תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה

אפשרות א: משחק כיבוש הדגל

שחקו ‘כיבוש הדגל’ עם דגלי ישראל (או בקבוקים צבועים במגן דוד כחול-לבן).

לאחר המשחק שאלו את החניכים:
• מה גרם לכם לרוץ לצד של הקבוצה השנייה? הרי יכולתם להיתפס!

נסחו איתם יחד את המשמעות של מסירות נפש למען משהו שחשוב לנו, והסבירו שביום הזיכרון, עם האבל על הנופלים, נרצה ללמוד יחד למען מה הם נלחמו ולהמשיך אותם בחיים.

אפשרות ב: השיר ‘מלאכים במדים’

השמיעו (או הקריאו) את השיר ‘מלאכים במדים’ (נספח 1)

שאלו את החניכים:
• מה מוביל את אותה ‘רוח לוחמת’? בשביל מה החיילים שלנו נלחמים?

הסבירו שביום הזיכרון, עם האבל על הנופלים, נרצה ללמוד יחד למען מה הם נלחמו ולהמשיך אותם בחיים.

שלב א: חיים של משמעות

בחלק זה מצורפים סיפורים על חייהם וגבורתם של נופלים מהשנה האחרונה (נספח 2).
תוכלו לבחור מתוכם, ואם תרצו, גם להוסיף בעצמכם סיפורים שפגשתם ונגעו בכם. (נספח 5 – כרטיסיות על דמויות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה בשנים קודמות)

למה חשוב לשים לב בקריאת הסיפורים?
• קראו את הסיפורים לפני הפעולה וחשבו אם הסיפור המסוים מתאים לחניכים שלכם. אם הסיפור אינו מתאים להם, אל תספרו אותו!
• הימנעו מתיאור יתר של האירועים. זכרו שאין לנו מטרה לזעזע או לטלטל את החניכים.
• לחניכי השבטים הצעירים: לוו את הקריאה בשמירה על קשר עין, שימו לב לתגובות החניכים תוך כדי הסיפור, ובעת הצורך הפסיקו את הסיפור ושמעו מהם איך הם מרגישים.

שימו לב לנקודות הללו גם באופן כללי בשיח שלכם עם החניכים סביב יום הזיכרון.

אפשרות א
בשבטים נבטים-מעלות התחלקו לקבוצות לפי מדריכים, וכל מדריך יקרא את אחד הסיפורים (אפשר להתחלף, כמו תחנות), או שתקראו לכל הקבוצה יחד שניים-שלושה סיפורים.

בשבטים מעלות ומעלה חלקו סיפור לכל זוג חניכים ובקשו מהם לקרוא אותו יחד.

אפשרות ב – מתאימה לשבט מעלות ומעלה
הכינו מראש ‘חדר תקומה’. פזרו על שולחנות או תלו על הקירות סיפורי נופלים, השמיעו מוזיקה מתאימה ליום הזיכרון, ובקשו מהחניכים לעבור בין הסיפורים ולבחור סיפור אחד שנגע בהם במיוחד. תוכלו לצייד אותם בכלי כתיבה ולתת להם לכתוב (לעצמם או על דף משותף ליד כל נופל) מה הם לוקחים איתם מהסיפור.

שלב ב: משהו שלקחתי

בקשו מהחניכים לשתף בסיפור שנגע בהם במיוחד ובמשהו אחד קטן שהם רוצים לקחת לחיים שלהם מהסיפור.

שלב ג: סיכום

אפשרות א:
דוד רובין, ‘אני לא מאמין בחיים קלים’ (נספח 3)

שאלו את החניכים:
• מהי הצוואה של דוד רובין?
• מה נוכל לקחת ממנו לחיים שלנו?

אפשרות ב:
מילות השיר ‘לראות את הכאב’ (נספח 4)
*אפשר גם להשמיע אותו, לבחירתכם.

• שאלו את החניכים: מה נותן לכם כוח להמשיך בחיים גם כשקשה?

