איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךכמה אנשים יש בעולם? מיליארדים! כמה מתוכם חוללו שינוי משמעותי בעולם? מעטים מאוד. כמה מהם הצליחו להשפיע על עם שלם? יחידים.
היום נפגוש שלושה אנשים שהשפיעו מאוד על תנועת בני עקיבא, ולמעשה בזכותם ובתמיכתם התנועה קמה, ועל ידי כך הם השפיעו על עם ישראל כולו.
הפעולה הזאת תעסוק בחיבור של הרב משה צבי נריה ושל יחיאל אליאש לתנועת בני עקיבא.
ציוד: תמונות של הדמויות ומעטפות למשחק.
שחקו במשחק ‘חפש את המטמון’ בעקבות כמה דמויות משמעותיות בהיסטוריה ובתפיסת העולם של תנועת בני עקיבא. הדמויות שתעסקו בהן הן:
כל קבוצה תעסוק באחת מהדמויות וכל משימה תקדם את החניכים שלב נוסף בהיכרות עם הדמות, במפגש עימה ובלימוד של הגותה. בסופו של המשחק תצטרך כל קבוצה לשתף את שאר השבט בדמות שהכירה ובהזדהות שחשה עימה.
כל אחת מהדמויות תהיה מוגדרת על ידי צבע מסוים שילווה את הכרטיסיות שלה במהלך המשחק כולו. כל משימה תשלח את החניכים למקום אחר באזור הסניף, ושם תחכה להם המשימה הבאה.
למדריכים: אם השבט שלכם קטן וחלוקה לשלוש קבוצות היא בלתי אפשרית, כל השבט יצטרך בכל שלב לחפש את הפרטים בעבור שלוש הדמויות. בעת החלוקה לקבוצות ייצמד כל אחד מהמדריכים לקבוצה אחרת, ילווה אותה במשחק וישמור על ההתנהלות מבחינה בטיחותית (בדגש על חציית כבישים), חברתית (שכל החניכים משתתפים, שמכבדים את כל החניכים) וכמובן ינהל את הרצף של המשימות.
כדאי מאוד להשקיע ברמה האסתטית של פעולה זו – זה יכול לתרום המון להצלחת המשחק, וממילא גם להצלחת יצירת הזדהות עם הדמויות.
משימה 1:
בשלב זה תערוך כל קבוצה היכרות ראשונית עם השם והתמונה של הדמות שאיתה תצעד במהלך הפעולה הקרובה.
הכינו שלושה גיליונות בריסטול בצבעים שהגדרתם. על כל גיליון הדביקו דף עם השם של הדמות שהוגדרה על ידי הצבע ועם תמונה של הדמות (נספח 1). בגב הגיליון כתבו את המקום הראשון שהחניכים ילכו אליו מהסניף. גזרו כל גיליון לשש חתיכות שירכיבו פאזל של הדמות והחביאו את החתיכות ברחבי החדר או הסניף לפני הפעולה.
חלקו את החניכים לשלוש קבוצות ואמרו לכל קבוצה מה הצבע שהיא צריכה לחפש בחדר (אם השבט קטן, אמרו לכל החניכים לחפש יחד את כל הכרטיסים).
לאחר שכל קבוצה תמצא את שש החתיכות שלה, הנחו את הקבוצה להרכיב את הפאזל ולראות מי הדמות שתלווה את הקבוצה שלהם. לאחר שגילתה מי הדמות, תהפוך הקבוצה את הבריסטול ותגלה איפה היא צריכה לחפש את המשימה הבאה.
משימה 2:
קבוצה שתסיים את הרכבת הפאזל מהשלב הקודם תגיע לנקודה השנייה במשחק, ושם היא תצטרך למצוא מעטפה (או כרטיס) בצבע הקבוצה ובה שאלות (נספח 2). היא תצטרך לגלות את התשובות לכל השאלות שבכרטיסייה מהר ככל האפשר (אם השבט קטן – תנו את כל הכרטיסיות לכולם לאחר שסיימו את הרכבת הפאזלים).
אמרו לחניכים שהם יכולים להיעזר בכל מקור מידע נגיש.
קבוצה שתסיים לענות על כל השאלות תיגש אל המדריכים, תענה את התשובות, ואם היא אכן צדקה, תנו לה את היעד הבא במשחק.
