מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

"הבית שלי הולך איתי..."

"הבית שלי הולך איתי..."

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
משפחה
2 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

מחוז חיפה בחר השנה לעסוק בקיץ בערך המשפחה. המשפחה היא ערך חשוב ומרכזי בחייו של כל אדם, וכל משפחה שונה ומיוחדת בדרכה. מחוז חיפה רואה בערך המשפחה את מעגל השייכות הראשוני של האדם, המשפיע על אישיותו לאורך שנים. כמו כן זהו ערך שמשפיע על נושאים רבים נוסף על התא המשפחתי: משפחות חזקות בונות עם חזק. לכן קיבלנו עלינו משימה לחזק ערך זה בסניפים ובמחוז, ומתוך כך גם עם ישראל יתחזק ויתעצם.

מדריכים יקרים,

משפחה היא נושא שעשוי להיות רגיש ומורכב לכל אחד מחברי השבט, לכן חשוב לעשות הכנה לפני כן, לחשוב כיצד לומר את הדברים, אילו דברים כדאי לומר ואילו פחות. למשל: חשוב לשים לב אם יש בחבורה מישהו שאיבד את אחד מהוריו, חלילה, שהוריו גרושים, שהוא עצמו מאומץ וכדומה, להתאים את השפה למצב ולציין שהמציאות מורכבת ומגוונת…

אם ידוע לכם על חניך עם רגישות משפחתית, דברו איתו בפרטיות לפני הפעולה ואמרו לו שהפעולה עוסקת בנושא המשפחה, וחשבתם שזה עשוי להיות לו מורכב, לכן חשוב לכם לשתף אותו בכך לפני הפעולה, לערוך איתו תיאום ציפיות ולחשוב איתו כיצד ירגיש בנוח בסיטואציה (האם הוא רוצה לשתף את החברים בעצמו? האם הוא רוצה שתאמרו או שלא תאמרו משהו בהקשר זה? האם יש לו מסר שחשוב לו שתעבירו?). נוסף על כך חשוב לציין שפעולות אלו מטרתן להעלות על נס את חשיבות המשפחה בחייו של אדם ובחייה של אומה, ואין מטרתנו לנקוט עמדה חד-משמעית בדיון על אילו ערכים עדיפים פחות או יותר מערך המשפחה.

רציונל:

משפחה היא חלק מרכזי ובסיסי בחייו של האדם והיא משפיעה עליו במגוון תחומים, כמו ערכים, שאיפות, פחדים, אהבות, תחושת יציבות ועוד.
חשבתם פעם עד כמה המשפחה שלכם מרכזית בחייכם? על כמה דברים בחייכם היא משפיעה?
ניסיתם פעם לחשוב למה צריך משפחה בכלל? אם היא עוזרת לכם בחיים? מה המשפחה הספציפית שלכם נתנה לכם ובמה היא מלווה אתכם?

מטרות הפעולה

  1. החברים יגדירו מהי משפחה בשבילם.
  2. החברים יעמיקו בחשיבות ערך המשפחה ובמורכבויות שבה.
  3. החברים ישתפו את הקבוצה בערכים שקיבלו ממשפחתם.

ציוד נדרש:

  • כרטיסיות משפטים משירים
  • תמונות של בתים
  • טושים (רשות)
  • כרטיסיות ריקות או בריסטול גדול (רשות)

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א – פתיחה

אפשרות א: פזרו על הרצפה משפטים משירים (נספח 1). ערכו סבב וכל חניך וחניכה יגידו איזה שיר לדעתם הכי מגדיר את המשפחה שלהם. כדאי לעודד את החברים לפרט למה בחרו דווקא בשיר הזה ולגלות מה מייחד את המשפחה שלהם דרך השיר.

אפשרות ב: שחקו עם החברים ‘התחברתי משפחה’. הביאו חבילת במבה ותנו לאחד החברים להתחיל. על כל במבה שהוא אוכל הוא צריך לספר משהו על המשפחה שלו (הרכב המשפחה, ערכים, מנהגים, חוויות וכו’). ברגע שהוא אומר פרט שיש גם במשפחה של חבר אחר, החבר האחר יגיד “התחברתי”, ייקח את חבילת הבמבה ויגיד פרטים על המשפחה שלו עד שחבר אחר ‘יתחבר’.