סכמו: אותם אנשים העריכו כל כך את החיים כאן וידעו שלמענם הם נלחמים. הם נותנים לנו את המשימה וגם את הכוח להמשיך אותם ולדבוק בחיים משמעותיים.

נספחים

נספח 1:

מלאכים במדים | קובי אפללו

יש מלאכים שעפים גם בלי כנפיים
עם האש שבעיניים
ומוכנים להסתכן כדי שנוכל להזדקן

יש מלאכים לצד רובה תופסים גיטרה
שומרים על מדינה ששרה
על התקווה שמעלה
תפילות בשעת הנעילה

והרוח הלוחמת אף פעם לא נשברת
כשהם עולים על המדים
הם לוחמים הם מלאכים
שמקדשים
את החיים

יש מלאכים כמו נשלחים מהשמיים
לאל רחום הם הידיים
להגן להילחם
על חלומו של כל לוחם

כמו אריות ששואגים מאהבה
מתוך ליבה של הקרבה
שאין דומה לה בעולם
ובזכותה הכול קיים.

נספח 2: סיפורי נופלים

סמל נתן חי ליאר
לוחם בגדוד דוכיפת (94) בחטיבת כפיר
נפל בכ”ב בתשרי, בוקר שמחת תורה
בן 20 בנופלו

התקווה של נתן | מתוך מיזם ‘מלחמה של גיבורים’

*נתן חי מנגן ‘התקווה’ במדרחוב נתניה 

רס”ב (במיל’) יחזקאל עזריה
לוחם שריון בגדוד 129, חטיבה 8
נפל בד’ בטבת בפעילות מבצעית במרחב מרגליות
בן 53 במותו

ידי הזהב של עזריה | מתוך מיזם ‘מלחמה של גיבורים’

סרן (במיל’) שאול גרינגליק
קצין בגדוד 931, חטיבת הנח”ל
נפל בי”ד בטבת בקרב בצפון רצועת עזה
בן 26 בנופלו

שָׁאוּלִי הָעֲטַלֵּף הָעִוֵּר | מתוך מיזם ‘מלחמה של גיבורים’

רס”ם (במיל’) גיל פישיץ
לוחם שריון בגדוד 9 בעוצבת עקבות הברזל (401)
נפל בי”ד בטבת בקרב בצפון רצועת עזה
בן 39 בנופלו

חִיּוּךְ שֶׁל גִּיל | מתוך מיזם ‘מלחמה של גיבורים’

משה ואליעד אוחיון
אב ובן, תושבי העיר אופקים
נרצחו בבוקר שמחת תורה
בעת שהצילו את חייהם של רבים

מֹשֶׁה וְאֶלִיעָד גִּבּוֹרֵי אוֹפָקִים | מתוך מיזם ‘מלחמה של גיבורים’

מרסל טליה
תושבת העיר קריית ארבע
נרצחה בבוקר שמחת תורה
בזמן שביקרה את בתה בקיבוץ עין השלושה
בת 65 במותה

בסוף חג הסוכות נולדה למרסל נכדה חדשה, והיא מייד ארזה תיק ונסעה מביתה שבקריית ארבע לבקר את נכדתה החדשה. מרסל נהנתה לאחוז את נכדתה החדשה וללטף אותה באהבה. לאחר הביקור נסעה לחג שמחת תורה לקיבוץ עין השלושה לעזור לדור החתן שלה ולטפל בשני הנכדים הגדולים. ליאורה נשארה בבית החולים עם בתה החדשה.
באותו חג פרצה המתקפה של מחבלי חמאס על עוטף עזה, והם פרצו לקיבוץ.
ליאורה שמעה זאת והזעיקה את אחיה בצלאל וידידיה מהחווה שלהם בדרום הר חברון לבוא ולהציל את סבתא מרסל ואת בעלה וילדיה הגדולים.
מרסל הייתה רגילה להיתקלויות עם מחבלים, כ- 25 שנה התגוררה עם בעלה וילדיה בגבעה מבודדת במסירות, בגבורה, באומץ רב ובנחישות על מנת להגן על אדמות הארץ. הרבה פעמים היו ניסיונות של מחבלים לחדור לחווה ולהפריע לחיי המשפחה ולפרויקט החקלאות שלהם. ליאורה הייתה בטוחה שגם הפעם זה ייגמר טוב, שאחיה יגיעו ויבריחו את המחבלים כמו שתמיד היו עושים עם הנשק שלהם.

