תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

הערה למדריכים: פעולה זו כאמור עוסקת בנושא אחים. היו רגישים ושימו לב אם יש בשבט חניכים שהם ילדים יחידים במשפחתם. כיצד תרצו להתייחס לזה? כיצד תשלבו את החניכים בפעולה זו? כדאי לשוחח איתם לפני הפעולה ולהסביר למה חשוב לכם בכל זאת לעסוק בנושא. כמובן, תנו מקום לחניכים אלו להרגיש טוב במצב שהם מצויים בו.

פתיחה:

פתחו במשחק קליל – ‘התחברתי’ (או ‘הרוח נושבת’ או כל משחק אחר שבמסגרתו החניכים נדרשים לשתף). כללי המשחק יהיו ייחודיים לנושא הפעולה: האחים שלי.
הביאו אתכם חבילת ביסלי או במבה ותנו את החבילה לאחד החניכים. הוא צריך לומר משפט הקשור לאחיו, ואז הוא מורשה לקחת ביסלי אחד. אם מישהו מזדהה עם המשפט הוא אומר “התחברתי”, והחבילה עוברת אליו. אם לא, החניך צריך להוסיף עוד משפט, וכן הלאה. הגדירו לחניכים כי העובדות שיגידו במשחק כולן חייבות להיות קשורות לאחים (לדוגמה, יש לי חמישה אחים). נסו לכוון את החניכים לדבר גם על דברים עמוקים יותר (לדוגמה, אחותי הגדולה היא החברה הכי טובה שלי).

שלב א

הקריאו את המשפטים על האחים (נספח 1) ובקשו מהחניכים להתמקם על ציר מ-1 עד 10 בהתאם למידת ההסכמה שלהם עם הנאמר במשפט. צד אחד של החדר יהיה 10 והצד האחר 1.

כנסו את השבט ונסו לשקף לחניכים את מה שצף תוך כדי המשחק. למשל, מה היו רוב או מיעוט הדעות באמירה ‘אני מרגיש/ה משמעותי/ת לאחים שלי’?
מטרת שלב זה היא לגרום לחניכים להרהר על טיב היחסים בינם לבין אחיהם. חשוב מאוד לדבר ממקום נטול ביקורת של גילוי וחשיפה בשיח פתוח ומאפשר.
לסיכום שלב זה אמרו כי יש סוגי קשרים שונים בין אחים, ואנו נרצה להעמיק ולעסוק בקשרים אלו (בשבט שמסוגל לנהל שיח ללא ציניות אפשר לשאול שאלה אחרונה במשחק: עד כמה אני מרוצה מהקשר שלי עם האחים שלי?)

שלב ב

 הסבירו לחניכים כי כאשר אנו מעוניינים להתבונן במציאות כתיקונה וללמוד עליה, אנו פונים לתורה. תורתנו היא תורת חיים, וכל הכתוב בה נועד ללמדנו כיצד לנהוג אף בפרטי החיים שלנו.

• פזרו על הרצפה שמות של זוגות אחים מהתנ”ך (נספח 2, בלי הנקודות על הקשר שלהן. הן בשבילכם, המדריכים):

קין והבל (קנאה, רצח, חוסר תקשורת)
עשיו ויעקב (שונות גדולה, יריבות, סוף טוב, לקיחת הברכה, פער תרבותי)
רחל ולאה (ויתור, תחרותיות, אהובה, שנואה)
יוסף ואחיו (נטישה, קנאה, בסוף התנצלו בפניו, יוסף ניסה “ללמד אותם לקח” וגרם להם לפחד, מחילה)
אפרים ומנשה (החליפו ביניהם את הברכות ובכל זאת נשארו בקשרים טובים, מנשה הבכור לא נתן לדבר חיצוני [קנאה] להרוס את היחסים שלו עם אחיו)
משה ומרים (דאגה לו בצעירותו, דיברה עליו לשון הרע בבגרותו, הוא התפלל לרפואתה אף שהגיע לה לחלות בצרעת)
משה ואהרן (אהרן כיבד את משה [רץ לקראתו, היה המתורגמן שלו], אף על פי שמשה היה בתפקיד גדול מאהרן אחיו הבכור, אהרן חיפש להשכין שלום ביניהם, ולכן בחר שלא לתת לקנאה להיכנס ביניהם).

בקשו מהחניכים לספר את מה שהם יודעים על הקשר הזה, שיחשבו במה הוא דומה לקשרים שהם חווים עם אחיהם. אם החניכים אינם מכירים את האחים או אינם יודעים מה לומר, אפשר להיעזר כמובן בתנ”ך ובהסברים ונקודות מבט על כל אחד מהקשרים הללו.

• בקשו מהחניכים לדרג את רמת טיב הקשר בין האחים, מהמוצלח ביותר לגרוע ביותר בעיניהם.
• עברו על כל אחד מן הסיפורים ונסו להציף מהם תובנות בעזרת שאילת שאלות:
  • האם אתם מזדהים עם אחת מהדמויות?
  • האם אתם מתנגדים להתנהלות מסוימת או מסכימים עימה?
  • מהי עמדת הנפש של כל אחת מהדמויות? מדוע לדעתכם פעלה כך?
  • מה אפשר ללמוד מהקשר?

שלב ג

בשלב הקודם הבנו כי גם בתנ”ך יש קשרים מורכבים בין אחים, בדיוק כמו היום. לא הכול ורוד ופשוט, ובהרבה מן הקשרים יש צד שנדמה כאילו הוא משקיע יותר. בשלב זה נעסוק בנקודת הנתינה, הוויתור וההשתדלות. ננסה להאיר אותה באור חיובי, שונה מעט מהשיח שלעיתים קיים היום, “מי שנותן פראייר” וכו’.

