תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה:

• אפשרות א – אפשר לשלוח לחניכים את השאלות לפני הפעולה או לשאול אותם את השאלות בפתיחת הפעולה.
• שאלו את החניכים:
• מהיכן הגיעו סבא וסבתא שלכם?
• מה אתם יודעים על מלחמת העולם השנייה?
• מי הם הווטרנים?
• אפשרות ב – שלחו לחניכים תמונות של מדליות ובקשו מהם לחשוב על מה הוענקה מדליה זו (נספח 1).

שלב א – מהו יום הניצחון?

סביר להניח שרוב החניכים לא ידעו לענות על השאלה השלישית, ולכן נתחיל בהסבר קצר על מי היו הלוחמים הגיבורים היהודים ומהו יום הניצחון.

• אפשרות א (לזום) – הקרינו את המצגת לחניכים ושתפו אותם במידע (נספח 2).
• אפשרות ב (לוואטסאפ) – שלחו הקלטה או כתבו הודעה שבה מידע על הלוחמים היהודים. אפשר להיעזר גם בתמונות המידע מהמצגת.

בסוף שלחו לחניכים או הציגו בשיתוף מסך את התמונה של נתוני המספרים (נספח 3).

סכמו את החלק הראשון והסבירו: לוחמים יהודים רבים לחמו למען עם ישראל במלחמת העולם. יום הניצחון המצוין ב-9 במאי נחרת עמוק בזיכרון הקולקטיבי של תושבי ברית המועצות לשעבר ועלה איתם לישראל בתחילת שנות ה-90. אלפים מהגיבורים והגיבורות עלו ארצה, ואלה הם הווטרנים, ותיקי מלחמת העולם השנייה. לולא לחימתם עד מאי 1945, מועד סיום המלחמה בניצחון בעלות הברית (קבוצת מדינות שנלחמו בגרמנים ובהן הייתה גם ברית המועצות, רוסיה), לא הייתה מתרחשת במאי 1948 הכרזת העצמאות.

שלב ב – להכיר את הסיפורים:

• למדריכים: סיפורם של הווטרנים שהשתתפו במלחמה ושל כל מי שחוו אותה הוא לב ליבו של יום הניצחון. לא הייתה אפילו משפחה אחת בברית המועצות שהמלחמה ההיא לא נגעה בה באופן אישי והשפיעה עמוקות על גורלה, שכן כל אחד ואחת, אפילו במקומות המרוחקים שיד הנאצים לא הגיעה אליהם, כולם היו מעורבים במאמץ המלחמתי וחלקו את סבלה של האוכלוסייה כולה. בעבור מי שנשארו בחיים היה יום הניצחון הזדמנות לספר את סיפורם.

בחרו באחד הסיפורים המצורפים (נספח 4). אפשר למצוא עוד סיפורים וחומר העשרה באתר ‘מבצע וטרן’: https://www.mivtzaveteran.com/deposition

הראו לחניכים את התמונות, ספרו את הסיפור ובקשו מהם לדמיין את עצמם במצבים אלו ולנסות להתחבר לסיפורים המדהימים של יהודים גיבורים אלה.

שלב ג – החיבור שלנו כחברה ליום הזה:

• אפשרות א – השמיעו את שיר הפרטיזנים: https://www.youtube.com/watch?v=C2aliyK5lgc (המילים בנספח 5).

שאלו את החניכים: אילו תחושות השיר מעורר בכם?

הסבירו: שיר זה הפך להמנון הלוחמים הפרטיזנים, שרבים מהם היו יהודים מברית המועצות, לוחמים אמיצים שלא עמדו וצפו מהצד אלא פעלו למיגור הרוע שסביבם. אנו רואים כאן כיצד גבורה יהודית, אמונה שאנחנו חלק מלאום, מאומה, ויש לנו מחויבות כלפיה, מחוללת שינוי אמיתי במציאות שנראית בלתי אפשרית.

• אפשרות ב – הקריאו או שלחו לחניכים את הקטע הזה, שכתב איליה ארנבורג, סופר יהודי סובייטי:

“גדלתי בעיר רוסית. שפת אמי היא רוסית. אני סופר

רוסי. עתה, כמו כל הרוסים, אני מגן על מולדתי.

אך הנאצים הזכירו לי משהו אחר:

שם אמי היה חנה. אני יהודי.

אני אומר זאת בגאווה. היטלר שונא אותנו יותר מכל

אחד אחר. זה נותן לנו כבוד”.

שאלו את החניכים:

מה לדעתכם גרם ליהודים להילחם? האם האנשים האלה חשו הזדהות לאומית? מה זה אמור ללמד אותנו כיהודים החיים בחברה שיש בה תרבויות שונות ומגוונות?

שלב ד – החיבור שלנו ליום הזה:

הקריאו לחניכים את הקטע הזה שכתב השר נפתלי בנט:

“אני לא מסכים עם האחר הוא אני, האחר הוא לא אני. כל אחד הוא שונה, אני לא מאמין בטשטוש זהויות, אני מאמין בהעצמת הזהויות. הערכים הם מעל הכול, כל ילד במדינה צריך להכיר את המורשת שממנו הוא בא. ילד יהודי צריך לדעת מי הם אברהם ויצחק ויעקב ודוד המלך והרמב”ם וחנה סנש וש”י עגנון ויוני נתניהו. שיפתח סידור לפני שהוא מתגייס לצבא, כל ילד צריך לפתוח סידור. כל ילד מוסלמי צריך להכיר את המורשת והתרבות שלו, וכל ילד דרוזי את המורשת שלו, רק כך, כשיש לך זהות חזקה, אתה בשל לקבל את האחר. אנחנו נקבל את האחר למרות שהוא אחר. אני לא מאמין בלעשות מילקשייק כך שכל תלמידי ישראל יהפכו לנוזל ורוד. ישראל היא פסיפס, ובזה הכוח שלה. יש לנו למשל את מורשת עדות המזרח, שלא קיבלה ביטוי בלימודי היסטוריה שלנו. זה נראה כאילו רק מיבשת אחת הקימו את המדינה הזאת”.

שאלו את החניכים:

כיצד יום הניצחון מעצים את ייחודה וכוחה של תרבות יהודי ברית המועצות? מה אנו יכולים כחברה לקחת מהיום הזה?

לסיום בקשו מהחניכים להצטלם מצדיעים לווטרנים היהודים, אפשר גם עם שלטים של תכונה שלקחו מהם. שלחו לנו למספר 052-3662610, ונכין יחד סרטון הצדעה תנועתי.

נספחים

נספח 1 –

עיטורים ומדליות

נספח 2 – מצגת

מצגת יום הניצחון

נספח 3 –

נתונים במספרים

נספח 4 –

סיפורי וטרנים

נספח 5 –

שיר הפרטיזנים
מילים: הירש גליק
לחן: דימיטרי פוקרס
תרגום: אברהם שלונסקי

אל נא תאמר הינה דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה

מארץ התמר עד ירכתי כפורים
אנחנו פה במכאובות וייסורים
ובאשר טיפת דמנו שם נגרה
הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה

עמוד השחר על יומנו אור יהל
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל
אך אם חלילה יאחר לבוא האור
כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור

בכתב הדם והעופרת הוא נכתב
הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב
כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם
יחדיו שרוהו ונגאנים בידם.