איתור סניפים וכפרי בוגרים
לדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
| בראשית יז א-ב
“וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃ וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃”
| רש“ר הירש
אברהם היה בן תשעים ותשע שנה, וכבר עברו עליו חיים שלמים; הוא יכול היה להעלות על דעתו, שכבר הגיע לשלמות העליונה, – והנה נודע לו עתה, שעודנו בראשית דרכו.
דבר זה חשוב משתי בחינות. הנה אלה אומרים: “דיו לאדם, שיצא ידי חובתו מבחינה מוסרית ואנושית; בכך יצא גם ידי שמים, וזו גם תמצית שאיפת היהדות”. ואחרים סבורים: “היהדות היא תחליף לאנושיות”. והנה נאמר כאן, שאברהם היה בן תשעים ותשע, כאשר נכרתה עמו ברית המילה, שהיא ברית היסוד של היהדות; ואלמלא נאמר כך, היינו סבורים, שכל המעלות שנאמרו באברהם עד כה היו תוצאה של הברית שנכרתה עמו בנעוריו; הן הן כל פרי ההילולים של הברית. אך לאמתו של דבר, כל אלה קדמו לברית המילה. ההגשמה המלאה של ערכי האנושיות קודמת למצוה הנאמרת כאן: והיה תמים. בריתו של אברהם אבינו היא השלמה נעלה של ערכי האנושיות; “עליך להיות אדם, בטרם תשאף להיות יהודי”. סגל לעצמך את כל ערכי האנושיות, ורק אחר כך תוכל להיות יהודי. עדיין אינך יהודי, אם הגעת רק למעלתו של אברהם, כפי שבאה לידי ביטוי עד כה. אדם שהוא רחמן, נח לרצות, דורש את טובת זולתו – כמידתו של אברהם עד כה – רק מגלם את האידיאל של בן נח טהור. הקדוש ברוך הוא חינך את אברהם במשך תשעים ותשע שנה; ואברהם מילא את כל הייעודים המוטלים על כל אדם טהור; ורק אחר כך נראה לו ה’ שנית ואמר לו: “אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים”.
סיכום:
תגידו, חשבתם פעם למה אנחנו עושים מעשים טובים? האם זה בגלל שזאת מצווה של הקב”ה או בגלל התחושה הפנימית שלנו, ה”מוסר” שלנו?
רבים מגדולי ישראל עסקו בשאלה הזו, ולרש”ר הירש דעה נחרצת בעניין. בפסקה שקראתם מתמקד רש”ר הירש בעובדה שרק בגיל תשעים ותשע אברהם אבינו הופך ליהודי, כשהוא עובר ברית מילה. מה זה אומר על כל המעשים הטובים – החסד, הכנסת האורחים, הערבות ההדדית – שאברהם עשה בחייו? מאיפה הם נבעו?
לפי הרש”ר הירש התשובה היא ברורה – עד לגיל תשעים ותשע אברהם היה פשוט בן אדם טוב, פשוט “אנושי”. כל המידות הטובות וכל המעשים הטובים של אברהם נבעו מהקומה הבסיסית שקיימת בכל אדם שנברא בצלם – קומה של מוסר, של שאיפה לטוב, של צדק – “בין אדם לחבירו”. רק כשהיה כמעט בן מאה, רק אז הקב”ה מוסיף לאברהם קומה נוספת של זהות, קומה נוספת של אישיות – ה”יהדות”, שמתגלמת במצוות ש”בין אדם למקום” – כדוגמת ברית המילה. לדבריו, הקומה הזו חייבת לבוא על גבי הקומה האנושית, אך זוהי לא קומה שולית חלילה. רק לאחר ברית המילה אברהם סוף סוף נקרא “תמים”, רק אז הוא נהיה שלם, ועד אז משהו חשוב היה חסר בו. שתי הקומות – הקומה הבסיסית של אנושיות ומוסר, והקומה העליונה של יהדות ומצוות, משלימות זו את זו וגם קשורות זו לזו, אך לרש”ר הירש חשוב להדגיש שמדובר בשתי קומות נפרדות.
מדוע?
כי יש כאלה שאומרים שהדבר היחיד שחשוב זה מה שאני מרגיש, מה שנראה לי נכון. רק המצפן המוסרי שלי הוא זה שקובע. ומן העבר השני, יש כאלה שאומרים שאין שום ערך למוסר האנושי, והאמת היחידה נמצאת במוסר התורה ובמצוות. אל מול שתי האפשרויות הללו, אומר רש”ר הירש שאסור לנו להתעלם מהרגשות המוסריים הפנימיים שלנו – כמעט מאה שנה הם הובילו את אברהם להיות מי שהוא! ומן העבר השני, אסור לנו להיות שבויים רק בתפיסות ובתחושות שלנו. רק כאשר ניפתח לשמוע את דבר ה’, גם כשזה מאתגר אותנו ודורש השתנות – רק אז נהיה “תמימים”, נהיה אנשים – יהודים, שלמים.
ועוד מסר חשוב אחד מלמד אותנו רש”ר הירש – גם בגיל תשעים ותשע אברהם לא סיים להתקדם, לא סיים להתפתח. אז מה זה אומר על מי שבן חמש עשרה או שש עשרה?
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!