תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה –

אפשרות א (מתאים לוואטסאפ): שלחו לחניכים חידות בציורים על מושגי ל”ג בעומר (נספח 2) ובקשו מהחניכים לזהות את המושג. בסוף המשחק שאלו את החניכים:

• כולנו מכירים את ל”ג בעומר, רובנו אוהבים אותו, אבל מדוע אנחנו חוגגים את ל”ג בעומר?

אפשרות ב (מתאים לזום): שתפו את המסך בקטע מ”מהדורת חדשות” שמסביר מדוע אנחנו חוגגים את ל”ג בעומר אך חסרות בו מילים (נספח 3). אחד החניכים יתנדב להקריא את הקטע, וכאשר ייתקל במילה חסרה יצטרך לאלתר השלמה על פי האות שבה מתחילה המילה.

אפשרות ג (מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום): שלחו לכל חניך וחניכה לפני הפעולה שם של חג, ובמפגש בקשו מכל חניך לומר משפט אחד שיסביר למה אנחנו חוגגים את החג הזה. יתר חברי השבט יצטרכו לזהות את החג. החניך האחרון יצטרך להסביר מדוע אנחנו חוגגים את ל”ג בעומר.

סיכום הפתיחה – אחת הסיבות לקיום ל”ג בעומר הוא שנפסקה המגפה שהרגה בתלמידי רבי עקיבא. אפשר לקרוא עם החניכים את המקור מהגמרא שעוסק בזה (נספח 4). מגפה זו באה על תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה ובעצם ביטלו את המצווה שרבם אמר עליה שהיא כלל גדול בתורה: מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’.

שלב א –

אפשרות א (מתאים לזום): שאלו את החניכים: תלמידי רבי עקיבא היו בוודאי צדיקים גדולים. איך ייתכן שהם נפלו בדבר הזה? קראו עם החניכים את הקטע על השבט המושלם (נספח 5). כדאי לשתף את המסך כדי שיהיה להם קל יותר להתרכז. אחרי קריאת הקטע הסבירו: אולי ככה אפשר להבין גם איך תלמידי רבי עקיבא נכשלו. מתוך רצונם לעשות מצוות ומעשים טובים הם שכחו את החברים שלהם, רבו איתם ופגעו בהם. גם לנו זה קורה לפעמים. מישהו רוצה לתת דוגמה?

אפשרות ב (מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום): הקריאו או שלחו את דברי הרמב”ם מספר המצוות (אפשר לשתף מסך ולהקרין):

“הציווי שנצטווינו לאהוב זה את זה כמו שאנו אוהבים את עצמנו, ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי באמונה כאהבתי וחמלתי לעצמי, בממונו וגופו וכל מה שיש לו או שהוא חפץ, וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו, וכל מה שלא ארצה לעצמי או לידידי, לא ארצה לו כמוהו, והוא אמרו יתברך: ואהבת לרעך כמוך”.

הסבירו: הרמב”ם אומר שצריך להתייחס לרכוש, לכבוד ולרצונות של החבר שלנו כמו שאנחנו מתייחסים לכבוד, לרצונות ולרכוש שלנו. אבל איך אפשר לעשות את זה למישהו אחר שהוא לא אנחנו? איך אנחנו יכולים להתייחס למישהו אחר כאילו הוא אנחנו?

שלב ב –

אפשרות א (מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום): קראו כל פעם בשלושה-ארבעה שמות של חניכים ובקשו מהיתר לגלות מה משותף לחניכים שקראת בשמם (כולם בכורים, כולם לומדים בבית ספר אחר מכל היתר, כולם נולדו בחודש אלול וכו’). כדאי לערוך סבב מסודר בהנחיית המדריכים כדי שלא יהיה רעש ובלגן בזום.
הערה: כדי להכין את הקבוצות אפשר לשלוח שאלון (נספח 6) לפני הפעולה ולהצליב את המידע.

