מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

שלב א-

הניחו דף על הרצפה ובו קטע מתוך חוקת בני עקיבא (נספח 1), ובקשו מאחד החניכים לקרוא אותו בקול.

חלקו לחניכים את הסיפור על הקמת התנועה (נספח 2) מתוך הספר “מעשה הבא בחזון” של יחיאל אליאש. קראו אותו עם החניכים יחד.

שאלות לדיון:

אם היו נותנים לכם לכתוב את חזון התנועה מה הייתם כותבים בו?

החזון נכתב לפני כמעט 100 שנים. האם הוא רלוונטי לנו להיום?

האם יש שוני בין בני עקיבא של פעם לבני עקיבא של היום?

נקודה שכדאי לשים לב אליה:

השוני בין אז להיום הוא לא רע או טוב, הוא שונה פשוט.

 

סכמו: אנחנו רואים שמתחילת דרכה ועד היום בני עקיבא שואפת להוביל, לשנות ולקבל אחריות למציאות בתחומים חברתיים, תורניים וערכיים, במקרים מסוימים ובתהליכים ארוכים, בכל התחומים.

 

שלב ב-

פזרו על הרצפה במרכז המעגל קטעים על התוכניות בבני עקיבא (נספח 3). הניחו על הרצפה שתי כותרות, “תורה” ו”עבודה”, רחוקות מעט זו מזו. בקשו מהחניכים למיין את המפעלים לטורים, ואם יש כאלה שמתאימים גם וגם, שיניחו אותם בין הטורים, במרחק מתאים מכל טור לפי השייכות לערכים.

 

לאחר שהחניכים יסיימו, סכמו: בני עקיבא פועלת כמעט בכל תחום אפשרי ולוקחת אחריות לעשייה בעם. אנחנו רואים שהתנועה מובילה בדרך של תורה ועבודה.

נקריא את הקטע המתאים לשבט שלנו(נספחים 4 5) ונדון בשאלות הנוגעות בו.

נסכם שלהוביל בדרך תורה ועבודה לא אומר פעם בתורה ופעם בעבודה, אלא לשלב את שתיהן. לעשות עבודה שיוצאת מהתורה. אלו לא שתי דרכים מנוגדות ואנחנו באמצע, אלא שתי דרכים שצריך להפוך יחד לאחת.

 

שלב ג-

נשאל את החניכים מספר שאלות בנושא יום ההוקרה לפצועי צהל,

-מי ייסד את היום הזה?

-כמה זמן הוא קיים במדינת ישראל?

-האם הוא יום חשוב בעיניכם?

-מה המטרה שלו בעינכם?

נספר על היום ונראה את הסרטון שמסביר על הייסוד של היום הזה בבני עקיבא מחוז דרום.

https://www.youtube.com/watch?v=b998zMG-BdQ

נדבר על הכוח שלי כחניך בבני עקיבא. היכולת של התנועה להוביל לשינוי לאומי.

 

שלב ד –

נסביר על שבת תנועה, שיש יום הולדת 92 לתנועה, נסביר על התחרות עוגות והתערוכות. בתערוכה כל שבט יציג תמונה משוחזרת מהעבר ועוגה שהכין – בהקשר לתמונה המשוחזרת או דברים שמציגים את בני עקיבא הישנה (עניבה, סיכת מדריך, סמל ישן וכו’…)

 נספר את הסיפור שעומד מאחורי התמונה שאנחנו משחזרים, ונתחיל בשחזור התמונה!

בנוסף, נחשוב מה נרצה להציג בעוגה, מתי ואיפה מכינים את העוגה ומי מביא מה.

קובץ תמונות לשחזור- https://drive.google.com/file/d/1HJ8dfjCHV6Z7WAzuC-vOIvY1tEXudAjQ/view?usp=sharing

 

סיכום –

סכמו את מהלך הפעולה: הכרנו כל מיני פעילויות שבני עקיבא פועלת בעם מתחילתה ועד היום.

לאחר מכן למדנו מה פירוש ההובלה בדרך של תורה ועבודה וראינו שהיא יושבת ביסוד הפעילות של התנועה מהקמתה ועד היום.

אחר כך העלינו את המורכבות שיש לנו במציאת איזון נכון בין העמידה על עקרונות התנועה לבין שמירה על האחדות בעם.

 

ערכו סבב סיכום ובקשו מהחניכים לשתף באחת משתי השאלות או בשתיהן:

היכן אתם מרגישים את העשייה של בני עקיבא היום?

