איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתברוכים הבאים לארץ הסלפי, ארץ שבה כל אחד מהתושבים גר בבית לבד, עושה מה שהוא רוצה, מרוויח כסף וקונה לעצמו דברים ודואג אך ורק לעצמו. נשמע כיף, לא?
זהו, שלא כל כך. נסו לחשוב למה זה יכול להוביל… אנשים יכולים מאוד להפריע זה לזה, אף אחד לא ינסה לעשות שום דבר בשביל האחר, כל הרחובות יהיו מלאים בלכלוך.
כדי להיות באמת בשמחה ולהצליח בחיים צריך לחיות יחד תמיד. קבוצה של שחקני כדורסל תצליח לקלוע יותר סלים משחקן יחיד.
תסתכלו על חברי השבט שלנו: כל אחד מאיתנו שונה, ודווקא לכן החיבור של כל אחד אל השבט תמיד מאפשר יותר. כל צבע בקשת רק עושה את הקשת יפה יותר.
עזרים: דפים לבנים, סדין.
שלב א:
אפשרות א: לעבור את נחל התנינים – חלקו את החניכים לשתי קבוצות (או יותר. אם השבט קטן, אפשר לשחק את המשחק בקבוצה אחת).
תנו לכל אחת מהקבוצות ארבעה דפים, בקשו מהקבוצות לעמוד בטורים מקבילים וספרו להם שיש לפניהם נחל שורץ תנינים, ואפשר לעבור אותו רק בעזרת ארבעת הדפים שיש ברשותם.
הניחו חבל או חפץ היכן שנגמר ה”נחל”.
הקבוצה שתגיע מהר יותר לקצה השני של הנחל תנצח.
אפשרות ב: משחק הרפסודה – פרסו סדין על הרצפה ובקשו מהחניכים לעמוד עליו יחד (אם השבט מעורב וגדול, אפשר להביא שני סדינים, אחד לבנים ואחד לבנות, ולערוך תחרות).
הסבירו לחניכים שעליהם להפוך את הסדין לצידו השני כאשר כולם צריכים להישאר על הסדין כל הזמן, ואסור לגעת ברצפה. מי שנוגע ברצפה פוסל את כל הקבוצה.
סיכום ביניים: במשימות היה צריך כל אחד מחברי הקבוצה להירתם למשימה כדי להצליח למלא את המשימה באופן המיטבי.
הדגש הוא על שיתוף הפעולה: ביחד אפשר להצליח, וכל אחד משמעותי לקבוצה.
ספרו לחניכים את סיפור המלך והקולה (נספח 1).
המלצה לשדרוג: הביאו אתכם בקבוק קולה, חלקו לכל החניכים חצי כוס קולה והנחו אותם שבכל פעם שתקריאו את המילה קולה הם ישתו שלוק אחד.
לאחר הסיפור בקשו מהחניכים לשמור את הכוסות.
שאלו את החניכים:
– מה אתם מבינים מהסיפור?
– מה חשבו האנשים בעיירה?
ראינו בסיפור שכל אדם יחיד חושב לעצמו: מה אני חשוב? מה אני משנה לכלל? אבל האמת היא שהכלל בנוי מיחידים, ואם היחידים לא יתאחדו לכדי קבוצה, הקבוצה לא תתקיים.
פזרו על הרצפה כרטיסיות תכונות (נספח 2) ובקשו מכל חניך לקחת תכונה אחת שיש בו ולשמור אצלו את הכרטיס.
חלקו לחניכים כוסות חד-פעמיות – כוס לכל חניך (ואם שמרו את הכוסות מהסיפור של המלך והקולה – מה טוב).
בקשו מהחניכים לשתף בתכונות שבחרו, ותוך כדי שיתוף לבנות מגדל של כוסות. חשבו לפי מספר החניכים את גודל המגדל (לדוגמה, בקבוצה של 15 חניכים הבסיס צריך להיות של חמש כוסות).
ערכו סבב, וכל חניך בתורו יציג לשבט את התכונה שבחר, ואחרי שיסיים לומר את התכונה יניח את הכוס במרכז המעגל. החניך שיגיד תכונה אחריו יניח את הכוס ליד הכוס שלו וכן הלאה, עד אחרון החניכים והמגדל השלם.
הציגו לחניכים בהתלהבות את מגדל התכונות השבטיות שבניתם יחד, מגדל שמורכב מכל אחד ואחת מחברי השבט.
לאחר מכן הוציאו את הכוס האמצעית של המגדל, והמגדל כולו יתפרק.
סיכום:
כל אחד מאיתנו יכול להיות אדם בפני עצמו, ויכול להיות חלק ממשהו גדול יותר. כל אחד מכם הוא גם ילד בפני עצמו אבל גם חניך בשבט וחלק מתנועת בני עקיבא הגדולה.
כשפועלים כל אחד בנפרד וכל אחד עושה את הטוב ביותר שלו, זה אף פעם לא יהיה שווה לכוח של הקבוצה. היחד הוא כוח.
כל דבר גדול מורכב מפרטים קטנים, וכל אחד מהפרטים חייב להיות כדי שיהיה הדבר הגדול.
תסתכלו על המגדל כוסות שבנינו, אפילו אם נוציא רק כוס אחת, הכול יתפרק.
כל אחד מביא את עצמו בייחודיות שלו ובתכונות שלו, וכך אנו יכולים לפעול יחד ולתת זה לזה.
צ’ופר – כלים רבים יש (נספח 3).
נספח 1 – סיפור
במדינה אחת חי מלך, והמלך היה אהוב על כל נתיניו. יום אחד חלה המלך, ורופאיו לא הצליחו לרפאו. כל הרופאים שהגיעו אליו כבר אמרו נואש. יום אחד בא רופא אחד ואמר שאם המלך ישכב בכל יום ארבע שעות בבריכה של קולה, הוא יתרפא.
חשבו יועצי המלך איך להשיג כל כך הרבה קולה, והחליטו שכל נתין בממלכה ישפוך לתוך הבריכה שבנו שתי כוסות קולה, ואז תהיה למלך בריכת קולה והוא יתרפא.
עוד באותו היום הכריזו בכל רחבי הממלכה על ההחלטה, ושעוד באותו הלילה חייב כל אדם למלא את חלקו ולהביא איתו קולה.
אדם אחד, שיותר משאהב את מלכו חס על כספו, חשב לעצמו: “אם כולם יביאו קולה, ורק אני אביא מים, אף אחד לא ישים לב”.
למחרת בבוקר קמו כל אנשי הממלכה וגילו להפתעתם הרבה כי כל הבריכה מלאה מים. הסתכלו האנשים זה בזה והבינו כי כולם חשבו ועשו אותו הדבר.
נספח 2 – תכונות:
נספח 3 – צ’ופר:
כלים רבים יש:
תוף, כינור, חליל
ולכל אחד מהם יש צליל.
לכל אחד יש שיר שאין דומה לו
שיר עדין ויפה במיוחד רק לו.
אך אם נצרף את הצלילים כולם
יהיה זה שיר אחד מושלם.
צלילו של כל שיר יהיה יפה כפליים,
אך השיר האחד מכל השירים
ינעם שבעתיים.
שירו של האדם גם הוא יפה ומיוחד
ולכל אחד יש שיר שהוא שלו בלבד.
אם לא ישמור האדם את שירו רק לו,
אם ייתן משירו לשירת החברים שלו,
אש שירו יהיה יפה ומיוחד הרבה יותר
ושירת החבורה כולה, תשמור על שירו
שלא ייגמר.