אפשרות ב (מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום): קראו בכל פעם שם של חניך על פי סדר האלפבית, והחניכים יצטרכו למצוא קשר בין החניך לבין מי שהיה לפניו ברשימה.

אפשרות ג (מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום): שלחו לחניכים את הסרטון הזה או שתפו איתם מסך: https://www.youtube.com/watch?v=puajAbqJRU0&list=PLHchdp7zXCrDPerlZoAWnDFqxTK3iZfgZ&index=5

הסבירו לחניכים שאותו רבי עקיבא שתלמידיו מתו במגפה אמר על מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ שהיא כלל גדול בתורה. מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ יכולה להתקיים רק אם אני אבין שרעי הוא בעצם כמוני. בסרטון ובמתודות ראינו את הקשר שיש בינינו גם אם אנחנו נראים שונים. אחת הדרכים לקיים את מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ כראוי היא להדגיש את המחבר דווקא, את המשותף, ולא את המפריד.

שלב ג –

(מתאים גם לוואטסאפ וגם לזום) –

• עשו סבב שבו כל אחד אומר משהו טוב על החבר שלו כדי להרבות אהבה בעם ישראל.
• עשו סבב שבו כל אחד מהחניכים יציע כיצד אפשר להרבות אהבה בימים אלו על אף הבידוד החברתי שנכפה עלינו.

סיכום הפעולה (גם לוואטסאפ וגם לזום):

לסיכום הפעולה אפשר לשלוח או להקריא את הקטע שכתב יאיר לפיד (נספח 7) ולסכם:
תלמידי רבי עקיבא מתו בעבר ממגפה, וימים אלו מזמינים אותנו שוב בכל שנה ושנה להתבונן על עצמנו, למצוא נקודות חיבור עם כל יהודי ויהודי גם אם הוא לא נראה קשור אלינו, ולהרבות באהבה. דווקא בימים אלו, שבהם אנו נאלצים להסתגר בתוך עצמנו, אנחנו מבינים את המשמעות והחשיבות שבחברה שסביבנו.
יהי רצון שנזכה ללכת בדרכו של רבי עקיבא שעל שמו אנו קרויים ולהרבות אהבה.

נספחים

נספח 1 –

טיזר לקראת הפעולה

נספח 2 –

חידות על מושגי ל”ג בעומר

מדורה

רבי עקיבא

בר כוכבא

חץ וקשת

מירון

נספח 3 –

מהדורת חדשות

נספח 4 –

הגמרא על מות תלמידי רבי עקיבא

“אמרו: שנים עשר אלף זוגים של תלמידים היו לו לרבי עקיבא… וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה… תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת… וכולם מתו במיתה רעה והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם (ואלו התלמידים החדשים): רבי מאיר ורבי יהודה ור’ יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה”.

עוד מסופר במדרש (ב”ר סא, ג) שאמר רבי עקיבא לתלמידיו החדשים: “בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם”.

נספח 5 –

השבט המושלם – יעל הלוי

וואו. איזה שבט! איזו רמה! מדהים! מדהים! מדהים! אין מילים! פעם בשבוע ובכל שבת הם מתייצבים בגאון, כל הרשימה, אחד ואחד. בפעולות? משתתפים! בדיונים? ברבאק! בהתנדבויות? ודאי שנוכחים! עוזרים, ומסייעים, מושיטים יד לכל נזקק ונזקקת.
וואו. איזה שבט! כזה שבט לא פגשתי מימיי! חבר’ה לומדים, חבר’ה עושים. חבר’ה שאכפת להם, רוצים לדעת, להעמיק ולגדול. חבר’ה אינטליגנטיים וכה צדיקים. כה צדיקים, שכל העיר מדברת עליהם ומברכת: “יהי רצון שכל שבט, בכל סניף יהיה כשבט הזה”. אמן.

