תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש: דגלים, תחפושות (לא חובה)

מהלך הפעולה:

• פתיחה- עיניים לשמיים

פתחו את הפעולה באמירת תפילת ‘מי שבירך’ לחיילי צה”ל ואנשי כוחות הביטחון (נספח 1).

לאחר מכן שאלו את החניכים: מה התפילה הזאת אומרת? למה אנחנו מתפללים שה’ ישמור על החיילים שלנו? איך אמירת התפילה עוזרת לנו?

• שלב א- מאמינים בחושך

שחקו מחבואים. בחרו חניך שמוגדר הסופר. הוא עומד מול קיר או עמוד וסופר בעיניים עצומות עד 30. בזמן זה שאר החניכים מסתתרים. הסופר יוצא לחפש אותם וכאשר הוא מוצא מישהו, על שניהם לרוץ למקום בו ספר. הראשון שמגיע קורא “1,2,3 ואת השם של מי שמצא”, ומנצח את זה שהפסיד. על הסופר למצוא את כל החניכים שמסתתרים.

שאלו את החניכים: איך אתם מרגישים בשבועות האחרונים? איך אתם מתפללים? מה נותן לכם כוח להאמין בכוח שלנו בתקופה זו?

הסבירו שלפעמים יש בחיינו תקופות קצת יותר חשוכות, כמו המלחמה שאנחנו נמצאים בה כרגע. חשוב שנזכור שגם אם אנחנו לא מרגישים ממש את הקב”ה או מרגישים שאנחנו רחוקים ממנו, הוא תמיד נמצא. לפעמים הוא מסתתר מהעיניים שלו, אבל הוא איתנו, שומע ומקשיב.

• שלב ב- כוחה של אמונה

אפשרות א

הקריאו לחניכים אחד מהסיפורים המצורפים (נספח 2). למשקיעים: ניתן להביא תחפושות ולבקש מחניכים להציג את הסיפור תוך כדי הקראה.

שאלו את החניכים: מה אנחנו לומדים מהסיפור? בתקופה זו, האם אתם מאמינים שה’ דואג לכם באופן אישי? איפה אתם רואים את זה? האם ה’ דואג לנו גם כעם ישראל, אם כן איפה רואים את זה?

אפשרות ב’

חלקו את החניכים לשתי קבוצות. חלקו לכל קבוצה סיפור (נספח 2). בקשו מהם לקרוא את הסיפור ולחשוב מה הם מקבלים ולומדים ממנו. בסיום, אספו את השבט ביחד ובקשו מנציג קבוצה או קבוצה להציג את הסיפור שלה ומה שלמדה ממנו לכל השבט.

• שלב ג- עם הנצח

שחקו הדגל. חקו את השבט לשתי קבוצות, ותנו לכל קבוצה שטח מוגדר ודגל. הדגל ניצב במרכז שטח הקבוצה. מטרת המשחק של כל קבוצה היא לגנוב את הדגל של הקבוצה היריבה ולהביא אותו לשטחה. אם מישהו מקבוצה אחת נתפס בשטח הקבוצה השניה, הוא ממתין עד שחבריו לקבוצה ישחררו אותו ב’כיף’.

הסבירו לחניכים כי למעשה לאורך כל השנים גם כשהיינו מיעוט בארץ, עם ישראל הצליח לגבור על אויביו ולשמור על ישיבתו בארץ. הקב”ה כרת עמנו ברית ואנו נשארים כאן לעד, נושאים את דגל עם הנצח. גם עכשיו במלחמה מול אויבנו אנו נצליח בעזרת ה’ ובזכות צה”ל, כוחות הבטחון והעם המופלא שלנו.

• סיכום- מאמינים ביחד

בפעולה זו התחזקנו באמונה שהקב”ה מגן עלינו לאורך השנים בזכות הברית שכרת איתנו, וגם בתקופות קשות כמו אלה אנו מאמינים בהמשך קיומנו, כי עם ישראל הוא עם הנצח. האמונה, התפילה והביטחון בכך מחזקים אותנו ומשיבים את הרוח ואת זקיפות הקומה שלנו.
שאלו את החניכים באיזו צורה ניתן לעשות זאת, והיעזרו בבנק הרעיונות (נספח 3) כדי לבחור את הדרך הטובה ביותר לדעת החניכים.

נספחים:

נספח 1-

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה
[וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם],
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן ה’ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ
מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב (דברים כ,ד):
“כִּי ה’ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם”.
וְנֹאמַר: “אָמֵן”.

נספח 2-

סיפור א-

פַּעַם אַחַת נָסַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב עִם אֶחָד מִתַּלְמִידָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמִּדְבָּר, מָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם. הַתַּלְמִיד שֶׁהָיָה עָיֵף מִן הַדֶּרֶךְ צָמָא מְאֹד לְמַיִם. הוּא פָּנָה לְבַעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: רַבִּי, אֲנִי צָמֵא.
אוּלָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא עָנָה.
כְּשֶׁרָאָה הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּסַכָּנַת מָוֶת, פָּנָה שׁוּב לְבַעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: רַבִּי, אֲנִי צָמֵא מְאֹד.
עָנָה לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: הַאִם מַאֲמִין אַתָּה שֶׁכְּבָר בִּזְמַן שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם אֶת הָעוֹלָם, רָאָה אֶת הַצָּרָה שֶׁלְּךָ וְהֵכִין לְךָ מַיִם לִשְׁתּוֹת?
הַתַּלְמִיד לֹא מִהֵר לַעֲנוֹת, לְאַחַר רֶגַע שֶׁל מַחְשָׁבָה הֵשִׁיב: כֵּן, אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
הֵשִׁיב לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: הַמְתֵּן רֶגַע.
לְאַחַר זְמַן קָצָר פָּגְשׁוּ הָרַבִּי וְתַלְמִידוֹ גּוֹי שֶׁנּוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו שְׁנֵי דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. שִׁלְּמוּ לוֹ פְּרוּטָה תְּמוּרַת שְׁתֵּי כּוֹסוֹת מַיִם, וְרִוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם.
אוּלַם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא הִנִּיחַ לַגּוֹי לְמַהֵר לְדַרְכּוֹ, הוּא עָצַר אוֹתוֹ וְשָׁאַל: מָה רָאִיתָ לָשֵׂאת מַיִם כָּאן בַּמִּדְבָּר?
עָנָה לוֹ הַגּוֹי: הַפָּרִיץ שֶׁלִּי הִשְׁתַּגֵּעַ. הוּא שָׁלַח אוֹתִי לְהָבִיא לוֹ מַיִם מִמַּעְיָן אֶחָד רָחוֹק מְאֹד מִבֵּיתוֹ. וַאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת הַמַּיִם כְּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְרָץ מֶרְחָק שֶׁל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה קִילוֹמֶטְרִים, וְאֵינֶנִּי מֵבִין מַדּוּעַ הַפָּרִיץ עוֹשֶׂה לִי אֶת זֶה.
פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידוֹ וְאָמַר: רוֹאֶה אַתָּה, בְּנִי הַיָּקָר, מַהִי דַּרְכָּהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט לְמֵרָחוֹק, בָּרָא בִּשְׁבִילְךָ פָּרִיץ מְשֻׁגָּע, כְּדֵי לָתֵת לְךָ מַיִם, כִּי אֶת כָּל זֶה הוּא רָאָה בְּרֶגַע שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם.

מתוך אתר חב”ד – אור אין סוף, שולמית שמידע

סיפור ב-

פעם היה צדיק אחד, שהיה גדול בתורה ובמעשים טובים, אבל הוא היה פחדן גדול.
פעם אחת יצא לדרך עם בעל עגלה, עגלון פשוט, שמתפרנס למחיתו מהעגלה שלו, אבל הוא היה מאמין גדול.
ראה העגלון, שכאשר יצאו מהעיר החל הצדיק לפחד מאוד, וכשהגיע הלילה וירד החושך וכבר נסעו בתוך היער היה רועד מפחד.
הסתובב אליו בעל העגלה ואמר: “רבי ממה אתה מפחד? תדע לך שיש לנו מסורת במשפחה. אבי גם הוא היה בעל עגלה, וגם סבי וגם אביו, כשהם היו יוצאים מהבית לנסיעה היו לוקחים עמם את הקדוש ברוך הוא בתוך הלב, ואת השוט ביד, וכך לא פחדו מדבר כל הדרך, גם אני עושה זאת ואיני מפחד כי יודע שה’ בליבי”
התפעל הצדיק מדבריו מאוד, שהרי הוא רק בעל עגלה פשוט, ממשפחה של עגלונים כבר דורות רבים, ועם כל זאת יהודי פשוט מזמין את ה’ אל ליבו ולא מפחד. פרסם הצדיק את דבריו לחסידים, מי שמכניס את ה’ ללב אין לו ממה לפחד כלל.

(מעובד מליקוטי מוהר”ן, חלק ב, סימן עח)

נספח 3-

קריאת תהילים סניפית

הפרשת חלה סניפית

חלוקת  תפילת “מי שברך לחיילים” לחברי הסניף

להכין סרטון של חיזוק אמוני לכל חברי הסניף (אפשר עם הרב של הקהילה)

תליית שלטים מחזקים בסניף (למשל: והקב”ה מצילנו מידם/ה’ ילחם לכם/ בעזרת ה’ ננצח/ שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד)