תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

גוף הפעולה:

פתיחה –

הניחו על הרצפה דפים שכתובות בהם שלוש המילים “עבודת תיקון המידות” ושאלו את החניכים: מי יכול להסביר מה כל מילה אומרת?
לאחר שהחניכים יסבירו את המילים אמרו להם כי בפעולה היום נלמד לעומק את משמעותן.

שלב א –
אפשרות א: הקריאו את סיפורו של ר’ אלעזר והמכוער (נספח 1). מומלץ להדפיס לחניכים את הסיפור ולהסביר להם במילים שלכם. אפשר גם לבחור שני חניכים ולבקש מהם שיציגו תוך כדי הקראת הסיפור. הביאו אתכם אביזרים להצגה (מקל של מטאטא יכול לשמש חמור, כיפה, ציצית, זקן וכו’). לאחר הצגת הסיפור והסבר שלו

שאלו את החניכים:
– איך ר’ אלעזר התנהג לאדם שעבר מולו?
– האם גם לכם קורה במצבים מסוימים שאתם מתקשים לשמור על איפוק כלפי הסובבים אתכם ונפלטות לכם מילים שלא בטוח שהייתם רוצים לומר?
– כיצד נוכל להתחרט ולבקש סליחה ולעבוד על עצמנו כדי שמקרים לא נעימים כאלו לא יתרחשו?

אפשרות ב: חלקו לחניכים את הסיפור על רבי אלעזר והמכוער המחולק לשורות מנספח 2. כל חניך יצטרך להיות מרוכז מתי יגיע תורו כדי שיוכל להקריא בזמן הנכון את השורה שקיבל. אם יש מעט חניכים, אפשר לתת לכל חניך יותר משורה אחת.

סכמו את השלב הראשון. אמרו לחניכים שבפעולה היום נלמד לזהות תכונות או התנהגויות שקיימות בנו שאינן טובות כל כך, וננסה למצוא בנו כוח לשנות את המידה. זוהי בדיוק עבודת תיקון המידות.

שלב ב –
אפשרות א: בקשו מכל החניכים לעצום עיניים והקריאו את שלוש הסיטואציות מנספח 3. אמרו לחניכים מראש שמי שחושב שיעמוד בסיטואציה, שירים יד.

שאלו את החניכים:

• מה בדרך כלל קל לנו יותר, להתאפק ולהתגבר על מה שהיה לנו טבעי לעשות או לעשות את מה שנוח ונעים לנו?
• האם הייתם רוצים להצליח להתאפק? למה?
• תרצו לעבוד כדי שתוכלו תמיד להתקדם עוד צעד ועוד צעד ולהיות מתוקנים?

הסבירו שבכל פעם אנחנו נתקלים במידה אחרת שזקוקה להתייחסות מצידנו ומצליחים להתגבר עליה זו עבודת תיקון המידות שלנו. אך לא תמיד נוכל להגיע במהירות לתיקון המידה. בדיוק כמו שלא הרבה מאיתנו הרימו ידיים בסיטואציות, עבודת המידות דורשת תהליך.

אפשרות ב: שחקו את משחק הכתרים: הניחו לאחד החניכים על הראש כתר והצמידו אליו שם של מקצוע (נספח 4). על החניך לגלות מהו המקצוע שרשום בכתרו על ידי שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא בלבד. לאחר שהחניך יגלה הניחו את הכתר על ראשו של חניך אחר והצמידו אליו מקצוע אחר. המטרה היא לגלות את המקצוע שרשום במינימום שאלות. אם השבט קטן, הקפידו שהכתר יונח על ראשיהם של כל החניכים שותפים.

שאלו את החניכים:
– האם לדעתכם האנשים שלמדו את המקצוע שקיבלתם בכתר השקיעו זמן ומאמץ עד שרכשו את רזי המקצוע? אם כן, איך לדעתכם אפשר להגיע להשגת המקצוע?

