מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א’-

נתחלק לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל סיטואציה מסוימת שיכולה לקרות בשנת השמיטה. על כל קבוצה להציג בצורה מקורית את הסיטואציה שניתנה לה. אל תשכחו להביא מעט תלבושות להצגות. הן יכולות להוסיף המון לאווירה הטובה…

סיטואציה מס’ 1-

חקלאי                

כמה קשה להיות חקלאי. לקום באור ראשון, לעמול בזיעת אפיים. דם, יזע ודמעות השקעתי בשדה הזה. ידעתי עליות ומורדות, כבר היו מספר פעמים שכמעט הפסדתי את כל היבול, אבל התגברתי. השדה שלי הוא כל עולמי. והנה מגיעה שנת השמיטה. פתאום השדה פתוח לרווחה לכל עובר ושב, כולם יכולים לקצור כאוות נפשם. עד שסוף סוף יצא יבול טוב, הוא כולו מופקר. פתאום מגיע עני, כולו מלוכלך ומזוהם, נכנס לתוך השדה שלי ומתחיל לקצור. מסתבר שהוא גם לא יודע לקצור. אולי הוא יהרוס את כל מה שסביבו?? כל האנשים האלה שבאים וקוצרים, כל אחד עושה מה שבא לו. כל העמל שלי הולך לטמיון… אני הולך לדבר עם העני הזה!

עני

כמה קשה להיות עני. ידי נפשטת לה מאליה, בלי שאתכוון. כמה בושה לקבץ נדבות, אבל יותר גרוע להירדם רעב, להתעורר רעב ולהישאר רעב. אף אחד לא מתייחס אלי כאל בן אדם. אני מרגיש שקוף, כמו אוויר… כמה טוב שהגיעה שנת השמיטה. אני לא צריך עוד להתבייש ולבקש. השדות נפתחים לרווחה, יש לי זכות לקחת את כל האוכל שדרוש לי על מנת לחיות. סוף סוף אני מרגיש שווה בין שווים. זה קצת לא נעים לי לקחת, אבל אני יודע שזה מגיע לי. כך הקב”ה קבע. אוי, מי זה פה מגיע? נראה לי שזה החקלאי… מה אגיד לו?

עליכם להציג את המפגש שבין החקלאי לבין העני.

סיטואציה מס’ 2-

חקלאי

החקלאות היא כל חיי. אני פותח את החלון בשעות הראשונות של הבוקר, כשעוד חשוך בחוץ, ורואה את השדה שלי. כמה עבדתי כדי להגיע לתוצרים, כמה השקעה ועמל. אולי יותר מכל זה- כמה תפילות לקב”ה, שיירד גשם בזמנו, שהיבול יצליח. זה לא כל כך פשוט. דרושים כל כך הרבה גורמים בסביבה כך שהיבול יצליח ויצמח יפה. השנה, זה פשוט היה לא ייאמן, מזג האוויר היה מצוין, הגשם ירד בשפע. ואני- סגור בבית, אסור לי לזרוע, אסור לי לעבד את האדמה. איזה בזבוז של תנאים סביבתיים מושלמים ליבול חדש. כמה חבל שאני לא יכול לעבוד את האדמה… הייתי יכול להרוויח מזה הון!

עליכם להציג כיצד לדעתכם פונה החקלאי אל הקב”ה, ומה הוא אומר לו.

סיטואציה מס’ 3-

עשיר

הגעתי ממשפחה קשת יום, הכל הצלחתי להשיג בעשר אצבעותיי. היום אני יושב טוב ב”ה, לא חסר לי דבר. הצעתי לעני אחד שגר בשכנותי שאלווה לו כסף, שיפתח חנות, יקים עסק. אני מניח שקשה לו להתחיל מכלום. אבל הנה הגיעה שנת השמיטה ופתאום אני קולט- כל הכסף שהלוויתי לו הלך לי לאיבוד! בשנת השמיטה יש ‘שמיטת כספים’ ועל כן העני כבר לא חייב להחזיר לי את הכסף. וואלה, כמה הפסדתי… זה לא הוגן! אולי אשכנע אותו שבכל זאת יחזיר לי את הכסף? זה המון כסף! אדפוק אצלו בדלת, אשאל אותו.

