תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מתודות

 

הבקבוק

העמידו את כל החברים במעגל, ובמרכז המעגל הניחו בקבוק שחתכתם את חלקו העליון וקשרתם אליו חוטים, כמו באיור:

כל חבר וחברה יקבלו קצה חוט שקצהו האחר מחובר לבקבוק שבמרכז המעגל.

 

פרסו על הרצפה דפים שכתובות עליהם בגדול האותיות: א, ב, ג, ד. שאלו את השאלות האמריקאיות המצורפות (נספח 1). בכל שאלה חבר אחר יוגדר המנהיג, והוא יחליט מה התשובה לשאלה. תפקידו יהיה להניע את כל השבט להזיז את הבקבוק באמצעות החוטים אל עבר הדף עם התשובה (בשאלון עשר שאלות; לא חייבים לענות על כולן, ואם יש יותר מעשרה חברים נסו לשתף דווקא את מי שלא יוצא להם להיות מנהיגים בחיי היום-יום).

 

מטרת השאלות היא לאו דווקא להגיע לתשובה הנכונה אלא לעורר דיון בקרב החברים לשיח מקדים על המקום שלנו כשליחים, אם כל אחד יכול להיות מנהיג, מה זה דורש ממני וכו’.

 

שאלו את החברים:

– איך היה להניע את כולם? מה הרגשתם?

– אתם חושבים שכל אחד יכול להיות מנהיג?

– האם מנהיגות היא תכונה נרכשת או מולדת?

– האם יכול להיות שאדם שאינו מנהיג יהפוך למנהיג בעקבות התפקיד?

 

 

דמויות של מנהיגים

בחלק זה נרצה להצמיח בחברים את ההבנה שכל אחד מהם יכול להיות מנהיג בעצמו, שדמות המנהיג יכולה להיות דומה להם, שיכול להיות שכשאנחנו מדברים על מנהיג אנחנו לא מדברים על מישהו רחוק אלא אפילו על עצמנו.

 

חלקו את החברים לזוגות. על כל זוג להמציא דמות שראויה להיות מנהיגה ולהציגה לפני השבט. על הזוג לתכנן את הדמות מבחינת הנראות שלה, ההתנהגות, הגיל, תחום ההנהגה ועוד. הדגישו את המטרה, שזו תהיה דמות שהחברים יוכלו להזדהות איתה. היא יכולה להיות חבר, היא יכולה להיות אנחנו, העיקר שהיא תהיה מישהו שדומה לנו. כל זוג יציג את הדמות שלו ויאמר איפה מתבטאת המנהיגות של הדמות, במה אנו יכולים להצביע עליה ולומר: “זה מנהיג”.

 

ערכו הצבעה והכריעו איזה זוג יצר את הדמות שהכי הרבה חברים מזדהים איתה ומאמינים ביכולת שלהם להידמות אליה.

 

הסבירו:

בהצגת הדמויות ראינו שגם אנחנו יכולים להיות מנהיגים. מנהיג לא חייב לעמוד בראש שבט, הוא לא חייב להתאמץ לפרוץ איזה גבול; מנהיג יכול להיות גם מי שבוחר מקום לעשות בו את הפעולה, מי שגורם לכולם לנקות את הסניף כשהמחשבה לא עלתה בראשו של אף אחד אחר. לא צריך להרגיש מנהיג כדי להיות מנהיג, לפעמים זה קורה בלי שאנחנו שמים לב.

 

ההנהגה מתחילה בהנהגת הדרך שלנו לחיים: אנחנו מחליטים מה ללבוש, איך להתנהג, איך להגיב כשאנחנו כועסים, איך להשיג את מה שאנחנו רוצים. האדם מנהיג קודם כול את עצמו, ואחרי שננהיג את עצמנו נצליח להנהיג גם אחרים ולסחוף אותם אחר המטרות שלנו.

 

לימוד

חלקו את ‘בחירת המחליף למשה רבנו’ (נספח 2).

שאלו את החברים:

– מה הפך את יהושע למנהיג?

– מה דחף אותו לזה?

– מה הופך אדם למנהיג?