משימה 3:
בשלב זה נגיע להיכרות מעמיקה יותר על ידי מפגש עם סיפור או שניים על הדמות ועל הקשר שלה לבני עקיבא. סיפורים הם כמובן הדרך הטובה ביותר ליצור בחניכים קשר והזדהות עם הדמויות הענקיות הללו.
קבוצה שתגיע לנקודה השלישית במשחק תצטרך למצוא סיפור עם שאלות (נספח 3) המודבק על בריסטול בצבע הקבוצה.
כל קבוצה תצטרך לקרוא את הסיפור ולתכנן הצגה או קריאה מיוחדת של הסיפור. את מה שיכינו יציגו לפני השבט בחלק השני של הפעולה. בשלב זה החניכים יציגו את מה שהכינו לפני המדריכים. אם הם יראו את ההצגה כראויה, וכל החניכים משתתפים בה בצורה כזו או אחרת, המדריכים יגלו להם מהו היעד הבא במשחק.
למדריכים: כדאי להביא לחניכים תלבושות ותחפושות כדי להפוך את העסק לחי ומרתק יותר. בסוף כל קטע יש כמה שאלות לחניכים, והן ימקדו אותם בנקודות החשובות בסיפור. כאשר החניכים יציגו לפניכם, בקשו מהם לקרוא בקול את השאלות ולענות עליהן.
משימה 4:
הגעתם לשלב האחרון! כל אחת מהקבוצות תגדיר לעצמה מה למדה מהדמות ומה היא רוצה ליישם מהלימוד שלה.
קבוצה שתגיע לנקודה הרביעית במשחק תצטרך למצוא מעטפה (או כרטיס) בצבע הקבוצה ובה שאלות (נספח 4). השאלות הן שאלות לחשיבה.
תנו לחניכים את נקודת הציון החמישית והאחרונה (כדאי לחזור לסניף) רק אחרי שיענו ברצינות על השאלות שנשאלו.
כסיכום למסע ההיכרות וההזדהות עם הדמויות בקשו שכל קבוצה תשתף את שאר השבט בתהליך שעברה ביחידה זו.
בהתאם לזמן ולסבלנות של החניכים בקשו מהם לשתף בממצאים שאספה:
אפשר לתת לכל קבוצה לבחור משהו אחד שהיא משתפת בו את השבט.
בקשו מנציגי כל קבוצה להציג מצב שבו הדמות שהכירו מגיעה למפגש איתם בסניף. כוונו אותם לחשוב: מה הדמויות היו אומרות לנו? מה אנחנו רוצים לשאול אותן? מה השתנה מבני עקיבא של אז להיום? מה יהיה להן חשוב?
גם כאן אפשר להכניס עניין להצגות על ידי:
כדאי לתלות על קירות הסניף את הכרטיסיות של הפעולה הזו כדי שהדמויות ימשיכו להיות בחלל החדר ולחלחל לעולמם הפנימי של החניכים.
ההצגות בשלב הקודם מסכמות היטב את הדברים שלמדנו בפעולה. כדאי לחזור לשלוש הדמויות, להשפעה שלהן על בני עקיבא ולעיקרי פעילותן. לסיום אפשר ללמד את החניכים שיר של הרב נריה או את השיר ‘עלה למעלה, עלה’, ולשיר יחד.
הצעה לצ’ופר: מחזיק מפתחות עם תמונות מנויילנות של שלוש הדמויות, והכיתוב: “והיו עיניך רואות את מוריך” (להדפסת הצ’ופר מעוצב היכנסו להדפסת הנספחים)
נספח 1: תמונות
נספח 2 –
למדריכים: בנוסף לשאלות, לפניכם גם רשימת התשובות למקרה שאינכם יודעים אותן…
אנחנו ממליצים לכם ללמוד קצת על שלוש הדמויות לפני הפעולה עצמה; ככה תוכלו גם אתם לעבור תהליך של הזדהות עם הדמויות האוהבות הללו, וממילא להעביר את המסר טוב ונכון יותר לחניכים.
שאלות:
יחיאל אליאש
תשובות: 1. נולד לפני כ-110 שנים; 2. נפטר לפני 20 שנה; 3. יסד את תנועת בני עקיבא בל”ג בעומר תרפ”ט; 4. היה בן 21 כשיסד את התנועה.
