שיר פתיחה # 1 – לא תנצחו אותי

 

מספר א: אנחנו רוצים לספר פה שלושה סיפורים קצרים
כל אחד מתקופה אחרת, מקומות ואנשים אחרים
אבל בכל סיפור יש איזה מסר אחד מהדהד
משהו שנלמד כולנו יחד ויגרום לנו קצת… להתאחד

מספר ב: נספר פה על גבורה, רוח גדולה ואמונה
איך דווקא ברגעים של קושי צריכים להתרחק קצת כדי לראות את כל התמונה
אנשים שוויתרו על הנוחות הפרטית
ועשו כל מה שיכלו בשביל כולם ברמה הלאומית

מספר א: אז בשביל הסיפור הראשון ברשותכם נחזור אחורה הרבה שנים
עם ישראל במלחמה עם פלישתים, כולם בוכים ומתלוננים

מספר ב: סיפורנו מספר על נער צעיר ואמיץ וענק שהפחיד כל בן ובת
אתם יודעים למי אנחנו מתכוונים: דוד וגולית!

תמונה 1-דוד וגולית

מוזיקת מתח ברקע.
את הבמה חוצים ארבעה חיילים בריצה וצועקים: גולית!!!!!!!!

מהצד השני עולה המפקד

מפקד: מה אתם עושים?

חייל א: המפקד זה בלתי אפשרי.

חייל ב: הוא ענק!

חייל ג: עצום!

חייל ד: אין לנו שום סיכוי מולו!

מפקד: שקט!

החיילים משתתקים בבת אחת

מפקד: אתם עכשיו חוזרים לעמדה שלכם ומנהלים קרב ולא מענין אותי כמה הוא עצום או כמה הוא מפחיד. ברור?

הם שותקים

מפקד: ברור???

חיילים: כן המפקד!

החיילים כורעים מאחורי קו מחסות

חייל א: טוב, נעשה את זה כמו שעשינו באימונים ובתרגולות ו…בע”ה יהיה בסדר.. מוכנים?

חיילים: מוכנים

חיילים: אחד מדלג!

החייל רץ לקו מחסות שני

חייל ב: שתיים מדלג!

רץ ושוכב ליד א’

חייל ג: שלוש מדלג!!!

רץ ושוכב ליד השניים

חייל ד: ארבע מדלג!!!

רץ לכיוונם ואז רואה משהו מחוץ לקלעים מסתובב ובורח!

חייל א: מה יש לו? לא ככה תירגלנו…

חייל ב: עזוב, הוא גם ככה לחוץ בית…

חייל ג: טוב יאללה ניתן מכת אש עם הרוגטקות?

חייל א: כן רעיון טוב, מוכנים?

חייל ב+ג: כן!

חייל א: יאללה להכין אבנים ברוגטקה.. שלוש ארבע ו…מכת אש!!

שלושתם נעמדים ומסובבים את הרוגטקה שלהם ואז הסיבוב הולך ונחלש. הם מסתכלים באימה החוצה

חייל ב: אנחנו… אנחנו צריכים…

חייל ג: אנחנו צריכים ל…

חייל א: לסגת!!!

הם בורחים מחוץ לבמה ולבמה נכנס ענק, גולית (אולי שני חבר’ה, אחד על הכתפיים של השני שלבושים כמו ענק), לבמה עולים המספרים

מספר: וַיֵּצֵא אִישׁ־הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת׃

וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל־רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת׃

וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל־רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו׃

וחץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ־מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו׃

וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל־מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם

גולית: לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ־לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי׃
אִם־יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם־אֲנִי אוּכַל־לוֹ וְהִכִּיתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ׃

מספר ב: וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי

גולית: אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת־מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ־לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד׃

 לבמה צד שני נכנסים החיילים

חייל א: נו מה נעשה?

חייל ב: מחפשים מתנדב, זה ראש בראש

חייל ג: מי שמנצח מכריע את המלחמה

חייל ד: טוב זה לא ממש ראש בראש זה יותר כמו עשרה ראשים (מציג עם הידיים את גודל הראש של גולית שהוא ענק) מול ראש (מציג עם הידיים שהוא קטן)

מפקד נכנס

מפקד: נו יש מתנדב?

חיילים: אמממממ…

מתחילים לריב ביניהם: לך אתה, אני לא יכול, לך אתה נו תלך כבר זה לא כזה נורא. לך!

