תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה: משחק חוץ

* המשחק מדמה חוויה של אדם שנמצא בתוך קבוצה אך אינו שותף באמת להבנה, לשפה ולקודים המשותפים. הוא מאפשר לחברים לחוות כיצד קבוצה מגדירה נורמה ומדביקה תיוג למי שאינו מבין את הכללים, ואיך נוצרת תחושת זרות ושונות.

אפשרות א: משחק המרגל

משחקים בישיבה במעגל. החליטו מראש על מקום (לדוגמה: בית ספר, ים, בית חולים, כנסת ישראל). כל חבר וחברה יקבלו פתק שכתוב עליו המקום חוץ מכמה חברים (בהתאם למספר המשתתפים במשחק), שיקבלו פתק שכתוב עליו "מרגל". מטרת הקבוצה היא לגלות מי המרגלים על ידי שאלות. שאלו את אחד החברים שאלה שמתאימה למקום, למשל: מה לובשים כשמגיעים לשם? עם מי היית הולך לשם? מה היית מביא לשם? החבר שנשאל חייב לענות, ולפי התשובה שלו המשתתפים האחרים מבינים אם הוא יודע באיזה מקום מדובר או שהוא מרגל. לאחר מכן החבר שענה יבחר חבר אחר וישאל אותו שאלה שעוד לא נשאלה. משחקים עד שכל המרגלים נחשפים.

אפשרות ב: מה אני מביא למסיבה

משחקים בישיבה במעגל. בחרו חוקיות מסוימת (לדוגמה: רק דברים שמתחילים באל"ף, מילים של חמש אותיות), ומטרת החברים היא לגלות מהי החוקיות לכניסה למסיבה.

איך עושים את זה? כל חבר אומר מה הוא מביא למסיבה, ומי שבחר את החוקיות יאמר אם הוא יכול להיכנס למסיבה או לא (ייכנס רק מי שהמילה שאמר מתאימה לחוקיות).

לאחר המשחק – עיבוד קצר:

שאלה למי שלא נכנס למסיבה: מה הרגשת כשהיית זה שלא חלק מהחברה ונמצא בחוץ?

שאלה לכולם: מה מרגיש אדם שנמצא בתוך קבוצה אבל מרגיש שיש משהו שכולם חלק ממנו ורק הוא לא?

שלב א – שפה אחת ודברים אחדים

למדו עם החברים את דברי הרב קוק (נספח 1)

נסביר את דברי הרב: הרב אומר שאם יש מחלוקות, שנאה או דעות שונות שקשה להן להיפגש, הפיתוי הגדול הוא לחשוב שהפתרון הוא אחידות, שכולם יחשבו אותו הדבר, ידברו "שפה אחת" ויהיו דומים זה לזה בלי הבדלים. אבל לפי הרב זוהי תפיסת ה'כולם שווים' היא תפיסה המפרקת עולמות ומונעת שלום. מבחוץ אחידות חיצונית נראית יפה, אבל בפנים נמחקים המקום, הייחודיות והזהות של כל אחד. השלום האמיתי נוצר בדרך של הכלה, דווקא כשכל אחד נשאר הוא עצמו, שומר על האור ועל הייחודיות שלו. כשאנחנו מכבדים את השונות של כולם ומאפשרים לכל אור לזרוח, נוצרת הרמוניה אמיתית. אבל אם מנסים לחקות אור של אחרים או להסתיר את מה ששונה בנו, שום שלום אמיתי לא ייווצר.

שאלות לדיון:

• למה לדעתכם אנשים נמשכים לרעיון של “שפה אחת ודברים אחדים”? מה מפחיד אותנו בשונות?
• לפי הרב קוק, למה תפיסת “כולם שווים” עלולה דווקא לפגוע באנשים עם מוגבלות?
• איפה אתם מזהים בחברה שלנו ניסיון להשטיח אנשים במקום לראות את הייחוד שלהם?
• אם שלום אמיתי הוא לתת מקום לאור המיוחד של כל אחד, מה האחריות שלנו כחברי חבריא ב׳ ביצירת קבוצה כזו?

חשפו את החברים לסיפורו של נתנאל שמרואיין בפרק של 'המתויגים' (נספח 2)

שאלו את החברים:

• האם משהו בסיפור של נתנאל הפתיע אתכם?
• מה לדעתכם היה הקושי המרכזי של נתנאל, הפיזי או החברתי?
• איך מתבטא הפער בין האדם שהוא ובין איך שהחברה רואה אותו?

סכמו את החלק הזה: הסיפור של נתנאל מראה שלא פעם המוגבלות עצמה היא רק חלק מהסיפור, וההתמודדות הגדולה היא עם החברה בכל הנוגע ליחס שלה לאדם עם מוגבלות, לציפיות שלה ממנו ולתיוג שהיא מתייגת אותו.

שלב ב: תיוג חברתי

החברים עומדים בשורה מולכם, ואתם מקריאים הגדרות. מי שמסכים עם המשפט הולך צעד קדימה.