• קראו יחד את סיפור האחים (נספח 3).
• ערכו דיון: מי לדעתכם ויתר יותר למען אחיו? אפשר לחלק את השבט לשניים, וכל קבוצה תצטרך להביא טיעונים לטובת אחד מן האחים, הנשוי או הרווק.

במהלך הדיון החניכים יראו כי אפשר להעלות הרבה מאוד הסברים מדוע כל אחד מן הצדדים ויתר יותר. מתוך דיון זה יהיה אפשר להבין כי יש ביכולתנו לזהות את הנקודות שבהן אנו יוצאים טיפה נפסדים מול אחינו, הפסד שעלול לגרום לנו להרגיש הרבה מאוד פעמים שאנחנו מוותרים יותר, ‘פראיירים’, אם כי באותו זמן אפשר גם להסביר איך גם הצד השני ויתר רבות למעננו.

• קראו שוב את סוף הסיפור.
  הדגישו לחניכים כי השקעתם של שני האחים זה בזה והאהבה שהייתה ביניהם היא שהביאה לבניין המקדש באותו מקום (על פי האגדה). זהו דבר עצום בפני עצמו, היכולת להביא את הגאולה, לקבוע את מקום המקדש על ידי מעשים פשוטים של יחס נעים וחם ואוהב אחד כלפי אחינו. מתוך נקודה זו שימו לב שכל החניכים מבינים את חשיבות ההשקעה באחיהם.

לסיכום: חזרו עתה אחורה, לדמויות מן התנ”ך, ובקשו מהחניכים להתבונן בקשרים ובדמויות ולחשוב על אחד מהקשרים או על אחת מהדמויות – מה הוא יכול ללמוד מהם לחייו.
לאחר מכן אפשרו סבב שיתוף.

הערה למדריכים: מומלץ מאוד שגם אתם תשתפו! נסו ליצור אווירה נעימה ומכבדת והיו רגישים לחניכים שהשיתוף קשה להם.

בקשו מכל חניך וחניכה לציין את שמה של הדמות שבחרו ומה הם לומדים ממנה לחייהם האישיים, בדגש כמובן על היחס שלהם לאחיהם.
המלצה: לכתוב את כל הדברים שהחניכים לומדים על פתקים ולפזר במרכז המעגל. כך יהיה אפשר להתרשם חזותית כי באמת אפשר ללמוד ולהשתפר בתחומים רבים.

נספחים:

נספח 1 – משפטי אחים
הייתי שמח/ה אילו היו לי יותר אחים
אני אוהב/ת את האחים שלי
אני לפעמים רב/ה עם האחים שלי
האחים שלי ואני שונים זה מזה
יש לי ולאחים שלי הרבה במשותף
אני ואחיי מסתדרים רוב הזמן
כיף לי בחברת האחים שלי
אני מרגיש/ה בתחרות עם האחים שלי
אני שונה מהאחים שלי
הוויכוחים שלי עם האחים שלי בדרך כלל מסתיימים בוויתור שלי
אני מקשיב/ה לאחים שלי
אני משקיע/ה באחים שלי
אני מרגיש/ה משמעותי/ת לאחים שלי

נספח 2 – זוגות אחים

קין והבל
עשיו ויעקב
רחל ולאה
יוסף ואחיו
אפרים ומנשה
משה ומרים
משה ואהרן

נספח 3 – סיפור האחים

)סיפור זה נהיה לאגדה יהודית פופולרית בשנים האחרונות; אולם לא נמצא לו מקור בתלמוד או במדרש)

היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. שנים רבות הם עיבדו את החווה יחד באחווה ובריעות. הגיע היום שבו אחד מהם נשא אישה, ולכן חילקו ביניהם האחים את החווה. האח הנשוי בנה לעצמו בית חדש ועבר לגור בו עם אשתו, ואילו האח הרווק המשיך לחיות לבדו בבית החווה הישן. שני האחים המשיכו לעבד את שדותיהם המבורכים וקצרו רווחים.

חלפו השנים ולאח הנשוי נולדו בינתיים עשרה ילדים, ואילו האח השני לא מצא עדיין את בת זוגו ונשאר בודד.

באחד הלילות חשב לעצמו האח הרווק: “יש לי שדה גדול ומבורך, הפרנסה מצויה אצלי בשפע, ובכל זה אני משתמש רק לעצמי. גם לאחי יש שדה גדול ומבורך, אבל הוא צריך להאכיל שנים עשר פיות!” וממחשבה למעשה – באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא מהבית אל הגורן, אסף בידיו כמה אלומות של חיטה, טיפס במעלה הגבעה שהפרידה בין בתי האחים והניח אותן עם אלומותיו של האח הנשוי.

והינה באחד הלילות חשב לעצמו האח הנשוי: “כמה חבל. לי יש עשרה ילדים ואישה נפלאה – החיים שלי מלאים ומאושרים, ואילו אחי המסכן בודד כל כך. כל מה שיש לו בחיים הוא החיטה שלו…” וכך באמצע הלילה הוא קם ממיטתו, יצא אל הגורן, אסף לחיקו כמה אלומות חיטה, טיפס במעלה הגבעה וצירף אותן לאלומותיו של אחיו.

בכל לילה פסעו האחים הלוך ושוב. בכל לילה טיפס כל אחד מהם על הגבעה, חצה את גבול השדות והוסיף חיטה לגורן של אחיו, ובכל בוקר היה תוהה כל אחד מהם, איך זה שערמת החיטה בגורן מתברכת ונראה כאילו אינה מצטמצמת כלל?…

באחד הלילות, בעודם מטפסים להביא את אלומותיהם זה לזה, נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מיד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו, התחבקו והתנשקו.

זו הגבעה המכונה הר הבית, אשר עליה בחר הקב”ה לבנות את בית מקדשו.