מה אתם חושבים שאתם יכולים להוסיף לעשייה הארוכה של התנועה, עשייה של תשעים ושתיים שנה?

 

נספחים

נספח 1: קטע מתוך חוקת בני עקיבא

מטרת התנועה:

 חינוך דור נאמן ומסור לתורתו, לעמו, לארצו החי על עבודתו ברוח התורה, החותר ל”תיקון עולם במלכות ש-די“.

חינוך להגשמה אישית של רעיון ”תורה ועבודה“ וחתירה להקמת חברה המיישמת את ערכי ”תורה ועבודה“ בארץ ישראל.

 

 

נספח 2: סיפור מתוך הספר “מעשה הבא בחזון” של יחיאל אליאש.

ביום רביעי, כ”ד באדר א’ תרפ”ט, כינסנו את החברים הראשונים שהיו תלמידי כיתה ח’. בשיחה זו סיכמו החברים על ייסוד בני עקיבא, תנועת נוער של תורה ועבודה. מטרת הארגון לחנך דור עברי בריא ואמיץ, מסור ונאמן לעמו, לארצו, לתורתו, החי מעבודתו על פי התורה.

הצעירים האלה הוזמנו לבוא בשבת הקרובה למועדון הפועל המזרחי לשיחה איתי. כשהגעתי למועדון בשבת אחר הצהריים, מצאתי כעשרים צעירים יושבים לשמוע שעור תורה מפי מורה. החלטתי שתחילה עליי לשכנעם שאני אחד מהחבורה וכולנו ביחד מקימים תנועה חדשה (לא בית ספר). תיארתי לפניהם את התנועה כפי שראיתיה בעיני רוחי וציינתי שזכו ובחלקם נפל להיות המייסדים של בני עקיבא בארץ ישראל.

הם הצטרפו בהתלהבות, ונבחר ועד שראה את עצמו אחראי לכל ענייני הסניף, לניקיון וסדר. היום הדלקת אור בסניף אינה כרוכה בשום מאמץ, אבל בתקופה זו לא היה חשמל בירושלים, ובבני עקיבא הייתה מנורת נפט שכל רוח מצויה גרמה לפיח על הזכוכית.

החברים הראשונים התחילו לרכוש חברים חדשים. בינתיים התגבש הסניף בירושלים, והיו בו יותר משמונים חברים. זה היה הסניף הראשון של בני עקיבא.

הסניף היה בחדר אחד במבנה של הפועל המזרחי. החלטנו לעשות גינה בחצר – גינת פרחים וגינת ירקות שישמשו אותנו במסיבות עונג שבת. החברים התלהבו, העבודה נעשתה במסירות, מפני שזה היה חלק מתוכנית של תורה ועבודה. הבעיה הייתה מאין לוקחים כלי עבודה. היה צורך לרכוש פמוטים, מפות לשולחנות לשבת וכלי עבודה לגינה.

זכורני שלקחתי הלוואה פרטית על שמי בסך חמש לירות ושילמתי מכיסי בתשלומים חודשיים. עם חמש הלירות הלכתי לחנות במאה שערים וקניתי את הכלים. החברה הצעירים ניהלו את כל ענייני הסניף. בתוך זמן קצר ארגנו ספרייה, וחברים ניהלו אותה. ועדת החגיגות הייתה קבועה ודאגה לתוכניות לכל חג וחג.

לא קלה הייתה העבודה בגינה, אבל החברים עבדו באמונה ובהתלהבות. בתקופה זו הנהגנו גם מסיבת קבלת שבת לפני הדלקת הנרות, וחוג עובדי הגינה הביא את הפרחים מתוצרת הגינה וקישטו שולחן שבת בעת הדלקת הנרות.

ידענו שאחד הדברים המעכבים את גידול בני עקיבא הוא חוסר הידיעה של המוני הנוער על הרעיון הזה, והרגשנו שמחובתנו ללכת לכל צעיר וצעירה ולספר להם על כך. כדי להגשים את רעיון תורה ועבודה התארגנו קבוצת חברים וחברות בתור גרעין לקבוצה חקלאית של בני עקיבא אשר צריכה לקום. בפסח יצאו חברי הקבוצה לטייל לאדמות ‘רודגס’ שעל יד פתח תקווה. כעבור מספר חודשים הקימו שם את קבוצת בני עקיבא. היום נקרא המקום כפר אברהם. ההתלהבות בסניף הייתה רבה, אולם לא קלה הייתה יציאת חברי הגרעין.

כחודש ימים ישנו תחת כיפת השמיים, שניים בכל מיטה, לאחר מכן הגיעו האוהלים ולאחר זמן הובא אף צריף שנקבע כחדר אוכל. סניף ירושלים אף הוא שלח מתנה – ספסלים – והחברים עצמם הקימו סוכה, והיא שימשה מחסן בגדים ומטבח.

התנאים היו קשים. לחם צר ומים לחץ היו מנת חלקם, ורק התלהבות הנעורים חזקה אותם. אחרי יום עבודה מפרך הלכו כדי לארגן סניפים חדשים בסביבה.

לימוד התורה היה חסר לבני הקבוצה, ולכן ארגנו שעורים בגמרא ובאמונה.

היום, כחמישים שנה מיום היווסדה של תנועת בני עקיבא, בעת כותבי את זיכרונותיי, הנני מרוצה מהדרך שבה הלכנו, בתקופת הבראשית של הארגון.

 

[…] היום כבוד הוא להיות חבר בבני עקיבא. כולם מאמינים בכוחם של חברי בני עקיבא לחולל גדולות ונפלאות. המשיכו את השרשרת, אזרו עוז, וה’ יצליח את דרככם ליישב שממות אדמת ארץ ישראל ולהביא את דבר ה’ לבית ישראל.

שאו את הדגל ברמה. ה’ עמכם!

 

 

נספח 3: מפעלי התנועה

של”פ-

התוכנית פועלת על ידי גרעינים של ארבעה עד שישה חברים העוברים לגור בעיר חדשה, ללמוד בה ולחיות בה.

חברי הגרעין משתלבים כתלמידים מן המניין בכיתה י”ב בתיכון המקומי ומצטרפים לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה, בסניף ובעיר, ופועלים איתם יחד בפעילות ערכית וחינוכית בבית הספר, בסניף ובקהילה.

מטרות התוכנית:

להצטרף לכוחות החיוביים הקיימים בכיתה ובעיר, לחזקם מבחינה ערכית ולימודית ולפעול יחד בפעילות ערכית, הן בבית הספר והן בקהילה.

לייצר היכרות הדדית של שמיניסטים ממקומות שונים כדי לקדם את שני הצדדים. חברי השל”ף משמשים חוליית חיבור בין המסגרת הפורמלית של בית הספר לבין המסגרת הלא פורמלית של בני עקיבא, ותפקידם להביא את התכנים המיוחדים ואת האווירה המיוחדת של בני עקיבא אל כלל הנוער בעיר שעדיין לא מכיר תכנים אלו ואינו שותף להם.

 

מדרשת בני עקיבא

פועלת בהנהלה הארצית באגף חינוך והדרכה, ומטרתה לחבר את עם ישראל עם אידאולוגיית התנועה – ערכי תורה ועבודה.

המדרשה מעבירה סיורי סליחות, סדנאות תוכן וסדנאות מקצועיות בסניפים, פעילויות שיא ויחידות לבתי ספר יסודיים ולתיכונים, לקהילות ולמתנ”סים. נוסף על כך היא משמשת צוות תוכן במפעלים, עזרה בסניפים ללא קומונריות, הצגת מופעים אור-קוליים בסניפים ועוד.

 

שי”ן-שי”ן-

תוכנית גרעיני שנת השירות היא תוכנית קדם-צבאית לבנים ולבנות השואפת לתת מענה לאתגרי החברה הישראלית ולבנות שכבת מנהיגות המצמיחה מנהיגות חברתית בערים, בעיירות ובמוסדות, מתוך ערכי תורה ועבודה.

חברי גרעיני השי”ן-שי”ן פועלים בכל רחבי הארץ, בערים, בעיירות פיתוח, בכפרי נוער, בבתי ילד, בעמותות, במוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ועוד, ומקבלים לידיהם תפקידי מפתח המניעים תהליכים חברתיים וחינוכיים בערים ובמוסדות.

התוכנית מכוונת את בוגריה לשירות משמעותי בצה”ל וליציאה לפיקוד ולקצונה. לאחר השירות בוגרי התוכנית משתלבים בתפקידי מפתח בחברה הישראלית.

 

נח”ל-

שנים רבות הייתה ההגשמה העיקרית של התנועה בגרעיני נח”ל, ובשנים האחרונות בתנופת ההגשמה התנועתית חודשו גם גרעיני הנח”ל.

