פרעות, משבר כלכלי ומכת ארבה היו רק חלק מהאתגרים והקשיים שעמדו בפני המושבה הצעירה פתח תקווה. אך למרות כל הקשיים המשיכו תושבי המושבה לפתח אותה בתהליכיות. בפעולה ניפגש עם הקשיים ועם הדרך שבה התמודדו איתם אנשי פתח תקווה, עוד שלב בדרך לפיתוח המושבה והפיכתה לעיר.

מטרות הפעולה

החניכים ייפגשו עם הקשיים איתם התמודדו אנשי פתח תקווה.
החניכים ילמדו על דרכי ההתמודדות ועל כל היעדים שהשיגו אנשי פתח תקווה בפיתוח המושבה בשנים הקשות הללו.
החניכים ישתפו איך הם מתמודדים עם קשיים ומה נותן להם כוח להמשיך ולהתקדם.

ציוד נדרש: גיליון בריסטול, סקוצ’ים, נספחים, דפים, צבעים

מהלך הפעולה

שלב א –

הזכירו לחניכים שבפעולה שעברה למדנו על סיפור הקמתה של המושבה פתח תקווה, והיום נמשיך להכיר את הסיפור שלה. ספרו לחניכים שבשנים הראשונות של המושבה לא היה פשוט, היו הרבה קשיים ואתגרים, והיום נלמד על הקשיים האלה וכיצד התמודדו איתם תושבי פתח תקווה.

אפשרות א: הערה למדריכים: אפשרות זו דורשת הכנה מראש, קראו את הוראות ההכנה (נספח 1) והכינו את הדברים לפעולה לפיהן.

פזרו על הרצפה את פתקי הקשיים (נספח 3). הסבירו לחניכים שכעת תקריאו להם קטע שיספר על הקשיים של המושבה הצעירה (נספח 2), ועליהם להקשיב טוב-טוב, ובכל פעם שמישהו מזהה קושי או אתגר שהיה לתושבים עליו למחוא כף, אתם תעצרו את הקריאה, והחניך שמחא כף ירים את הפתק של הקושי המתאים וידביק אותו על גיליון הבריסטול. שימו לב שאחרי שהחניך מצמיד את הפתק כדאי שתקריאו את הפתק ובעת הצורך תסבירו מה זה אומר (לדוגמה, מלריה היא מחלה זיהומית שנוצרת באזור של ביצות ומועברת בין בני האדם על ידי עקיצות יתושים).

לאחר שתסיימו להקריא את הקטע וכל הקשיים יוצמדו לגיליון, סכמו: הכרנו את הקשיים שהתמודדו איתם אנשי פתח תקווה. כעת נראה כיצד התמודדו אנשי פתח תקווה עם הקשיים ואילו יעדים השיגו.

אפשרות ב: שחקו עם החניכים בינגו. אפשרות זו תחבר את שלב א וב של הפעולה. היא תדרוש מהחניכים הרבה יותר עבודה עצמית, הביאו זאת בחשבון.

חלקו לכל חניך וחניכה לוח בינגו (נספח 5) ופתקי התמודדות לכיסוי (נספח 6) שגזרתם מראש.

הסבירו לחניכים שכעת תקריאו להם קטע שיספר על הקשיים של המושבה הצעירה (נספח 2). עליהם להקשיב טוב-טוב, ובכל פעם שמישהו מזהה קושי או אתגר שהיה לתושבים עליו למחוא כף, אתם תעצרו את הקריאה, והוא יכריז על הקושי המתאים המופיע על לוח הבינגו. כל מי שיש לו הקושי בלוח שלו יצטרך למצוא את פתק ההתמודדות המתאים (מה עזר לתושבים להתמודד או מה הם השיגו בעקבות הקושי). לעזרתכם רשימה של התאמה בין הקשיים לפתקי ההתמודדות (נספח 7). כדי לעזור לחניכים אתם יכולים לעצור בעצמכם בכל פעם שנזכר קושי בקטע ורק לתת לחניכים לומר מה הקושי. אפשר גם לחשוב יחד מה דרך ההתמודדות או לעשות סבב, ובכל פעם חניך אחר יצטרך להגיד מהי דרך ההתמודדות, כדי שכולם יהיו שותפים.

גם פה כדאי להסביר על חלק מהקשיים ודרכי ההתמודדות המובנים פחות.

סכמו: הכרנו את הקשיים שהתמודדו איתם אנשי פתח תקווה ואת הדרך שבה התמודדו והשיגו הישגים למרות הקושי.

שלב ב –

פזרו את פתקי ההתמודדות על הרצפה (נספח 4). עברו קושי אחר קושי על גיליון הבריסטול ושאלו את החניכים איך לדעתם התמודדו אנשי פתח תקווה עם הקושי הזה. בחרו איתם את הפתק המתאים ובקשו כל פעם מתנדב אחר שיצמיד את הפתק הנבחר לפתק הקושי שעל הגיליון.

אפשר גם לחלק לכל חניך (או לכל זוג חניכים) פתק התמודדות. כל חניך (או זוג) יקריא בתורו את הפתק ויסביר לאיזה קושי הוא מתאים לדעתו. לאחר שיחליט על הקושי המתאים יצמיד את הפתק אליו.

לעזרתכם רשימה של התאמה בין פתקי הקשיים לפתקי ההתמודדות (נספח 7).

עברו שוב על הפתקים והקריאו אותם: קודם הקריאו פתק קושי ואחר כך את פתק ההתמודדות המתאים לו. ודאו שהחניכים מבינים את ההתאמה בין הקשיים ובין דרך ההתמודדות.
סכמו: ראינו שעל אף הקשיים לא נכנעו אנשי פתח תקווה. הם התמודדו עם האתגרים והשיגו הישגים רבים.

שלב ג –

אפשרות א: פזרו על הרצפה כרטיסיות שכתובים בהן דברים שעוזרים להתמודד עם קשיים ודרכי התמודדות (נספח 8) ובקשו מהחניכים לשתף מתוך הכרטיסיות כיצד הם מתמודדים עם קשיים ומה נותן להם כוח להמשיך ולהתקדם.

אפשרות ב: פזרו את הכרטיסיות (נספח 8) וחלקו לכל חניך דף וצבעים. בקשו מהחניכים להיעזר בכרטיסיות ולצייר איך הם מתמודדים עם קשיים או מה נותן להם כוח להמשיך. בסוף בקשו מהחניכים להציג את הציורים שלהם ולספר בעקבות איזה כרטיס ציירו.

סיכום:

בפעולה הזו נחשפנו לקשיים שהתמודדו איתם אנשי פתח תקווה. ראינו איך הם התמודדו איתם ואילו הישגים השיגו. לבסוף שיתפנו מה עוזר לנו להתמודד עם קשיים ואתגרים.

התמודדות עם קשיים היא שלב חשוב בדרך להשגת מטרה ולהגשמת משימה. זה נכון במשימת ההתיישבות בארץ ישראל ובכל משימה אחרת שעומדת בפנינו.

נספחים

נספח 1:

הכינו מראש את הפתקים של הקשיים (נספח 3) ושל דרכי ההתמודדות והיעדים (נספח 4). גזרו אותם והדביקו על פתקי הקשיים סקוץ’ נקבה מהצד המצויר וסקוץ’ זכר על גב הפתק. אם אין לכם סקוצ’ים, אפשר להשתמש גם בסלוטייפ או במסקינטייפ. על פתקי ההתמודדות והיעדים הדביקו סקוץ’ מסוג זכר. הכינו את גיליון הבריסטול לתלייה של פתקי הקשיים, הדביקו עליו שישה סקוצ’ים מסוג נקבה ותלו אותו על הקיר. אם אין לכם בריסטול, אתם יכולים להשתמש בכל דבר אחר שעליו תיתלו את הסקוצ’ים, הבריסטול הוא רק מצע לתליית הפתקים.

מצורף תרשים של איך הגיליון אמור להיראות:

נספח 2:

כבר בשנה הראשונה החלו התנכלויות מצד ערביי הסביבה.
בחורף היה גשום וקשה. מי הירקון עלו על גדותיהם והציפו את החלקות הסמוכות; השדות הפכו לביצות; רבים מבתי התושבים התמוטטו מפני הגשמים. בקיץ באותה שנה השתוללה מחלת הקדחת, ורבים מהתושבים חלו ומתו. המלריה פגעה גם במתיישבים הוותיקים שישבו בגבעה: רבים מהם חלו, וחלקם נאלצו לעזוב. יואל משה סלומון חלה וחזר לירושלים, שטמפפר שהה בחוץ לארץ, גוטמן ויהודה ראב עברו ליפו והשגיחו משם על העבודה במושבה ועל הרכוש שבה.

באותה שנה שבתה העבודה בשל הקדחת המשתוללת, ובשנתיים שלאחריה נידלדלו התושבים במושבה.
עקב כל הצרות הללו התרוששו רבים מהמתיישבים מנכסיהם, והחלה עזיבה רבה גם בקרב הוותיקים והמייסדים. הפתח תקוואים התנחמו בעובדה שהשנה הבאה היא שנת שמיטה, שנה שבה ממילא העבודה אסורה. לקראת שנת השמיטה נפוצו המתיישבים בין יפו לירושלים בתקווה לשוב לקרקע כעבור שנה בכוחות מחודשים.

נספח 3:

התנכלויות מצד ערביי הסביבה