 

שלב ב –

חלקו לחברים תמונה של בית ואמרו להם שזהו הבית שיבנו בעז”ה בהמשך החיים. בקשו מהם לחשוב על דבר אחד שייקחו מהבית שלהם היום אל הבית העתידי ודבר אחד שלא ירצו לקחת (אם הפעולה לא בשבת, בקשו מהם לכתוב את הדברים בתוך הבית). אפשר לתת לחברים לשתף בדברים שחשבו עליהם.

שאלו את החברים:

  • מה גרם לכם לאהוב ולרצות את הדברים שלקחתם מהבית, ומנגד לדחות משהו אחר?
  • האם זה בסדר שלא רוצים לקחת אחד לאחד את כל הדברים מהבית שלנו?
  • האם מותר בכלל להיות ביקורתי כלפי הבית?

 

הקריאו את הקטע של הרב סולובייצ’יק ‘כי שם ביתו’ (נספח 2). נסו להבין את הקטע עם החברים:

  • מדוע לאיש בעל תפקיד ציבורי חשוב כל כך כמו של שמואל הנביא חשוב לחזור לביתו?

 

הרחיבו את הדיון:

  • מתי אנחנו מרגישים צורך לחזור הביתה? מתי קשה לנו לחזור לשם?
  • איזה כוח אנחנו מקבלים מהבית שלנו?
  • האם יש מי שאינם מרגישים צורך לחזור הביתה? למה זה קורה?
  • מה בכל זאת ערך המשפחה גם כשאני לא מזדהה איתה ולא מרגיש שאני מקבל ממנה?

 

סכמו: המשפחה היא מרכיב חיוני בחייו של כל אדם. מי שקרוב וגם מי שרחוק מרגיש שלמשפחה אין תחליף ותמיד תהיה רגישות כלפיה, לכן חשוב לדעת שזה בסדר וטבעי להרגיש קשיים עם הבית.

 

שלב ג – דיון

 

העלו בפני החברים את הדברים האלה: הבנו שהמשפחה היא גורם חשוב ומשפיע על האדם, אבל האמת היא שכשמתבוננים מקרוב אנו רואים תמונה מעט שונה. את רוב שנותיו הילד מעביר מחוץ לבית. הוא נחשף הרבה יותר לתכנים שהוא מקבל בבית הספר, לחברים מהכיתה ולהווי השכונה או היישוב. בסוף הוא מבלה בביתו זמן מועט למדי, ונראה שדווקא מה שקורה בחוץ משפיע על האדם הרבה יותר.

 

אם כן, מה גורם למשפחה בכל זאת להיות גורם מרכזי כל כך בעיצוב דמותנו? למה למשל ביקורת או מחמאה של אבא או אימא ירגשו אותי יותר מדבריו של אדם אחר?

מה מיוחד דווקא במשפחה, שאני נזכר בה בזמנים הכי שמחים, עצובים או קשים?

 

לסיכום כדאי להכין פתקים עם הערכים שהמשפחה מביאה איתה כדי שהחברים יוכלו לראות לנגד עיניהם עד כמה משמעותי ערך המשפחה ומה היא מעניקה לנו (ולהרחיב אם הוא לא עלה בדיון עצמו): שייכות, יציבות, ביטחון (פיזי ונפשי), מסורת, הקשבה, הכלה, אהבה, תמיכה, חינוך לדרך ערכית ודתית וכו’.

חשוב לציין שאלה ערכים שאידיאלי שנרגיש ביחס למשפחותינו, אבל בפועל לא כולם מרגישים בהם, והרוב אף מתקשים לחוות את כל אלו. לכן חשוב לדבר על זה ולדעת שקשיים הם מרכיב טבעי ובסיסי בכל משפחה, וזה בסדר, מטרתנו היום היא ללמוד ולפעול על מנת שכולנו נוכל לקבל את הכוחות החשובים שאפשר לקבל ממשפחה.