עני

קשה לי. אין לי כסף. כל הזמן אני בהלוואות כדי לשרוד, זה לא נעים. מצד שני, אני לא יכול להסתכל לילדים שלי בעיניים אם אני לא מביא להם אוכל הביתה. אשתי מסכנה, עובדת מאד קשה וגם מגדלת את הילדים, אבל משום מה אנחנו אף פעם לא מצליחים לסגור את החודש. כל הזמן בחובות. לא מזמן חבר שלי, עשיר מאד, הלווה לי כסף כדי שאוכל לפתוח עסק. מאד הערכתי את זה. פתאום הגיעה שנת השמיטה ואני קולט- אני לא צריך להחזיר לו כסף!!! הכסף הזה נשאר אצלי! איזו תחושת רווחה, אין לי חובות, כמה טוב! אוי, פתאום דופקים בדלת. “מי זה?? פתוח!”

עליכם להציג את המפגש בין העשיר לבין העני.

שלב ב’-

לאחר שהקבוצות סיימו להציג, נישאר בשלוש קבוצות. כל קבוצה מקבלת בלון וטוש דק (לא מחיק). נכריז על זמן קצוב (2-3 דקות). על כל קבוצה בזמן זה לנפח כמה שיותר מהר את הבלון ולרשום עליו כמה שיותר תכונות שלדעתם דרושות מחקלאי שמקיים את מצוות השמיטה. אילו תכונות מתגלות אצלו, שאנו יכולים ללמוד ממנו? הקבוצה שהגיעה למספר התכונות הרב ביותר- ניצחה.

לאחר שסיימו, נבקש מהחניכים לשבת. כל קבוצה תסביר את התכונות שכתבה ומדוע כתבה אותן.

שלב ג’-

נלמד יחד את המדרשים הבאים (אפשר לתת לחניכים ללמוד בזוגות ואח”כ לסכם יחד):

” ‘ברכו ה’ מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בכל דברו’,

אמר רבי ישמעאל: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצאה בת קול ואמרה להם:

בני מי גלה לכם רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו?

דכתיב: ‘ברכו ה’ מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו’,

ברישא (-בהתחלה) עושי והדר (-לאחר מכן) לשמוע”.

(גמרא שבת, פח, א)

בזמן מתן תורה, התנהגו ישראל כמו מלאכי השרת: קודם כל אמרו- “נעשה” ורק אחר כך “נשמע”. קודם כל התחייבו לקב”ה לקיים את תורתו, ורק אחר כך הקשיבו לכל הפרטים. כך גם המלאכים, שעליהם נאמר: “גיבורי כח עושי דברו, לשמוע בקול דברו”- קודם כל הם ‘עושי דברו’, ורק אחר כך שומעים את הפרטים, כמו שנאמר אחר כך ‘לשמוע בקול דברו’.

” ‘גיבורי כח עושי דברו’ – במה הכתוב מדבר?

אמר ר’ יצחק: בשומרי שביעית הכתוב מדבר.

בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד. שמא לשאר ימות השנה?! וזה, רואה שדהו בור, רואה כרמו בור, ונותן מס ושותק.

יש לך גיבור גדול מזה?”

(ויקרא רבא א, א)

*שדה בור- שצומח באופן טבעי ופראי, ללא התערבות אדם.

בדרך כלל אדם מקיים מצווה מסוימת ברגע אחד, ביום אחד, בשבת אחת, בחודש אחד. אבל לקיים מצווה במשך שנה שלמה?? עם כל כך הרבה פרטים שבה? כשצריך להקריב שם כך הרבה דברים? זו ממש גבורה!

נשאל את החניכים: מאותו פסוק- “גיבורי כח עושי דברו, לשמוע בקול דברו”- חז”ל לומדים גם על ‘נעשה ונשמע’ במעמד הר סיני וגם על שומרי השמיטה.

• מה לדעתכם המשותף בין עם ישראל בקבלת התורה לבין שומרי השמיטה?
• מדוע נקראים שומרי השמיטה- “גיבורי כח”?

סיכום

בפעולה זו ראינו את הגבורה הגדולה היומיומית שנדרשת משומרי השמיטה. בזכות הקרבה גדולה זו, המצב החברתי והמוסרי בתוך העם עולה, עקב האווירה הטובה בין אדם לחברו ששורה אז. שומרי השמיטה, בכל שנת שמיטה, מחזירים אותנו למעמד הר סיני, מזכירים לנו את המחויבות המוחלטת שלנו לקב”ה, שבסופו של דבר, למרות הוויתורים הנדרשים מצידנו- מביאים לנו ברכה רבה.