הרב משה צבי נריה
תשובות: 1. נולד לפני כ-105 שנים; 2. נפטר לפני 22 שנה; 3. היה הרב של התנועה; 4. יסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרא”ה.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תשובות: נולד לפני כ-152 שנים; 2. נפטר לפני 82 שנים; 3. היה האב הרוחני של תפיסת העולם של בני עקיבא; 4. כתב מגוון ספרים, ובהם אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות התשובה, עין איה, עולת ראיה, שמונה קבצים, שבת הארץ, מאמרי הראיה ועוד רבים.
נספח 3 – סיפור ושאלות
יחיאל אליאש
בסוף שנת תרפ”ח (1928) החליט אליאש שהגיע הזמן להגשים את חלומו ולהקים תנועת נוער דתית לאומית. הימים היו ימי בניין הארץ, דתיים וחילונים כאחד עסקו בעבודה חקלאית ובהגנה על היישובים; הזהות הדתית היטשטשה. “היה צורך לפתח את הזהות הדתית ולהחדיר גאווה בלב בני הנוער”, אומר אליאש, “הכנתי את התוכניות להקמת תנועה ברעיון ‘התורה והעבודה’ ופניתי עם הרעיונות לשלמה זלמן שרגאי, שהיה באותה תקופה המזכיר הראשי של הברית העולמית לתורה ועבודה”.
רבים מחבריו ששמעו על הקמת תנועת נוער דתית לאומית קראו לאליאש ‘בעל החלומות’, אבל הוא אומר שזה לא הפריע לו כי הוא הרגיש שאת חלומותיו יוכל לממש. אברהם קסטנבוים, שהיה באותה תקופה חבר הוועד הפועל של ‘המזרחי’, הציע את השם ‘בני עקיבא’. “מה יותר מתאים משמו של התנא רבי עקיבא, שבמעשיו סימל הן את התורה והן את העבודה?” אמר לאליאש, “תלמידיו קיבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית ולא כתורה מופשטת, ואנחנו ממשיכי דרכם”.
השם התקבל, ורעיון הקמת התנועה הועבר לוועד הפועל של ‘המזרחי’. הוועד החליט להתייעץ עם מומחי חינוך, ובישיבה ארוכה, שאליאש לא הורשה להשתתף בה, סירבו ראשי הוועד לרעיון הקמת התנועה בנימוקים שאין אדם בעל שיעור קומה המתאים להנהיג בני נוער וגיל העשרה הוא גיל של מרד והחינוך הדתי דוגל בשמרנות, ותנועת נוער עלולה לתת פיתחון פה ל’מורדים’. היחיד שתמך באותה ישיבה בהקמת בני עקיבא היה ד”ר עקיבא ארנסט סימון, חבר הוועד, והוא אף עזר לאליאש בדרכו החינוכית, כשזה החליט להקים את התנועה למרות הכול. “הבנתי שאל לי לסמוך על החוגים האלה ושאם אני רוצה שמשהו יזוז, עליי לעשות זאת בעצמי”. אמר אליאש – ועשה.
ביום רביעי כ”ד באדר א’ תרפ”ט (1929) התכנסו החברים הראשונים של בני עקיבא. היו שם תלמידי כיתות ח’ של ת”ת מזרחי ותלמידי סמינר למורים של המזרחי, שהחליטו יחד על הקמת תנועת נוער ברוח התורה והעבודה, תנועה שמטרתה לחנך דור בריא ואמיץ, מסור ונאמן לעמו, לארצו ולתורתו, החי מעבודתו על פי חוקי התורה.
“אמרתי לחברים הראשונים שהם חלק מתנועת התורה והעבודה שמתפתחת בכל העולם”, ממשיך אליאש, “רציתי להחדיר בהם את רגש הגאווה ואת התחושה שהם עושים היסטוריה”.
וכך היה. במהלך החודשים הבאים הגיעו עוד ועוד חברים חדשים. ארגון בני עקיבא קיבל חדרון קטן בבית ‘הפועל המזרחי’, ושם ארגנו החברים גינה קטנה עם ירקות – בשביל סעודה שלישית של שבת. הם שמעו שיחות מוסר שנקראו ‘פעולות’, קבעו חוקים וארגנו נשפים בחגים.
