובר אליו” (החוזה מלובלין).
.
כל אחד הוא מיוחד,
באיך ובמה שהוא אוהב.
בכל אחד,
כן, בכל אחד
יש יופי, טוב, יש אור וגם צל.
אבל,
רק כשכולם בלב אחד,
מפשילים שרוולים, פושטים ידיים,
רק אז היופי, הטוב והאור של כולם,
פי שבעתיים.