תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

גוף הפעולה:

שלב א –

אפשרות א: חלקו את השבט לארבע קבוצות. והביאו לכל קבוצה חלק של פאזל המכיל קטע שמספר את סיפור ההקמה של אחד היישובים בגוש עציון (נספח 1). בקשו מראש מכל קבוצה לבחור נציג שיספר מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההקמה של אותו יישוב ואיזה תהליך עברו מקימי היישוב כדי להקים אותו.

אחרי שהחניכים יקראו את הקטעים בקבוצות, אספו את החניכים והזמינו את הנציגים לדבר ולחבר את חלק הפאזל שלהם, ויחד הם ייצרו פאזל המרכיב את יישובי גוש עציון שלמדו עליהם.

אפשרות ב: ספרו על משה מושקוביץ (מושקו) ז”ל, ממתיישבי גוש עציון לפני קום המדינה, שהוביל ודחף לאחר מלחמת ששת הימים את מפעל ההתיישבות בגוש עציון ובמקומות נוספים בארץ, ונפטר בשנה שעברה. חפשו ביוטיוב את הסרטון “האבא של גוש עציון” או סירקו את הברקוד בהמשך, והקרינו אותו לחניכים. לפני הצפייה בסרטון חלקו את החניכים לשלוש קבוצות ולאחר הצפייה בקשו מכל קבוצה לכתוב לאור הסרטון מה סייע להקים מחדש יישובים בגוש עציון.

טיפ למדריכים: הסרטון מעט ארוך (שש דקות). חשבו מראש אם יתאים לחניכים לצפות בו, ואולי כדאי לבחור מראש רק קטע ממנו.

סכמו את שלב א: למדנו שתושבי גוש עציון מלפני קום המדינה חיכו וציפו להזדמנות לעלות שוב לקרקע ולחדש את הגוש. הוקמו גם יישובים חדשים שלב אחרי שלב כדי להצליח ליישב מחדש את אזור גוש עציון, וכיום הוא משגשג ופורח.

שלב ב –

אפשרות א: ספרו לחניכים על שלוש השבועות – דרשה בגמרא על פסוקים משיר השירים שקובעת כי הקב”ה השביע את עם ישראל בשלוש שבועות עם יציאתם לגלות:

1) “שלא יעלו בחומה” – שלא יעלו לארץ בכוח אלא יחכו שהקב”ה ישלח את משיחו וישיב את עם ישראל לארץ.

2) “שלא ימרדו באומות העולם” – שלא יפעלו כנגד רצונן של אומות העולם.

3) ” שלא ידחקו את הקץ” – שלא ינסו לקרב את הקץ, את הגאולה, בכל מיני דרכים.

עניינן של שלוש השבועות הוא שישראל לא יקרבו את הגאולה במעשים אלא יחכו לבואו של המשיח ולגאולה שיביא הקב”ה.

שאלו את החניכים מה דעתם על שלוש השבועות:

• האם בעיניכם זו הדרך הנכונה לעם הנמצא בגלות?
• האם החזרה של עם ישראל לארץ ויישובה עולות בקנה אחד עם תפיסה זו?
• מה אפשר להרוויח מהמתנה לרגע המתאים?
• האם טוב שנקרב את הגאולה בכוח?

ספרו לחניכים כי פוסקים רבים שחיו בתקופה שבה החלה החזרה לארץ ישראל, ובהם הרב קוק, ראו במציאות סימנים להתקרבות הגאולה, ועל כן פסקו ששלוש השבועות כבר אינן תקפות, ועם ישראל צריך להיות שותף פעיל בגאולה, לעלות לארץ ולהתיישב בה. אך כל זה היה אחרי כמעט אלפיים שנה שבהן עם ישראל חי בגלות, שמר על שלוש השבועות, חיכה, ציפה והתפלל לחזרה לארץ ישראל, ואף שהם לא יכלו לקדם את הגאולה באופן מעשי, הם לא איבדו תקווה וציפו לחזור לארץ ולהתיישב בה.

