תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מקורות להרחבה:

כתבה על זוגות ללא ילדים מתוך רצון להגשמה עצמית של הזוג: [קוד

 

ציוד נדרש:

נספחים 1, 2, 3 מצולמים לחניכים, צ’ופר בנספח 4, ברקו ומחשב לסרטון בשלב ב, רמקולים להשמעת השיר.

 

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א – הצפת השאלה האם יש משהו גדול ומשמעותי ממני

 

חלקו לחניכים את מילות השיר ‘הגשמה עצמית’ של אריק ברמן (נספח 1) ובקשו מאחד החניכים שיקרא בקול.

 

 

שאלו את החניכים:

• מה דעתכם על השיר ואילו ערכים הוא מבטא?
• האם גם אנו חיים ופועלים רק לשם הגשמה עצמית?
• מבחינת החברה הכללית, מה מוביל אותה – הגשמה עצמית או ערכים אחרים?
• האם יש הבדל בסולם הערכים בין ההתנהלות היום-יומית ובין מצבי קיצון? אם כן, מהו ההבדל?

 

שלב ב – למידה על ערכים גדולים מהאדם

 

חלקו לחניכים את הקטע של הרב סולובייצ’יק על שליחות (נספח 2).

 

הסבירו לחניכים שנקודת המוצא של הרב סולובייצ’יק היא שהאדם לא נברא בעולם בשביל לממש את עצמו אלא לשם שליחות, כלומר השאלה היא איך יוכל האדם למלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר בהתאם לכוחות הקיימים בו, ולא איך לממש את הכוחות הללו כערך בפני עצמו.

 

 

אפשרות למשחק: תחרות ריצה שבה אחד החניכים (שמכינים אותו מראש, כדי שלא לעורר חשד אצל שאר החבר’ה) נופל לפתע.

 

אם מישהו עוזר לו גם אם זה אומר שהוא יפסיד, נראה שההבנה הנדרשת מאיתנו היא שחשוב יותר שנעזור לאחר ונוותר וניתן מעצמנו.

 

אם אף אחד לא עוזר לו – יש לשאול למה ולהסביר כנ”ל.

 

 

אפשרות חלופית היא לדבר על הסרטון שבקישור: (אפשר לשלוח לחניכים קישור במוצ”ש)

 

 

שאלו את החניכים:

• האם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים ברעיון הזה? אם לא, מתי הייתה הפעם הראשונה?
• האם אנחנו חיים בתודעה שיש ערכים עליונים בחשיבותם מהאדם, או שזו רק ידיעה סתמית שיש לנו?
• האם הערכים הללו הם רק עזרה לאחר במובן פרטי של ‘בין אדם לחברו’ או שהם גם מכוונים אותנו למעגלים רחבים יותר?
• מה ההבנה הזו דורשת מאיתנו ביום-יום?

 

כדי להדגיש את השאלה אפשר לחלק את השבט לזוגות: בן זוג אחד יהיה ‘אני’ והשני יהיה ערך ש’מפריע’ לו ביום-יום – כיבוד הורים, חסד לאחר וכדומה. החניך שמייצג ערך מסוים יבקש בקשה מהחניך שמייצג את ה’אני’, והחניך המייצג את ה’אני’ יסביר לחניך המייצג את הערך למה הוא אינו יכול למלא את הבקשה. הם ינסו לשכנע זה את זה (לדוגמה: החניך המייצג ערך יהיה ‘קליטת עלייה’. ‘קליטת עלייה’ תבקש מה’אני’ להסביר בסבלנות לעולה מחבר העמים איך מגיעים ממקום למקום בלי לצחוק על המבטא שלו. ה’אני’ יסביר למה אינו רוצה, אינו יכול ואינו מוכן לעשות זאת. בין ה’אני’ לבין ‘קליטת עלייה’ יכול להתפתח דיון בעניין).
אחרי הדיון בזוגות אפשר לחזור למעגל הכללי ולתת לזוג אחד להתווכח מול כל השבט. שאלו את החניכים: מה ההרגשה שלכם? מה נראה לכם נכון לעשות? מה דורשים מאיתנו הערכים הגדולים?

 

 

למדריכים: נסו לכוון את החניכים לכך שיש דרישה מאיתנו לוויתור למען האחר, למחשבה והסתכלות רחבה יותר מארבע האמות שלנו לכיוון עם ישראל וצרכיו.

 

 

לאדם שהוא חלק מעם ישראל יש שליחות בעולם והוא צריך למלא אותה מתוך הבנה שיש לעיתים גם צורך לוותר מעצמו ומהגשמתו העצמית. זה מתבטא בצורה חדה בצבא ובשירות הלאומי, ששם האדם מקדיש פרק זמן ניכר מחייו במסירות נפש ממשית למען עם ישראל, ובצורה חדה אף יותר בשעת מלחמה.

 

 

לסיכום עד כאן אפשר לחלק דף עם מילות השיר ‘רקפות בין הסלעים’ של אריאל הורוביץ ולהקריא אותו (נספח 3), ואפשר גם לשלוח קישור לחניכים במהלך השבוע.

 

 

שלב ג – האדם הוא מרכז העולם, אבל מה זה אומר?

 

הקריאו לחניכים את הציטוט מהמשנה בסנהדרין ד, ה: “כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם”, ושאלו אותם מה לדעתם זה אומר, האם הם מסכימים עם הנאמר במשפט או שאינם מסכימים עימו.

