מטרות הפעולה

הרחבה למדריכים:

מאמר של הרב יונה גודמן על תורת חיים:

https://drive.google.com/file/d/0B3Rw1uM6TzkPUzhJa19OOTlwa1RBb0hmd1VWLVhWbE9yeHhN/view?usp=sharing

.

ציוד נדרש:

מוזיקה, דפים וכלי כתיבה, נרות וגפרורים

.

מהלך הפעולה:

• מה מלהיב אותנו?
• כוחה של האש
• סיכום

.

שלב א. מה מלהיב אותנו?
.

1. שחקו ‘צעקות’, ‘גולוגולוגולובוםבוםבום123’, ‘זרם’ או משחק אחר בסגנון.
2. שחקו ‘מה מלהיב אותי’ – על החניכים להסתובב בחדר כשברקע מושמעת מוזיקה קצבית ומהירה, וכשהמוזיקה נעצרת על החניכים לפעול בהתאם להוראה הניתנת. שימו לב שההוראות גמישות ופעלו אתן בהתאם לגודל השבט (תחרויות בין קבוצות בשבטים גדולים וכו’).

.
הוראות:
.

• 15 שניות – חשבו על משהו שמצחיק אתכם ומצאו עוד חניך שאוהב בדיוק את אותו הדבר. עמדו בזוגות (אם השבט גדול אפשר להתחיל בזוג ואז להתקבץ שוב לשלישייה או לרביעייה).
• בתוך 45 שניות כתבו לפי סדר האל”ף-בי”ת דברים שחבר’ה בשבט מתלהבים מהם (חקלאות, טיולים, רכבים, שלושה סינים מנגנים…).
• הסתדרו בשלשות ובתוך חצי דקה חברו חמשיר עם כמה שיותר מילים שקשורות לאש (ברצף הגיוני!)
• אמרו כמה שיותר בדיחות משותפות של השבט או על הסניף (אפשר לחלק לקבוצות של ארבעה, ושיכתבו על דפים).
• בתוך חצי דקה הסתדרו בזוגות ושתפו זה את זה במצווה או במנהג שמלהיבים אותי (סביר להניח שהחבר’ה לא יבינו מה אתם רוצים מהם והאווירה תיהרס).

.

שאלו:
.

• איך הרגשתם במשחק? במוזיקה? במשימות? (התלהבות, כיף, חיות, מצחיק, תוסס)
• האם אהבתם את התחושה?
• מתי עוד אתם מרגישים ככה?
• האם עניתם על השאלה בהוראה האחרונה? למה?
• האם היה פער ברמת ההתלהבות והכיף בין המשימה האחרונה לקודמותיה?
• האם אתם מרגישים התלהבות כשאנחנו מקיימים מצוות?
• אם כן – מתי? אילו מצוות מלהיבות אתכם?
• אם לא – למה? מה אתם חשים במקום התלהבות?
• האם אתם רוצים לחוש התלהבות ואש בעבודה הרוחנית שלכם?

.

שלב ב. כוחה של האש
.

1. כבו את האור בחדר. שבו במעגל והדליקו נר במרכז (בשבטים גדולים מומלץ לשבת במעגלים קטנים או לחלופין לפזר במעגל כמה נרות, ואפשר גם לעשות את כל הפעולה סביב מדורה או קומזיץ במקום להסתפק בנרות). בקשו מהחניכים לזרוק אסוציאציות על המילים להבה ואש (אור, חום, חיים, סכנה, שרפה, בערה, ל”ג בעומר?! תמיד זזה, אפשר לבהות בה שעות…).
2. למדו יחד את הקטע הזה של ניר אביעד, מתוך יהדות.נט:

.