שבת בצהריים. “אבל המדריך ! אני לא מבין! מה אתה מבלבל במוח? הקב”ה כלל לא ציווה כך! למדתי אחרת לגמרי!” המדריך עונה, אך החניך? ממשיך להתפרץ! וחניך אחר צועק על זה הראשון: “איזה מן שטויות אתה מדבר! אתה סתם ממציא! אתה רוצה לעשות רושם על כולם. שתוק ודי! כבר נמאס לנו שאתה כל פעם חופר ככה!”
והמדריך? מנסה להרגיע את העסק, אבל אין עם מי לדבר.

יום שלישי בצהריים. פעולת אמצע שבוע, והפעם מכירת כדורי שוקולד בקניון! איזו התרגשות! “היי אתה! תעביר לי את הקקאו, נו כבר!” “וואלה?! לא בא לי! אתה בכלל לא יודע להכין נורמלי! והידיים שלך מטונפות!” והכדורים מוכנים, והמכירה? מתקתקת! אשכרה רווח של 1,000 שקלים! “וואו! אתם מדהימים! איזה שבט! איזו עשייה!” כך משבחם מנהל העמותה במפגש הסיכום.

ובשבת אחרת אחד החניכים מכריז: “מעכשיו לומדים לפני הפעולה לרפואת מישהו שפגשתי בבית החולים בשבוע שעבר!” כמובן, מתכנסים כולם, אפילו יש כיבוד קל. “אז מי מקריא?” “אני, אני, אני!” “למה נראה לך?! אני, אני, אני!” והוויכוחים? עד לב השמיים.

והעיר מברכת: “יהי רצון שכל השבטים יהיו כשבט הזה! איזה לימוד! איזו עשייה! ממש שבט למופת ולדוגמה ואמרו אמן ואמן!”

והסוף? הסוף ידוע. והסוף? הסוף מפורסם. וכה כואב. השבט התפרק, כל חניך נסע לדרכו. והם לא נפגשו עד 120, ואחרי אין עם מי לדבר. רק עוד צעקה ועוד צעקה ועוד אחת. והריכולים מאחורי הגב? עליהם ניתן לכתוב עוד מגילה שלמה. ושוב ושוב ושוב: “אתה מדבר שטויות, שתוק!” ו-“אני בטוח שאני צודק!” ואיך אפשר להמשיך כך? הייתכן שדבר כזה יקרה? נתקלתם פעם? אפילו במעט? ושמא מדובר במדע בדיוני?

ומה אתם אומרים? שמא אפשר אחרת?

נספח 6 –

שאלון

שמי:________________________________________________________________

כמה אחים אנחנו במשפחה ואיזה מספר אני:_____________________________________

תאריך יום הולדתי:_______________________________________________________

באיזו קומה אני גר?_____________________________________________________

איך קוראים לסבים ולסבתות שלי?____________________________________________

איפה אני לומד?________________________________________________________

יש לי שם שני? מהו?_____________________________________________________

אני משתתף בחוג? איזה?_________________________________________________

באיזה שכונה אני גר?____________________________________________________

אני מגדל חיית מחמד בבית? איזו?___________________________________________

במה ההורים שלי עובדים?_________________________________________________

באיזו קופת חולים אני חבר?_______________________________________________

מי המחנכת שלי?_______________________________________________________

שברתי פעם איזה איבר? איזה?____________________________________________

נספח 7 –

האיש הזה הוא אחי – יאיר לפיד

האיש ההוא – שאני שונא – העומד בהפגנות עם שלט: “מוות לערבים”, הוא בעצם אותו בן אדם שאני אוהב – המגיש מימייה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.

והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בווינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב – שמלווה לי 50 דולר באתונה רק בגלל שאני ישראלי.

והאיש ההוא – שאני שונא – שבשם ערכים דתיים שהוא אפילו לא מבין תובע זכות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.

והאיש ההוא – שאני שונא – שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אליי, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שמבזבז יום שלם רק בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.

והאיש ההוא – שאני שונא – שקורא לי “אחי” למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שאם ארצה או לא ארצה – הוא אחי. כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו, ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה.