מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

המצוות כקשר ישיר עם הקב"ה

המצוות כקשר ישיר עם הקב"ה

פעולה ראשונה לשבט הרא"ה - חודש ארגון תש"ף

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה
משך הפעולה
עד שעה
נושא
נושא שנתי | חודש ארגון | מצווה ועושה - חודש ארגון תש"ף
  • פעולה ממערך
8 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

כשאנו אוהבים מישהו ורוצים להיות קרובים אליו, אנחנו עושים את מה שהוא רוצה שנעשה בשבילו. לכן ככל שנעשה יותר מצוות, כך נתקרב עוד ועוד לקב”ה! בפעולה זו אנחנו רוצים לחבר את החניכים שלנו להבנה כי קיום מצוות הוא זכות עצומה שיש לעם ישראל, ובזכותה אנחנו מתקרבים לקב”ה.

ציוד נדרש: חמישה שלטים, קטעי הקריאה מהנספחים, רשימת משימות מודפסת מהנספחים, צ’ופר מודפס לחלוקה לשאר חניכי הסניף.

 

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו כי בשביל להיות קשורים לקב”ה יש לעשות את רצונו.
  2. החניכים יבינו כי ככל שיקיימו יותר מצוות, כך יהיו קשורים יותר לקב”ה.
  3. החניכים יחלקו לחניכי הסניף צ’ופר הרותם אותם לעשיית מצוות.

 

פתיחה

נניח על הרצפה חמישה שלטים שיבנו רצף: נכון מאוד, נכון, אולי, לא נכון, לא נכון כלל. לאחר מכן נקרא את ההיגדים (נספח 1), וכל חניך וחניכה ייעמדו ליד השלט המייצג את דעתם על היגד זה.

 

לאחר כל קריאת היגד נבקש מהחניכים להסביר מדוע עמדו ליד השלט שלידו בחרו לעמוד או להידיין ביניהם מדוע נעמדו דווקא ליד שלט המסוים.

 

גוף הפעולה:

 

שלב א

ננהל עם החניכים דיון בעקבות ההיגדים על מצוות.
נשאל את החניכים:

  • מדוע אנחנו עושים מצוות?
  • האם בחיי היום-יום אנחנו בכלל מקדישים תשומת לב לעשיית המצוות שלנו?
  • האם זה משהו שהיינו רוצים או מוכנים לוותר עליו?

 

לאחר שהחניכים יעלו תשובות נקרא את דברי הרבי מלובביץ’ על פרשת ויקרא (נספח 2).

 

נשאל את החניכים: מה הבנתם מהקטע הזה? האם הוא חידש לכם משהו על קיום המצוות שלכם?

נסכם: מצווה היא מלשון ציווי, משהו שאנחנו מצווים לעשות, אך גם מלשון צוותא; אנחנו מתחברים לקב”ה בעת קיום המצווה. ככל שנקיים יותר מצוות ככה נהיה קרובים יותר לקב”ה.

 

 

שלב ב

נבחר באחד החניכים, ניקח אותו הצידה ונסביר לו כי הוא נבחר מכל השבט למשחק הזה: עליו למלא כמה שיותר משימות בזמן קצוב בעוד שאר חניכי השבט צופים בו מהצד (נספח 3).

 

לאחר מילוי המשימות נשאל את החניך הנבחר: מה הרגשת כאשר בחרו דווקא בך? איך הרגשת כשמילאת את המשימות?

נשאל את שאר חניכי השבט איך הרגישו כאשר לא הם נדרשו למלא כל משימה.

 

 

נקרא קטע שבו נפגוש עוד בחינה במצוות. את הקטע כתבה יעל שבח, אלמנתו של רזיאל שבח הי”ד, שנרצח בפיגוע בשנת 2018 (נספח 4).

 

נשאל את החניכים:

  • איך המצוות נתפסות בעיניה של יעל שבח?
  • איזה רובד נוסף יש במצוות מהקטע של יעל שבח על רזיאל שבח הי”ד?

 

מהקטע עולה שזו זכות להיות יהודי ולקיים מצוות, ולא מובן מאליו שדווקא אנו נבחרנו לקדש את שם ה’ בעולם.

נסכם: רזיאל שבח הי”ד מלמד אותנו כי בקיום מצוות אנחנו זוכים לפעול עם הקב”ה בעולם! אנחנו הצינור של ה’ לעשות טוב בעולם. זו קומה מיוחדת מאוד שבה אנחנו לא מרגישים רק מצווים לקיים את המצווה אלא מרגישים את הזכות שדווקא אנחנו צוונו מכל העמים.