בפרשתנו מצווה התורה: “אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה…” על פי החסידות – המזבח רומז לליבו של האדם, וכשם שהמזבח הוא מקום שבו בוערת אש, כך גם באדם הלב הוא המקום שבו בוערת אש הרגשות והרצון. במובן הזה, יש לראות את המשמעות הרוחנית של הציווי שבפרשתנו לפיה על האדם לדאוג לכך שאש האהבה לקב”ה, ההתלהבות בענייני התורה, והרצון לנתינה לסובבים אותו, במעגלים הקרובים יותר והקרובים פחות, תוקד לעולם בתוך לבו, ולא חלילה תכבה.
.

על כל אחד לבחון את עוצמתה של ‘אש התמיד’ ב’משכן’ הפנימי שבתוכו. האם ענייני התורה ומצוותיה נעשים מתוך חיות ואש פנימית, או שמא הדברים נעשים בחוסר חשק וחוסר התלהבות? כאשר האדם אינו מתאמץ להתחדש תדיר (בכל תחומי החיים), בנקל הוא עלול לשקוע בשגרה המכלה כל חלקה טובה. ולגלות שהאש שבתוכו, אשר אמורה לתת לו כוח ולהאיר את דרכו, פשוט כבתה. במצב שכזה גם המצוות עלולות להיהפך לסדרות של מעשים חיצוניים ללא חיות פנימית. על כך כתב הנביא ישעיה: “יען כי ניגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה” (כלומר העשיות הן חיצוניות בלבד בעוד הלב ריק מכוונה).

.

שאלו:
.

• מה הבנתם מהקטע?
• מהי ‘אש התמיד’ לפי החסידות? (הרגשות והרצון, החשק, תחושת החיות)
• מהו ‘המזבח’? (לבו של האדם)
• מה פירוש הפסוק “אש תמיד תוקד על המזבח”? מהי הדרישה מהאדם לפי הפירוש הזה? (לחיות את החיים ואת התורה והמצוות מתוך אש והתלהבות פנימית).
• האם אתם מתחברים לתביעה זו? מרגישים כך בחייכם?
  .

3. חלקו לכל חניך נר, וכשהוא משתף מה מלהיב אותו באמונה ובתורה – עליו להדליק את הלהבה שלו. לפני שתתנו לחניכים לענות – זו הבמה שלכם כמדריכים לסכם לרגע את הקטע, לחבר לחיים שלכם ולשתף את החניכים בחוויה של התלהבות ושל אש שחוויתם; חוויה אישית של תורה או של גודל.
   .

כחברים בתנועת נוער בכלל, ובבני עקיבא בפרט, ההתלהבות מהעשייה ומהחיים היא הכרחית, שהרי ההתלהבות היא המנוע שלנו לפעול ולשנות, ובבני עקיבא אנו נפגשים רבות עם עצמות ועם חוויה מרוממת של גודל וקדושה – בסמינריונים, במסעות, במחנות, בפעילויות סניפיות ועוד. שתפו את החניכים בחוויה של התלבות שזכורה לכם ומחממת אתכם, רצוי חוויה שקשורה לתנועה, והמשיכו לשמוע את החניכים.

.
אפשר לקחת את הסבב לכמה כיוונים – מה מלהיב בתורה, מה מלהיב בתנועה, תפילה או מנהג שאנו מתחברים אליו.

.

סיכום:

.
השמיעו לחניכים את הבית הראשון של השיר ‘יש’ך אש’ של אהרן רזאל לסיכום הפעולה, אפשר ניתן גם לחלק את המילים כצ’ופר.

.

הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?

אָז דַּע לְךָ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם בַּחוּץ שֶׁמְּחַכֶּה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ

הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, זֶה לֹא הַזְּמַן לְהִתְעַקֵּשׁ

הֵי אָחִי, יֶשְׁ’ךָ אֵשׁ?

לֹא אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אוֹ מְכַלָּה, אֵשׁ לוֹחֶשֶׁת אֶת סוֹדָהּ

כְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ בִּכְנָפֶיהָ הִיא מְרַפְּאָה

.