איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךבלימוד זה נרצה לברר את החשיבות של השמירה על החיים דרך לימוד החשיבות של הצלת חיים, וכשנבין עד כמה חשוב להציל חיים, ממילא נבין עד כמה חשוב לשמור עליהם.
נפתח בבית מתוך השיר שכתבה חני וינרוט, חולה בסרטן סופני שעד הרגע האחרון חיזקה חולי סרטן ועודדה אותם אף שידעה שזמנה קצוב:
החיים האלה / חני וינרוט
מה לבקש זו בכלל לא שאלה
יום של חיים
אפילו עוד דקה
ובחיי שראיתי
השאר יקרה מעצמו
הטוב פשוט מאליו יבוא.
יוני נתניהו מתייחס לזה קצת יותר בהרחבה:
יוני נתניהו / מכתבי יוני, עמ’ 18–21
את כמעט בת 16. האם את מסוגלת להאמין שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?
לחרק, החי רק ימים מועטים, ודאי נדמה שהוא חי תקופת זמן עצומה. אולי מסיבה זו נדמה שיש לנו עוד נצח שלם של החיים. האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו, עליו להשתדל למצות אותם עד תומם.
כיצד לנצל אותם, איני יכול לומר לך, אילו הייתי יודע, הלא מחצית מחידת החיים היתה נפתרת. אני רק יודע שאיני רוצה להגיע לגיל מסוים, להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, אני ככל שאר בני האדם שאצים ורצים כמו חרקים ואינם עושים דבר, חוזרים על שגרת חייהם ויורדים אל הקבר בהשאירם צאצאים שרק יחזרו על ה”לא כלומיות” שלהם עצמם.
מדוע אני כותב לך את כל זה?
אולי כמחאה על כך שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף בחיים. כבר ברגע הזה רכשת משהו. מכל טעות שאת עושה, את רוכשת משהו, כל רגע ורגע מחייך הוא תקופת חיים.
אני חייב להרגיש שכל רגע מחיי אוכל להגיש דו”ח על התקופה שחייתי, ובכל דקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר – כך וכך עשיתי.
נשים את זה בצד ונעבור רגע ללימוד על הצלת חיים בשבת. כותב ר’ יוסף קארו בשו”ע:
שו”ע או”ח, סימן שכב, סעיף ב
מי שיש לו חולי של סכנה, מצוה לחלל עליו את השבת, והזריז הרי זה משובח…
ובהמשך:
שם, סימן שכח, סעיף טו
אמדוהו הרופאים שצריך גרוגרת (=תאנה) אחת ורצו עשרה והביאו לו כל אחד גרוגרת, כולם פטורים. ויש להם שכר טוב מאת ה’ אפילו הבריא בראשונה.
ר’ יוסף קארו כותב שיש מצווה להציל אדם תוך כדי חילול שבת, ואפילו אם יכול להיות שאחרים יצילו אותו, אני צריך לרוץ להצילו ויש לי שכר על זה גם אם מישהו אחר הציל אותו בסוף.
גם בשבועת הרופאים העברית יש ביטויים רבים על חשיבות הצלת החיים:
שבועת הרופאים העברית / פרופ’ ליפמן היילפרין
“…וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור: על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.
והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון.
…יחכם לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם.
…תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.”
ר’ אליעזר פאפו מסביר על השכר הגדול שיש למציל חיים:
ספר פלא יועץ, ערך הצלה / ר’ אליעזר פאפו
“…שהרי אמרו (סנהדרין לז, א) כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא. ועל כגון זה אמרו (ברכות כז, א) אפלו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרמון. כי יש רבים מבני ישראל שנראים לפנים כלים ריקים, אבל יש בידם מצוה זו של הצלת ישראל שבזה הם מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל.”
הוא אומר דברים אדירים! לא משנה במי מדובר, אם הוא הציל חיים של ישראל, זו מצווה גדולה כל כך עד שהוא עולה בזה על הצדיקים והגדולים שבישראל.
כעת נראה למה החיים חשובים כל כך. אומר הרב חיים דרוקמן:
התורה לדורנו – הקדושה והטהרה, עמ’ 285
על ידי קיום מצוות התורה לשם שמים, יש ביכולתנו להרבות את גילוי ה’ במציאות, שזו בעצם תכלית התורה ותכליתנו בעולם. האידאל הוא קידוש השם בחיים על ידי קיום התורה במציאות.
הרב דרוקמן כותב שמטרת האדם היא לעבוד את ה’ ולקדש את שמו על ידי קיום תורה ומצוות.
לפי מה שראינו, אם ערך הצלת חיים גדול כל כך, ממילא ברור עד כמה חשובה שמירת החיים של כל אחד ואחד מאיתנו, שמירה שלו על חיי עצמו וגם על חיי הסביבה. אם כל אחד יתנהל בצורה נכונה וישים לב למה שיכול לסכן חיים, הוא ישמור על חייו שלו ועל החיים של אחרים מלבדו.
אם כן, ודאי שאנו לא רק שומרים על החיים אלא אנו גם חיים על (ידי) השמירה הזאת, ועל ידי זה אנו מגלים את ה’ במציאות. בדיוק לכן אנו גם צריכים לנצל כל דקה וכל רגע בחיינו.