הסבירו שעבודת המידות היא חלק מהשקעה והתמדה, והיא לא מגיעה ביום אחד, בדיוק כמו קבלת תואר. למשל, לנציג באולימפיאדה לקח הרבה זמן עד לרגע השיא בזכיית מדליה. הראו לחניכים את רגע הזכייה של הנציג ארטיום דולגופיאט (זוכה בהתעמלות מכשירים במדליית הזהב באולימפיאדה בטוקיו 2020 שהייתה לאחרונה). סכמו שארטיום הגיע למדליית הזהב אחרי תהליך של אימונים במשך עשרות שנים. אנו יכולים ללמוד ממנו שלצורך עבודת תיקון המידות שלנו נדרשות מאיתנו סבלנות והשקעה ודבקות במטרה לתיקון המידות.

שלב ג –
שחקו עם החניכים במשחק הבלון. מטרת המשחק היא שהבלון לא ייגע ברצפה. החניכים יצטרכו להקפיץ את הבלון כלפי מעלה, ואפשר בכל שלב להוסיף עוד ועוד בלונים ולהפוך את המשימה למאתגרת יותר. תחמו את המשחק לחמש דקות בשעון עצר, ואם החניכים יצליחו במשך חמש דקות להשאיר את הבלונים באוויר, זה הסימן לסיום משימת המשחק.

במשחק התנסו החניכים במידת הזריזות. מידת הזריזות יכולה לעזור לנו להגדיל מידות ולהשתפר במה שדורש שינוי.

סיכום:

המידות הן תכונות שנמצאות בתוכנו, ואנו נתקלים בעבודת המידות כל חיינו. בתחילת הפעולה קראנו את סיפורו של ר’ שמעון בן אלעזר וראינו שחשוב לעבוד על המידות שלנו מכיוון שכשנשמור על איפוק וסבלנות נשתדל שלא לפגוע באנשים שסביבנו. נתקלנו בהבנה שיש מידות בנו שוודאי נרצה לשפר, וצריך לשים לב איך אנו מתנהגים. בסיטואציות ראינו שלא קל לנו להתקדם במהירות, שכן עבודת המידות אורכת זמן. לבסוף שיחקנו במשחק הבלון, ובמשחק נדרשנו להשתמש במידת הזריזות. מידת הזריזות גרמה לנו שלא נפיל את הבלון, ואם נשתמש בה ביום-יום, מידה זו יכולה לאפשר לנו שלא להיות עצלנים אלא לדבוק במטרות שדרשנו מעצמנו לצורך תיקון המידות. עבודת המידות שלנו חשובה, והיא חלק מהתהליך ההתחלתי שנקרא קמעא קמעא, תהליך שאורך זמן ומשתלם במבט לאחור.

הצעה לצ’ופר: חלקו לחניכים את מילות השיר ‘הגיע הזמן’ של רועי ידיד. מומלץ גם להראות להם את הסרטון (נספח 5). אחרי מילות השיר בקשו מהחניכים לכתוב במה הם מחליטים שהגיע הזמן להשתנות בתהליך עבודת המידות שלהם.

נספחים

נספח 1:
“מעשה בר’ שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים. ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו: ‘ריקה! [=קל דעת!] כמה מכוער אתה, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך’. אמר לו: ‘ומה אעשה, לך לאומן שעשאני [=הקב”ה] ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית’. כיון שידע ר’ שמעון שחטא, ירד מן החמור והיה משתטח לפניו. אמר לו: ‘נעניתי לך, מחול לי’. אמר לו: ‘איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית’. רץ אחריו שלשה מילין [=מרחק גדול מאוד]. יצאו אנשי העיר לקראתו אמרו לו: ‘שלום עליך רבי’. אמר להם (המכוער): ‘למי אתם קוראים רבי?’ אמרו לו: ‘למי שמטייל אחריך’. אמר להם ‘אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל’. אמרו לו: ‘חס ושלום, ומה עשה לך’. אמר להם: ‘כך וכך עשה לי’. אמרו לו: ‘אף על פי כן מחול לו’. אמר להם: ‘הריני מוחל, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן’. אותו היום נכנס ר’ שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז” (בבלי, תענית כ ע”א).

