איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךתפילה היא מצווה שעניינה הוא בפשטות שבח והודיה לה’ ובקשה ממנו, הרגעים הקבועים ביום שבהם אנו עוצרים ומתפנים לנהל שיח עם הקדוש ברוך הוא. “הנשמה היא תמיד מתפללת”[1], קבע הרב קוק בכתביו, ולמעשה העמיד את התפילה כעניין פנימי טבעי עמוק שטבוע בכל אחד ואחת מאיתנו, בשונה מאיך שאנו מכירים את המושג בחיינו. מה היא תפילה באמת וכיצד אפשר לתת לה מקום בחיינו?
[1] עולת ראיה, ענייני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה ב.
אפשרות א: שחקו ‘שעון פגישות’. חלקו לכל חניכה עט ודף שמצויר בו שעון (נספח 1), ותנו לחניכות לקבוע פגישות לפי השעות שבדף. בכל חמש דקות אמרו בקול את אחת השעות מהדף, והחניכות שקבעו בשעה זו ייפגשו וידברו חמש דקות על מה שמעסיק אותן היום (אם יש מספיק על מה לדבר, המשיכו לפי השעות. אם אין, והחניכות מתחילות לאבד עניין, אפשר להפסיק אחרי כמה פגישות).
אפשרות ב (רלוונטית לשבטים קטנים): שבו במעגל או בזוגות ומצאו כמה שיותר דברים שמשותפים לכולן.
תפילה היא הזדמנות בשבילנו לעצור לרגע משגרת החיים ומהמשימות היום-יומיות ולהיפגש לשיח ישיר עם הקב”ה. בתפילה אנחנו מתפללים על דברים שמעסיקים את עם ישראל וגם על דברים שמעסיקים כל אדם באופן אישי. המפגש עם הקב”ה באמצעות התפילה מאפשר לנו להעמיק את השיח וההיכרות השטחית למקום של קשר חזק שנשען על דיבור ועל מקום משותף.
חלקו את החניכות לזוגות או קבוצות קטנות וחלקו להן לימוד (נספח 2). כל קבוצה תקבל את הפסוקים שמתארים את חנה ותפילתה, ופירוש ושאלות על הנלמד מתפילתה.
לאחר הלימוד בקבוצות חזרו אל המעגל המקורי, ונציגה מכל קבוצה תציג את המסקנות מהלימוד.
חנה מגיעה למקום של רצון כל כך עמוק לילד, למקום של כמיהה אדירה ושל קושי גדול, ומתוך המקומות האלה יוצאת ממנה תפילה אמיתית, תפילה שמגיעה לפתחו של ה’, והוא נותן לה את שמואל. מהתפילה של חנה נלמדות הלכות תפילה. מהפסוקים עצמם רואים את המקום הנקי של התפילה, מקום עמוק שמקשר בין האדם לקב”ה ומתחזק באמצעות התפילה. מהפירושים ששמענו עכשיו, שלמדתן בקבוצות, נלמדות גם הלכות ממש: על מקום המתפלל, על אופן תפילתו ומהיכן היא באה.
חנה מסמלת דמות מתפללת: אנחנו לומדות ממנה את החיבור, את המחויבות ואת ההודאה, את התפילה ממקום של שיח פשוט על האתגרים בחיינו ובקשה לפתירתם, את ההלכות המחייבות אותנו בזמן תפילה ואת ההודאה והשמחה לאחר שהתפילה נענית.
שחקו משחק אסוציאציות. עמדו במעגל החניכות. פנו לחניכה הראשונה, אמרו לה “תפילה”, והיא צריכה להגיד בזריזות את המילה הראשונה שעולה בראשה. המשיכו לחניכה הבאה ואמרו “תפילה”, וכן הלאה עד סוף המעגל.
הסבירו: לתפילה יש מגוון ביטויים, צורות ואופנים. כל אחת מתפללת אחרת, בהתאם למה שעובר עליה, למה שהיא רוצה להגיד לה’ ולעומק הקשר שלה עם הקב”ה. אחת מצורות התפילה היא תפילה מתוך שמחה. במסכת תענית נאמר “איזו היא עבודה שבלב – זו היא תפילה”, ובתהלים נכתב “עבדו את ה’ בשמחה בואו לפניו ברננה”. כלומר, אחת מצורות עבודת ה’ בתפילה היא דרך שמחה ורננה.