לבמה נכנס ילד קטן, ג’ינג’י עם רוגטקה ביד

דוד: אמממ… סליחה

המפקד והחיילים עסוקים בלהתווכח ולא שומעים אותו

דוד: סליחה..

ממשיכים להתווכח

דוד: סליחה!!!

המפקד והחיילים משתתקים

מפקד: כן מה?

דוד: ראיתי מודעה שמחפשים מתנדב להילחם מול גוליית.

מפקד: כן.

דוד: אז אני מוכן

המפקד והחיילים מסתכלים עליו בהלם בשקט ואז בבת אחת פורצים בצחוק מתגלגל

חייל א: אתה?

חייל ב: אתה מול גולית?!

חייל ג: אוי זה טוב! הבטן שלי כואבת מרוב צחוק!

חייל ד: אחי אין לך סיכוי!

דוד: איפה הוא?

מפקד: תקשיב ילד זה ענין רציני, לא נראה לי שאתה מבין למה אתה נכנס

דוד: בטח שאני מבין! אני מבין שעומד כאן פלישתי על הגבול יום ולילה ומחרף ומגדף מאת ה’ אלוקי ישראל! זה נראה לכם הגיוני?

חיילים: לא.. לא..

דוד: אז יאללה מישהו צריך להשתיק את הפלישתי הזה!

מפקד: כן אבל אתה לא יכול

דוד: מה אני לא יכול? אני יכול הכל! אני חייל בצבא של עם ישראל, נכון אני לא הכי גדול ולא הכי חזק אבל אני בא בשם ה’ ואתם תראו, אני גם אצליח…

דוד הולך עם מקל ביד ועם הרוגטקה שלו למרכז הבמה, גוליית הענק נכנס ועומד מולו בקצה הבמה

מספר ב: וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל־דָּוִד

גולית: הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי־אַתָּה בָא־אֵלַי בַּמַּקְלוֹת

מספר ב: וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת־דָּוִד בֵּאלֹהָיו׃

וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל־דָּוִד

גולית: לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת־בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה׃

 מספר ב: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּי

דוד: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא־אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה’ צְבָאוֹת אֱ-לֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ׃
הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ וְיֵדְעוּ כָּל־הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱ-לֹהִים לְיִשְׂרָאֵל׃
וְיֵדְעוּ כָּל־הַקָּהָל הַזֶּה כִּי־לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה’ כִּי לה’ הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ׃

גולית מתחיל להתעצבן, הוא מתחיל להתחמם כמו לפני קרב איגרוף, דוד מכניס אבן לרוגטקה, מותח את הגומי מכוון ואז מספר ב לוקח את האבן ותוך כדי שהוא מוליך אותה למצח של גוליית מספר א אומר:

מספר א: וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת־יָדוֹ אֶל־הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּי אֶל־מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אָרְצָה

מספר ב נותן מכה קלה עם האבן על המצח של גוליית, הוא לרגע נעמד דומם במקום ואז נופל מתעלף על הריצפה

חיילים: יואווווו איזה מלך!

חייל ג: דוד יא מלך!

חיילים מרימים את דוד על הכתפיים ומריעים לו

חיילים: דוד מלך ישראל חי חי וקיים!!

החיילים ודוד יוצאים, גולית יוצא

 

שיר # 2 – עם ישראל לא מפחד

https://www.youtube.com/watch?v=y1pxqYZGMHY

 

מספר א: סיפור דוד וגולית בהחלט מלמד על תעוזה, אומץ ורוח גדולה
אבל חכו אתם לא מאמינים זאת רק ההתחלה

מספר ב: ההיסטוריה של העם שלנו רצופה באנשים גדולים
שלא היססו, רצו קדימה היו נכונים

מספר א: נכונים לומר הנני! לכל קריאת התיצבות ומשימה
ואנחנו ממשיכים לסיפור הבא שמספר על אותה גבורה ולחימה

מספר ב: השנה 1943, גטו וורשה שבפולין
גם בתקופה הכי קשה לעם שלנו ידענו את הראש להרים

 

תמונה 2-מרד גטו וורשה

לבמה נכנסים משני הצדדים שחקנים, לבושים מעילי חורף ישנים עם טלאי צהוב על הבגד.

שחקן א: מה עם מרדכי? מישהו ראה אותו?

שחקנית א: אם הוא אמר שהוא יגיע בתשע אז הוא יגיע בתשע. אני מזכירה לך שמרדכי אנילביץ’ יקה. הוא יגיע בזמן

שחקן ב: יקה יקה אבל החיים בגטו הופכים גם יקה כמוהו ל…

לבמה נכנס מרדכי

שחקן ב: מרדכי! נו.. מה היה בפגישה? למה זה כל כך בהול?

