תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א:

• הערה למדריכים: מתודה זו היא פתיחה לשיח על החיבור לעם ממקום רגשי המאפשר מחשבה ודיון על נקודת החיבור האישית דרך התרחשויות מציאותיות.

פזרו על הרצפה כתבות מהעיתון (נספח 1).
על כל חניך וחניכה לעמוד ליד כתבה שמייצגת בעיניהם את החיבור לעם ישראל.
חלקו את החניכים לקבוצות בהתאם לכתבה שבחרו ובקשו מכל אחד לשתף את חברי הקבוצה מדוע בחרו בה.
– החניכים יערכו סבב, וכל קבוצה תקרא בקול את הכתבה שבחרה ותסביר מדוע בחרו חבריה דווקא בה.

שאלו את החניכים: מדוע יש לנו בכלל חיבור לעם? איך חיבור זה בא לידי ביטוי?
האם מצב החיבור והאחדות בעם אידיאלי? מה אנו יכולים לעשות כדי לחזק אותו?

שלב ב:

אמרו לחניכים כי הם מונו עתה לחברי הוועדה האחראית להקים סניפים חדשים בתנועה, וכי התנועה החליטה להציב לעצמה מטרה חדשה ולפתוח את שעריה לציבור הכללי. אבן הדרך הראשונה ליישום החלטה זו היא להקים סניף בשכונה חילונית בתל אביב וסניף בשכונת מאה שערים בירושלים.
הנחו אותם לחשוב יחד: איך ייראה כל אחד מהסניפים?

דונו במרכיבים כגון: מה יהיה הלו"ז השבועי? מה יהיו החוקים והכללים בסניף? מי יהיו המדריכים? אילו תכנים יעברו בהם? מי יהיו החניכים?

לאחר חשיבה משותפת שאלו את החניכים: מה יהיה ההבדל בשגרת הסניף ובכלליו בין כל אחד מהסניפים שדיברנו עליהם ובין שאר סניפי התנועה?

שלב ג:

בשלב זה נרצה לעמוד על המורכבות הנובעת מהיותנו תנועה של עם, ונעשה זאת על ידי התמקדות בהיבט אחד שלה. שימו לב, השאלה היא רק דוגמה למורכבות אפשרית. מובן שהמורכבות באה לידי ביטוי בעוד רבדים רבים: שאלת התרבות, סוג השיח בסניף ועוד. חשוב להדגיש זאת לחניכים.

חלקו לחניכים שאלה מאתר כיפה: "אחדות העם או עבודת ה' ?" (נספח 2)
לאחר קריאת השאלה בקשו מהחניכים לחשוב על תשובה לשאלה. אספו את תשובות החניכים והוסיפו לשאול: בני עקיבא חרתה על דגלה להיות תנועה של עם. מה זה אומר? מדוע זה מורכב?
כשאנו רוצים לאפשר לכלל העם להיות חלק מהתנועה, מה אנו צריכים להביא בחשבון? האם יש לזה מחירים? האם ניאלץ להתפשר? איפה עובר הגבול?
סיכום –

פתחנו בדיבור על עם ישראל ועל היותו מגוון ומורכב. אנו מאמינים בחיבור של עם ישראל ורוצים גם לפעול למען חיבור זה בכל מקום שאפשר. תנועת בני עקיבא היא תנועה של עם, תנועה השואפת שכל אחד מחלקי עם ישראל ירגיש שייך אליה. התנועה רואה בערך זה חשיבות רבה.

חווינו את המורכבות שיכולה להיווצר בקיומם של סניפים שונים ומגוונים, והבנו כי לשאיפה זו עלולים להיות גם מחירים. בשלב האחרון בפעולה ניסינו לדייק היכן עובר הגבול ולהבין אילו מחירים אנו מוכנים לשלם כדי לשמש בית לכל חלקי העם בסניפים שלנו.

תנועת בני עקיבא היא תנועה ציונית-דתית בהגדרתה, וחשוב לזכור שיש לנו ערכים מרכזיים שאיננו מתפשרים עליהם. עם זאת אנו רוצים לתת מקום גם למי שחושב קצת אחרת מאיתנו להיות חבר בתנועה ולהרגיש בה בבית.

