איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתכעת, לאחר סיום החודש, בו עסקנו בנושא 'ודור יקום וחי', בדף לימוד זה יעסקו חברי חבריא ב' בתקומה וחיים. בתקופה של מלחמה יש הרבה חוסר ודאות ושאלות קיומיות: מה יקרה ביום שאחרי המלחמה? איך תיראה המציאות הישראלית לאחר המלחמה? מה תפקידם של בני הנוער בעיצוב פני החברה הישראלית, כיוון שהם שחווים את המלחמה ואת השינויים בחברה הישראלית בשנים האחרונות בשלבים חשובים כל כך בחייהם?
חלק א: דור של גאולה
קראו לחברים את המשפט מצוואתו של הרב אלקנה ויזל הי"ד:
״יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה!״
שאלו את החברים: במה לדעתכם יש לנו להתגאות ולשמוח? איך מתבטאת הגאולה שהוא מתאר?
חלקו לחברים פירטי מידע על עשייה בתנועה מהשנתיים האחרונות (נספח 1). כל אחד בתורו יקרא קטע ויסביר איך רואים בסיפורים אלו ביטוי של דור של גאולה, דור של תקומה.
*אפשר לחשוב לפני הלימוד על עשייה סניפית שהייתה בשנתיים אחרונות ולהוסיף אותה לסיפורים
סכמו: הסיפורים מדברים בעד עצמם. אנו חיים בדור שפועל ועושה, יוזם ומבצע. יש לנו זכות להיות חלק מהדור הזה.
חלק ב: שורו, הביטו וראו
למדו עם החברים את הקטע של הרב קלישר (נספח 2).
הרב קלישר מציג זווית מיוחדת על גאולה. לא אש יורדת מהשמיים, אלא הטרקטורים והמחרשות בשדות, הסטנדרים בבתי המדרש, העולים החדשים ארצה וקירוב הלבבות ביוזמות נפלאות הם הם הגאולה. גאולה שמגיעה בעמל ובעשייה.
לאחר הקריאה ענו על השאלות: איך מצליחים לחיות בתודעה של גאולה כמו שמתאר הרב קלישר, כאשר יש סביבנו קשיים ואתגרים?
לחיזוק התשובה תנו לחברים לקרוא שלושה קטעים (נספח 3).
* אפשר לחלק את החברים לשלוש קבוצות, וכל קבוצה תקבל קטע ותענה על השאלה בעקבות הקריאה.
סכמו: תודעת גאולה נובעת מהטוב שבחיים עצמם בלי לשכוח את העצב ואת הזיכרון: אמונה בחיים, בהמשכיות, בצמיחה ובתקווה ומתן תשומת לב ואכפתיות לחברה.
חלק ג: הספר ה-25 בתנ"ך
בחלק זה נעמיק במשמעות של תקומה וחיים בעם ישראל ובמיוחד בדורנו, דור הניצחון.
קראו את דבריו של הרב יעקב מדן (נספח 4) וענו על השאלה:
עכשיו תורכם, חבריא ב' של בני עקיבא, להמשיך לכתוב את הפרק בסיפור הלאומי שלנו. מה אתם בוחרים לכתוב בו?
סיכום:
דיברנו על הזכות הגדולה להיות בתקופה כזו בצד הנכון של ההיסטוריה. בצד שפועל, עושה, מוסיף טוב וזכויות לעם ישראל.
למדנו שגאולה היא לא רק תקוות גדולות ורחוקות אלא כל הטוב שקורה סביבנו בחסד, בלימוד התורה, בעלייה לארץ, באחדות ובחיבורים בעם ישראל.
הרמנו מבט בעזרת הסיפורים של אמונה יהודית דנינו ז"ל, הרבנית רחל גולדברג והרב תמיר גרנות על 'הינני' ותקומה אמיתית, בדמייך חיי – ממשיכים קדימה, ודור יקום וחי!
נספחים
נספח 1 – מיזמי עשייה בשנתיים האחרונות מתוך ערוץ הוואטסאפ התנועתי
נספח 2 –
הרב קלישר, "דרישת ציון"
גאולת ישראל אשר אנחנו זוכים לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך משמים ארץ, לאמר לעמו צאו. או ישלח משיחו ברגע מן השמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש… לא כן קורא המשכיל! וודאי כל ייעודי הנביאים יתקיימו באחרית הימים, ולא יפול חס וחלילה דבר ארצה, ולא במנוסה נלך ולא בחפזון יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל… כי ראשית הגאולה על ידי התעוררות רוח נדיבים ועל ידי רצון המלכויות לקבץ מעט מני פזורי ישראל לאדמת קודש… והיה כאשר יהיו רבים מנדחי ישראל בארץ הקדושה ובירושלים, ויעלו קרבנם לריח ניחוח לה', אז יהיה לרצון לפני אדון כל להוריד אור פני רוח הקודש לעמו.
נספח 3 – קטעי קריאה
חגי לובר, "בדמייך חיי"
להיות הרב המחתן את ארוסתו של בנך הנופל, זה להאמין בחיים, בהמשכיות, בתקווה. זה באצילות נפש להסיר כל רגשות אשמה.
זה להבין הבנה עמוקה בשביל מה הבן נלחם ועל מה הוא נהרג. זה לדעת בביטחון של אמונה שחיים לעולם לא נגמרים, הם רק מוחלפים ונמסרים לדורות הבאים, לבניין משפחה בישראל, להמשכיות, לצחוק של ילדים.