אפשרות ב: חלקו לכל אחד מהחניכים משפט אחד מהמשפטים בנספח 2. בקשו מכל חניך להקריא את הפתק שקיבל בתורו (לפי המספור). לאחר הקריאה ודאו שהחניכים הבינו במה מדובר ואמרו להם כי הקהילה היהודית באתיופיה היא מהעתיקות ביותר בעולם היהודי. שאלו אותם:

• כיצד סייעו המנהגים לשמור על זיקתם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל?
• מה המשמעות של ציפייה וכיסופים כה רבים במהלך שנים כה רבות? מה יצרה הציפייה הזו ביהודי אתיופיה?

ספרו כי יהודי אתיופיה עלו לארץ לאחר קום המדינה במסירות נפש רבה במבצעי עלייה שונים. העלייה מאתיופיה לא הייתה פשוטה, אבל הזיקה והציפייה לארץ ישראל עזרו ליהודי אתיופיה להתגבר על הקשיים, לעלות בארץ ולהיקלט בה. עד היום קהילת ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) היא סמל לכיסופים לישראל ולירושלים ולציפייה עמוקה של שנים רבות.

סכמו את שלב ב’: גם בסיפור של גוש עציון היו תושבי הגוש צריכים לחכות אחרי נפילת הגוש בקום המדינה שישחררו מחדש את השטח. ההמתנה לא הייתה פשוטה, אבל הם כל הזמן חיכו וציפו שיוכלו לשוב אל חבל הארץ שהיה ביתם ולהקים אותו מחדש.

שלב ג –

חלקו את החניכים לשלוש קבוצות ובקשו מהם לבחור סיפור התיישבות נוסף שדרש אורך רוח וסבלנות והתגשם בתהליכיות, קמעא קמעא, ולהציג אותו.
אפשר לתת לחניכים לבחור סיפור מהמאגר (נספח 3) ולבקש מהם לחפש עליו חומר באינטרנט, ואפשר לתת להם לחפש סיפור בעצמם. הם יכולים לחפש באינטרנט, לשאול אנשים ברחוב, אתם יכולים לבקש מהם מראש לשאול בבית. הם יכולים כמובן גם לבחור סיפור שהם כבר מכירים.
טיפ למדריכים: שימו לב שאתם בוחרים בדרך שמתאימה לשבט שלכם ולאזור המגורים שלכם. לדוגמה: אם נראה לכם שאנשים ברחוב לא ישתפו פעולה, אין טעם להוציא את החניכים לרחוב. שימו לב גם לבטיחות של החניכים, ואל תיתנו להם להסתובב לבד ולהתרחק מהסניף!

לאחר שבחרו סיפור התיישבות והתכוננו, סדרו את הכיסאות או הספסלים כבמה. בקשו מכל קבוצה לעלות בתורה ולהציג את סיפור ההתיישבות שבחרה. כדאי להקציב זמן להצגה, שלא תהיה ארוכה מדי. מומלץ מאוד ללוות את הקבוצות בבחירה של הסיפור וביצירת ההצגה.

סיכום:

בפעולה למדנו על סיפור הקמתו מחדש של גוש עציון לאחר תקופה ארוכה שבה המתינו המתיישבים בסבלנות שיוכלו לחזור. נפגשנו עם הכיסופים, הציפייה וההמתנה של עם ישראל לחזרה לארץ במהלך שנות הגלות. הכרנו עוד סיפורי התיישבות וראינו כי משימת ההתיישבות דורשת המון סבלנות ותהליכיות.

נספחים:

נספח 1:

כפר עציון

קיבוץ כפר עציון עלה על הקרקע בכ”ב באלול תשכ”ז (1967), מייד לאחר מלחמת ששת הימים. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים והלוחמים אשר שבו אל חורבות כפר עציון שנפל בקרב במלחמת העצמאות וייסדו במקום את ביתם, בבחינת “ושבו בנים לגבולם” (ירמיהו לא, טז). הקיבוץ עלה להתיישבות באישור ממשלת ישראל ובברכתה והיה היישוב היהודי הראשון שהוקם ברחבי יהודה ושומרון. כיום גרות בקיבוץ כמאתיים משפחות.

ראש צורים

קבוצת ראש צורים הוקמה בג’ בתשרי תשכ”ט (1969) באתרה של קבוצת עין צורים שחרבה עם נפילת גוש עציון בתש”ח. מקימי ראש צורים היו בני הקיבוץ הדתי בשנת שירות נוספת, חברי גרעין בני עקיבא וחברי גרעין הצופים הדתיים. במקום נבנו לולי הודים לפיטום, התפתחה רפת משגשגת וניטעו מטעי דובדבן, נקטרינה, קיווי וכרם ענבי יין. בחבל לכיש שותף הקיבוץ לכפר עציון ולמגדל עוז בענף גידולי שדה. לפני כמה שנים בחרו חברי קיבוץ ראש צורים לחולל שינוי מהותי באורחות חייהם, להפריט את מרבית מרכיבי החיים השיתופיים, להקים שכונה קהילתית ולקלוט תושבים לצד חברי הקיבוץ, ובכך להגדיל מאוד את אוכלוסיית היישוב ולשפר את הפעילות הקהילתית. במהלך השנים האחרונות נבנו במקום כחמישים יחידות דיור חדשות. כיום גרות ביישוב יותר ממאתיים משפחות.

אלון שבות

אלון שבות עלתה על הקרקע בכ’ בסיוון תש”ל (1970). תחילת הקמתה של אלון שבות הייתה בהקמת ישיבת ההסדר הר עציון. הישיבה הטביעה חותמה על היישוב, ורבים מתלמידיה ומרבניה בנו בו את ביתם. מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון מובילה בתחום הכשרת מורים דתיים ולימודי התנ”ך. כיום אלון שבות הוא היישוב השני בגודלו ביישובי המועצה האזורית גוש עציון, וגרות בו כ-800 מאות משפחות. באלון שבות גרים עולים חדשים וילידי הארץ, ובהם גם בני דור שני, ושלישי למייסדי גוש עציון.

נווה דניאל

בשנת 1935 רכש יצחק כהן את המקום מידי תושבי אל ח’דר כדי לייסד בו חווה חקלאית. מאורעות תרצ”ו–תרצ”ח מנעו ממנו להגשים את חזונו, והאדמה נעזבה. ב-1943 רכשה קק”ל את האדמה כדי למנוע אובדן חלקת אדמה יהודית בנקודה אסטרטגית זו.
רק בכ”ב בתמוז תשמ”ב (1982) עלו ראשוני המתיישבים על הקרקע בתגובה ציונית על רצח יהודי בשוק בבית לחם. הם הקימו את אוהליהם במרומי הרכס, קילומטר אחד מדרום לקבר השיח’ נבי דניאל. היישוב קרוי על שם שיירת נבי דניאל, הגדולה בשיירות, שהבקיעה את המצור והגיעה לגוש עציון באדר ב’ תש”ח. כיום מתגוררות בנווה דניאל כ-800 משפחות.

נספח 2:

