איתור סניפים וכפרי בוגרים
יש סניפים בארץ ובעולם, יש פעולות ויש טיולים, יש כפרי סטודנטים, גרעיני נח”ל, גרעיני שינש”ינים, גרעיני שירות לאומי, יש קהילות בוגרים… התנועה לא מפסיקה לפעול כל הזמן, ובכל כך הרבה מישורים! שבת תנועה זו הזדמנות לעצור לרגע, להתבונן על המפעל הגדול הזה ולשאול את עצמנו: מה זו בעצם תנועת בני עקיבא? מה ערכי היסוד שלה? מה החידושים שהיא מביאה לעולם? בפעולה זו ניגע בערכים עליהם מושתתת התנועה בה אנו חברים, נבין את הייחודיות שלהם ונחשוב מה זה דורש מאיתנו היום?
בפעולה נתמקד בהבנת הייחודיות של המושג “תורה ועבודה” ושל הערך שבני עקיבא חרטה על דגלה “להיות תנועה של עם”.
שלב א’: חידוד מושג “תורה ועבודה”
בעבר, תורה ועבודה הלכו יחדיו (לדוג’: עם ישראל עבד את האדמה, היו לו מצוות התלויות בארץ שכיוונו אותו כיצד לעבוד). אך בגלות, ועד לפני כמה עשרות שנים, התנתקה התורה מהעבודה, והמושג “תורה” נתפס בעיני יהודים כמתייחס למצוות בלבד, ובעיקר מצוות שבין אדם למקום: שבת, כשרות, בית כנסת, הלכה וכד’. עניינים פיזיים הקשורים לבניין העולם נחשבו כעניין חול ודברים בטלים. עם ראשית תנועת הציונות, עמ”י התנער גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רוחנית. לאט לאט, בהובלת הרב קוק, התרחבה ההבנה כי דברים רבים שהיו רגילים להגדיר אותם כ”עבודה” או “ענייני חול” גם הם דברים שיש בהם קדושה ועניין דתי. התורה שלנו לא מתייחסת רק להלכות שבת, אלא היא מנחה אותנו כיצד להקים מדינה המושתת על ערכיה ועל עבודת ה’. התורה מתייחסת לכלל ענייני החיים, גם הדברים הקשורים בבניין פיזי וטכני של העולם. כך למשל ערכים כגון בניין הארץ, אהבת אדם, צדק חברתי, קדמה טכנולוגית, חקר העולם והמדע, כל אלה הם התורה עצמה, ודרך קיומם ישנו ביטוי מעשי למחשבת התורה. לימוד התורה הוא רק חלק מקיומה של התורה, ובלי ענייני העולם הזה, התורה נשארת חסרה.
שלב ב’: העמקה במושג “תנועה של עם”
לפניכם שתי אפשרויות, בחרו את האפשרות המתאימה לשבט שלכם:
אפשרות א’:
אפשרות ב’:
(מדריכים שימו לב!! אל תבחרו למרכז המעגל חניכים שיש להם קשיים חברתיים, הסיטואציה במשחק יכולה להיות לא נעימה ולפגוע בהם).
הרב אריאל מדבר על תפקידנו לקבל לתוכנו את כל מי שרוצה בכך, על האחריות שלנו “לתת” מערכי התנועה שלנו לכל החפצים בכך. החברה שאנו חיים בה כיום מגוונת מאוד מבחינות רבות. יש ערים ויישובים, מהצפון והדרום ואפילו מחו”ל, יש מגוון גדול של חיבור לתורת ישראל, יש מגוון של רמות חברתיות. בבחירה להכריז על תנועת בני עקיבא כ”תנועה של עם”, בוחרת התנועה לתת מקום לכולם, ולאפשר לכל הרוצה בכך – להשתייך אליה.
שלב ג’: בין אידיאל למציאות – דיון על הפערים הקיימים במציאות
בשבטים רבים, הדיון על ערכים ואידיאולוגיה, יכול להוביל להעלאת פערים הקיימים במציאות בין האידיאל הערכי למתרחש בשטח. אפשרו לחניכים להעלות את הקשיים, ניתן לקיים דיון על פערים אלו בעזרת הכרטיסיות המנחות (נספח 3). שבטים קטנים יכולים להתדיין במסגרת השבטית, שבטים גדולים יכולים להתחלק לקבוצות קטנות יותר.
שלב ד’: לאן ממשיכים מפה? סיכום ומסקנות להמשך
שאלו את החניכים: האל כל אחד מכם עשה גל? (לא, הרי כל אחד רק הרים את הידיים והוריד).
אז מה היה כאן? איך נוצר גל? מי יצר אותו?
הסבירו לחניכים כי בדומה לגל, בו כל אחד רק מרים ומוריד את ידיו אך מרחוק יש לזה צורה, כך גם ביחסנו לתנועה. תנועת בני עקיבא היא תנועה מאוד גדולה אך בעצם היא מורכבת מכל אחד ואחד מאיתנו. כשאנחנו מדברים על ערכי התנועה אנחנו בעצם מדברים על עצמנו. האחריות על היישום של ערכי התנועה בשטח היא עלינו. אנו, כחברים בתנועה, בעצם יוצרים את התנועה הגדולה, כל אחד מאיתנו.
עד כמה אנחנו מחויבים לזה??
לסיכום: חישבו בשבט על עשייה או דרך פעולה שתחזק בשבט את אחד מהערכים שהוזכרו בפעולה. (זה יכול להיות גיוס חניכים חדשים לשבט, קביעת זמן ללימוד שבטי, התנדבות משותפת, שיפור פני הסניף, או כל דבר שאתם חושבים עליו 😊)