זה להבין שהעצב והשמחה לא סותרים, הם רק גרים בבתים נפרדים. ולפעמים זו אותה דמעה של צער וחדווה. ושלעולם לא נשכח את כאב הכוס השבורה, והיא דווקא היא תעלה על ראשינו שמחה.
אוהב אותך, אחי לשכול, הרב תמיר גרנות. יחד נמשיך במעלה הדרך. ונדמע ונבנה. ונכאב ונשמח. ונתגעגע ונצמח. מכוחו. מכוחם.
אבינועם הרש, ערוץ 7, הסיפור של אמונה יהודית דנינו ז"ל, שנהרגה מפגיעת משאית בדרום הר חברון
תקשיבו למקרה הבא שבו הגדלות וההשראה של תלמידה אחת, פשוט המריאה ונהפכה לכוכב הצפון שאליו מאוד כדאי שנכוון את ילדינו ותלמידינו. כל מחנך מכיר את הסרט של הטיול שנתי על מקומות הלינה שלו: כמעט תמיד יהיו דמעות ותסכולים וההוא שלא רוצה להיות באותו חדר עם הראשון, שמצידו בכלל לא סגור שהוא רוצה להיות באותו חדר עם השני והשלישי, שמצידם עדיין לא סגורים על זה אם בכבוד שלהם בכלל להיות ביחד עם הרביעי.
טיול שנתי עבור התלמידים הוא רגע השיא שהם מצפים לו כל השנה, ובדיוק בגלל הסיבה הזו גם התלמידים הטובים עם הלב הענק, לא כל כך מהר ממהרים לוותר על חדר החלומות שלהם ולהקריב את המקום שלהם בשביל תלמיד שקוף שאין לו עם מי להיות. ואז, בכתבה על אמונה יהודית ז"ל קראתי שהיא אמרה למחנכת שלה בטון חד-משמעי בנוגע לכל הסרטים שכל כיתה אוכלת עם הטיול השנתי והמקומות של החדרים: "שימי אותי עם מי שצריך בחדר. אם יש מישהי שאין לה עם מי להיות – שימי אותי".
אם אין לכם שום קשר לעולם החינוך, בחיים שלכם לא הובלתם כיתה ולא חוויתם את הכאב ראש הזה שנקרא סידור מקומות לינה בחדרים של הטיול השנתי, יש מצב שתדלגו על המשפט ה זה ותעברו הלאה. אוקי, אז אמרה. אבל אם יש לכם קצת מושג. משהו. ולו קלוש… אין מצב שלא תתפעלו ממנו בדיוק כמו שאני התפעלתי. ולמה? כי המשפט הזה מייצג בעיניי את תמצית האנושיות באופן המזוקק ביותר שלה. הנה תלמידה שמוכנה להקריב את כל חווית הטיול השנתי שלה ולו בכדי שאף תלמידה אחרת מהכיתה שהיא גם לא צריכה להיות חברה שלה, תיפגע. מדהים. לפעמים לא צריך לפתוח את 'המסילת ישרים' וללכת למדף של גדולי המוסר בשביל לקבל השראה. לפעמים ההשראה הזו נמצאת כאן, ממש לידנו, כמו משל האוצר של רבי נחמן. לאיזו דרגה של חסד, אינטליגנציה רגשית וחברתית ואכפתיות נערה צריכה להגיע בשביל שהיא תוכל להגיד בכנות את המשפט הזה למחנכת שלה?
דבריה של הרבנית רחל גולדברג, אלמנתו של הרב אבי הי"ד
כשברקע המלחמה והאתגרים הביטחוניים, רחל גולדברג, אלמנתו של הרב אבי הי"ד מבקשת לשדר אופטימיות ואמונה: "אנשים חושבים שלא ברור מה יהיה, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד – עם ישראל ינצח. הסיפור שלנו הוא להביא חסד, נתינה ושמחה אמיתית שהיא לא של הוללות אלא של דאגה לאחר. זו המהות שלנו כעם. לצערנו יש אויבים, ואנחנו חייבים להשמיד את הרוע ולהביא עוד חיים בעולם. אני מאמינה שכל נבואות הנביאים יתגשמו, מצפה לישועה ורואה את הכוח של הלוחמים ושל העורף שלנו – וזה מה שיקרה. עם ישראל זוקף קומה, מרים את הרוח וחי עם תקווה אמיתית".
את הדברים היא קושרת גם לדמותו של בעלה ולרוחו של הרב קוק: "לנצח זה לא רק ניצחון – זה נצח, משהו שימשיך לעולמי עד. בשביל זה צריך כוח, עוז ואומץ, יחד עם רוח גבוהה וזקופה, ויחד עם פעולה בשטח. מתוך החיבור הזה בין הרוח לבין המעשה – אנחנו מביאים עוד חיים וטוב לעולם".
נספח 4 –
באחד מהראיונות שלו לערוץ 7 הרב יעקב מדן מחבר אותנו לגודלה של התקופה.
רבים מגדירים את הימים הללו תקופה תנ"כית, ואולם הרב מדן קובע באופן נחרץ כי לא ניתן לדמות את התקופה הזו לאף תקופה תנ"כית. "אנחנו כותבים כאן דף חדש. אני לא יכול לומר שמדובר בדף חדש בתנ"ך כי אין לנו נביא, אבל אני משוכנע שאם היה היום נביא היינו מוסיפים את הספר ה-25 לתנ"ך. אין שום דבר שדומה למה שאנחנו עוברים פה בעוצמות ובדברים הטובים המתרחשים אצלנו, ויותר מכל בדבר ה' שמתגלה אלינו דרך המלחמה הזו לא פחות מאשר במקרא".