“התחושה הייתה שכולנו שותפים לדבר גדול”, ממשיך אליאש. אני לא הרגשתי ‘מעליהם’ אלא נתתי את התחושה שכולם שווים”. הימים, כזכור, היו ימים שבהם ‘ההגנה’ שלטה בארץ, וברוח הימים ההם נקבע שכל פעולה תיפתח בתרגילי סדר.
עד ל”ג בעומר היו חברים בבני עקיבא כ-30 חברים קבועים. “החברים היו גם אלו שהחליטו לקבוע את ל”ג בעומר כיום ייסוד בני עקיבא, כחג לתלמידי רבי עקיבא החדשים הסוללים את הדרך לתחיית האומה בארץ ישראל ההולכת ונבנית מחדש”.
הרב משה צבי נריה:
הרב משה צבי נריה הצטרף לישיבת ‘מרכז הרב’. בישיבה זו יצר קשר עם בנו של הרב קוק הרב צבי יהודה, והוא פתח בפניו את המבואות הגשמיים והרוחניים לבית הרב. בתוך זמן קצר נעשה הרב נריה תלמיד מובהק וחביב של הרב עצמו, שקירבו מאוד ועקב אחר התפתחותו הרוחנית. מרבותיו בישיבת ‘מרכז הרב’ קיבל הרב נריה את תורת ארץ ישראל על הגוון המיוחד שבה, עם הדאגה לכלל ישראל והזיקה בין ישראל לארצו.
הדברים הללו סללו נתיבים חדשים לאמונתו ולהשקפת עולמו. בנקודת היישום של הפעולה למען הכלל בדרך ציבורית-חברתית נפגש הרב נריה עם תנועת הנוער הדתית-לאומית שעדיין הייתה בחיתוליה, בני עקיבא.
הוא הוזמן להרצות בסניף התנועה בירושלים, ולאט-לאט התקרב לארגון והרגיש כי מוטלת עליו המשימה להתמודד עם השאלות, הלבטים והשאיפות שפיעמו בלב הנוער והעסיקו אותם. לאחר זמן הסכים להצטרף לסניף כקומונר, ועם זאת המשיך בלימודיו בישיבה. הרב נריה הביא עימו רעיונות חדשים להעמקת התודעה הדתית בקרב החברים, ובתוך זמן קצר נהיה לרוח החיה בסניף. הוא התגלה כמשורר וחיבר שירים ופזמונים לארגון; אחד מהם הפך להמנון התנועה. הרב נריה היה העורך הראשון של העיתון של התנועה, שנקרא ‘זרעים’, וכאן נמצא שדה מבורך לכישרונו הספרותי. מאמרים רבים הוא כתב שם תחת כמה שמות ספרותיים.
בפעולתו בתנועת בני עקיבא הגיע הרב נריה למסקנה כי אין תחליף לישיבה כמבצר רוחני וכמחסום בפני החילוניות, וכי יש צורך להקים ישיבה ברוח התואמת לשאיפות בני עקיבא. רעיון זה החל קורם עור וגידים בקיץ תרצ”ט, עם התארגנות חוגי צעירים להגשים את משימת הישיבה החדשה.
בי’ במרחשוון ת”ש עלתה קבוצה של שלושה עשר נערים, והרב נריה בראשם, להקים את ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה.
הישיבה החדשה, שהוקמה מתוך תנועת נוער, הצטיינה בגישתה החינוכית המיוחדת. הרבנים פעלו כמדריכים המשפיעים על חניכיהם והתוו להם את הקו ואת הדרך, אך אורחות החיים והלימודים נקבעו על ידי התלמידים עד שכינוה “רפובליקה של תורה”. באווירתה נתייחד מקום לשירה ולניגון שטבע בה מייסדה.
בתחילתה הייתה ישיבת בני עקיבא ישיבה שכל הלימודים בה היו לימודי קודש, ומתוך בחינת מורכבות הערכים והצרכים הרוחניים והגשמיים של הציבור הציוני-דתי במדינת ישראל המתחדשת, קיבלה הישיבה בהדרגה את עיצובה כישיבה תיכונית.
