תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א:

אפשרות 1: קיימו מעין בית משפט בו הציגו בכל פעם מקרה בעניין טכנולוגיה והלכה המובא לבית הדין (נספח 1). חניך אחד יצטרך להיות בעד ההיתר, וחניך אחר יצטרך להיות בעד האיסור. על כל אחד מהצדדים יהיה לנמק את בחירתו, ויתר החניכים יצטרכו להכריע לבסוף מי שכנע אותם ומה פסק ההלכה על פי השיקולים שנשמעו בבית המשפט. לאחר מכן קראו את פסק הרב חיים דוד הלוי (נספח 2) וראו איזה צד ייצג את דעתו ואם החניכים בפסיקתם כיוונו לדעתו של הרב.

אפשרות 2: חלקו את השבט לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה שמתוארת בה תשובת הרב על שאלה שנשאל בתחום ההלכה והטכנולוגיה (נספח 3). על החניכים יהיה ללמוד את המקור ולענות על השאלות המופיעות בסופו. אפשר להעביר את הכרטיסיות בין הקבוצות או לכנס את כולן יחד, וכל קבוצה תצטרך להציג את המקור שלה ליתר חברי השבט.

אפשרות מקוונת ב’זום’: הקרינו שאלה ותשובה של הרב חיים דוד הלוי בעניין טכנולוגיה והלכה (נספח 3). ערכו סקר בזום, והחניכים יצטרכו להצביע “אסור” או “מותר”. לאחר מכן הקרינו את תשובת הרב והכריעו.

סיכום שלב א: הדגישו לחניכים שהרב חיים דוד הלוי היה צריך ללמוד את הנושאים כדי לפסוק בהם. לימוד זה הוא לימוד מעמיק ומקיף. זה נושא שלא התעסקו בו הרבה לפניו, והיו הרבה שאלות שהוא לא יכול פשוט לפתוח ספר ולדעת את התשובה אלא להסיק מכתבי הלכה שכתבו לפניו. הלימוד היה חייב להיות נוכח בחייו כפוסק הלכה גדול כל כך.

שלב ב:

אפשרות 1: הציגו לפני החניכים סדרת תרגילים (נספח 4). בקשו מהחניכים לסדר את התרגילים לפי התוצאה שלהם, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר. מובן שהם לא יצליחו לעשות את כל התרגילים כי יש תרגילים שהם לא למדו איך פותרים!

הסבירו לחניכים שכדי לעשות שינוי במציאות אנחנו חייבים לפני זה ללמוד את הנושא. לכן עכשיו למדנו את כתבי הרב. אחד הדברים ההכרחיים באימוץ תפיסת העולם שקוראת לשנות את המציאות הוא הלמידה והחקירה.
קראו לחניכים לייסד קבוצות לימוד בזוגות או בקבוצות. ללמוד איזה עניין שמסקרן אותם, שהם חושבים שחשוב לדעת. קראו להם להיות אנשים מבררים, בודקים וחוקרים כדי שבסוף יצליחו להיות גם אנשים שמשנים מציאות.

אפשרות 2: קראו עם החניכים את המשנה באבות ד, ה (נספח 5).

שאלו את החניכים:

• המשנה מביאה שני תחומים בהם עוסק האדם – למידה ועשייה. למה חשוב כל כך ללמוד? למה אי אפשר פשוט לעשות?

הסבירו לחניכים שכדי לעשות שינוי במציאות אנחנו חייבים לפני כן ללמוד את הנושא. לכן עכשיו למדנו את כתבי הרב. אחד הדברים ההכרחיים באימוץ תפיסת העולם שקוראת לשנות את המציאות הוא הלמידה והחקירה.

קראו לחניכים לייסד קבוצות לימוד בזוגות או בקבוצות. ללמוד איזה עניין שמסקרן אותם, שהם חושבים שחשוב לדעת. קראו להם להיות אנשים מבררים, בודקים וחוקרים כדי שבסוף יצליחו להיות גם אנשים שמשנים מציאות.

שלב ג:

בקשו מהחניכים דוגמאות לשאלות הלכתיות הקשורות בטכנולוגיה שהם פוגשים בחיי היום-יום.
אפשר להניח על הרצפה ציורים של דברים שיכולים לתת לחניכים כל מיני כיווני מחשבה (נספח 6).
אפשר להוסיף על דברי החניכים: האם יוצאים ידי חובה בשמיעת מגילה דרך מיקרופון או רדיו? האם מותר באמצעות ניתוח מיוחד להשתיל איבר מאדם אחד לאדם אחר? ועוד.