בצלאל וידידיה הגיעו לקיבוץ והלכו היישר לביתה של ליאורה, שנמצא בלב תנועת המחבלים. הם השאירו לדור בעלה אקדח ומיהרו לעבר דירת האירוח שבה שהתה מרסל. כשהגיעו לשם הם הבינו שהיא כבר נרצחה. הם הצטרפו לחברי כיתת הכוננות ולחמו איתם באומץ ובגבורה כדי להגן על כל תושבי הקיבוץ. כך לחמו שעות ארוכות עד שהכריעו את אחרון המחבלים.
לנכדה של סבתא מרסל קראו אסיף, שם שכל כך מתחבר לחווה החקלאית בדרום הר חברון שמרסל כל כך אהבה. היא לא תזכה להחזיק אותה שוב, אבל כשתגדל יספרו לה על הגבורה של סבתא שלה שעלתה לארץ מדרום אפריקה והקימה עם בעלה חווה חקלאית בשליחות המדינה, כדי להפריח את השממה ולהגן על אדמות ארץ ישראל מפני האויבים.

נספח 3:

“אני לא מאמין בחיים קלים. לא נראה לי שהגעתי לכאן סתם, או בשביל להעביר את החיים בסבבה. לא בא לי למצוא את עצמי בגיל שמונים ולהגיד שלא עשיתי כלום בחיי. אני לא חושב צריך לחכות לגיל שלושים בשביל לעשות משהו משמעותי – בכל זמן ובכל רגע אפשר לתרום ולעבוד קשה! זה נשמע מפוצץ, ואולי אני סתם חולם? אולי! אבל אני אשתדל שהחלום יתגשם. ישנן המון סיבות לעצור את החלום, לשקוע עמוק בתוך עצמך, בקידום האישי שלך, וליהנות מהחיים. אבל אני לא מאמין שזו הדרך הנכונה. חייבים לחלום, להתקדם, ולדחוף את עם ישראל קדימה כמה שיותר! לפעמים אני שואל את עצמי: מי אמר שיהיה לי כוח לכל זה? אולי אני לא בנוי לזה? אולי זה מתאים רק לאנשים גדולים שכבר בכיתה א’ הקימו יישוב ובכיתה ו’ היו ראשי מועצה? יכול להיות. אבל כמו שאני מכיר את עצמי, יש דברים בתוכי שיעזרו לי לקדם את החלום. זו הסיבה שבגללה התגייסתי, ועם הכוחות האלו אני מתחיל לסלול את הדרך אל החלום… אני בטוח שהחיים לא יהיו קלים ופשוטים – אבל זה לא מה שאני מחפש!”
(דוד רובין הי”ד)

נספח 4:
לראות את הכאב | שרית חדד
בשלכת עץ עומד לבדו ברוח
אין לו רגע חם ואין לו צל
לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח
ולא כמו פרח שנובל
ולפעמים הזמן בוחן אותנו
מניח לרגלינו מכשולים
אך לנו יש את הכוחות שלנו
נראה לו שאנחנו יכולים
לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים
להיצמד אל החיים חזק לא לוותר
להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב
ושלמרות הכול אנחנו נתגבר
א-לוהים רואה הכול משגיח מלמעלה
שלא נאבד את התקווה
וגם אם לפעמים כואב, צריך ללכת הלאה
אין דבר, הכול רק לטובה.

נספח 5:
כרטיסיות על דמויות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. בכל כרטיסייה יש שאלות לשיח על פועלם ועל הערכים הנלמדים מהם ושירים מלווים.

כרטיסיות לימוד על נופלים – להורדה לחצו כאן!