 

דילמת היהלום

חלקו את ‘דילמת היהלום’ (נספח 3).

שאלו את החברים:

– לפי הקטע, מה נדרש כדי להיות מנהיגים?

– האם כל אחד יכול להיות מנהיג?

 

קטע – שלמה המלך

קראו עם החברים את הקטע על שלמה המלך (נספח 4) ושאלו אותם:

-לפי המתואר בקטע, מה הופך אדם למנהיג?

-לפי השיטה הזו, האם אתם מרגישים שאתם מנהיגים?

 

 

הוצאה לפועל

כעת על כל אחד להציע תחום מסוים או מיזם קטן או גדול שבו הוא רוצה להנהיג. זו יכולה להיות הנהגה פנימית בנושא שבו הוא מרגיש צורך, ויכולה להיות הובלה של הגרעין בכל תחום: החל במציאת מקום פעולה וכלה בהפקת מיזם גרעיני או קבלת אחריות לאיזו מוזיקה ישמע הגרעין ועל איזו תזונה בריאה יחליטו חבריו לשמור ממחר.

בקשו מהחברים לשבת עשר דקות לבד ולהגיש לכם הצעה כתובה מסודרת (נספח 5): איפה אני רואה שיש צורך להשפיע ואיפה אני נכנס/ת כמנהיג/ה? מה אני יכול/ה להוביל וכיצד אוכל להכניס רוח באחרים כדי לגייס אותם להצטרף למשימה?

 

 

נספחים

 

נספח 1

המורה המחליפה אינה מכירה אותך ומבקשת ממך לאפס את החברים שלך שמפריעים בכיתה. אתה לא ’המנהיג של הכיתה’, אתה בסך הכול תלמיד ביישן שמתנהג יפה בשיעור. מה תעשה?

א. אנסה לעשות מה שאני יכול, אבל אני לא חושב שאצליח

ב. אגיד לה שאני לא מנהיג ואין לי יכולת לעשות את זה

ג. אצעק על החברים שלי למרות שאני לא אחד כזה

ד. אנסה לתפוס כמה חברים שאני מקורב אליהם וככה להשפיע על כולם

 

אתה עובר ליד הכביש ושני רכבים מול עיניך עוברים תאונה. הנהג הפוגע מבקש ממך לומר שהוא צודק, אך אתה יודע שהוא טועה. איך תגיב?

א. לא אגיב, זה עניינם ולא ענייני

ב. אעזור למי שביקש ממני עזרה

ג. אגיד את מה שאני חושב, זו דעתי, וזכותי לחשוב ככה

ד. אנסה לשכנע את הפוגע שהוא טועה

 

כל החברים רוצים לעשות קומזיץ הלילה. נתקעתם בלי אש, ולמדת פעם בכיתה ב’ איך להדליק אש מחיכוך עצים. אתה החבר הכי מופנם בחבורה, ואפילו לפגישה עם כולם הגעת רק כי אימא הכריחה אותך. איך תגיב?

א. אחכה שיביאו אש

ב. אנסה להתגבר על פחד הקהל וללמד את כולם

ג. אנסה להדליק את האש לבד. אם זה הולך, מעולה. אם לא, לפחות לא תהיה לי פדיחה מול כולם

ד. אני לא רוצה ללמד אותם, אם זה לא ילך, פדיחה…

 

מי לדעתך יכול להיות מנהיג?

א. כל אחד

ב. כל מי שהולכים אחריו אחרים

ג. כל מי שיש לו יכולת הנהגה

ד. כל מי שיש לו מוטיבציה להנהיג

 

בכנות, האם לדעתך כל אחד מהנוכחים בחדר יכול להנהיג?

א. ממש לא, יש פה אנשים שלא מסוגלים להיות מנהיגים

ב. ברור שכן, כל מי שרוצה להיות מנהיג יכול לעשות זאת

ג. אני לא חושב שזה יהיה פשוט, אולי זה אפילו בלתי אפשרי

ד. 50–50, לא הייתי ממהר לקבוע את זה ולא ממהר לפסול

 

מה צריך כדי להיות מנהיג?