במהלך המסלול חברי הגרעין יוצאים לארבעה חודשי לימוד תורה והכנה לקראת פרק משימה.

בפרק המשימה חברי הגרעין עוסקים משימה חינוכית-חברתית בליווי נוער במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות, פעילות תנועתית ועוד.

 

תוכנית השחר-

מטרתה להצמיח מנהיגות ערכית קהילתית מתוך הקהילה האתיופית. בני הנוער בתוכנית משמשים דגם לחיקוי ודוגמה אישית בשכונותיהם ובקהילה כולה.

את תוכנית השחר הקימה בשנת תשנ”ה (1995) תנועת בני עקיבא בישראל, והתוכנית הייתה לפורצת דרך בתחום המנהיגות לנוער יוצא אתיופיה והצליחה בתוך זמן קצר להוביל מגמה ייחודית ורבת משמעות בנוער ובקהילה.

השחר מדגיש את חשיבות החיבור למסורת, לשורשים ולקהילה שבה צמחו בני הנוער, ומתוך כך לשילוב בכלל החברה הישראלית ולעשייה בה. השחר מכוון את חניכיו ואת בוגריו למנהיגות, לפעילות ולהגשמה אשר יחוללו שינוי פנימי בקרב יוצאי אתיופיה ובחברה כולה.

היום פעילים בשחר כ-250 בני נוער תלמידי תיכון בעשרים קבוצות מנהיגות ברחבי הארץ.

 

תוכנית עמישב-

מטרת התוכנית היא להפוך את תנועת הנוער בני עקיבא ואת הסניף המקומי למשמעותי ולמשפיע על התאקלמות העולים בחברה הישראלית, לגרום לילדים ולנוער העולים להיות חלק מרכזי ככל האפשר בסניף, ביישוב ובחברה. יעדי התוכנית הם להשלים את הפערים של החניכים העולים ארצה בהכרת המנטליות השונה ולתת לילדים כלים להתאקלמות בארץ.

עוד מטרה של התוכנית היא להשפיע על החברה הקולטת: להעלות את המודעות לעלייה בקרב החניכים שנולדו בארץ כדי ליצור לעולים סביבה מקרבת ומקבלת.

את תנועת הבוגרים של בני עקיבא הקימו בשנת תש”ע (2010) בוגרי התנועה, ונמנים עימה כלל בוגרי התנועה. התנועה הוקמה כדי לספק לכל אדם בוגר מסגרת ללימוד ועשייה ערכית המותאמת לגילו וליכולותיו, כל זאת במסגרת הרחבה של תנועת בני עקיבא. היום כ-10,000 בוגרים ובוגרות בני 20–30 פעילים בתנועת הבוגרים: בגרעיני וכפרי הסטודנטים, בקהילות המשפחות ובאירועים בכל רחבי הארץ.

 

גרעין יונתן-

מטרת הגרעין היא לפעול בשכונות ולתת לחבר’ה זריקת מרץ ערכית, חברתית ודתית בכל התחומים. בגרעין יש היום כ-200 חברים.

בשבע השנים האחרונות פועלות קבוצות ייחודיות המיועדות לתלמידי כיתות י”א–י”ב, הנקראות ‘סיירת יונתן’. חברי הסיירת הם בוגרי הגרעין, בני השכונות אשר עברו סינון ומיון לפני קבלתם לקבוצה, והם מובילים תהליכים חשובים בגזרתם.

הפעילות כוללת מפגש שבועי עם מדריך בוגר, התנדבויות בשכונה, הפעלת מועדוניות, מפגשי העצמה, פעילויות חינוכיות וימי כיף גרעיניים, שבת סמינריון שנתית, ערבי התעוררות, התנדבות סביב מעגל השנה ועוד.

 

מחלקת חינוך מיוחד

נותנת מענה לחניכים עם צרכים מיוחדים המשתתפים בפעילות התנועה. מתוך הבנה שהחינוך בדרך תורה ועבודה נכון גם לחניכים עם צרכים מיוחדים, המחלקה פועלת להגדלת מספר החניכים עם הצרכים המיוחדים בתנועה ולהתאמת הפעילות בתנועה לחניכים אלו.

המחלקה מכשירה את פעילי התנועה, את הקומונריות ואת המדריכים לשילוב החניכים עם הצרכים המיוחדים בתנועה. המחלקה עוסקת בהתאמת מסעות ומחנות, בהנגשת סניפים וביצירת חומרי הדרכה מותאמים. נוסף על כך המחלקה פועלת לשינוי עמדות חיובי כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים ולהעלאת המודעות החברתית לעניין.

