איתור סניפים וכפרי בוגרים
מו”ר הרב דרוקמן זצ”ל חי כל חייו בתודעת שליחות עמוקה ובתפיסת ‘הנני’. בכל תחנה מחייו פעל והשפיע לעשייה מתוך שליחות, היכן שצריך אותנו: כמדריך שבט ‘איתנים’ ללימוד תורה משמעותי, בהקמת מוסדות ‘אור עציון’ וכמחנך להשפעה על מגוון אוכלוסיות והוספת טוב, כחבר כנסת להשפעה כלל ישראלית, כראש מערך הגיור לקירוב לבבות בדרך האמת והישר ועוד.
תנועת בני עקיבא ממשיכה בדרכו של הרב ומחנכת לאורו. השבת, שבת פתיחת חודש ארגון, שבת פרשת “וירא” בו אמר אברהם אבינו “הנני” (רש”י בפירושו על כך אמר לשון ענווה, לשון שליחות) הסמוכה לתאריך הולדתו של הרב זצ”ל, נקראת “שבת הנני”.
נתחבר כתנועה למושג השלם שהחל מאברהם אבינו שענה לקב”ה – “הנני” ונבקש לצעוד ולגדול בדרכו של מו”ר הרב דרוקמן זצ”ל.
הִנְנִי – הִנֵּה, הטייה: גוף ראשון
במקום זה, ממש כאן
הנה אני
“וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי:”
(פרשת השבוע, בראשית כ”ב, א’)
רש”י: הִנֵּֽנִי: כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן.
“לצערי לא הייתה לי היכרות קרובה עם הרב דרוקמן זצ”ל. זכיתי לשמוע אותו פעמים בודדות בלבד.
אך יש אירוע בלתי נשכח, הייתי אומר אפילו אירוע מכונן. שכל אלפי האנשים שהיו שם לא ישכחו לעולם. היה זה בימים שלפני הגירוש מגוש קטיף. תנועות המאבק בגירוש, ארגנו צעדת אלפים מנתיבות לכיוון גוש קטיף. כולם היו שם, זקנים, נערים, נערות, משפחות, ילדים ותינוקות. היה זה מחזה מדהים.
כמו שזכור לכולנו, אלפי הצועדים בסוף נכנסו לתוך הישוב כפר מיימון, שאותו המשטרה כיתרה המשטרה, ולא הייתה אפשרות לצאת ממנו ולהמשיך בצעדה לגוש. הייתה הרגשה קשה מאוד, של אכזבה וכישלון. אלפי אנשים עזבו הכל כדי לצעוד לגוש, ונכשלנו!
היה זה הרב דרוקמן שהפך ברגע אחד את האוירה. הרב דרוקמן, אסף את כל הציבור הגדול למרכז הישוב. עמד על גג של רכב עם מגפון ביד ואמר: “כשהקב”ה ציוה על אברהם אבינו להעלות את יצחק לעולה, אברהם אמר “הנני”! הנה אני לפניך, הנה אני עושה את אשר ציווית אותי”.
ואז הרב דרוקמן צעק בקולו הצרוד והמוכר:
“גם אנחנו עומדים פה היום לפני הקב”ה ואומרים “הנני”. הננו עומדים לפניך, התייצבנו כאן למען מצוות ישוב ארץ ישראל”. האוירה השתנתה ברגע אחד, מתחושה של כשלון, לתחושה של רוממות! היה זה מעמד שכל מי שהיה שם לא ישכח לעולם! רק אדם עצום כמותו, היה מסוגל לראות את הקדושה וההתרוממות מתוך תחושת הכשלון, ובכמה מילים, לסחוף את כל האלפים אחריו.
הרב דרוקמן, בגדלותו, חינך אותנו שהגאולה באה קמעא קמעא, יש עליות ויש גם ירידות. התפקיד שלנו, לעבוד את ה’, ולמסור את הנפש לקיום מצוותיו – מתוך כך אנו קוראים: “הנני”.
(ש”י לוי, ערוץ 7)
הִנְנִי
בְּכָל שָׁעָה, לְכָל אָדָם, בְּאוֹר פָּנִים,
אִם הַדָּבָר מוֹעִיל לָעָם – אֲנִי בִּפְנִים,
הִנְנִי
בִּשְׁבוּת הָעָם, בַּהִתְיַשְּׁבוּת, בַּיְּשִׁיבוֹת
עִם הַדּוֹרוֹת אֶצְעַד בְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת,
וְיַעֲלוּ בָּהּ הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים,
הִנְנִי –
הִנֵּנִי
לְכָל מָה שֶׁתְּצַוֶּה עָלַי,
כָּל כֻּלִּי בְּכָל כֵּלַי –
הִנֵּנִי,
תָּמִיד אִתְּךָ,
כָּל עוֹד אֲנִי חַי.
אֲנִי חַי
מִתּוֹךְ תּוֹרָה גְּדוֹלָה, תְּנוּעָה וְהַדְרָכָה,
כִּי אֱלוֹקַי צִוָּה עָלַי אֶת הַבְּרָכָה.
אֲנִי חַי –
אִם הַחַיִּים שֶׁלִּי נִתְּנוּ לִי שׁוּב כְּשַׁי,
רַק לְחַיִּים שֶׁל מַשְׁמָעוּת אֲנִי רַשַּׁאי,
בִּשְׁבִיל אַחַי, בִּשְׁבִיל הַגֵּר וְהֶעָנִי,
הִנְנִי –
הִנֵּנִי
לְכָל מָה שֶׁתְּצַוֶּה עָלַי,
כָּל כֻּלִּי בְּכָל כֵּלַי –
הִנֵּנִי,
תָּמִיד אִתְּךָ,
כָּל עוֹד אֲנִי חַי.
הִנֵּנוּ
לְכָל מָה שֶׁיְּצַוֶּה ה’ עָלֵינוּ,
בְּרַגְלֵינוּ, בְּדִגְלֵנוּ,
הִנֵּנוּ,
לָעַד הוֹלְכִים
בְּדַרְכֵי חַיִּים
מה נותן לנו את הכוח והעוצמה להענות לקריאה כשנדרש מאיתנו?