 

 

סכמו את התשובות ואמרו שבגדול יש אפשרות להסתכל על זה משני כיוונים:

 

1. כולם חייבים לשרת אותי ולעשות הכול בשבילי.
2. העולם נברא בשבילי כדי שאשפיע בו ככל האפשר ואיטיב לאחרים.

 

 

את ההסתכלות הראשונה לקח היטלר ימ”ש והקצין – שמתוך כך שהגזע הארי הוא החשוב מכולם, כולם צריכים להשתעבד לו, ומי שאינו טוב דיו יש להשמידו.

 

את ההסתכלות השנייה לקח עם ישראל באומרו שהוא עם סגולה ותפקידו להשפיע על כל העמים ולהיות אור לגויים.

 

אפשר לתת דוגמה מהחיים שלנו ממש – הקומונרית היא בעלת הסמכות הגבוהה ביותר בסניף, אבל זה לא אומר שהיא תדרוש מהחניכים שיגישו לה מים, לדוגמה, אלא שהיא אחראית לכולם ודואגת לכול.

 

 

סיכום:

 

בפעולה ראינו את התפיסה הכללית היום בעולם שבה הדבר המרכזי בחיי האדם הוא הגשמתו העצמית. הבנו שהאדם אינו חי בעולם בשביל עצמו אלא למען שליחות גדולה, גם אם זה דורש ממנו לתת מעצמו.

 

סיימנו את הפעולה במשפט “בשבילי נברא העולם” והבנו שאנו נדרשים לחיות חיי שליחות שבהם נחיה על קידוש ה’, חיים שבהם אנו נותנים מעצמנו למען הכלל, למען עם ישראל, חיים של השפעה ומסירות נפש.

 

אנו פותחים כעת את חוד”א ה’תשע”ח בנושא ‘מובילים בדרך תורה ועבודה’, ובשבועיים הראשונים נדבר על פיתוח מבט לאומי, נלמד להסתכל בעולם ולראות מה הכלל צריך, מה מעסיק את הציבור הישראלי – ושם להשפיע. בפעולה זו התחלנו את הדרך בחשיפה לחיים של שליחות, ובפעולות הבאות נרחיב את הדיבור בעניין ונתייחס לשליחות שלנו ושל השבט והסניף בנוגע לצרכים של עם ישראל.

 

 

הצעה לצ’ופר:

אפשר לחלק כצ’ופר את הקטע המצורף (נספח 4).

 

 

נספחים

 

נספח 1 –

הגשמה עצמית (אריק ברמן)

 

אני עולה לירושלים למסיבה המי-ומית,

אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית,

אני אשים פתק או שניים בחומה האלוהימית

אבל לא לשם שמיים אלא לשם הגשמה עצמית.

 

 

אני אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית,

יכתבו אליי בדואר, אני אחתום להם את שמי,

לאסיר בבית הסוהר, לחולה הסופנית,

אבל לא בשם הטוהר אלא בשם הגשמה עצמית.

 

 

איזו אישה פעם אמרה לי שבכלל זה לא כדאי לי,

אבל מה היא מבינה? אני עוד שנייה נוגע!

“תשמור את החלומות לעצמך וללילות,

כדי שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע…”.

 

 

אני אבוא לתוכנית אירוח ואחייך לצלמים,

המיקרופון לא יהיה פתוח אבל יראו לי את הפנים,

לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית

היא תדבר על החיבור לרוח ועל הגשמה עצמית.

 

 

אני אביא איזו זמרת שתשיר לי בתקליט,

אני אכתוב שיר על כדורגל, עם פזמון כזה קליט,

נערבב עם קורט רגש שיר מולדת עממי,

אבל לא בשם הדגל אלא בשם הגשמה עצמית.

 

 

איזו אישה פעם אמרה לי…

 

 

אני אשיר שיר לשלום על הכיכר הלאומית,

אני אצביע לשלום על הכיכר המהומית,

אני אצדיע לשלום על הכיכר הנאומית,

אני אביא את השלום! כן, הגשמה עצמית.

 

 

נספח 2 –

 

שליחותו של האדם (הרב י”ד סולובייצ’יק, ימי זיכרון, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, 1986)

 

 

“האדם נברא בתור שליח, עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות… את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. בורא עולם פועל בהתאם להלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח… משום כך נברא האדם היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו. שליחותו של הקב”ה לאדם היא בבחינת דבר שאינו קצוב בזמן – היא שליחות מתמדת. מזמן לזמן מקבל האדם תפקידים ומעשים חדשים. זוהי שליחות לכל החיים, והיא מסתיימת עם המוות”.

 

 

נספח 3 –

 

רקפות בין הסלעים (אריאל הורוביץ)

 

 

בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים

בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית

כמו רקפות בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ מתחבאים

 

 

בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון

בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון

כמו רקפות בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ מתחבאים

 

 

וכשהיא לפתע צריכה

שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה

לא תאמין איך הם מופיעים

כמו רקפות בין הסלעים

 

 

בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה

בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה

כמו רקפות בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ מתחבאים

 

 

וכשהיא לפתע צריכה…

 

 

בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה

בין פועלים זרים לשדות החיטה

כמו רקפות בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ מתחבאים

 

 

וכשהיא לפתע צריכה…

 

 

 

נספח 4 –

 

 

הצעה לצ’ופר

 

“עבד לעם קדוש על אדמת הקודש” (הראי”ה קוק, אגרות הראי”ה א, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ”ה)