איתור סניפים וכפרי בוגרים
קחו תכונה אחת של מנהיגות מהתכונות שעסקתם בהן בפעולת ההכנה ויישמו אותה במהלך המסלול.
אפשר בסוף המסלול להביא צ’ופר למי שעמד במשימה.
ספרו את הסיפור “הנחל הנדיב” (נספח 1) ודברו על מה אפשר לעשות כדי לא להגיע למצב כזה. לאחר מכן הוציאו את טבלת המיחזור (יש להכין אותה, ההוראות בנספח 2) והחניכים צריכים לנחש כמה זמן לוקח לכל דבר להתכלות. דברו על החשיבות של לקיחת האחריות על הסביבה שלנו ובסוף תנו להם את המשימה שעליהם לבצע לכל אורך המסלול. הצעה לצ’ופר- קטע המצורף בנספח 3.
קחו אבן ושפכו עליה מים והראו לחניכים שכלום לא קרה. לאחר מכן ספרו את הסיפור על רבי עקיבא (נספח 4) ודברו על חשיבות הצבת החזון וההתמדה בדרך אליו.
בחרו חניך ושפכו לו מים על הראש. החניך צריך לעמוד עם ידיים מעט לצדדים וכשהמים יגיעו לידיים הוא צריך לעשות מעין “גלים” עם הידיים. הסבירו שזהו מהלכם של המים- בתחילה הגשם יורד על ההר (הראש) ואז הוא נשפך ויורד לנחלים במורדות ההר (הידיים) עד שמגיע לים. הסבירו שמים נמשלו לתורה- כמו שמים מגיעים מלמעלה למטה ובסוף הכל מתנקז למטה, כך התורה יכולה להתקיים רק במי שיש בו ענווה, שנמצא במצב נפשי של “למטה”. מי שנמצא בגאווה, במצב נפשי של “למעלה” התורה אולי תגיע אליו ראשון אך לא תישאר בו.
פעם אחת היה נחל. שעל גדותיו עופרים ואיילות, ציפורים ונמיות והמון בעלי חיים. והנחל אהב ילד קטן. מדי יום ביומו, היה הילד הקטן מגיע לדוג ולשחות וליהנות מיופיו של הנחל. בעונות המתאימות, היה הילד אוכל מפרות הפטל ודג דגים ומבשלם על מדורות. והילד אהב את הנחל, והנחל אהב את הילד. והנחל היה מאושר…
הזמן עשה את שלו, והילד גדל והיה לנער. יום אחד, הגיע הנער עצוב לנחל. אמר לו הנחל: תדוג, תשחה, תיהנה מהטבע. אבל הנער נשאר עצוב ואמר: אני צריך פרנסה. הנחל חשב והציע: אמנם, אין לי כסף בממלכתי, אבל אם תבנה טחנת קמח על גדותיי, תוכל להרוויח כסף. הנער הלך ושב עם פועלים רבים, ובנה טחנות קמח והטה את מסלול הנחל. הוא הרוויח הרבה כסף, והנחל היה מאושר…
יום אחד חזר הנער לנחל והוא כבר מבוגר. פנה אליו הנחל ואמר: בוא תדוג, תיהנה מהשקט, מהציפורים ומיופיים של הפרחים. אבל המבוגר אמר: יש לי יותר מדי צרות, ואני זקוק למים לבני משפחתי הצמאים. הרהר הנחל לרגע ואמר: הרי אתה יכול לקחת חלק ממימיי ולהשקות את בני משפחתך הצמאים. המבוגר שאב את כל המים מהנחל, ובנחל נותר זרם מועט. אבל הנחל היה מאושר…
אחרי ימים רבים, שב המבוגר, שכבר לא היה צעיר, והוא מוטרד מאוד. הנחל הבחין בכך מיד ואמר: בוא, תנוח בצלי, תיהנה משירת הציפורים ומיופי הפרחים. אבל המבוגר אמר: אין לי איך לשפוך את השפכים של היישובים השכנים אל הים. הנחל חשב לרגע ואמר: תוכל להזרים את השפכים אל הים דרכי, אני זורם אל הים! המבוגר הפנה מיד את השפכים לנחל באמצעות צינורות. והנחל היה מאושר, אבל פחות…
יום אחד, חזר המבוגר, שהיה לזקן, כשהוא נעזר במקל. אמר לו הנחל: אני מצטער ילד, אבל לא נשאר לי דבר. את כל המים שזרמו בי כבר נתתי לך, הפרחים והצמחים התייבשו ומתו, החיות שחיו לידי עזבו או מתו, ולא נותר לי דבר.
והנחל כבר לא היה מאושר…
מוצר: כמה זמן לוקח לו להתכלות
חומר אורגני (למשל בננה): 4-8 שבועות
גרב כותנה: 4-5 שנים
כסא עץ: 13 שנים
נעל עור: 50 שנה
פחית שימורים: 100 שנים
טיטול: 300-500 שנה
בקבוק פלסטיק: 500 שנה
בקבוק זכוכית: 1,000,000 שנה
כוס קלקר: נצח
*לפני שאתם מציגים את הטבלה השמיטו אחד מהצדדים ושאלו את החניכים כמה זמן לוקח לכל דבר להתכלות / שאלו למה לוקח להתכלות כך וכך שנים.
“בשעה שברא הקב”ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.” (קהלת רבה ז)
בן ארבעים שנה היה (ר’ עקיבא) ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא “אבנים שחקו מים”?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. (אבות דרבי נתן)