תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א – מתחדשים בגילויים חדשים (5 דקות)

לפתיחת הפעולה הקציבו לחניכים שלוש דקות לגלות באמצעות האינטרנט עובדה חדשה שלא ידעו עד עכשיו.

אפשרות אחרת (מומלצת לשבטים צעירים): מצורפת רשימת שאלות (נספח 1). בקשו מכל חניך וחניכה לבחור שאלה ולגלות את התשובה עליה באינטרנט.

את העובדות שגילו אפשר לכתוב בצ’אט של זום או דרך אתר פאדלט (https://he.padlet.com/dashboard, אתר שבו אפשר לכתוב פתקים שמוצגים על הלוח וכולם רואים את מה שנכתב בהצגה אחידה ומסודרת. ראו תמונה להמחשה בנספח 2).

בקשו משניים-שלושה חניכים לשתף:

• במה העובדה שגיליתם מוסיפה לכם?
• איך הייתה התחושה לגלות משהו חדש על העולם?

שלב ב – אתם באמת רוצים?! (5 דקות)

הקרינו את הסרטון “החזיר והעוגיות”: https://youtu.be/cXWUSwu0r9Q

שאלו את החניכים: מה בלט בסרטון? מדוע החזיר מתאמץ שוב ושוב כדי להגיע לעוגיות? מה לדעתכם אפשר ללמוד ממנו?

(אם לחניכים קשה להקשיב, אפשר לרתום אותם עם משימה: כתבו בצ’אט עשרה כלים שהחזיר השתמש בהם בסרטון כדי להגיע לעוגיות.)

הסבירו: בסרטון ברור מאוד הרצון החזק של החזיר. הוא מנסה שוב ושוב להגיע לעוגיות. תחשבו איזה כוח רצון מטורף זה! אפשר לקחת אלינו את הרצון החזק שאנחנו צריכים שיהיה לנו אם אנחנו רוצים להתחדש במשהו, לשנות או להשיג דבר חדש. נסו לדמיין כמה דברים אתם מסוגלים לעשות אם היה לכם כוח רצון כמו של החזיר בסרטון.

בקשו מכל חניך וחניכה לחשוב על רצון חזק שלבם (בשלב הזה לא נשתף).

שלב ג – איך מתחדשים בעצמנו? (15 דקות)

אם הפעולה נערכת סביב חודש תשרי, הקרינו על המסך את הקטע “שנה” של אלישיב רייכנר (נספח 3). אם הפעולה נערכת בזמן אחר, הקרינו את הפסוקים מפרשת בחוקותי (נספח 4).

שאלו את החניכים כמה שאלות (בשבטים צעירים: פתחו את השאלות בשאלת הבנה: הסבירו במילים שלכם את הכתוב בקטע).

למשתמשים בנספח 3 שאלו: מה החשיבות של השינויים? מה הם נותנים לנו? (לצעירים: האם יש לכם דוגמה לשינוי טוב?)

למשתמשים בנספח 4: למה הביטוי “ישן מפני חדש תוציאו” הוא ברכה? מה החלפת התבואה נותנת לנו? האם גם בחיים שינוי כזה, מדבר ישן לדבר חדש, הוא ברכה? (לצעירים: מה היתרון של התבואה החדשה על התבואה הישנה?)

טיפ: התאימו את אופי הדיון ואת רמת השאלות לרמת החניכים שלכם, חשבו על שאלות רלוונטיות שיעניינו אותם, בחרו בין דיון לבין לענות בהצבעה על השאלות שלכם.

הקציבו לחניכים חצי דקה לחשוב ובקשו מהם להגיד דבר אחד שהם רוצים להתחדש בו, לעשות בו שינוי מסוים. אם החניכים בקשב, ערכו סבב, וכל אחד ישתף בתורו. אם החניכים פחות בקשב, אפשר לבקש מהם לכתוב בצ’אט של הזום או באתר פאדלט.

שאלו את החניכים:

• מה אתם צריכים לעשות כדי להצליח ליישם את הדברים שאמרתם?
• מה צריך לעשות כשרוצים לבצע משימה או להתחיל תהליך מסוים?

הסבירו: בשביל להצליח ליישם את הרצון שלנו אנחנו צריכים להציב לנו מטרות, צעדים שיכוונו אותנו בדרך אל היעד. היזכרו בסרטון: מה היה חסר לחזיר כדי שיגיע לעוגיות? הרי היה לו רצון ממש חזק! אז למה הוא לא הצליח? הוא לא הצליח כי לא היו לו הכלים הנכונים: המנוף, הסולם.

ככה גם אנחנו: בשביל להצליח אנחנו צריכים את הכלים המתאימים, והכלים הם הצבת מטרות שיעזרו לנו להגיע אל היעד. הזמינו כל חניך וחניכה לכתוב לעצמם על דף מטרה אחת שתעזור להם להתקדם לחידוש או לשינוי שברצונם לעשות ולתלות אותה מעל המיטה.