 

הצעה לצ’ופר לחניכים: קטע מההגדה של פסח עם פירוש הרב קרליבך (נספח 5).

 

סיכום

אפשרות 1: כדי לחזק בנו את התחושה של הזכות להיות שליחים של הקב”ה בעולם יסתובבו החניכים בסניף או ברחוב (בסניפים שזה שייך ומתאים) ויחלקו צ’ופר: ‘עם ישראל – פועל עם אל!’ (נספח 6).

 

אפשרות 2: איתמר בן גל הי”ד נרצח בפיגוע בצומת אריאל לפני כשנה וחצי. המשפחה שלו מספרת עליו שהיה מקיים מצוות באהבה ובשמחה גדולה. איתמר כתב רשימה של מצוות ומעשים טובים שהוא רוצה לקבל עליו ולהקפיד עליהם ביום-יום. לזכרו של איתמר נחלק את רשימת המעשים הטובים שלו לחניכים מהסניף ולעוברים ושבים ברחוב הרוצים לקבל עליהם את הדרך המיוחדת של איתמר (נספח 7).

 

 

 

 

 

 

 

נספחים:

(נספח 1) –

רשימת היגדים:

  • אני מקיים/ת מצוות כי כך ההורים שלי עושים
  • המצוות מקרבות אותנו לקב”ה
  • המצוות מקרבות אותנו לעצמנו
  • אני אוהב/ת לקיים מצוות
  • אני מבין/ה למה צריך לקיים מצוות
  • הקב”ה רוצה שנקיים מצוות
  • אני בוחר/ת אילו מצוות לקיים ואילו לא
  • אני מרגיש/ה מחויב/ת לקיים את כל המצוות

 

נספח 2 –

הרבי מלובביץ’ על פרשת ויקרא

 

“תורת החסידות מסבירה, שמצווה היא מלשון ‘צוותא’, התחברות. המצווה מחברת את הקב”ה, שציווה את המצווה, עם היהודי, שנצטווה לקיימה. המצווה יוצרת קשר אין-סופי בין האדם לבין הבורא, בכך שהקב”ה מצווה את האדם והאדם ממלא את ציווייו.

קשר עם הקב”ה יכול להיעשות רק על-ידי מצוות… האדם זוכה לקיום ולערך רק בזכות העובדה שהקב”ה בחר לצוותו לקיים את מצוותיו. כאשר הקב”ה רוצה שהאדם יקיים מצוות, בכך הוא נותן לאדם דרך להתקשר עמו, והאדם הממלא את ציווי ה’ יוצר קשר בינו לבין הבורא“.

(מהאתר של חב”ד: http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ParashaID=25)

 

נספח 3 –

רשימת המשימות:

 

  • לתת כיף לכל חניכי השבט
  • לומר לקומונרית תודה על הכול
  • לעשות מורל לשבט
  • לסדר את החדר או את החצר ולזרוק לכלוך לפח
  • לספר לכולם בדיחה

 

נספח 4 –

יעל שבח:

 

“קדושים תהיו

 

ערב אחד, בהיותנו זוג צעיר, חזרנו מאוחר בלילה מחתונה וחיכינו לאוטובוס שיחזיר אותנו הביתה.

הגיע אוטובוס ריק מנוסעים ומצאנו את עצמנו מבלים נסיעה של כחצי שעה רק אנחנו והנהג.

כרגיל, התפתחה שיחת עומק בין רזיאל לבין הנהג על אף שהיו מאוד רחוקים בדעותיהם בהשקפת עולמם.

השיחה קלחה, שניהם מצאו עניין משותף כמעט בכל נושא על אף שהתווכחו על הדת, האמונה, על מקומו של אלוקים בעולם, על הצבא ועוד ועוד.

במהלך הנסיעה הנהג נעצר לעובר אורח במעבר חצייה, ומייד רזיאל אמר לו “תגיד לשם מצוות חסד מהר!” הנהג, שלא הבין מה נאמר לו אמר “לשם מצוות חסד” בבלבול מה.

כשהמשיך בנסיעה תהה על כך: “מה חסד בזה שנתתי לעובר אורח לעבור את הכביש? אני מחויב בכך על פי החוק, ואם לא אעצור לו אני עבריין”.