השמיעו לחניכות את השיר ‘ותיקח מרים’ של רוחמה בן יוסף (נספח 3).
אמרו לחניכות: דמיינו את עצמכן שם ברגע הזה, אחרי הנס הגדול של קריעת ים סוף והצלת עם ישראל. מה הייתן עושות? הייתן מובילות תפילה? הייתן מצטרפות למרים? התפילה של מרים בשמחה ברורה וטבעית לכן?
סכמו: בשני פסוקים קצרים מתוארת הובלה של מרים את הנשים בעם ישראל לתפילה ספונטנית, חגיגית ומרגשת. כל אחת מאיתנו מתחברת לצורה אחרת של תפילה: יש מי שהתפילה טבעית לה ממקום של שמחה, ויש מי ממקום של קושי. יש מי שמתפללת שלוש תפילות מסידור, ויש מי שמתפללת במילים אישיות. אבל לכולנו יש היכולת להוציא מאיתנו תפילה מעומק הלב כמו מרים, שהודתה בריקודים מעומק ליבה וסחפה אחריה את כל הנשים.
מתוך כוח התפילה של מרים הנביאה ובהתאמה לכל חניכה צרו יחד תופי מרים מעוטרים בפסוקי תפילה. הפסוקים והמילים, הניגונים והתיפופים יוצרים רובד ראשוני לתפילה, כזה שלפעמים לוקח לנו זמן להוציא במילים משלנו.
אפשרות א: תאמו סדנה חיצונית של תופי מרים. כמובן, בהתאם לתקציב הסניף ובתיאום עם הקומונרית.
אפשרות ב: קנו תופים, צבעים, מכחולים, שבלונות וקישוטים. בנו מאגר של פסוקים מתאימים וגם הביאו איתכן תנ”ך וסידור למי שירצו לחפש פסוקים בעצמן, וצרו ערב מיוחד ומשמעותי עם החניכות. בסיכום הערב תוכלו לערוך סבב שבו כל חניכה תסביר מדוע בחרה בפסוק שעל התוף.
מצוות תפילה היא מצווה מיוחדת. מצד אחד היא טבעית ויוצאת מאיתנו בהמון מקרים, ומצד שני היא מחויבת בהלכות מסוימות שמכניסות את התפילה לתבנית ברורה, אך בבסיסה התפילה מגלמת את הקשר הישיר בינינו ובין הקב”ה. מכל אלה אנחנו למדים מחנה ותפילתה שברגעים של קושי ושל שמחה התפילה יוצאת מאיתנו ומחזקת את הקשר שלנו עם הקב”ה. מגוון הצורות, הביטויים והאופנים לתפילה משלימים את מהות המצווה ומלמדים אותנו על מגוון האפשרויות שנמצאות בתוכנו ויכולות להוביל אחרינו גם אחרים בתפילה.
נספח 1 – שעון פגישות
נספח 2 – שמואל א א–ב
א וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם; וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי. ב וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת וְלִזְבֹּחַ לַה’ צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה… ט וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה’. י וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה’ וּבָכֹה תִבְכֶּה. יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה’ צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה’ כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה’ וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. יג וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה’. טז אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל: כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה. יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם; וֵא-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵה’ שְׁאִלְתִּיו…
א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה’ רָמָה קַרְנִי בַּה’; רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. ב אֵין קָדוֹשׁ כַּה’ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר כֵּא-לֹהֵינוּ. ג אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’ ולא וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל. ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה. ו ה’ מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. ז ה’ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם: כִּי לַה’ מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. ט רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ: כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. י ה’ יֵחַתּוּ מְרִיבָו עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה’ יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ; וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.
מה הם ארבעת הדברים שמסייעים לתפילה להתקבל ברצון, כפי שנלמדים מחנה?
איזו הלכה נלמדת מאופן תפילתה של חנה?
איזו הלכה נלמדת ממקום תפילתה של חנה?
נספח 3 – קישור לשיר ‘ותיקח מרים’ של רוחמה בן יוסף