שחקנית ב: כמעט הפסדתי את הקצבה היומית שלי מרוב שמיהרתי להגיע לפגישה, למזלי הצלחתי להגיע לראש התור ולקבל את המרק שלי. עם חתיכת תפוח אדמה!

כולם בהתפעלות: מה?

שחקנית ב: כן…תודה לא-ל שלא וויתרתי.

שחקן ג: טוב חברים, בואו נתרכז.. מרדכי מה היה כל כך דחוף?

מרדכי: נפגשנו ראשי ההתארגנויות היהודיות בגטו, הגיעה לידינו עדות ממקור מהימן ביותר, מקור שעשה את כל הדרך מהולנד כדי להזהיר אותנו

שחקנית ג: להזהיר ממה? מה קרה?

מרדכי: השילוחים. זה בדיוק מה שפחדנו ממנו

שחקן א: מרדכי אני לא מאמין שאתה פותח את זה שוב. דנו בזה כבר עשרות פעמים. שילוחים למחנה עבודה זה זאת לא סיבה להתחלת התקוממות!

מרדכי: לא מדובר במחנות עבודה!

שחקנית ג: אז במה מדובר?

מרדכי: השילוחים לוקחים אותם להשמדה

שחקן ג: נו באמת מרדכי… את כל האלפים שלוקחים מכאן?

מרדכי: כן. את כולם. הם הקימו מחנות השמדה. ראינו תצלומים. שמענו עדות של יהודי שהצליח לברוח משם.

שחקנית ג: מרדכי, מחר יוכרז שילוח נוסף

מרדכי: אני יודע.

שחקנית ג: מה אנחנו עושים?

מרדכי: מוציאים לפועל את ההתקוממות שהתאמנו עליה כל הזמן הזה

שחקן ב: מרדכי אתה בטוח?

מרדכי: בטוח. (שולף מפה, במקביל מתחילה מוזיקת מתח) שימו לב זאת המפה של הגטו, כמו שכבר התאמנו הרבה פעמים אנחנו נעבוד בשיטת הפצצה-נסיגה, כל חולייה של שוטרים אנחנו מפציצים ונסוגים לבונקרים שהכנו. נתתי הוראה לפתוח את כל הבונקרים ולהוציא את כל כלי הנשק.

שחקן א: מה לגבי העמדות בבניינים?

מרדכי: החוליות שם כבר מוכנות. אנחנו יוצאים לדרך עם שחר. כל אחד יודע מה המיקום שלו ומה המשימה, כן? שרה את בעמדת המעבר, איך שהשוטרים עוברים ונכנסים לגטו לאיסוף השילוח את מנופפת לנו עם הסוודר האדום.

שחקנית ג: ברור.

שחקן א: מרדכי. זה ברור לכולנו שזה קרב אבוד מראש כן? אין לנו מספיק נשק ואין לנו מספיק אנשים

מרדכי: נכון יענקלה. אם אתה שואל אותי אם נצליח למנוע את השילוח הבא אז אני באמת לא יודע. כנראה שלא. אבל הרוח יענקלה, את הרוח שלנו הם לא ישברו, הם יכולים להכניס אותנו לגטו, לשלוח אותנו למחנות ריכוז, להרוג אותנו אבל אנחנו כאן. תסתכלו עלינו, אנחנו עם ישראל ואנחנו חיים ופועמת בנו הרוח הגדולה של העם שלנו. אנחנו נתקומם, ונמסור את הנפש, ואולי גם נצליח להציל כמה אנשים, אבל הרוח שלנו תפעם ותנשוב בעם שלנו לנצח נצחים. עם ישראל חי!

כולם: עם ישראל חי!

שיר ריקוד # 3 עלה קטן שלי

https://www.youtube.com/watch?v=vZHQIBhnK2I

 

מספר א: וכך הסיפור שלנו מתגלגל
דור אחרי דור מוסרים את הנפש למען עם ישראל

מספר ב: גם כשקשה וכואב תמיד עם ראש מורם
איך אפשר להסביר את זה, אין עוד דבר כזה בכל העולם!

מספר א: ואחרי אלפיים שנות גלות, חזרנו הביתה לארץ ישראל
אבל גם פה עוד צריך להילחם כדי להיגאל

מספר ב: וככה ימים ספורים לפני הכרזת המדינה
הקרבות ממשיכים בעוצמה לא מוותרים אי אפשר להפסיק לנו את המנגינה!