תיאורם של דן פזי ועוז אלמוג על זיקתם של יהודי אתיופיה אל ארץ ישראל

1. זיקתם של יהודי אתיופיה לציון (ירושלים) התבטאה בתפילות ובסיפורים.
2. ירושלים הייתה מוקד התפילה, ואין תפילה שלא הוזכרה בה עיר הקודש.
3. בכל תפילה ביקשו מהאל שיחזיר אותם לארץ אבותיהם. כשהתפללו וכששחטו שמו פניהם מזרחה לכיוון ירושלים.
4. בחג הסיגד נאמרו תפילה לשלום ירושלים וכן בקשה ותחנונים מהקב“ה להעלותם ארצה במהרה.
5. בשיחות בחוג המשפחה ובאירועים חברתיים הזכירו תמיד את ירושלים.
6. הסבים והאבות סיפרו סיפורים על ירושלים הקדושה והדגישו בפני הצעירים כי אם ישמרו על התורה ויקיימו את כל מצוותיה, יזכו לעלות לארץ הקודש ולהקריב קורבנות בבית המקדש.
7. ירושלים הוזכרה גם במשחקי חברה ובסיפורים על אנשים שהאמינו שיום יבוא ויעלו לירושלים.
8. אחת הדוגמאות היא משחק מחשבה וידע כללי שנקרא אינקוקליש.
9. למשתתפי המשחק הוצגו שאלות, ומי שלא ידע את התשובה נתבקש להפקיד משכון.
10. בסיום המשחק, בשלב פדיון המשכון, לא ביקשו הילדים כסף, זהב או ממתקים אלא את ירושלים.
11. דוגמה נוספת: בן קהילה שבנה בית לא הקפיד על יסודות חזקים או על רעפים משובחים ועמידים.
12. כשתהו אנשי הכפר לפשר הדבר היה עונה להם: ”בשנה הבאה אהיה בירושלים, אז אין צורך להשקיע בבית עם יסודות חזקים.
13. את הבית החזק והטוב יש לבנות אך ורק בירושלים, כי היא יסוד החיים של עם ישראל“.

(דן פזי, עוז אלמוג)

נספח 3:

להלן כמה הצעות לסיפורי התיישבות שהתגשמו מתוך עקרון קמעא קמעא, תהליכיות, שלב אחרי שלב. מומלץ כמובן לחפש עוד חומר על הסיפורים וללמוד עליהם לפני שניגשים לבנות מהם הצגה.

1) פתח תקווה – אם המושבות. הוקמה במאמץ רב אחרי קניית האדמות במרכז הארץ. לאט לאט גדלה המושבה והתפתחה, ותושביה עמדו באתגרים: בהתחלה לא היו במקום אפילו מים הראויים לשתייה. תושביה התרבו, והיא קיבלה מעמד של מועצה מקומית. המושבה המשיכה לגדול עד שנעשתה לאחת הערים הגדולות בישראל.

2) ראש פינה – הוקמה בשם גיא אוני. מקימיה התמודדו עם אתגרים רבים, שכן הקרקע לא נענתה להם ולא התמסרה לגידוליהם. התושבים נטשו את האדמה וחזרו אליה במאמץ רב. אחרי שנים של מאבק על האדמה וניסיונות לפתח את המושבה ואת החקלאות בה הגיעה להתיישב במקום קהילת עולים מרומניה חדורי מוטיבציה. הם שינו את השם של המושבה מגיא אוני לראש פינה, וזה הפיח במקום רוח חדשה. אומנם הקשיים לא נעלמו, אך המושבה צלחה, והיא קיימת עד היום.

3) קדומים – היישוב נוסד בחנוכה תשל”ו (1975) על ידי אנשי גרעין אלון מורה-שכם של תנועת גוש אמונים. בני קצובר ומנחם פליקס, מייסדי הגרעין, עזבו את קריית ארבע כדי לחדש את ההתיישבות היהודית בשומרון, שהיה ריק מיהודים. לדבריהם, הם שאפו להתיישב סביב עיר שכם, מקום תחילת ההתנחלות בארץ על ידי אברהם אבינו.
להקמת היישוב קדמו שבעה ניסיונות עלייה על הקרקע, והעלייה השמינית היא שצלחה. המתיישבים עלו לסבסטיה בחנוכה. הממשלה החליטה לפנות את המתיישבים, אך הודות לשכנועים רבים הסכימו להעביר אותם למחנה הצבאי ‘קדום’. ארבעה חודשים גרו 12 המשפחות ועשרות רווקים במחנה הצבאי קדום בחדרי כיתות, באוהלים וצריפים. לפני חג הפסח עברו להתגורר בגבעה שמעל לבסיס הצבאי. לנוכח בקשתו של ראש הממשלה יצחק רבין העבירה הסוכנות היהודית  קרוונים למקום, וכך הוקמה השכונה הראשונה של היישוב. לאחר שנה נבנתה שכונת האשקוביות. היישוב התפתח והתפתח, והיום הוא גדול וכבר מוגדר מועצה מקומית.