 

סיכום

אף על פי שחלק גדול מחיינו אנו שוהים מחוץ לבית, המרכזיות של המשפחה כמעגל שייכות משמעותי לנו גדולה מאוד. המשפחה היא הבסיס שמכוחו אנו מתפתחים ופועלים בכל יתר המעגלים. בבית אנו רוכשים את היסודות של חיינו, את הדברים הפשוטים כמו ללכת, לדבר ולאכול, וברמה גבוהה יותר את הערכים שלנו, את התכונות שלנו ואת דרך הארץ שלנו. כשנבין שהמשפחה היא ערך חשוב וחיוני כל כך להתפתחות שלנו בחיים, נרצה להשקיע יותר כדי לקדמה ולהיטיב את מצבה בכל יום.

 

הצעה לצ’ופר:

חלקו לחברים את השיר ‘ניגונים’ (נספח 3).

 

נספחים

 

נספח 1 –

שירים:

  • “יש לי משפחה מיוחדת במינה”
  • “הבית שלי הולך איתי עד נשימה אחרונה”
  • “אימא, הו אימא, חבקיני חזק ולעולם לא ניפרד”
  • “מהפכה של שמחה כי כולנו משפחה”
  • “כמה טוב שנפגשנו, מה אני בלעדיכם”
  • “מישהו שלח לי מתנות קטנות”
  • “זה התחיל בשני הורים עליזים וצעירים שהקימו בשבילי את המשפחה שלי”
  • “לאבא שלי יש סולם”
  • “חוזר אל הבית, חוזר אליכם, כמה טוב להיות איתכם”
  • “ואולי יבוא יום ונהפוך שווים”
  • “יותר מזה אנחנו לא צריכים”
  • “כולנו ביחד משפחה ענקית”
  • “אימא יקרה לי”
  • “לכל אחד מהם שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום”
  • “למרות כל השוני תודו שאין כמוני, למרות המריבות אנחנו אוהבות”
  • “אלו דברים שאותי משמחים”
  • “כמה אהבה יש אצלי בלב”
  • “ילדים זה שמחה”
  • “ילד של אבא”
  • “אבא, אימא, קצת יותר לאט”
  • “כמה טוב שבאת הביתה”

 

נספח 2 –

 

שמואל היה מהלך במעגל. בעוזבו את הרמה, ללכת ולסובב אל בית אל והגלגל והמצפה, כבר אז היה שב וחוזר לרמה, כי שם ביתו. כי שם, ברמתיים צופים חייתה חנה אמו, שם עברה עליו ילדותו ושם נעוצים שורשיו. שמואל היה מנהיג ושופט לכל ישראל, הוא סובב בכל תפוצות ישראל, אך בכל הליכותיו נשא פעמיו לביתו. הוא היה שייך לכלל ישראל, כל ארץ ישראל היתה ביתו אבל הבית האמיתי נשאר במקום אחד, ברמה, כי שם ביתו. רק שם הוא יכול היה לבנות מזבח חייו לה’: “וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו”, בהרבה מקומות שימש שמואל כמנהיג וכשופט, אולם כח משפטיו נבע מן הרמה, מביתו, “כי שם שפט את ישראל”. כל כמה שאדם גדול – אין הוא יכול לעזוב את בית אבותיו. כל משפטיו – משם הם באים

(הרב סולובייצ’יק, ‘על התשובה’).

 

נספח 3 –

 

ניגונים
מילים: פניה ברגשטיין
לחן: דוד זהבי

שתלתם ניגונים בי, אימי ואבי 
ניגונים מזמורים שכוחים 
גרעינים גרעינים נשאם לבבי 
עתה הם עולים וצומחים 
עתה הם שולחים פאורות בדמי 
שורשיהם בעורקיי שלובים 
ניגוניך אבי ושירייך אימי 
בדופקי ניעורים ושבים 

הנה אאזין שיר ערשי הרחוק 
הביע פי אם אלי בת 
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק 
איכה וזמירות של שבת 
כל הגה ייתם וכל צליל ייאלם 
בי קולכם הרחוק כי ייהום 
עיניי אעצום והריני איתכם 
מעל לחשכת התהום

 

דעתך חשובה לנו