א. רצון

ב. להיות טוב במשהו

ג. להיות שתלטן

ד. כל התשובות נכונות

 

כמה מנהיגים יכולים להיות בקבוצה אחת?

א. כל אחד יכול להיות מנהיג גם בקבוצה של מנהיגים

ג. שניים, שכל אחד מהם מושך לכיוון שלו

ג. ארבעה – כמו לכיסא שעומד על ארבע רגליים

ד. אחד – מנהיג אחד לקבוצה אחת

 

חבר שלך רוצה שתוביל קבוצה במקומו. אתה לא מנהיג בדרך כלל. מה תאמר לו?

א. אגיד לו שאני לא לוקח את זה כי אני לא בנוי לזה

ב. אגיד לו שאני לוקח את זה למרות שאני לא בנוי לזה

ג. אגיד לו שאני לא לוקח את זה ואעזור לו לחפש מחליף

ד. אגיד לו שאני לא לוקח את זה ולא אעזור לו – בעיה שלו

 

שואלים אותך אם אתה מוכן להנהיג משימה כלשהי. אתה בדרך כלל לא עושה את זה. מה תשיב?

א. אם חושבים שאני יכול להיות מנהיג זה עושה אותי מנהיג?

ב. אני לא עושה את זה בדרך כלל – אז אני לא חושב שאקבל את זה עליי

ג. אם חושבים שאני יכול להיות מנהיג – זה עושה אותי מנהיג!

ד. אני חושב שאני טוב בזה למרות שאני לא מנהיג, אולי דווקא אוכל להיות מנהיג בנקודה הזאת

 

אם יאמרו לך שכולם יכולים להיות מנהיגים – תאמין?

א. ממש לא, לא כל אחד יכול להיות מנהיג

ב. אני חושב שזה משפט נכון

ג. לא יכול להיות שכולם יהיו מנהיגים. מי יהיה מונהג אם כל העולם יהיו מנהיגים?

ד. אין פה תשובה נכונה

 

נספח 2

כשמשה מחפש ‘מחליף’ שינהיג במקומו את עם ישראל הכתוב מתאר את זה כך:

וַיְדַבֵּר משֶה אֶל ה’ לֵאמֹר: יִפְקֹד ה’ אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָר אִיש עַל הָעֵדָה: אֲשֶר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה’ כַּצֹּאן אֲשֶר אֵין לָהֶם רֹעֶה.

אומר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שחשב כי אולי בניו ינהיגו אחריו, לפי רש”י במדרש): ראוי הוא יהושע ליטול שכר שימושו. מיד – וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻעַ בִּן נוּן אִיש אֲשֶר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו.

 

יהושע נבחר מפני שהוא ‘’איש אשר רוח בו’’. מה משמעותה של תכונה זו? מה כל כך מיוחד בה, ומדוע אחרי הכל, זו בחירה קצת מפתיעה (כיוון שיהושע היה יושב אוהלים ולא איש מעשי, עליו נאמר “נער לא ימיש מתוך האוהל” וגם לא היה הבן של משה שמתבקש שבניו יקבלו את ההנהגה כמו כל מנהיג שיורש את כס ההנהגה).

את הצירוף, ‘’איש אשר רוח בו’’, אנו מכירים מדמות קודמת – יוסף. עליו אמר פרעה – “וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִיש אֲשֶר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ? גם כאן השאלה בתוקפה – מדוע נקרא כאן יוסף ‘איש שרוח אלהים בו’? מה כל כך מיוחד בפתרון שהציע יוסף, שכל כך הפעים את פרעה עד שיצא בהכרזה הזו?

 

נראה שהפתרון נעוץ במילה – ‘רוח’. ‘רוח’ במובן הכי פשוט שלה, היא תנועת אוויר ממקום למקום. רוח עומדת, שוב איננה רוח. רק התנועה, הרוח הנישובה, התזוזה מהבקעה לרמה וחזור, התזוזה מעלה ומטה במחשבות היא זו המוגדרת רוח.

