עוז, אומץ ורוח גדולה – אבשלום סלוק

השעה 12 בלילה – אני חוזר מביקור בבית משפחת פרנקל בנוף איילון (ביחד עם דני המזכ”ל ונדב רכז המחוז).

פגשנו את המשפחה היקרה של נפתלי – פגשנו עוז , אומץ ורוח גדולה .

אמא שמדברת אמונה – שמלבד הדאגה האין סופית לבן היא גם דואגת לכך שעם ישראל יוסיף טוב , יוסיף אור .
והאור הזה לא יכבה לעולם , הטוב הזה נשאר לנצח .
משפחה שעל דלת ביתה כתבו שלט געגועים לנפתלי אך המשפחה שלחה אותם להכין שלט חדש – לכל שלושת החטופים.
משפחה שמה שמטריד אותה זה איך אפשר לשמר את האחדות הגדולה הזו שמתעוררת?
לפתע נכנס אדם מסוים נעמד מרחוק – מתבונן במשך דקה ארוכה ,
ואז אומר משפט אחד – אם החמאס היה יודע איזו אחדות ועוצמה הוא גרם בעם – הוא לא היה עושה את זה .

פגשנו צוות הדרכה , חבריא ב’ ובוגרים – שלא נח לרגע , שרק שואל את עצמו מה אנחנו יכולים עוד לעשות?
צוות הדרכה שנוכח מחבק , את האחים היקרים , שואל האם וכיצד יהיה ניתן בכלל להמשיך את עוצמת הקיץ
ותשובה גדולה – שאת השירה הגדולה שלנו אסור להפסיק ,
את שירת החיים הגדולה של עם ששב לארצו , עם ששב לחיות –
את זה לא ניתן להם להפסיק.
אנו נמצא את הכוחות לפרוץ – ימה וקדמה צפונה ונגבה
בכל מקום שחיים יהודיים יהיו כבולים – נפרוץ , נאיר , ננשום , נחיה.

אחים יקרים – זוהי שעתנו הגדולה , להוציא את כוחות החיים הטמונים בנו .
“משבר” יכול להוות מקום להתפרקות – אך “משבר ” ביהדות – הוא האבן עליה האשה יולדת ,
כשיעקב אבינו שולח בניו מצרימה להביא לחם בתוך הרעב הגדול הוא אומר להם – ” לכו שיברו לנו לחם” –
לשבור זה גם לגלות , לשבור זה גם למצוא .
זוהי המשימה שלנו , להרים את הרוח , להכווין את המגמה ,
לא להישאב לדיבור על טרמפים וההאשמות,
לא נגרר לויכוחים עם אחינו שבחרו לראות ה”אח הגדול”
אלא נגביר אור , ניצור חיבורים , נתחבר לערבות הדדית , נתחבר למגמה הגדולה לשם מה אנחנו כאן , נתפלל יחד .

נשמח מאוד אם תכתבו רעיונות ,תחושות ויוזמות שלכם כגון – הגברת תורה , חלוקת עוגות לחיילים , הליכה למרכזים במרכז הארץ וכו’ ונשתדל לשתף את שאר החבורה .

בתקווה שהכל יסתיים אך מהר וטוב – אבשלום סלוק, רכז הדרכה מחוז ירושלים