איתור סניפים וכפרי בוגרים
בכ”ח באייר אנחנו מציינים את יום ירושלים וחוגגים בו את שחרורה של בירתנו במלחמת ששת הימים. השנה נציין 57 שנים לאיחוד העיר, שהייתה מחולקת 19 שנים שבהן כספו לציון יהודים רבים. “לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים”, כתב המשורר נתן יונתן, וביטא במילים אלו את החיבור הטבעי שחש כל יהודי לעיר הקודש. בפעולה זו יכירו החניכים את ירושלים ואת המתרחש בה, יבינו את מהותה של העיר לעם ישראל ויתחברו אליה ממקום אישי.
ציוד נדרש: טבעת, מקלות, חפיסת שוקולד, קובייה, דפים ועטים.
פתיחה: חידון
פתחו בחידון שהתשובות עליו הן לפי סדר האלפבית (נספח 1) כדי להכניס את החניכים לאווירת היום (תוכלו לתת צ’ופר לחניכים שעונים נכון).
אפשרות א: חידון לכל החניכים.
אפשרות ב: חלקו את החניכים לשתי קבוצות, והן יתחרו על מספר התשובות הנכונות.
אפשרות ג: חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה את שאלות החידון. על הקבוצות לענות על השאלות בלי עזרת הטלפון, אלא רק באמצעות ידע כללי או בעזרת סביבת הסניף.
שלב א: לב העולם
שחקו כמה משחקים קצרים (אפשר גם רק שניים ולא את כולם), שהכלל המשותף לכולם הוא להוציא את העיקר מהמשחק.
המשחקים:
שאלו את החניכים: מה הרגשתם כששיחקתם במשחקים לפי ההוראות האלה? מה משותף לכל המשחקים?
אמרו לחניכים: ירושלים היא לב העולם. במעלה הר הבית, מאבן השתייה, הושתת העולם. ירושלים מסמלת את הקשר הנצחי של העם היהודי לארץ ישראל לאורך כל הדורות, מאברהם אבינו ועקדת יצחק דרך דוד המלך ועד תלמידי רבי יהודה החסיד, שבנו את החורבה, לוחמי הרובע היהודי במלחמת השחרור ומשחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בלעדיה אנחנו חסרים. 19 שנה עמדה ירושלים מחולקת, והלב שלנו לא היה שלם. ירושלים היא המרכז, היא מחדדת את המטרות שמובילות אותנו כעם, מסדרת לנו את הראש ומאפשרת למהלך להתקדם.
שלב ב: כיסופים לעיר הקודש
הקריאו או השמיעו שלושה שירים על ירושלים (נספח 2). לאורך ההיסטוריה כולה היו עיני עמנו נשואות לירושלים, ובחורבנה גברו הגעגועים והכיסופים אליה ומצאו מקום מרכזי בחיינו.
היום, כשברוך ה’ ירושלים בידנו, אנחנו זוכים לחיות בה ולהלך בה בטבעיות.
אפשרות א: בקשו מהחניכים לבחור משפט מתוך אחד השירים שמסמל את הקשר שלו לירושלים, וערכו סבב שבו ישתפו כל חניך וחניכה במה שבחרו.
אפשרות ב: תוך כדי האזנה לשירים תנו לחניכים משימה: חלקו לכל חניך וחניכה דף ובקשו מהם לכתוב את רצף האסוציאציות שעולות בהם בזמן ההאזנה לשירים. בסיום שלושת השירים ערכו סבב ובו החניכים ישתפו בכמה אסוציאציות שכתבו.
שלב ג: סיום
הקריאו קטע של הרב אבינר (נספח 3).
סכמו: יום ירושלים והאירועים שבו נוגעים במקום עמוק במהות שלנו. זכינו לחיות בדור שבו ירושלים זמינה וקרובה לנו, אך עלינו לזכור תמיד כי היא הלב והרוח, היא שנותנת את הכוח לחיים בארץ ישראל.
סיכום:
ירושלים היא המרכז של עם ישראל. כמו במשחקים שאיבדו את העיקר, כך גם בלי ירושלים עם ישראל חש חוסר גדול. ביום ירושלים אנחנו נפגשים עם הגעגועים לירושלים מכל הדורות, ובזכות המסירות שלא פסקה לרגע זכינו לחזור מהגלויות לארץ ישראל ולירושלים בפרט. בעז״ה נזכה לראות בבניינה השלם ולהמשיך להתחבר ולהיקשר אליה.
נספח 1 –
חידון אלפבית
א. השער שדרכו נפרצה הדרך לעיר העתיקה ([ה]אריות)
ב. המרכז הרוחני של עם ישראל (בית המקדש)
ג. השכונה שבה שוכנים הכנסת ומוזאון ישראל (גבעת רם)
ד. המלך שעל שמו נקרא חלק מהעיר (דוד)
ה. המלך ששיפץ את בית המקדש השני (הורדוס)
ה. אחד המקומות המקודשים ליהדות בעיר העתיקה (הכותל המערבי)
ו. קשת עתיקה בסמוך לכותל (וילסון)
ז. הר ממזרח לעיר העתיקה שבו שוכן בית קברות יהודי גדול ([ה]זיתים)
ח. בית כנסת ידוע הנמצא בכיכר המרכזית ברובע (החורבה)
ט. מחריבו של בית המקדש השני (טיטוס)
י. המוזאון הלאומי להנצחת השואה (יד ושם)
ל. אזור בכביש תל אביב–ירושלים שהתנהלו בו קרבות קשים במלחמת השחרור (לטרון)
מ. הישיבה שהקים הרב קוק בירושלים (מרכז הרב)
נ. שכונה ישנה מחוץ לחומות, אחת הציוריות שבירושלים (נחלת שבעה)
ס. המלך שהגיע לירושלים עם 180,000 חיילים וחזר מובס לארצו (סנחריב מלך אשור)
ע. אחד ממתחמי בית המקדש ([ה]עזרה)
פ. שער בצפון העיר העתיקה ([ה]פרחים)
צ. אחד מהרי ירושלים ששוכן בו בית חולים ([ה]צופים)
ק. כינוי לירושלים בשיר של יום שני (קריית מלך רב)
ר. קיבוץ בתחום ירושלים (רמת רחל)
ש. המלחמה שבה שוחררו כל שטחי ירושלים (ששת הימים)
ת. אזור תעשייה בדרום ירושלים (תלפיות)
נספח 2 –
שירי ירושלים
הכותל
מילים: יוסי גמזו
לחן: דובי זלצר
עמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: “תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר…”
אמרה לי: “ציון הר הבית”
שתקה לי: “הגמול והזכות”,
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל – אזוב ועצבת,
הכותל – עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: “למוות אין דמות אך יש קוטר –
תשעה מילימטר בלבד…”
אמר לי: “אינני דומע”,
ושב להשפיל מבטים,
“אך סבא שלי, א-לוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים”.
הכותל – אזוב ועצבת…
עמדה בשחורים מול הכותל
אימו של אחד מן החי”ר.
אמרה לי: “עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר”.
אמרה לי: “אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש
גדול ממילים ומכתב”.
הכותל – אזוב ועצבת…
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: “אשרי שזכינו כולנו”
ושב ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: “מתחת לחקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולוויים”.
הכותל – אזוב ועצבת…
ירושלים של זהב
מילים ולחן: נעמי שמר
אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו
ירושלים של זהב…
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב…
מעל פסגת הר הצופים
מילים: אביגדור המאירי
לחן: עממי
מעל פסגת הר הצופים
אשתחווה לך אפיים
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי דורות חלמתי עלייך,
לזכות לראות באור פנייך!
ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך לבנך!
ירושלים, ירושלים,
מחורבותייך אבנך!
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי גולים מקצות כל תבל
נושאים אלייך עיניים.
באלפי ברכות היי ברוכה!
מקדש מלך, עיר מלוכה!
ירושלים, ירושלים,
אני לא אזוז מפה!
ירושלים, ירושלים,
יבוא המשיח, יבוא.
נספח 3:
מדינה צריכה נשק ומשק,
מדינה צריכה שפה וארץ,
אך מעל הכול היא צריכה לב, רוח, נשמה.
ירושלים היא לב האומה.
ירושלים היא התורה והנבואה, הכהונה והמלכות.
לכן הרבה יש לחשוב על ירושלים וללמוד על ירושלים,
להרגיש את ירושלים ולחלום על ירושלים.
כאשר אנו נפגשים עם ירושלים
הננו נפגשים עם התוכן היותר עמוק שבאומה.
(הרב שלמה אבינר)