• הערה למדריכים: אפשר עוד לדבר המון על הנושא הזה ולקחת אותו למקומות חשיבה אחרים, לעבד אותו ולשאול שאלות. בשלב זה אנו בוחרים להשאיר את הדיון פתוח ולא לסיים בתשובה אחת חד-משמעית. לתת לחניכים שלנו לצאת מהפעולה עם שיעורי בית, מכיוון שאין באמת תשובה אחת נכונה, ואנו מאמינים שהחניכים כבר בשלב שבו הם עצמאים יותר מבחינה מחשבתית. על ידי השאלות וההכוונה שפותחת אותם להמשך חשיבה נוכל לסייע להם ולתת להם כלים כדי שיתחילו לבנות את תפיסת העולם הייחודית שלהם.
  אפשר להמשיך לגעת בשאלה זו גם בפעולות בהמשך כדי לתת לדברים להבשיל ולעלות בכל מיני הקשרים.

צ'ופר (נספח 3)

קטע של הרב קוק שבו הרב קוק אומר שאנו אוהבים את עם ישראל אהבה גדולה, אבל זה לא אומר שאנו מתעלמים מהקשיים, מהמורכבויות ומהעבודה הרבה שעוד ניצבת בפנינו. אנו מכירים במצב של העם שלנו, ואנו גם יודעים למתוח על העם שלנו ביקורת קשה ונוקבת. האהבה שלנו גדולה ואמיתית, ולכן גם כאשר יש מומים ובעיות אנו מבינים שהם רק עניין חיצוני. עמוק בפנים העם שלנו מתוק, נקי, וטהור לחלוטין.
כשם שאב אוהב את בנו אהבה ללא תנאים, וגם כאשר הבן אינו מתנהג בהתאם לדרישות אביו או הולך בדרך רעה האב עדיין אוהב אותו ורואה בו טוב מוחלט, כך גם אנו צריכים לראות את העם. כל המורכבויות והרוע הם רק לבוש, ועמוק בפנים – העם שלנו בכלל וכל יהודי בפרט – הוא נשמה גדולה וטוב מוחלט.
הרב מצטט את הפסוק משיר השירים "כולך יפה רעייתי ומום אין בך". בפסוק זה שלמה המלך מתאר את אהבת הדוד לרעיה, אהבתו של הקב"ה לעם ישראל. הקב"ה אוהב את העם אהבה ללא תנאים ורואה בנו את פוטנציאל הטוב והטהרה, יופי שלם ואמיתי, וכך גם אנו צריכים להסתכל בעצמנו. למרות חילוקי הדעות, השינויים והמורכבויות, הלב טהור ומבקש תמיד טוב ואמת.

נספחים –

נספח 1 – כתבות מהעיתון

נספח 2 –

שאל את הרב

על מה לשים דגש, על אחדות בעם ישראל או על עבודת ה'? וכשהם סותרים?

אהלן, לפעמים אני תוהה לעצמי מה הנקודה העיקרית שלנו היום שעליה צריך לשים את הדגש. לפעמים יש סתירות בין מטרות שונות, ואתן דוגמה:

יש תפיסה שאומרת שהעיקר הוא אחדות ישראל, אז בחורה שהולכת לצבא או לשירות לאומי, האידאל שבו היא עוסקת הוא אחדות העם: להכיר אנשים שונים ממני, לאהוב אותם ולהתחבר לכלל עם ישראל ולתרום למען עם ישראל. התפיסה השנייה אומרת שהעיקר הוא עבודת ה', בפשטות: צריך להיות צדיקים ולשמור על התורה והמצוות, לכן אסור ללכת לצבא, כי זה עובר על הלכות, ויש מקומות בשירות שלא כדאי ואולי אסור ללכת אליהם (נוער בסיכון, מקום עם חילונים) כי זה פוגע ברמה הדתית, יש בעיות מבחינה הלכתית. אז מה צריך לעשות במצב כזה? על מה לשים את הדגש? אני מניחה שתגידו שאפשר גם לשמור על התורה ועל ההלכות וגם לתרום לעם ישראל, אבל יש מקרים קצת יותר מסובכים (צבא למשל, לי זה נראה האידאל, יש מסגרות לבנות דתיות, יש גרעיניים תורניים וכו', ובכל זאת רוב הרבנים אומרים שיש שם בעיות הלכתיות…) אשמח אם תעזרו לי. תודה, אחים 🙂

נספח 3 –

האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך!

(הרב קוק, אורות ד, פסקה ג)