סכמו את הפעולה: בפעולה ראינו כמה שאלות הלכתיות הקשורות בטכנולוגיה. ראינו שההלכה עוטפת את כל תחומי החיים – רפואה, כלכלה, מועדים ועוד. ראינו את חשיבות הלימוד כבסיס לפעולה ויוזמה במציאות. אחרי שהתבוננו במציאות ראינו כי הקב”ה מנסה לומר לנו לשנות משהו: עלינו לחקור את הנושא כדי לעשות את השינוי בצורה הטובה ביותר.

נספחים

נספח 1 –

דילמות

1. למשפחת כהן הצעירה נולדה בת קטנה וחמודה, אך מייד עם הולדתה גילו ההורים כי על פניה יש כתם לידה גדול ומכוער מאוד. הרופאים הציעו להורים המודאגים לעשות ניתוח פלסטי פשוט להסרת כתם הלידה.
   מה דעתכם? האם על פי ההלכה מותר לבצע ניתוח מעין זה?
2. דינה קנתה דיסק שמע שבו השירים הכי טובים של הזמרת האהובה על חברתה נגה. האם מותר לנגה להעתיק את השירים מהדיסק של דינה?
3. בבית הכנסת של אוהד ערכה השבת משפחה שאינה שומרת מצוות בר מצווה לבנם. לאחר התפילה נערך בבית הכנסת קידוש, ובו הוצע אוכל למתפללים. אוהד יודע שהאוכל הגיע עם בני המשפחה, שנסעו ברכב בשבת כדי להגיע לתפילה. האם מותר לאוהד לאכול מכיבוד זה?

נספח 2 –

פסיקות הרב

1. “מדין יפוי יש לדבר היתר כל שהמום גורם לו כיעור גדול ומתבייש לצאת בין הבריות, ומשום שאין כוונתו להתייפות אלא להנצל מבושתו ולכן אם אין בניתוח המוצע הרדמה כללית שהסיכון הוא קטן יש להתיר… וכל שכן וקל וחומר שאישה מותרת בניתוח כנ”ל… אף אם אין המום בולט ומכער… אם יש צורך בניתוח הרדמה כללית לשם הסרת מום גדול הגורן כיעור וצער גדול נראה שיש צורך לדון בכל מקרה לגופו” (“עשה לך רב”).
2. “פשוט ביותר שכל קסטה שכתוב עליה ‘כל הזכויות שמורות’, ויתכן שאף אם לא רשום עליה, אסור להקליטה, שכן החזן או הזמר ביחד עם המפיק מתכוונים להרוויח מהוצאתם לאור, ואם כל אדם יקליט מקסטה שחברו קנה, קיים חשש אפילו את הוצאות הפקה לא יוכל לכסות וכן הוא הדין מהקלטה מתקליט או מהאזנה ברדיו” (“עשה לך רב”).
3. “יש לדון האם מותר לטעום מאותו כיבוד שמביאים לשבת לבית הכנסת (משפחה שחוגגת בר מצווה) שגם הוא מובא במכונית… וכמעט ברור שאסור להנות ממנו כיוון שנעשה איסור בהבאתו במכונית בשבת, ולזה יש תקנה לחייב כל בעל שמחה להביא את הכיבוד לבית הכנסת מערב שבת, כדי למנוע תקלה, ויש לנהוג כן גם לגבי מתפללים שומרי שבת” (“עשה לך רב” ג).

נספח 3 –

מקור 1:

“האזהרה המרומזת בתורה, היא הפסוק ‘רק השמר לך ושמור נפשך’ (דברים ד, פסוק ט) וכן הפסוק ‘ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’ (שם ט”ו) מפסוקים אלו למדו רבותינו חובת הזהירות ושמירה על החיים… הבינו רבותינו בעומק חכמתם, את הכוונה הנסתרת מדברי התורה. האם אפשר לצוות על עשיה או מחדל, לאדם שבריאותו רופפת או לקויה, לאדם שעקב מחלתו גם מחשבתו אינה צלולה דיה לעשות או לחדול. מכאן ברורה המסקנא כי בראש וראשונה, שמור על בריאותך כדי שאז תוכל לשמור גם על מה שצוות בהר סיני… לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף… נזק הנגרם לאדם מעישון סיגריות. וכבר הוכח במחקרים מדעיים, שבמחלת הסרטן ובהתקפי לב לוקים אחוז המעשנים יותר מאלה שאינם מעשנים. ופרט לכך כל אדם המעשן חש ומרגיש בעצמו את זיהום ריאותיו בעקבות העישון… ולכן ברור ופשוט לעניות דעתי שיש איסור בעישון, וחובת כל אדם הרוצה לשמור על בריאותו, כדי לעבוד את אלוקיו בכל מלוא כוחותיו להמנע מעישון” (“עשה לך רב” ב).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. על פי חז”ל, מה הקשר בין מצוות “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” לבין קיום יתר המצוות?
2. חשבו על עוד דברים שקשורים לטכנולוגיה ועוברים על “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”. איזו הצעה תוכלו להציע כדי שלא לעבור על מצווה זו?

מקור 2:

“שאלה: קורה שבאים אלי משפחות… ורוצים לחוג את בר המצווה של בנם בבית הכנסת שלי בשבת… והנה בשכונתי יש בית מלון ואני אומר לבעלי השמחה לשכור חדר במלון לצרכיהם לשבת… אבל קורה שהם באים עם המכונית לבית הכנסת. האם לא קבל אותם בכלל… או שאני יוצא ידי חובתי שאני מציע להם לקחת חדר במלון?

תשובה: …אילו זכינו ורוב רובו של עמנו וציבורנו היו שומרי תורה ומצוות וגם שבת כהלכתה, היה מן הראוי לסלק מחללי שבת מבית הכנסת ולמנעם מלחוג את חגיהם עימנו… אלא בשעה שלא זכינו ורוב העם אינו שומר תורה ומצוות, אין לנו להרחיקם, אלא אדרבה, מצווה לקרבם, לדבר אל ליבם בדברי נועם, להראות להם את דרכה של התורה ומצוה… אף שמן הדין אין להעלות לתורה מחלל שבת בפרהסיא… אלא שבדורנו, דור יתום ראוי להקל בכך וחובתנו לקרב ולא לרחק וה’ הטוב יכפר” (“עשה לך רב”).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. מדוע לדעתכם תהה השואל אם מותר לו לקבל אנשים שמגיעים לבית הכנסת במכונית בשבת?
2. מה הטיעון שהביא הרב שבעזרתו הוא מתיר עניין זה?
3. מה אפשר ללמוד על דרכו החינוכית של הרב מתשובה זו?

מקור 3:

“יש לדון האם מותר לטעום מאותו כיבוד שמביאים לשבת לבית הכנסת (משפחה שחוגגת בר מצווה) שגם הוא מובא במכונית… וכמעט ברור שאסור להנות ממנו כיוון שנעשה איסור בהבאתו במכונית בשבת, ולזה יש תקנה לחייב כל בעל שמחה להביא את הכיבוד לבית הכנסת מערב שבת, כדי למנוע תקלה, ויש לנהוג כן גם לגבי מתפללים שומרי שבת” (“עשה לך רב” ג).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. על פי הרב, מדוע יש איסור ליהנות מכיבוד שהובא בשבת במכונית?
2. מה הפתרון שהציע הרב לסוגיה זו?
3. חשבו על מקרה שבו חוויתם חוויה דומה. מה היה הפתרון ההלכתי לכך?

מקור 4:

“שאלה: שכרנו דירה בקומה השביעית… המדרגות תלולות מאוד ומהוות סכנה לנו ולילדים הרכים… האם יש דרך להקל ולהתיר שמוש במעלית בשבת ע”י סיכום עם השוער מבעוד יום ולתמיד, שכאשר יראה את בני ביתי ואותי יזמין לנו את המעלית, ילחץ על הכפתור המתאים… ללא אמירה כל שהיא?

תשובה: …נראה בפשיטות שאין שום היתר לומר ב(יום) חול לגוי לעשות בשביל ישראל שיהנה ממנה בעצם יום השבת… כמו הפעלת מעלית לצרכו… אלא… התירו חכמים במקום צער גדול… הקרוב לחולי… מותר להנות ממלאכת שבת שעושה הגוי בשביל ישראל… ואילו במדרגות הרי שניתן בכל זאת לרדת באיטיות מרובה באחיזת מעקה בזהירות ונחת ולא להזדקק למעלית… אין הדבר כדאי לכשעצמו… שכן עלול להגרם חילול ה’ ח”ו באם יראו אתכם תושבי המקום… ואולי אף יזלזלו בקדושת השבת… כדאי הצער שתצטערו וגדולה השבת שתגן עליכם לבל יאונה לכם שום נזק” (“עשה לך רב” ג).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. מהם שני הטיעונים שהביא הרב לאיסור הנאה ממלאכת גוי בשבת?
2. מדוע לדעתכם התורה אוסרת ליהנות ממעשה גוי בשבת, הרי לגוי אין איסור והוא לא חוטא!

מקור 5:

“שעון אלקטרוני המופעל על ידי מצברים, אם מותר לעונדו בשבת?

נראה ששעון זה (שעון אלקטרוני) הוא מוקצה בשבת (הרב מעמת את הפסיקה שלו לגבי שעון אלקטרוני מול ההיתר לחרש להשתמש במכשיר שמיעה בשבת). כדי להתיר מכונת חרשים להקל עליהם השמיעה, ולא הסכימה דעתם להתיר אלא משום שיש בזה פיקוח נפש בחציית כבישים וכדו’… למה נתיר שעון טרנזיסטור בשבת ללא כל צורך, ולדעתי אסור אף אם אין לו כפתור ללחיצה לו הדלקת אור בלילה, וכל שכן אם יש לו כזאת.
אלא שחובתי לומר לך שהגר”ע יוסף שליט”א… פסק להתיר והבוחר יבחר” (“עשה לך רב”).