 

מחלקת חבריא ב’

היא הכוח המעשי והפועל של התנועה בנושאים הציבוריים שעל הפרק, והיא מקבלת עליה משימות רבות הנקראות לפתחה בכל התחומים: אידאולוגית, חברתית ולאומית. נוסף על כך יש משימות חברתיות ולאומיות שנעשות בקביעות על ידי המחלקה זה שנים מספר כחלק משגרת העשייה שלה:

בניית סוכות – צוות הבונים

האספה הישראלית

יום פצועי צה”ל – י”ז בכסלו

חנוכה – הדלקת נרות בבתי קשישים

פורים – משלוחי מנות לקשישים ולמשפחות שכולות

יום הזיכרון – נר לנופל, ד’ באייר

יום ירושלים – סיפור על הדרך

קיץ – שבוע תורה ושבוע עבודה, משימות לאומיות

אוהל ט’ באב בכיכר רבין

מפגשים בין תנועות נוער

שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי – הקשר הבין-דורי

שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה – קיימות ואיכות הסביבה

שיתוף פעולה עם הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול

שיתוף פעולה עם הרשות לביטחון ובטיחות בדרכים

 

נספח 4: שבט רפאל- הרא”ה

תורה ועבודה והתמזגותם בתנועת בני עקיבא / הרב צפניה דרורי

תורה ועבודה נזכרים כאחד בדברי המשנה. “על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” (אבות א, ב).

בדברי המשנה מצאנו את הלגיטימיות לחבר את הערכים האלה: תורה, עבודה וגמילות חסדים, כשווי ערך המשלימים ומחזקים זה את זה.

למרות שרבים מפרשני המשנה למדונו כי ה”עבודה” בלשון המשנה כוונתה לעבודת ה’ בקורבנות ובתפילה ובהסתמך על דברי חז”ל: “ולעבדו בכל לבבכם – זו תפילה”, אין זה גורע מאומה מפרשנותה של תנועת בני עקיבא. עיון והבנה עמוקים יותר בדברי חז”ל יבארו שה”עבודה שבלב” אינה רק עבודה רגשית בלב האדם, כי אם שעבודת התפילה מסייעת לקב”ה בקיום עולמו. בתפילתנו אנו מבקשים על הגאולה וגם מביאים אותה. האדם פועל עם א-ל ומסייע לה’ בעיצוב עולמו. תפילותינו מביאות לתיקון העולם והתעלותו אל ה’.

פרושה המילולי של המילה “עובד” כפי שנזכר בבראשית ב, טז, שהאדם הושם בגן עדן “לעובדה ולשמרה” – לעבוד בעולם ולתקן אותו. להשלים את מעשה בראשית ולהביא להגשמתו של רצון ה’.

רועי ישראל נקראו בשם “עבד ה’”: משה רבינו (יהושע א, א) ויהושע (יהושע כד, כט). שניהם עשו את עבודת ה’ בשלמות עד שנקראו על שם עבודתם “עבד ה’”.

מה ייחד שני רועים אלה? שניהם חיברו בחייהם את הוראת התורה ואת ההנהגה הלאומית של ישראל, לבניין העם והנהגתו, כיבוש ויישוב הארץ.

עבודת ה’ היא הפעולה לבניין עם ישראל והנהגתו לארצו. וכן גם דוד המלך זכה בשם “עבדי” מהיותו עוסק בישועת ישראל ככתוב: “ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל” (שמואל ב ג, יח).

 

מה אפשר ללמוד מכאן על משמעותן של תורה ועבודה?

 

בבני עקיבא ביטא צמד המלים “תורה ועבודה” הדרכה לאורח חיים של קיום תורה ומצוות ו”העבודה” כמימוש מעשי בפעולות לבניין האומה והארץ.

התנועה חינכה את חבריה להיאבק באורח החיים החילוני שהלך והתפשט בעולם. התנועה חינכה את חבריה לעסוק ביישוב הארץ, בעלייה לארץ ישראל והפיכתה לארץ זרועה ונעבדת.

מקובלנו מבית מדרשו של הגר”א: “כל האומר אין לי אלא תורה – גם תורה אין לו”. התורה מחייבת שלמויות נוספות: בדרך ארץ, בעבודת העם והארץ. בלעדיהם מושג התורה יישאר ללא עוצמות וחיים.