• החברה אינה מקבלת שונות.
• בריאיון עבודה תמיד יעדיפו לקבל אדם ללא מגבלות.
• החברה רואה קודם את המוגבלות ורק אחר כך את האדם.
• לתיוג חברתי יש השפעה גדולה על החיים של אדם.
• לפעמים היחס של הסביבה קשה יותר מהמוגבלות עצמה.
• אנשים עם מוגבלות נמצאים לעיתים בשוליים גם כשהם בתוך הקבוצה.
• החברה לא תמיד נותנת לאנשים הזדמנות להראות את כוחם.
• קבוצה מגוונת היא קבוצה חזקה יותר.
• לחברה יש אחריות לאפשר לכל אחד מקום.
• אנשים בחברה נמדדים לפי מה שהם לא יכולים לעשות.
• החברה מתקשה לראות יכולות מאחורי הקושי.
• כשאני רואה אדם עם מוגבלות אני רוצה להציע לו מייד עזרה או צדקה.
• החברה נבחנת ביחס לחלשים שבה.
• לכל אדם מגיע להרגיש שייך.

שאלות לדיון:

• עם איזה משפט היה לכם הכי קשה להסכים או לא להסכים? למה דווקא הוא?
• האם לדעתכם יש פער בין מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות ובין איך שהחברה מתנהגת בפועל?
• החברה רואה קודם יכולת או קושי? איך זה משפיע על תחושת השייכות?
• עד עכשיו דיברנו על החברה, ועכשיו נעבור לשאלה האישית: מה התפקיד שלי בסיפור הזה? איפה יש לי יכולת להשפיע?

שלב ג: מפתחות הקבלה

פזרו על הרצפה קלפי מפתחות לייצוג היכולת של כל אחד לפתוח דלתות של שייכות, הכלה והבנה הדדית (נספח 3).
כל חבר וחברה יבחרו קלף של מפתח וישתפו איזה מסר מהיום הם לומדים ואיזו דלת של קבלה הם פותחים לעצמם היום.

סיכום

בפעולה זו נחשפנו לדרכים בהם אנשים מגדירים נורמה ומדביקים תיוג למי שאינו מבין את הכללים, ואיך נוצרת תחושת זרות ושונות. הבנו כי עבור אדם עם מוגבלות, המוגבלות עצמה היא רק חלק מהסיפור, וההתמודדות הגדולה היא עם החברה: היחס שלה, הציפיות שלה ממנו והתיוג שהיא מתייגת אותו.
לסיום כל חבר שיתף איזה מסר הוא לוקח איתו מהפעולה ואיזו קבלה הוא מקבל על עצמו.

נספחים

נספח 1

"יש טועים שחושבים שהשלום העולמי לא יבנה כי אם על-ידי צביון אחד בדעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחוכמה ובדעת תורה, ועל- ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום,
ובאמת אינו כן, כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דווקא על-ידי הערך של ריבוי השלום, הריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום כל אחד לפי ערכו מקומו וענינו.
ואדרבא – גם העניינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמיתת החוכמה לכל צדדיה, שרק על-ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצועות החלוקים, דווקא על-ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ה' יראתו ואהבתו. ואור תורת אמת…" (עולת ראיה עמוד של)

נספח 2

נתנאל יהודה-הלוי, בן 29 מראש העין, סבל מניוון שרירים מולד והתנייד בעזרת כיסא גלגלים ממונע. בסרטון הוא שיתף על ההתמודדות היום-יומית והדגיש את הרצון להילחם בסטיגמות הקיימות כלפי אנשים עם מוגבלויות. נתנאל נפטר לפני כ- 3 שנים.

נתנאל היה מרצה ומייעץ לחברות בתחום המוגבלויות והנגשת המרחב הציבורי, ונוסף על כך שימש סמנכ"ל השיווק ויחסי הציבור בחברת Palta, פלט״ה אלו ראשי תיבות: 'פעל לטובת האחר', החברה שמתמחה בפתרונות אופנה לאנשים עם מוגבלויות עם דגש מרכזי על נוחות, נראות וצבעוניות שתבטא אותם באופן הטוב ביותר.

"כשמסתכלים עליי, מעל הראש שלי יש איזשהו תיוג. אם אני הולך ברחוב אני שומע צקצוקים – 'נכים הם מסכנים, חלשים, אין להם עבודה' – וזה מאוד מעליב", סיפר נתנאל. הוא סיפר גם על מקרה שבו שתה קפה ומישהי ניסתה להגיש לו עשרה שקלים: "נכה זו כבר מילה שנייה לעני", ציין.

נוסף על כך נתנאל אמר שיש סטיגמה כאשר אדם עם מוגבלות נמצא ליד אדם ללא מוגבלות. הוא סיפר שבמהלך טיול עם חברה פגש ידיד של החברה והוא התעלם מנתנאל לחלוטין ואמר לה: "ואו, כל הכבוד שאת מתנדבת".

הוא סיפר שברחוב אנשים לפעמים ליטפו לו את הראש, אמרו לו "איזה חמוד אתה", ואם הוא עשה משהו אמרו לו שהוא מעורר השראה.

"מהיום הראשון שלך בעולם, אתה נלחם על המקום שלך", אמר נתנאל.

נספח 3

קלפי מפתח