תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

רקע למעביר

פרשת “חיי שרה”

מעבירי פעולת ערב שבת יקרים,
זכינו ואתם מעבירים לנו פעולת ערב שבת בשבת הקרובה. זו השבת הראשונה של חודש הארגון, השבת שפותחת את החודש ומשיקה את נושא החודש, שהוא גם הנושא השנתי של תנועת בני עקיבא.
פעולת ערב שבת היא כלי מרכזי וחשוב לבירור הנושא, לשיח עמוק, לדיון וללמידה משותפת.

השנה נעסוק בנושא נפש יהודי הומייה.
מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, נתונה בפריחה. אנו חיים במדינה יציבה ומשגשגת.
מתוך שמחה והודיה על עצמאותה של מדינת ישראל ועל הגאולה שאנו זוכים לה בשובנו אל ציון נבקש להיפגש עם עוצמת הכיסופים וההמיה של בוני המדינה, נחדד את חשיבות השמירה על המדינה, על צביונה ועל זהותה כמדינה יהודית וציונית ונחדד לעצמנו מה התפקיד ומה השליחות של הדור שלנו. נשאל מה הנפש ההומייה שלנו וכיצד היא יכולה לקדם את ערכיה של מדינת ישראל, את יעדיה ואת צביונה הייחודי של המדינה מתוך חיבור לחזון הגדול ולמהותנו כמדינה יהודית ומתוך הזדהות עמוקה עם שרשרת הדורות היהודית.
דורנו, החי במדינת ישראל המפותחת, עלול לתהות על תפקידו באין יודע ומכוון. לעיתים המשימה אינה ברורה כמו שהייתה לדור המייסדים למשל, ושאלת המצפן המורה על מגמתנו בעם ועל משימותינו בתנועה עלולה להיטשטש. נוסף על כך בימים אלה יש בעם ישראל ובנוער בעלי עמדה נפשית המאופיינת בסטטיות ואף נוטים לייאוש מסוים עקב תפיסת מציאות חברתית-מדינית של מדינת ישראל שכבר אי אפשר להשפיע או לקדם כל שינויים שהם, ולעיתים נראה שבמצב היציב של היום אין אופק ממשי למילים הקשורות לחלום, לתקווה ולשינוי של ממש.
מעבר לכך במדינת ישראל מתחולל מאבק הקשור לזהותה היהודית-ציונית של המדינה. המאבק נוגע לאופייה של המדינה, לדיונים הקשורים לפוסט -ציונות ולעימותים ערכיים הנוגעים גם למקומו ולמשמעותו של דגל ישראל.
נפש היהודי שחלמה על הקמת המדינה ועל גאולה מבקשת להיות נטועה, נאמנה והומייה. היא מבקשת לשוב אל החלומות שבזכותם הקמנו את מדינת ישראל, לפעול לאור הערכים שבבסיס זהותנו היהודית, ודווקא מכוחם להמשיך ולבנות את הקומות הבאות בהמשך דרכנו.
ברגעים שאנו נמצאים בהם, בשיא, מוטלת עלינו החובה והמשימה שלא לנוח על זרי הדפנה אלא לעורר את עצמנו לשלב חדש, לתבוע מעצמנו הגשמה של יעדים מגוונים, עמוקים ומשמעותיים ולחתור אליהם מתוך המיה שתבנה בנו עמדת נפש ערכית ואידיאליסטית שתניע אותנו לנתינה ולעשייה.
אנו מבקשים בכל לב להרחיב את הדעת ואת האמונה ולהמשיך לפעול עם א-ל מתוך דבר ה’ והנביאים ולזקק את השליחות שלנו בדור הנוכחי מתוך חיבור נאמן ומסור לעם, לתורה ולארץ.

בשבוע זה יעסקו בסניפים במדינה יהודית וציונית. מדינת ישראל בצביונה היהודי-ציוני היא השורש. הזהות היהודית עומדת בבסיס הלב, והיא המהות שלנו כמדינה. לפיכך הזהות היא גם שבונה ברוחה את העתיד שלנו כחלק מתהליך הגאולה ומבקשת לינוק מהחוט המשולש של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

לימוד קצר המעביר את הרעיון:

• “בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל […] אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל”
  (מתוך מגילת העצמאות).
• “האומה בכללה – עם כל גדולה וחוסנה הרוחני, עם כל גאון נשמתה – לא תוכל בשום אופן להיות מצטמצמת רק בהעוגה הצרה של חלומו של ד”ר הרצל ז”ל, עם כל יופיו ועוזו, לפי הערך. הציונות המעשית והעיונית, הפוליטית והדיפלומטית, וכל ענפיה יחד, כמו שיצאו מן הכח אל הפועל עד היום, יש בהם עניינים נשגבים ונעלים, שאנו נקראים ממעמקי הווייתנו הישראלית לתמכם בכל כוחותינו הגשמיים והרוחניים, אבל כל אלה יחד אינם כי אם הגוף הציוני. אבל קרואים אנו לזרוק את הנשמה בהגוויה המחוטבת הזאת, כדי שתהיה ראויה לשמה […] שמקור הציונות הוא המקור הקדוש, העליון, התנ”ך […] לא הד קול שעם שנאוי בעולם הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו לבדו […] אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, ‘גור אריה יהודה’ נעור מתרדמתו הארוכה והנה הוא הולך ושב אל נחלתו אל: ‘גאון יעקב אשר אהב סלה’ (תהלים מז, ה)”
  (הראי”ה קוק זצ”ל, אגרות הראי”ה, עמ’ רח).

מהלך הלימוד

התחילו בקריאת קטעים ממגילת העצמאות.
הקטעים מגדירים את מדינת ישראל מדינה יהודית-ציונית. קריאת הקטעים תשמש קודם כול חשיפה של החברים להגדרה הרשמית של המדינה יהודית וציונית או תזכורת למי שכבר למד אותה בשיעורי היסטוריה. הנקודה כאן היא הראשוניות שבדבר, ראשוניות ההגדרה הטכנית עם הקמת המדינה וראשוניות ההגדרה המהותית. זאת נקודת ההתחלה, וממנה הכול קם ועולה.

• בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.
  לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.

  בִּשְׁנַת תרנ”ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיהודית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
  זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב’ בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.

  אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו’ אִיָּר תש”ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיהודית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.

  אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

  מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה’ אִיָּר תש”ח, 14 בְּמַאי 1948.

דונו עם החברים:
← לפי מגילת העצמאות, מה מגדיר את מדינת ישראל מדינה יהודית ציונית?
← האם לדעתכם היה צורך להגדיר את המדינה? היה אפשר לכתוב את מגילת העצמאות או להקים בפועל מדינה ללא הגדרת המדינה?

הזכירו לחברים את התקופה: בארץ יש חצי מיליון יהודים. תכף יגיעו לכאן מיליוני עולים ויהיה קיבוץ גלויות. בהחלטת האומות המאוחדות מוגדרת מדינה לעם היהודי, ובכל זאת התעקשו מנסחי מגילת העצמאות להגדיר את המדינה החדשה והצעירה יהודית-ציונית. יש כאן משהו שמחבר בין כל השותפים למדינה, מהעלייה הראשונה ועד העליות לאחר קום המדינה, מבן-גוריון ליהודה ליב מימון, מתושבי היישוב הישן לחלוצי חניתה. משהו עמוק ושורשי, משהו מהותי וברור: הזהות היהודית-ציונית שלנו.

המשיכו בקריאת קטע שפרסם אחד העם בכתב העת ‘השילוח’:
“הצרה הגשמית לא תחדל אפוא על ידי ייסוד המדינה, ובכלל, לא בידינו היא לשים קץ לה… מבקשת היהדות לשוב למרכזה ההיסטורי בשביל לחיות שם חיים של התפתחות טבעית, להעביד כוחותיה בכל מקצועות התרבות האנושית, לפתֵחַ ולהשלים את קנייניה הלאומיים אשר רכשה לה עד כה… למטרה זו היא יכולה להסתפק במעט ואינה צריכה לממשלה מדינית, כי אם רק – לברוא לה בארץ מולדתה תנאים נאותים להתפתחותה: קיבוץ הגון של אנשים עברים העובדים באין מפריע בכל ענפי התרבות. ואז, כאשר התרבות הלאומית בארץ ישראל תגיע למדרגה כזו, נוכל לבטוח בה, כי היא עצמה תקים אנשיה מבניה, שיהיו מוכשרים להשתמש בשעת הכושר בשביל לייסד שם גם ‘מדינה’ – לא רק מדינת יהודים, כי אם מדינה יהודית באמת”.

← אחד העם משתמש כאן בצירוף אחר, “מדינת היהודים”. מה ההבדל לדבריו בין מדינת היהודים למדינה יהודית?
← לשם מה נחוצה מדינה לאומית? מה תפקידה?
← מהם לדעתכם “מקצועות התרבות האנושית”? איך הם מתבטאים במדינה כיום?

המשיכו בקריאת קטע של הרב קוק מתוך הספר אורות (עמ’ קד):
“בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון האלקי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאתה-ברפואתה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר ‘ישמרו את דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט’. זוהי השאיפה, שבאה מכח ההכרה הברורה והעזה והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות, ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן, באור האידיאיה האלוקית, ולהצליח בזה את כל האדם כולו.
למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, ‘עם חכם ונבון וגוי גדול’, והאידיאה האלוקית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלקית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמונתית; הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקונומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם.
אור האידיאה האלוקית, העולה ומזדקק בקרב עם כזה, ומטביע בו את חייו הלאומיים המלאים, פועל הוא אח”כ בעולם כולו, גם בצרוף כל הכוחות הפרטים שבכל עם ולשון בכל מקום שהם, שהיו נמצאים תמיד מוארים באורה זו וחיים בה. ופעולה זו תביא לידי ההכרה בטוחה, שהחיים המדיניים, אפילו הסוציאליים במובן היותר רחב, יקבלו רק אז את איתניותם ואת ערכם האמיתי, דוקא בהיותם יונקים מטל-החיים העליון של האידיאה האלוקית המוחלטת, המכשרת את כל המציאות כולה במובנה הרחב והמתנשא גם מעבר לגבולות הכרתנו המוגבלת וצורותיה אל תכלית רוממות מעלתם, ההולכת מתגברת בנחלה בלי מצרים”.

הרב קוק ואחד העם חיו ופעלו באותן שנים, ולכל אחד מהם הייתה השפעה ציבורית.
השוו בין הדברים שכתבו שניהם.

← האם “קיבוץ הגון של אנשים עברים” הוא גם “ציבור אנושי גדול אשר ישמרו את דרך ה'”?
← מהו תפקיד המדינה לפי הרב קוק?
← מה צריך לקרות לפי שניהם כדי שחיי יהודים בארץ יפעלו כמדינה?

סכמו: לא סתם בחרו מנסחי מגילת העצמאות להגדיר את המדינה הטרייה ‘מדינה יהודית-ציונית’. למדינה לאומית כזאת יש תפקיד, אולי שונה לדעת אנשים שונים, אך הוא מציע יסוד שאין במדינות אחרות: זהות. מספר גדול של אנשים מאותו לאום שמחזיקים באותה זהות שרק המדינה נותנת להם לחיות באופן ברור לאורה – זאת מדינת ישראל. מדינתו של עם ישראל, העם היהודי, מאפשרת חיים עליונים וטהורים רק במסגרת כזאת.