“אז מה?” ענה לו רזיאל. “זה כל היופי בעם סגולה, שאתה יכול להרוויח גם שכר בעולם הבא על ידי מעשים שחייבים לעשות בעולם הזה”. וכאן הוא פרס רשימה ארוכה של דוגמאות, ובהן למשל אכילה. הרי כל אחד חייב לאכול, נכון? אז מה שמגניב אצל יהודי זה שהוא אוכל כדי לקיים יהודי ובכך מקבל על זה שכר בעולם הבא. לנעול נעליים כולם חייבים, אבל ליהודי יש אפשרות להשיג מצווה אם ינעל על פי סדר מסוים (ימין–שמאל).

“גם אתה, נהג נכבד”, פנה אל הנהג, “בעצם היותך נהג שמסיע אנשים למקום עבודתם, ילדים לבקר את הוריהם, מבוגרים לבתיהם, גם אתה שותף לחסדים רבים שנזקפים לזכותך בעולם הבא אם רק תיתן דעתך על אותן הזכויות”. הנהג גיחך קצת, לא מאמין. “אבל אני חייב לנהוג כדי לקבל על זה כסף להתקיים. אני חייב להסיע אנשים ממקום למקום”. ורזיאל פתח פתאום ברעיון תורני יפהפה שהולך איתי עד היום. באמירה “קדושים תהיו כי קדוש אני” ה’ אומר: אני, מי שאמר והיה העולם מקודש, מובדל, נמצא מעל כולם. ולכן באופן אוטומטי גם אתם, העם שבחרתי, גם אתם מקודשים ומובדלים מבין כולם. ואיך מתבטא ההבדל הזה בינינו לבין שאר העמים?

בדיוק בזה, במקומות הפשוטים, היום-יומיים האלו. בדיוק בחיים השגרתיים שכל אחד חי. רק שכל אחד אחר חי לעצמו, מקבל את הכסף שמגיע לו, שבע מאוכל, והכול סתם שטחי ולא מחובר לשום דבר סגולי ורוחני. בדיוק שם יש ליהודי חיבור סגולי, גנטי, מולד, לעולם נוסף, רוחני והמשכי. בין ברצון ובין שלא ברצון אתה קדוש. וכדי להוריד את הקדושה הזו למודעות כל מה שעלינו לעשות הוא להתכוון באותם מעשים קטנים שזה יהיה גם לשם שמיים.

אנחנו עכשיו עומדים בתקופה של אירועים שמיוחדים רק לנו, היהודים. אם אירועים שמחים, כמו יום העצמאות ויום ירושלים, אם כאלה מאוד כואבים, כמו יום השואה ויום הזיכרון.

לכולם יש משהו אחד משותף: כולם מקדשים אותנו באופן כמעט סגולי. מעל כולם.

גם פסח כמובן, ואפילו הבחירות שמאחורינו יש בהם הרבה יותר מהצורך והאופן הקיומי לחיות פה. יש בהם משהו קדוש ונצחי, כי כאלה אנחנו. ככה נולדנו. יחידה מובחרת של העולם.

יש בזה הרבה גאווה, כמובן, אבל גם המון אחריות.

כשירדנו מאותה נסיעה קם הנהג וחיבק את רזיאל.

הרגשתי שבחיבוק הזה הוא בעצם מחבק גם את ה’ ואומר לו תודה על ששיבץ אותו כיהודי בעולם הזה. יהודי קדוש”.

 

נספח 5

קטע מההגדה של פסח עם פירוש הרב קרליבך

“יש לנו תרי”ג מצוות. תרי”ג חוקים. אני לא אוהב את המילה ‘חוקים’: זה מזכיר לי את המשטרה, איזשהו טיפוס נוקשה שיושב לו ואומר לנו מה לעשות. המשמעות של ‘מצווה’ היא שונה: משמעותה היא שאלוקים נתן לנו תרי”ג דרכים כדי להתקרב אליו. הדרכים האלו מחולקים לשני סוגים: רמ”ח דרכים כדי להגיע אל ה’ מתוך עשייה של דברים מסוימים, ושס”ה דרכים כדי להגיע אליו על ידי הימנעות מעשיית דברים מסוימים. כשנקרית לי הזדמנות לעשות מעשה שלילי ואני עוצר בעדי, משהו התרחש בתוך תוכי. אני מתקדם כמה צעדים בכיוון מעלה”.

 

 

נספח 6

עם ישראל – פועל עם אל!

 

נספח 7 – צ’ופר לחלוקה לעוברים ושובים

 

 

הערה למדריכים: מטרת הפתיחה הזו היא שתוכלו ללמוד היכן החניכים שלכם נמצאים ביחס לקיום מצוות. זוהי הזדמנות להעלות לדיון סוגיות שונות הקשורות בקיום מצוות. בהמשך הפעולה נעודד יחס חיובי לקיום מצוות.

דעתך חשובה לנו