תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

חלק א – השפעת השמיטה על החברה

(נספח א)
נחלק את השבט לשתי קבוצות (או יותר). קבוצה ראשונה תעסוק בשמיטת כספים וקבוצה שניה בשמיטת קרקעות. נבקש מכל קבוצה למצוא דרך יצירתית (מובן שיכולים להשתמש באינטרנט, לשאול מדריכים וקומונרית שבסניף, לכתוב על בריסטולים, להכין איזה משחק וכו’) להציג בפנינו מה משמעות שמיטה מסוג זה וכיצד היא משפיעה ועושה טוב לחברה.

נכנס את כולם וכל קבוצה תציג בפני השבט.
נסכם- מצוות השמיטה מורכבת מאפיקים שונים בתוכה. בין כל הדברים המרכיבים אותה אפשר לראות את הבסיס שמכוון אותנו להיות אנשים טובים יותר, אנשים שרואים את האחר ודואגים לכל החברה שבה אנו נמצאים, מהמעגל הקרוב ועד לעם ישראל כולו.

חלק ב – תן לי יד

נצפה יחד עם החניכים ב”תן לי יד – סרטון השראה מוטיבציה” https://www.youtube.com/watch?v=It0Wr33SW1Y
לאחר מכן נדון יחד –
מה ראיתם בסרטון?
מה גרם לחבר לדאוג לחבר השני שלו?
איזה שינוי זה חולל אחר כך בכל החברה?

נסכם: כל  אחד שעושה מעשה טוב (לדוגמה בשנת השמיטה – שומט את שדהו) ודואג אפילו לאדם ספציפי אחד ועוזר לו, הוא יוצר אדוות גדולות שאח”כ יש להן השפעה רחבה על סביבה וחברה שכולה מחוברת ואכפתית.
בשמיטה יש לנו האפשרות הזו מתוך המצווה, לדוגמה לעזור לחברינו. נגיד שמיטת כספים מאפשרת לאדם שאין לו כסף לא להחזיר את ההלוואה שלקח ובכך לתת לאדם העני עוד הזדמנות. זה מחזיר אותנו להיות טובים מהשורש ומכניס בנו את המקום שבו אנו מסתכלים על מי שנמצא סביבנו ופועלים כדי שיהיה לו טוב יותר.

בשבטים בוגרים יותר אפשר להביא את דברי הרמב”ם מתוך הלכות תשובה פרק ג הלכה ד,
“לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם  חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד  הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת  הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: וצדיק יסוד עולם זה שצדק  הכריע את כל העולם לזכות והצילו. ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה. ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.“

שנת השמיטה מאפשרת לנו לעסוק בזכויות במשך כל השנה. מדברי הרמב”ם אפשר לראות את משמעות וגודל הזכויות; איך כאשר אדם אחד בלבד עושה מעשה טוב הוא יכול להטות את הכף כנגד כל מעשי כל העולם כולו. בית ישראל נוהגים להרבות במעשים טובים – כמו האיכויות ששנת השמיטה מביאה איתה.

חלק ג- אני טוב לחברי

נקיים מעגל עין טובה בין חברי השבט.

נשב במעגל כל השבט, בעיניים עצומות. בכל סבב המדריך בוחר חניך מסוים ושאול אותו הגדרה (נספח ב). על החניך להצביע בשקט על החבר שמתאימה לו ההגדרה הזו, לדעתו. המדריך דופק על גבו של החניך ששיבחו אותו וכך החניך יודע על מה שיבחו אותו. אחר כך עליו לענות על ההגדרה הבאה והמדריך דופק על גב זה ששיבחו אותו בהגדרה השנייה וכן הלאה.

נסכם: המעגל הזה התחיל מחבר שבט אחד שאמר משהו טוב על חבר אחר מהשבט. אט אט נוספו למעגל עוד אמירות טובות ועשיית טוב לעוד חסרי השבט. אמירה אחת טובה יצרה גלגל שלם של רוח ומשהו גדול שעשוי מטוב וראיית האחר.

חלק ד- החלק שלנו

אחרי שהבנו את חשיבותה של העשייה החיובית לכלל דרך עולמה של השמיטה שבאה לעורר בנו את המידות הללו, כעת נחשוב יחד כשבט: איך אנחנו מכניסים את הטוב ושנת השמיטה לסניפנו?
ניתן לחניכים להעלות הצעות ולהתחיל לבצע. אפשר לעזור בעזרת הרעיונות הבאים:
-פח שמיטה לסניף.
-התנדבות בשומר הצעיר.
-עזרה לחקלאים.
– כתיבת שבחים למדריכים מהסניף ולקומונרית.

בחלק זה נרצה שהחניכים ייקחו חלק פעיל ויישמו את מצוות השמיטה בחיי היום יום שלהם; שיהיה ביטוי מוחשי ועשייה בפועל  של כל מה שלמדנו יחד.

נספחים:

נספח א- מתוך אינצקלופדיה יהודית:

מלאכות אסורות מן התורה, שמיטת קרקעות-
התורה הגדירה את המלאכות האסורות בשביעית (ויקרא כה:ד-ה):

שדך לא תזרע,
וכרמך לא תזמור,
את ספיח קצירך לא תקצור,
ואת ענבי נזירך לא תבצור
את האיסורים “לא תקצור” ו”לא תבצור” ניתן להבין בדרך אחרת ממשמעותם הרגילה: התורה אסרה קצירה ובצירה כדרכן בכל שנה.

שמיטת כספים -מצוות שמיטת כספים, כמשמעה בתורה, מחייבת את המלווה לוותר על חובו בשמיטה. תכליתה של מצווה זו היא לאפשר ללווה להתחיל את חייו מחדש, ולא לשקוע בחובות שלא יוכל לצאת מהם. ואין השביעית משמטת אלא חוב שהגיע זמן פירעונו. כל חוב אחר שלא נגרם בגלל הלוואה, כגון הקפת חנות ושכר עבודתו של פועל ותביעת נזיקין, אינו נשמט. אבל אם סיכמו ביניהם את סכום החוב, וקבעו זמן לפירעון, הרי זה כחוב של מִלווה, ונשמט.

בימי בית שני ראו שדין שמיטת כספים פועל בכיוון ההפוך, ובמקום לעזור לעני הוא גורם לכך שהעשירים מפסיקים להלוות לעני והוא סובל יותר. יתרה מזו: מצוות שמיטת כספים אחרי חורבן בית ראשון היא מדרבנן, כי המצווה מותנית בכך שרוב ישראל יהיה בארץ ישראל. ההימנעות מהלוואה יצרה מצב שמצווה מדרבנן – שמיטת כספים – גורמת לכך שאנשים עוברים על מצוות הלוואה לעני, שהיא מן התורה.

נספח ב-
חבר שאתה מאמין בו.
מישהו שהיית רוצה להכיר יותר.
חבר שתמיד יעזור.
חבר שהוא איש הסודות שלך.
חבר שעסוק תמיד בחסד.
חבר שתמיד שמח ועושה אווירה טובה.
חבר שהשפיע עלי.
חבר שאני לומד ממנו.
חבר מסור ונאמן.
חבר שתמיד חושב על האחר.
חבר שתמיד מרגישים בנוח איתו.
חבר שדוחף אותי להצליח.
חבר שמלא בעשייה וחסד.
חבר שמאד אכפתי למשפחה ולחברים שלו.
חבר שאכפת לו מהשבט.
חבר שמבין תמיד לליבי.
חבר שמייעץ לי ומכוון אותי.
חבר שיודע לפרגן ולשבח תמיד.
חבר שיודע להוביל את הקבוצה.