בלמעלה מ-70 שנותיה נשאה בני עקיבא את דגל “תורה ועבודה” כתנועה מגשימה. היא יכולה להתפאר כי עמדה בהצלחה במשימת חינוך הנוער לחיי תורה. בבניית חברה שומרת מצוות המקרינה את רוחה בארץ כולה.

התנועה עמדה במשימת ה”עבודה”. חניכיה השתלבו במשימת ישוב הארץ וגם הרחיבו את ה”עבודה” להחזרת העם לחיי עבודה ועמל כפיים בהתיישבות גם בעיר. זאת מתוך הכרת דברי חז”ל והערכתם: “גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים” ו”גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה” (נדרים מט ע”ב).

ההגות בערכי התורה והעבודה הועמקה בלב החניכים. דברי המשנה “כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון” (אבות ב, ב), התפרשו בדברי המהר”ל: שלא יכולה להיות שלמות רוחנית ולמדנית אם לא תהיה עמה התעסקות בפועל ביישובו של עולם. אי תיקונם של שני הצדדים במקביל ישחית ויקלקל את עולם התורה וידרדר את הפרט והכלל. יגרור אחריהם נפילה מוסרית ועוון.

 האם אתם מסכימים עם דברי הרב?

איך תנועת בני עקיבא מיישמת את ערכי תורה ועבודה?

האם ערכים אלה רלוונטיים לסניף שלנו? לחיים שלנו? איך?

“קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה”

 

 

נספח 5: מעפילים הרא”ה

תורה ועבודה והתמזגותם בתנועת בני עקיבא / הרב צפניה דרורי

תורה ועבודה נזכרים כאחד בדברי המשנה. “על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” (אבות א, ב).

בדברי המשנה מצאנו את הלגיטימיות לחבר את הערכים האלה: תורה, עבודה וגמילות חסדים, כשווי ערך המשלימים ומחזקים זה את זה.

למרות שרבים מפרשני המשנה למדונו כי ה”עבודה” בלשון המשנה כוונתה לעבודת ה’ בקורבנות ובתפילה ובהסתמך על דברי חז”ל: “ולעבדו בכל לבבכם – זו תפילה”, אין זה גורע מאומה מפרשנותה של תנועת בני עקיבא. עיון והבנה עמוקים יותר בדברי חז”ל יבארו שה”עבודה שבלב” אינה רק עבודה רגשית בלב האדם, כי אם שעבודת התפילה מסייעת לקב”ה בקיום עולמו. בתפילתנו אנו מבקשים על הגאולה וגם מביאים אותה. האדם פועל עם א-ל ומסייע לה’ בעיצוב עולמו. תפילותינו מביאות לתיקון העולם והתעלותו אל ה’.

פרושה המילולי של המילה “עובד” כפי שנזכר בבראשית ב, טז, שהאדם הושם בגן עדן “לעובדה ולשמרה” – לעבוד בעולם ולתקן אותו. להשלים את מעשה בראשית ולהביא להגשמתו של רצון ה’.

רועי ישראל נקראו בשם “עבד ה’”: משה רבינו (יהושע א, א) ויהושע (יהושע כד, כט). שניהם עשו את עבודת ה’ בשלמות עד שנקראו על שם עבודתם “עבד ה’”.

מה ייחד שני רועים אלה? שניהם חיברו בחייהם את הוראת התורה ואת ההנהגה הלאומית של ישראל, לבניין העם והנהגתו, כיבוש ויישוב הארץ.

עבודת ה’ היא הפעולה לבניין עם ישראל והנהגתו לארצו. וכן גם דוד המלך זכה בשם “עבדי” מהיותו עוסק בישועת ישראל ככתוב: “ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל” (שמואל ב ג, יח).

 

מה אפשר ללמוד מכאן על משמעותן של תורה ועבודה?

 

בבני עקיבא ביטא צמד המלים “תורה ועבודה” הדרכה לאורח חיים של קיום תורה ומצוות ו”העבודה” כמימוש מעשי בפעולות לבניין האומה והארץ.

התנועה חינכה את חבריה להיאבק באורח החיים החילוני שהלך והתפשט בעולם. התנועה חינכה את חבריה לעסוק ביישוב הארץ, בעלייה לארץ ישראל והפיכתה לארץ זרועה ונעבדת.

 

איך תנועת בני עקיבא מיישמת את ערכי תורה ועבודה?

האם ערכים אלה רלוונטיים לסניף שלנו? לחיים שלנו? איך?