למדנו לפי דברינו שאיש שיש בו רוח, זהו איש היודע להשיב את הרוח באחרים, לגרום לתנועתה של הרוח ולהתפשטותה על מעגלים נוספים. הרבה פתרונות נאמרים לפרעה על יד החרטומים. כולם נכונים מבחינת ‘מדעי החלום’ בהם מתמחים החרטומים. “שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר, שבע ארצות אתה כובש, שבע ארצות אתה מפסיד”. כל הפתרונות מתאימים לחלום, אך הם דטרמיניסטיים, הם ארציים, הם לא מעוררי השראה, הם חומריים, וממילא לא מולידים שום רוח ושום כיוון אצל פרעה. אין לו חשק ורצון ‘ללכת’ אחריהם. הפתרון של יוסף מדליק את פרעה. הרוח נושבת גם בו. יש כאן כיוון ומגמה, וגם יש מה לעשות. פרעה יוצא מגדרו. מישהו השיב בו רוח.

 

גם יהושע, הנכד של יוסף הוא כזה. יודע להשיב רוח באחרים. לתת לכל אחד את מקומו, לדאוג שכל אחד יבוא לידי ביטוי. יהושע הוא “נער לא ימוש מתוך האוהל”. אך מה שהוא עושה שם לא קשור דווקא בלמדנות מיוחדת ומזהירה. יהושע עסוק בסידור הספסלים. בדאגה האמיתית שיהיה לכל אחד היכן לשבת, לפי כבודו ומעלתו, וכשרון הבנתו. יהושע יודע מה כל אחד צריך, ואיזה מקום הולם אותו.

 

נספח 3

בעל מלטשת יהלומים העסיק פועלים רבים שהתמחו בתחומי ליטוש שונים, מיהלומים מרהיבי עין המיועדים לתכשיטים יקרי ערך ועד לאבק יהלומים המיועד לתעשייה.

יום אחד פקד מתווך את לשכתו של בעל מלטשת היהלומים, ובידו היו יהלומים גולמיים ענקיים, שאומנם יש להשקיע הון בקנייתם, אולם לאחר הליטוש הם יהיו יקרים שבעתיים.

מתווך היהלומים הניח את החפיסה היקרה על השולחן, וכשהייתה פתוחה נקרא לזמן קצר החוצה. בדיוק ברגע זה סיים אחד הפועלים החרוצים את עבודתו בליטוש היהלומים שניתנו לו לפי מומחיותו – יהלומים זעירים. הוא נטל את התוצר המוגמר וניכנס ללשכת המעביד כדי לקבל יהלומים נוספים, וראה שעל השולחן מונחת חבילת יהלומים פתוחה. ללא תהיות הניח את היהלומים שליטש, נטל את החבילה הפתוחה ושב לעבודתו.

לא עבר זמן רב, ובעל הבית חזר. העיף עין, גילה את הנעשה: “היכן היהלומים?” זעק בבהלה. היהלומים היקרים, אבני הענק, ששילם בעדן הון רב נעלמו ואינן!

ואז, מירכתי המלטשה נשמע הקול: “אני לקחתי אותם”. חשכו עיני המעביד: הרי פועל זה מלטש יהלומים זעירים! ואילו היהלומים האלה יש להתייחס אליהם במומחיות עצומה.

מיהר למקומו של העובד, אך אבוי, איחר את המועד: הפועל היה כבר בעיצומה של עבודתו, מלטש ליטוש אחיד כהרגלו….

“מה אתה עושה?!” הזדעק בקול מר, “אלו יהלומים גדולים!”

“גדולים, קטנים, אצלי הכול אותו דבר”, הפטיר הפועל.

 

כל אדם, כל נשמה, יהלום זוהר הוא. אין שני אנשים דומים, אין שתי נשמות זהות. לא מבחינת הכישרונות, הנטיות, המידות, האישיות ולא ברמת הבגרות.

לנוכח כל זאת נשאלת השאלה: כיצד עוברים הם “ליטוש” זהה, כיצד מנפיקה המערכת “גודל אחיד”?…

זוהי חובתו של המנהיג. עליו לעמוד על ייחודיות המונהגים ולטפחה, להפיק מהם את המרב בתחום המצטיין שלהם.

משה רבנו ביקש שהמנהיג יהיה: “איש אשר רוח בו” (במדבר כז, יח). ופירש רש”י: “שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד”, שידע להטיל על כל אחד ואחד את תפקידו הנכון ולהתייחס אליו ביחס הנכון לפי נטיותיו, תבונתו ואישיותו שלו.

 

נספח 4

שלמה והמקל (מתוך ‘מלך מזויף ומלך אמיתי’, הרב שמואל אביעזר)

“אמר ריש לקיש בתחילה מלך שלמה על העליונים שנאמר וישב שלמה על כסא ה’ ולבסוף מלך על התחתונים שנאמר כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה. רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו יתבו (סמוכות זו לזו) וכשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו ולבסוף לא מלך אלא על ישראל שנאמר ‘אני קהלת הייתי מלך על ישראל וגו” ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים שנאמר ‘דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים’ ולבסוף לא מלך אלא על מטתו שנאמר ‘הנה מטתו שלשלמה וגו” ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר ‘זה היה חלקי מכל עמלי’ רב ושמואל (חלוקים על מה מלך בדיוק) חד אמר מקלו וחד אמר גונדו (מעילו)” (סנהדרין כ ע”א).

 

שלמה המלך מלך בירושלים. חז”ל מתארים את מלכותו בהרחבה עוצמה, עושר, כוח, קשר עם כל מדינות תבל, שלטון על החיות ועל השדים, חוכמה בלי גבול וכל חמדות תבל היו לו. לפתע, בתוך כל העצמה הזו קורה דבר נורא. “אשמדאי” מלך השדים מתחזה לשלמה, מתיישב על כסאו המופלא. השד נראה בדיוק כמו שלמה, את שלמה המקורי הוא משליך בהינף יד למרחק עצום, ומולך בירושלים כאילו הוא שלמה. לוקח זמן עד שהחכמים קלטו את זה והתגברו על מעלליו של השד. מה עשה שלמה בינתיים? הלך מבית לבית לבקש קצת אוכל ומקום ללון. רק דבר אחד נשאר לו מבית מלכותו – מקל. וכך הוא מספר לאנשים: “דעו, אני שלמה המלך!” ואולם האנשים מיאנו להאמין. הם ענו לו ברחמים, אולי הראו לו את הדרך לבית חולים פסיכיאטרי.

קשה לתאר את סבלו של שלמה המלך. זרוק אי שם, בלי ארמון, בלי חיילים שומרי ראש, בלי משפחה. יש לו את כל הסיבות לשקוע בדיכאון. אולם חז”ל מספרים לנו איך הרגיש החכם מכל אדם. “שלמה מלך על מקלו”. אותו שלמה בדיוק, עם ארמון ובלעדיו, עם חיילים ובלעדיהם, שלמה הוא מלך! בעצמיותו, בלי שום תפאורה, כוחו נשאר בקרבו. בהירות מחשבתו ושיקול דעתו, הכול בדיוק אותו דבר. מה היא אותה תכונה נפלאה ששמה מלכות? האם היא שמורה רק לראשי מדינות? ידועים דברי הרמב”ם, “טבע האדם להיות מושפע מבני מדינתו…” לכל אדם ישנה דעה, רצון והשקפה, תכונות אופי, מעלות רוחניות ועוד. אולם הוא נגרר אחרי אנשים אחרים ומאבד ממעלתו. אולם, ישנם חריגים, מעטים, שבכל מקום שתמצא אותם, הם לא משתנים. הם אינם מאבדים מסגולתם. הם אינם מושפעים מאנשים אחרים, מסביבה אחרת, מתנאים אחרים. סדר היום שלהם ברור וקבוע ואינו נתון להשפעה חיצונית. כל מעשה ומחשבה מחושבת ונשלטת.

אלו המלכים האמיתיים. זוהי מלכות.

 

נספח 5

אני                         

בחרתי להנהיג את                                              

בנושא:                                                                      

כי אני מזהה צורך ב                                                                                    

התכונות שיש בי ונותנות לי את הכוח להוביל את התחום הזה הן:                                                                                                                                         

אוכל לרתום אחרים למשימה על ידי