סיכום

בפעולה דיברנו על היכולת להתחדש, על ההזדמנויות החדשות ועל האפשרות להתקדם ולהשתפר שהתחדשות מביאה איתה. דיברנו על הרצון החזק שצריך להיות לנו אם אנחנו רוצים להשיג משהו, והבנו שהדרך שלנו צריכה לעבור בהצבת מטרות, כי בלי מטרות לא נצליח להשיג את החלום הגדול שלנו. בפעולה גם אמרתם דבר שאתם רוצים להתחדש בו, אז לפני שאנחנו מתנתקים אתם יכולים לקחת פתק או לכתוב בפתקים בטלפון את מה שרציתם להתחדש בו. וזכרו שבשביל להצליח צריך להציב מטרות בדרך. בהצלחה!

נספחים

נספח 1 –

רשימת שאלות

1. באיזו שנה גילו את אמריקה? תנו דוגמה למזון שגילו שם (1492. תירס, עגבניות, תפוחי אדמה, סוכר, קקאו, תבלינים)
2. למה הלמה יורקת? (אמצעי הגנה כשהיא חשה מותקפת)
3. מהו הספר הנמכר ביותר בעולם (התנ”ך)
4. למה בסתיו העלים אינם ירוקים? (בגלל מיעוט האור חסר כלורופיל, שצובע אותם בירוק)
5. מאיזו ארץ בא המרשמלו? (מצרים העתיקה, וצרפת הייתה הראשונה שייצרה אותו ייצור מסחרי)
6. כמה מיני קופים יש בעולם, ואיפה רובם חיים? (כ-150, חיים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה)
7. כמה פסוקים יש בחמישה חומשי תורה? וכמה פסוקים יש בכל התנ”ך? (בתורה: 5,845 פסוקים, בתנ”ך: 23,204)
8. מתי המציאו את המשקפיים, ומי המציא את המילה משקפיים בעברית? (1280, חיים לייב חזן)
9. מהו השטח של כרמי הזיתים במדינת ישראל? (כ-334 אלף דונם)
10. לאיזה מהירות מגיע תיקן? (עד 5.4 קמ”ש. לצורך המחשה, זה כמו שאדם ירוץ במהירות של כ-330 קמ”ש)
11. כמה שמות יש לירושלים? וכמה תושבים מתגוררים בה כיום? (70 שמות. 927,000 תושבים)
12. איך נקרא קטיף תמרים? ואיך נקרא קטיף תאנים? (גדיד, ארייה)
13. כמה תושבים מתגוררים בסין? (יותר ממיליארד וארבע מאות מיליון תושבים)
14. למה למסכת N95 קוראים ככה? (כי היא חוסמת לפחות 95% מהנגיפים)
15. כמה זנים של תפוחי אדמה יש בפרו? (יותר מ-3,000)
16. מי כתב את ספר היצירה, ומה הנושא של הספר? (יש כמה מסורות: אדם הראשון, אברהם אבינו, רבי עקיבא. ספר קבלה)
17. איך נוצר ערפל? (כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. בתגובה נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות, כמו בתוך ענן)
18. מה מקור השם של חודש ניסן? (מקור השם במילה האכדית “ניסנו”, ומשמעו ניצן, שפריחתו באביב)
19. מה היה שמו של “הבן איש חי”, ומה היה חיבורו המרכזי? (הרב יוסף חיים מבגדאד, הוציא ספר הלכה לפי פרשות השבוע שנקרא “בן איש חי”)

נספח 2 –

תמונה מאתר פאדלט

נספח 3 –

שנה (אלישיב רייכנר)

שנה.

אתה קורא את המילה ללא ניקוד ללא תנועות

ולכאורה – אין בה כלום…

רק צירוף של אותיות.

אך כשתוסיף נקודות

תשמע שיש בה גם קריאות.

מצד אחד צועקת שְנֵה!

כמו שהורגלת, באותה דרך שהלכת

להמשיך כמו דאשתקד,

במגמה של התקדמות,

כל שנה עוד צעד בדרך לשלמות.

אבל מצד שני – שָנֵה!

לא לזרום עם השגרה,

בדוק מה צריך לתקן,

ברור את הטוב מהרע.

כן, זוהי קריאתה המורכבת,

קריאה של שלוש אותיות,

קריאת כל תקופה מתחדשת

לשָנות אבל גם לשְנות!

נספח 4 –

פרשת בחוקותי, ויקרא כו, ג–י

הפסוקים מתארים מצב של שפע שיתקיים בעקבות שמירת המצוות

ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם… ט וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ.

רש”י מסביר שהכוונה היא שתבואת השנה שעברה תהיה רבה כל כך עד שיישאר ממנה יבול גם כאשר תגיע התבואה החדשה, ויהיה צורך לפנות את המחסנים מהתבואה הישנה כדי להכניס בהם את התבואה החדשה.