נמצאה הדרך לשמור על אופייה של הישיבה על אף הרחבת תחומי הלימוד, ברוח אמרתו של הרב קוק זצ”ל, “הישן יתחדש והחדש יתקדש”. הרב נריה קשר את גורלו ואת חייו עם הישיבה בכפר הרא”ה, אך ידו הייתה נטויה להקמת ישיבות במתכונת זו במקומות נוספים. ביוזמתו ובהכוונתו הוקמו עוד ישיבות רבות וכן אולפנות לבנות עד שהורגש הצורך בהקמת ‘מרכז ישיבות בני עקיבא’ כמסגרת-על המאגדת את כל המוסדות.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב קוק, שנולד בלטביה, עלה לארץ בכ”ח באייר 1904 כשהוא כבר כמעט בן ארבעים. בשנות חייו בלטביה כבר הספיק להיוודע כגדול ואדיר בתורה. את תחילת דרכו בארץ עבר הרב קוק בעיר יפו, ושימש בה רב העיר. אחת הפעולות המיוחדות שעשה הרב קוק ביפו וסימלה את המשך דרכו הייתה הקמת בית הספר ‘תחכמוני’, שהחידוש בו היה שילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. בתקופה זו גם יצר הרב קוק קשר עם אנשי הציונות החילונית שפעלו בארץ בעת ההיא וגם יסד את ‘מסע המושבות’ – מסע של תלמידי חכמים שהצליח הרב קוק לגייס, שרצו לחזק את הציונים בעבודתם את הארץ וליצור חיבור ביניהם לבין עולם התורה והמצוות.
בפגישותיהם עם אנשי המושבות נתברר לרבנים שחיים בהן יהודים תמימים וישרים המבקשים חינוך תורה לבניהם, אלא שמורים שונאי דת השתלטו על בית הספר והם מחנכים אותם בניגוד לדעת אבותיהם. הרב קוק והרבנים שבאו איתו הבטיחו להם שבשובם ממסעם ישלחו אליהם מורים דתיים.
בשנת 1919 התמנה הרב קוק לרב של העיר ירושלים, ושם גם יסד את ‘הרבנות הראשית’, המסמלת את אחדות עם ישראל סביב רב, תורה וקדושה. כמה שנים אחר כך הקים הרב קוק בירושלים את ישיבת ‘מרכז הרב’, שהחידוש בה היה שלמדו בה בשפה העברית (ולא ביידיש, כמו בישיבות האחרות), וגם העיסוק הרחב בשאלות של אמונה ומחשבה.
הרב קוק היה רבו של הרב משה צבי נריה, ששימש הרב ומורה הדרך הרוחני של תנועת בני עקיבא במשך שנים רבות. דרכה של התנועה, המאמינה ב’תורה ובעבודה’, כלומר בערך שקיים גם ביחס לעולם החומרי, שלפעמים נראה לנו עולם של חול מיותר, יונקת מתורתו של הרב קוק.
בשנת תרצ”ד שלח הרב קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: “יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר”. במכתב זה בא לידי ביטוי הקשר וההערכה שהיו לרב קוק לתנועת בני עקיבא, שמבקשת לתת יישום בחיים לתורות של הרב קוק. שבט הרא”ה של תנועת בני עקיבא מנציח עד היום את שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכונה בראשי תיבות של שמו – ראי”ה.
נספח 4 – שאלות לחשיבה
יחיאל אליאש
אילו תכונות מאפיינות את יחיאל אליאש?
חשבו על משהו חדש אחד שלמדתם על יחיאל אליאש
בחרו תכונה אחת שאתם רוצים ללמוד מיחיאל אליאש – וליישמה
הרב משה צבי נריה
אילו תכונות מאפיינות את הרב משה צבי נריה?
חשבו על משהו חדש אחד שלמדתם על הרב משה צבי נריה
בחרו תכונה אחת שאתם רוצים ללמוד מהרב משה צבי נריה – וליישמה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
אילו תכונות מאפיינות את הרב אברהם יצחק הכהן קוק?
חשבו על משהו חדש אחד שלמדתם על הרב אברהם יצחק הכהן קוק
בחרו תכונה אחת שאתם רוצים ללמוד מהרב אברהם יצחק הכהן קוק – וליישמה