 

תמונה 3

לבמה נכנס בחור גבוה עם מדים בצבע בז (כמו של הפלמ”ח) ונשק. מהצד השני עולים עוד כמה חיילים במדים ישנים וחלוצות בבגדי חלוצים, הם יושבים על ארגזים במה שנראה כמו מפקדה מאולתרת. ברקע קולות של קשר, והרבה מפות פרושות על הארגזים.

מוש: שלום

חלוצה: מוש. חזרת…

מוש: כן

חייל: איך היה?

מוש: קורע לב. שוב. זה מה שהקראתי מעל הקבר שלהם

חלוצה לוקחת את הפתק מהידיים שלו

מוש: יש חדש? הגיעו הוראות?

חייל: יש הרבה חדש, תצפית א מדווחים על תזוזת כוחות ערה של הירדנים.

מוש: הגיע איזה דיווח מהמטה? יש חדש משם?

חייל ב: לא. עוד לא הכריזו על הקמת המדינה..אם לזה אתה מתכוון

מוש: טוב, הם בטח החליטו לחכות שהמנדט הבריטי יסתיים. הם לא רוצים לעצבן את הבריטים עד כדי כך..

חלוצה: מה אנו מה חיינו, העיקר הוא המפעל בו אנו חיים…תשובתנו נחושה נצח ירושלים… וואו מוש אילו מילים

מוש: היה לי חשוב לומר זאת דווקא מעל קברם של הנופלים, נכון כואב לנו מאוד, הם היו חברים יקרים שלנו, לוחמים מעולים, מסרו את הנפש על עם ישראל, על ארץ ישראל

חייל ג: על תורת ישראל, אליעזר היה תלמיד חכם עצום וגם גיבור ישראל

מוש: בהחלט! הם נפלו כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן. המשימה עוד לא הושלמה אבל היה לי חשוב שכל הקהל שהיה בלוויה ישמע שעם כל הכאב, והלב רוטט כאב ויגון על נפילתם, עם כל זה אנחנו מרימים ראש. תשובתנו נחושה נצח ירושלים!

פתאום שומעים בקשר: נחושתן כאן תצפית א האם שומע עבור נחושתן כאן תצפית א האם שומע עבור??

חייל ב: תצפית א מנחושתן שומע עבור

קשר: קבל כי הותקלנו, אש חזקה נפתחה לעברנו אני חוזר הותקלנו זה נראה כמו פלישה גדולה

מוש: קדימה, כולם לעמדות! חוזרים לשדה הקרב!!!

כל אחד מהחיילים תופס את הנשק ובא לצאת

מוש: חברים! תזכרו, מה אנו ומה חיינו.. העיקר הוא המפעל בו אנו חיים. תשובתנו נחושה…

כולם צועקים: נצח ירושלים!!!

מוש וכל שאר החיילים יוצאים בריצה מהבמה

 

שיר ריקוד # 4- ירושלים שבלב

https://www.youtube.com/watch?v=XYFcf4C98u

 

מספר א: והסיפור הזה ממשיך עד ימינו
לא יאומן כמה אנשים גיבורים חיים כאן סביבנו!

מספר ב: זה האבא, האח, או החבר מהעבודה
שעזב הכל, לבש מדים והצטרף לחברים  באוגדה

מספר א: הם נכנסים לקו האש מוכנים לתת הכל
ובשביל מה? כדי שאנחנו נחיה כאן ובגדול!

מספר ב: לא חיים קטנים עצובים ומתנצלים!
חיים של גדלות רוח של זקיפות קומה
אנחנו העם הנבחר ויש לנו כאן משימה!

מספר א: רוח גדולה פועמת בקרבנו ואנחנו נדרשים לפעול עם אל!
זה הדי אן איי שלנו, עם ישראל

מספר ב: עם כזה טוב, לא משנה כמה תחפש לא תמצא כמותו

מספר א+ב: עם ישראל! עם אשר רוח בו!

 

שיר סיום – חי חי חי

https://www.youtube.com/watch?v=Kgvv1XutDqU

 

הצעה לסיום:

כל השחקנים עולים לבמה ומתקבצים, ברקע מוקרנות תמונותיהם של אחינו החטופים.
שרים יחד ‘אחינו כל בית ישראל’ ומתפללים עם כל הקהל לשובם של כל אחינו ואחיותינו הביתה.

https://www.youtube.com/watch?v=dRfrX9eWAAo