איתור סניפים וכפרי בוגרים
“שלומית בונה סוכת שלום”. מכירים את השיר? ובכן, מסתבר שהמשוררת ידעה על מה היא מדברת. בפעולה זו נלמד לימוד חווייתי על חג הסוכות ועל הקשר שלו לשלום וחיבור בעם ישראל. נדבר על מגזרים, סטיגמות ואיך הקורונה קשורה לזה. יהיה מעניין.
שימו לב, מצורפת מצגת שמלווה את הפעולה, לשימושכם😊
חלק א
נתחיל את הפעולה בהיכרות קלילה עם מושגים ומנהגים של החג (או בהיזכרות כללית בהם) כדי לחבר את החניכים לנושא ולהפגיש אותם עם ידע רלוונטי על חג הסוכות.
פתחו את הפעולה במשחק קהוט קצר בנושא החג. אפליקציית קהוט מאפשרת ליצור חידון חווייתי לחניכים שהם יכולים להשתתף בו מכל מקום שהם נמצאים בו. יש ליצור לפני הפעולה את החידון לשבט שלכם. ראו הצעות לשאלות (נספח 1) והתאימו את רמת השאלות לחניכים שלכם.
חלק ב
נחשוב ונדון על היחס בין החלקים השונים בעם ישראל ועל היחסים ביניהם.
אפשרות 1:
הציגו על המסך שקופית עם קטגוריות (נספח 2). שאלו את החניכים בכל קטגוריה: על מה הייתם מוותרים? אפשר לתת לנציגים את רשות הדיבור ולהעלות טיעונים לפי דעתם, ואחר כך לערוך הצבעה.
הקטגוריה האחרונה תהיה חלקים בעם ישראל. לאחר הדיון עליה שאלו את החניכים:
על איזה חלק בעם נוותר? האם אפשר לוותר? האם תוותרו? מה אנחנו יודעים על כל אוכלוסייה?
ערכו דיון:
מה הקושי שיש בקשר בין החלקים השונים בעם? איך אפשר להתמודד איתו? עד כמה אתם מכירים את החלקים השונים העם? מה החשיבות בהיכרות עם חלקים אלו?
לשבטים הבוגרים:
אפשר להרחיב את השאלה לקטגוריות בעם ישראל ובחברה ולקשר את הדיון להסתכלות בתקופת הקורונה.
צפו בפרסומת שיצאה לדיור מוגן בזמן הקורונה: https://www.youtube.com/watch?v=soxw7uzYTG0
דונו עם החניכים: מה דעתכם על הסרטון? מה אתם חושבים על הציטוטים שמוזכרים בתחילתו? האם אתם מסכימים עם הגישה של המפרסמים? מה הבעיה שעולה ממדיניות שתואמת את האמירות בציטוטים?
אפשרות 2:
משחק הסטיגמות: הציגו לחניכים בשקופית שמות של אוכלוסיות. בקשו מהם להגיד אסוציאציה הקשורה לאוכלוסייה שמופיעה בשקופית. אחרי שנאמרים חמישה דברים על אוכלוסייה עוברים לאוכלוסייה הבאה.
קבוצות האוכלוסייה (בחרו מהרשימה): אתיופים, חרדים, חילונים, מרוקאים, פולנים, מתנחלים, דוגמניות, אנשי היי-טק, מורים.
לאחר המשחק שאלו את החניכים: מה הרגשתם תוך כדי משחק? האם עלו יותר מאפיינים חיוביים או שליליים? על איזו אוכלוסייה הכי התקשיתם למצוא מה להגיד? איזו אוכלוסייה אתם הכי פחות מכירים?
בקשו מהחניכים לחשוב על מפגש שהיה להם עם אדם לא מוכר, מעבר דירה, היכרות עם חבר חדש וכו’. איך הרגשתם בהתחלה? האם התחושה השתנתה? אם יש בשבט חניך שעבר דירה לא מזמן, אפשר לבקש ממנו לספר בקצרה על החוויה.
לסיכום הדיון בקשו מהחניכים לחשוב על תכונה טובה שהם יכולים למצוא באחת הקבוצות שמנו תכונות שלהן במשחק הסטיגמות (לדוגמה, חניך שאמר על חרדים שהם לא מתגייסים לצבא יכול להגיד שהם עושים הרבה חסדים).
סכמו את הדיון:
הרבה פעמים כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שאנחנו לא מכירים אנחנו נוטים להתייחס לחיצוניות, לדעות קדומות, במקום לנסות להיפגש באמת, בדומה מאוד למה שעושים במפגש עם אנשים חדשים.
אפשר לקחת כל אדם או כל קבוצה בעם ולהסתכל על הצדדים החיצוניים שלהם, שלרוב יצטיירו כשליליים. אבל בדיוק כמו שמישהו עובר דירה וירצה שיקבלו אותו יפה ולא יתמקדו בחיצוניות, גם בהסתכלות כוללת על החברה הרצון הוא לצאת מהסטיגמות כדי להתחבר.
המשיכו וראו את הסרטון הקצר “המתייג”: https://www.youtube.com/watch?v=pIyRTQx-yi8
שאלו את החניכים: מה גורם לנו להתייחס בסטיגמטיות לאדם מסוים? האם יש הבדל בין התייחסות סטיגמטית כלפי אדם אחד לבין התייחסות כזו לקבוצה שלמה? איך אפשר להימנע מיצירת סטיגמות?
חלק ג
נלמד עם החניכים על המסרים והמשמעויות בחג שמכוונים אותנו ומלמדים אותנו על אחדות עם ישראל. נתייחס לסוכה כאל סוכת שלום ולארבעת המינים כחיבור החלקים השונים בעם ישראל.
למדו עם החניכים על ארבעת המינים ועל הנמשל שלהם לעם ישראל:
“אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ” (ויקרא כג, לט–מא).
“פרי עץ הדר אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. ענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. ערבי נחל אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקב”ה עושה להם לאבדן אי אפשר אלא אמר הקב”ה יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו” (ויקרא רבה ל, יב).
הסבירו כי בחג הסוכות מברכים על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. לארבעת המינים יש משמעויות סמליות רבות. אחת המשמעויות של ארבעת המינים מתייחסת אליהם כמשל לעם ישראל. ממשילים את ארבעת המינים לסוגים שונים של בני אדם המצויים בעם ישראל.
את הלולב ואת ענפי ההדס והערבה אוגדים יחד לאגודה אחת, וכאשר נוטלים את הלולב לברך עליו מחזיקים בצמוד גם את האתרוג. כל ארבעת המינים נעשים לאגודה אחת המסמלת את עם ישראל: כמו ארבעת המינים גם בניו ובנותיו של עם ישראל שונים זה מזה, אך הם גם משלימים זה את זה ומחויבים לערבות הדדית ולאחדות. והאתגר של עם ישראל הוא “וייעשו כולם אגודה אחת” – שילוב הקבוצות על אף ההבדלים ביניהן לכלל קיום משותף ולאחדות.
חלק ד
נתייחס לעם ישראל בתקופתנו ונעלה עם החניכים רעיונות להעלאת השלום בעם ודרכים שאנחנו יכולים ליישם לשם כך.
שלחו לחניכים קישור לאתר פאדלט, שבו אפשר ליצור לוח אינטראקטיבי שהחניכים יכולים להגיב בו. הכותרת של הלוח תהיה רעיונות לחיזוק האחדות בעם ישראל. בקשו מהחניכים שכל אחד ירשום ויוסיף על הלוח הצעה מעשית לקידום ההיכרות בין חלקי העם והוספת אחדות. נסו לנתב את החשיבה של החניכים לדוגמאות המתקשרות לשיח החברתי סביב הקורונה.
אתר פאדלט: https://padlet.com/
נספח 1 –
חידון סוכות
נספח 2 –
קטגוריות
סגנון מוזיקלי: פופ, רוק, מזרחי, קלסי, ראפ
אפליקציה: וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, סנפצ’אט
ארוחה: ארוחת בוקר, ארוחת צוהריים, ארוחת ערב
בסלט: מלפפון, עגבנייה, בצל, מיץ לימון
במכונית: מנוע, גלגל, הגה, מגבים, חגורת בטיחות
התעכבו על הדוגמה של המכונית. על איזה חלק לדעתכם אפשר לוותר? הקישו על התשובות.
מנוע – אם לא יהיה מנוע, איך הרכב יזוז?
גלגל – הרכב חייב את הגלגלים שלו כדי שיוכל לנוע בכביש!
מגבים – אם אין וישרים, לא נוכל לנהוג בגשם!
חגורת בטיחות – ללא חגורת בטיחות אנחנו מסכנים את חיינו! איך נסתכן?
בעם ישראל: קיבוצניק, חרדי, חילוני,