1. על פי המקור, מדוע מותר לשאת מכשיר שמיעה לחירשים בשבת, ובמה הוא שונה מענידת שעון אלקטרוני?
2. מדוע לדעתכם הביא הרב את פסק הרב עובדיה יוסף? מה אפשר ללמוד מכך על דמותו של הרב חיים דוד הלוי?

מקור 6:

“שאלה: האם מצד ההלכה יש מניעה לעשות ניתוח פלסטי באף, שתכליתו שינוי הצורה מטעמים של יופי?

תשובה: …מדין ייפוי יש לדבר היתר כל שהמום גורם לו כיעור גדול ומתבייש לצאת בין הבריות, ומשום שאין כוונתו להתייפות אלא להינצל מבושתו ולכן אם אין בניתוח המוצע הרדמה כללית שהסיכון הוא קטן יש להתיר… וכל שכן וקל וחומר שאישה מותרת בניתוח כנ”ל… אף אם אין המום בולט ומכער… אם יש צורך בניתוח הרדמה כללית לשם הסרת מום גדול הגורם כיעור וצער גדול נראה שיש צורך לדון בכל מקרה לגופו” (“עשה לך רב”).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. מהם שני סוגי הניתוחים שהביא הרב, ומה הדין לגבי כל אחד מהם?
2. בעקבות לימוד מקור זה חשבו מה דעת הרב חיים דוד הלוי על העיסוק בחיצוניות.

מקור  7:

“ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הפעלת מכשירים בשבת, ולעיתים אף שימוש בהם בעצם יום השבת. דבר זה מסכן את שלמות קדושת השבת ומרוקן את השבת מתכנה האמיתי. דרך משל, באם יהי אפשר ע”י מכשור טכנולוגי מתוחכם להפעיל מכונית בשבת ללא שיצטרך הנוהג בה לעשות שום מלאכה האסורה בשבת. יתכן שיהיה בכך משום פתרון נאות לרכב משטרתי וכן לכל צורך הכרוך בפיקוח נפש, אך קיים גם החשש שיוכל כל אדם שומר מצוות להרשות לעצמו לפעיל במכוניתו מכשור זה… והכל בהיתר… ייתכן שבזה נינצל מחילול שבת… אך נאבד את השבת עם כל ערכיה הנצחיים. איסורי מלאכה נועדו… לשוות ליום השבת את אופיו כיום מנוחה וקדושה… כי כל השבוע מתעסק אדם בצרכיו וביום זה שובת לכבוד ה'” (“עשה לך רב”).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. מה השיקול שמניע את הרב לאסור שימוש טכנולוגיים בשבת גם אם השימוש בהם לא כרוך בעבירה של ממש?
2. חשב כיצד אתם יכולים להרבות בכבודה של השבת.

מקור 8:

“פשוט ביותר שכל קסטה שכתוב עליה ‘כל הזכויות שמורות’, ויתכן שאף אם לא רשום עליה, אסור להקליטה, שכן החזן או הזמר ביחד עם המפיק מתכוונים להרוויח מהוצאתם לאור, ואם כל אדם יקליט מקסטה שחברו קנה, קיים חשש אפילו את הוצאות הפקה לא יוכל לכסות וכן הוא הדין מהקלטה מתקליט או מהאזנה ברדיו” (“עשה לך רב”).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. על פ המקור, מדוע אסור להעתיק מקלטת אחת לקלטת אחרת?
2. בעקבות לימוד מקור זה, מה לדעתכם הדין לגבי הורדת שירים מיוטיוב?

מקור מספר 9:

יש לך מקרנה (מקרן) שרצונך למוכרה, ואתה חושש שמא הקונה יקרין בה סרטי תועבה… כוונתך וודאי משום ‘מפני עיוור לא תיתן מכשול’… יש גם כאן יסוד להתיר שכן יכול כל אדם להשיג מכשירים אלה בכל מקום שירצה… אין כאן שום עבירה וודאית כי שמא לא יקרין הקונה סרטי תועבה כלל… ולכן אין לדעתי איסור למוכרם” (“עשה לך רב”).

שאלות לדיון ומחשבה:

1. מהו החשש שבגללו השואל חושש למכור את המקרן שלו?
2. מה הטיעון שהביא הרב כדי להתיר למוכרו?

נספח 4 –

תרגילים

3+9

45:5

4 tan

3×6

2^2

6 cos

0.6X40

218-182

נספח 5 –

ללמוד או לעשות?

“רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בְּנוֹ) אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.

וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.”

(אבות ד, ה)

נספח 6-