תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

נרצה לפתוח את הפעולה בכך שהחניכים יראו שכולנו עולים בצורה כזו או אחרת, יש חניכים שעלו בעצמם ויש חניכים שהורים או סבים וסבתות שלהם עלו.

ניתן לעשות זאת ב-2 דרכים:

1. סבב- מאיזה ארצות המשפחה שלכם הגיעה לארץ ובאיזה דור?

 ניתן גם לשאול אחרת (בהתאם לסניף): באיזה ארצות נולדו סבא וסבתא שלכם או סבא רבה וסבתא רבה שלכם?

2. נניח מסביב לחדר מספר רב של ארצות מוצא פוטנציאלים (פולין, ברית המועצות, דרום אפריקה, אנגליה, הונגריה, צ’כוסלובקיה, קנדה, אוקראינה, צרפת, מרוקו, תימן, ארה”ב, ספרד, אוסטרליה, טורקיה, ליטואניה, איטליה, מצרים, אחר..) החניכים צריכים לשים טופי או חתיכת נייר על כל מדינת מוצא של משפחותיהם.

* אפשר ואפילו מומלץ לבקש שהחניכים שישאלו את ההורים מראש (אחלה טריגר לפעולה)

ציוד דרוש: טופי/ חתיכות נייר (כ-4 לכל חניך), כרטיסים עם ארצות מוצא פוטנציאלים (בהתאם לסניף)

מתודה 1: נראה לחניכים כרטיסיות עם מספרים ונבקש שינחשו מה מבטא כל מספר. נבין שמדינת ישראל היא מדינה שמבוססת על עולים חדשים ושבזכותם המדינה התפתחה וממשיכה להתפתח.

1. 650,000- מספר היהודים שהיו בארץ בקום המדינה
2. 3,200,000- מספר היהודים שעלו ארצה מאז קום המדינה
3. 6,668,000 – מספר היהודים שחיים בארץ היום
4. 29,800- מספר העולים חדשים שעלו ארצה בשנת 2018

ציוד דרוש: כרטיסיות עם המספרים

מתודה 2: נשחק משחק שינסה לדמות את החוויה של העולה החדש-

אנדרלמוסיה: מטרה: לגלות את החוקיות שהומצאה. מהלך:  נבחר מתנדב שיצא החוצה. מטרתו היא לגלות את החוקיות שהקבוצה המציאה ע”י שאילת שאלות. השאלות יופנו לבני הקבוצה ויהיו אישיות. החניכים יענו ע”פ החוקיות. דוגמא: החוקיות היא לענות לפי האדם שיושב מימיני. החניך שיצא שואל את אחד החניכים “יש לך סוודר?” והוא עונה על זה שמימינו וכן הלאה. כך ינסה המתנדב לגלות את החוקיות. אם אחד החניכים טועה בתשובה (למשל לא ידע את שם הסבתא של היושב מימינו), אומרים “אנדרלמוסיה” ואז כל הקבוצה קמה ומחליפים במקומות. ממשיכים כמובן עם אותה חוקיות.

מסר: כל חברה פועלת על פי חוקיות משל עצמה (שפה, הומור, תנאי עבודה, חוקים, ביגוד, סלנג, דרכי תקשורת, ביורוקרטיה, מנהגים..) לכן כאשר עולה חדש מגיע לארץ הוא צריך ללמוד חוקיות חדשה ששונה מאוד מהחוקיות שהוא מכיר ולמצוא דרך להשתלב בתוכה.

מתודה 3: נרצה שהחניכים יחשפו לקשיים שעולים חדשים חווים בתוך תהליך קליטת העליה או לסיפורים האישיים של חבריהם. ניתן לעשות זאת ב-2 דרכים: במידה ויש לכם חניכים שעלו בעצמם מומלץ לעשות את האפשרות הראשונה. במידה ואין לכם חניכים שעלו בעצמם מומלץ לעשות את האפשרות השנייה.

1. לשבטים שבהם יש חניכים שעלו- לבקש מהחניכים העולים לפני הפעולה (וגם לפני שבת) שיספרו קצת על חווית העליה שלהם, כמובן שהם לא צריכים לספר דווקא קשיים, אפשר לבקש שיספרו פדיחה שקרתה להם, או משהו שהם אוהבים בארץ ישראל, מדוע ההורים שלהם החליטו לעלות לארץ, משהו שהם מתגעגעים אליו מחו”ל ועוד.

ציוד דרוש: לדבר מראש עם החניכים העולים בשבט

2. לשבטים שאין בהם חניכים שעלו-

א. פתיחה לדיון: נשים על הרצפה בשורה מספר קשיים פוטנציאלים שאיתם מתמודד עולה חדש-

מציאת עבודה (שינוי בסטטוס..), שפה (למידת שפה חדשה, יכולת להבין ולדבר בה..), געגוע לבית- לכל מה שהשארתי מאחור, ניתוק קשרים (חברים, שכנים, משפחה..), תחושת שייכות, בניית קשרים חדשים, בניית זהות מחדש (מי אני?), להתרגל למדיניות חדשה (כללים חדשים במדינה, בית ספר..), בושה (מהמבטא, משפחה, התרבות השונה, לבוש שונה, מנהגים שונים..), חוסר ביטחון עצמי, הבנת סיטואציות חברתיות (הומור, סלנג, תרבות דיבור שונה..), אחר, ערעור תא משפחתי, קושי כלכלי של המשפחה.

כל חניך מקבל 3 ריבועי נייר. החניך צריך לשים 2 ריבועי נייר בקושי הכי גדול שהוא חושב שעולים חדשים מתמודדים איתו וריבוע אחד בקושי השני הכי גדול שהוא חושב שעולים חדשים מתמודדים איתו. נבקש מהחניכים שיניחו את הריבועים בקושי שבחרו אחד אחרי השני (צורף איור לדוגמא).

• נשקף לחניכים את התוצאות ונציע לחניכים להסביר את בחירותיהם.

שאלות לדיון:

• למה דווקא תחת הקשיים האלו יש את הטור הארוך ביותר של ריבועי נייר?
• למה הקושי הזה כמעט ולא נבחר ביחס לאחרים?
• האם זה קשיים שניתן לראות על בן אדם מבחוץ או רק כשמכירים אותו מאוד טוב?

ציוד דרוש: כרטיסיות עם הקשיים, 3 ריבועי נייר לכל חניך

סיכום: לחלק את הקטע שמצורף- פס’ מיחזקאל פרק ג’ פסוק מ”א וציטוט של דוד בן גוריון. נלמד שקליטת עליה היא התפקיד של כל אחד מאיתנו.

” ..בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה’, בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.. אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם.” (יחזקאל, כ’, מ”א)

“קיבוץ-גלויות זהו טעם קיומה של מדינת ישראל… זהו פשר הזיקה העמוקה של המדינה לעם ישראל כולו … ומיבחנה העליון של מדינת ישראל, ושל איש ישראל ושל דורנו אנו, הוא קודם כול מבחן הנאמנות לקיבוץ-גלויות …” (דוד בן-גוריון)

לסכם את הפעולה:

ראינו בתחילת הפעולה שרוב המשפחות שלנו עלו- כל אחד בדור שלו ושמדינת ישראל היא מדינה שהתפתחה בזכות העולים החדשים. הפסוק שקראנו ממחיש לנו שאנו חיים כרגע בתהליך של הגשמת הנבואה. דיברנו על כך שבתהליך קליטת העליה יש קשיים רבים שעולים חדשים צריכים להתמודד איתם. כפי דברי דוד בן-גוריון קליטת עליה היא התפקיד והאחריות של המדינה שלנו ושל כל אחד מאתנו בפרט. עולים חדשים וויתרו על כל מה שהם מכירים כדי לעלות לארץ ועכשיו התור שלנו-החברה הקולטת לעזור להם להיקלט בצורה הטובה ביותר. נדגיש לחניכים שקליטת עליה יכולה להתבטא במספר רב של דרכים ומקומות- בשכונה (שכנים עולים), בקהילה, בבית כנסת, בבית ספר, בחוג, בכיתה, בסניף.. פה ניתן דוגמאות ספציפיות לדברים שהחניכים ומשפחותיהם יכולים לעשות כדי לעזור בקליטת עליה ונבקש מהחניכים להדגים גם בעצמם. דוגמאות: לתת עוגה לשכנים עולים לכבוד שבת, להזמין משפחה עולה לארוחת שבת, להתיידד עם עולה חדש- להזמין אותו לצאת איתי ועם חברים, להיות סבלניים ולא לצחוק אם עולה חדש מדבר עברית לאט/עם מבטא/עושה טעויות, להראות לעולה החדש שאני מעריך את זה שיש לו מנהגים ששונים משלי ושאני רוצה ללמוד עליהם, להציג את עצמי לעולה חדש שעבר לשכונה ולהציע את עזרתי..

ציוד דרוש: קטע לחניכים, לחשוב על רעיונות לקליטת עליה שיכולים להתאים לאזור מגורכם

הערה חשובה: במידה ויש לכם עולים חדשים בשבט חשוב מאוד להעביר את הפעולה ברגישות רבה ולחשוב אם כל חלקי הפעולה מתאימים להם. זאת גם הזדמנות מעולה להגיד להם כמה אנחנו מעריכים את העולים החדשים שעשו את הבלתי יאומן ובחרו לעלות לארץ.

 נספחים

נספח מספר 1- 

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2019/05/כרטיסיות-עם-מספרים-מתודה-1.pdf”]

נספח מספר 2- 

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2019/05/קטע-סיכום-פעולה.pdf”]

נספח מספר 3-

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2019/05/קשיים-שאיתם-יכול-להתמודד-עולה-חדש-מתודה-3.pdf”]