נספח 2:

1. מעשה בר’ שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו
2. והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים.
3. ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו:
4. ‘ריקה! [=קל דעת!] כמה מכוער אתה, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך’.
5. אמר לו: ‘ומה אעשה, לך לאומן שעשאני [=הקב”ה] ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית’.
6. כיון שידע ר’ שמעון שחטא, ירד מן החמור והיה משתטח לפניו.
7. אמר לו: ‘נעניתי לך, מחול לי’.
8. אמר לו: ‘איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית’.
9. רץ אחריו שלשה מילין [=מרחק גדול מאוד].
10. יצאו אנשי העיר לקראתו אמרו לו: ‘שלום עליך רבי’.
11. אמר להם (המכוער): ‘למי אתם קוראים רבי?’
12. אמרו לו: ‘למי שמטייל אחריך’.
13. אמר להם ‘אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל’.
14. אמרו לו: ‘חס ושלום, ומה עשה לך’.
15. אמר להם: ‘כך וכך עשה לי’.
16. אמרו לו: ‘אף על פי כן מחול לו’.
17. אמר להם: ‘הריני מוחל, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן’.
18. אותו היום נכנס ר’ שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש:
19. לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז.

נספח 3:

סיטואציות
1) אתה פותח את המקרר ורואה שנשארו שתי קוביות אחרונות בחפיסת השוקולד. אתה יודע שאחותך לא קיבלה שוקולד בכלל, ואתה כבר אכלת כמה קוביות אתמול.
אם אתה משאיר לאחותך את השוקולד האחרון ומתגבר על הרצון לקחת, הרם את היד.

2) הצלצול האחרון צלצל בבית הספר אחרי שחיכית לו הרבה זמן לאורך כל השיעורים. כל הילדים מהכיתה שלך יצאו בזריזות כששמעו אותו ולא הרימו את הכיסאות. המורה מבקשת ממך להישאר לעזור להרים את כל הכיסאות כדי שהמנקה לא תעבוד קשה מדי. אם אתה נשאר לעזור להרים את כל הכיסאות, הרם את היד.

3) המדריכים קבעו לכם היום פעולת ‘מאסטר שף’ בסניף, וחבר מהשבט שלח לך הודעת וואטסאפ ושאל אם אתה יכול לעבור דרכו כיוון שהוא צריך עזרה בסחיבת כל המצרכים למאסטר שף. אתה מתעצל ללכת עד אליו כיוון שהחבר גר רחוק מהסניף. אם אתה בכל זאת מחליט ללכת לעזור לחבר, הרם את היד.

נספח 4:
רופא, מוזיקאי, מורה, מאמן כושר, חקלאי, טייס, סופר, רב, מהנדס, ראש ממשלה, שף, מדען, נציג באולימפיאדה, ראש עיר.

נספח 5:
הגיע הזמן (רועי ידיד)

הגיע הזמן להשתנות

לא על ידי מחאות, אולי יותר מחמאות

כי הרוחות הן עזות, ובכל זאת

לא אבדה תקוותנו

זה לא חדש מהיום

מה שנורא ואיום בסוף יתהפך לטובתנו

אז אל לנו לדאוג

יש אבא למעלה, שתמיד דואג בשבילנו

בסוף הכול יתהפך לטובה

גם הזכות גם החובה – זה הכול מאהבה

בסוף יתהפך הכול עלינו לטובה

גם הזכות גם החובה – זה הכול מאהבה

זה הזמן לקום ולדרוש

לא להרכין את הראש, לעמוד על שלנו

הרוחות הן עזות, ובכל זאת

לא לא אבדה תקוותנו

זה לא חדש מהיום