מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

על ענני גשמים ועל ענני כבוד

על ענני גשמים ועל ענני כבוד

פעולה מאת עֹז בן-חור

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
חגי תשרי
3 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

קריאת שני קטעי קריאה על הקשר שלנו עם ה’ שמתוך מצב מוּלד של קרבה מתוך עבודה שלנו. דיון על המצב האופטימלי ועל היתרון והחיסרון שבכל אחד מהצדדים.
עיון במקורות הנוגעים בגשמי הארץ והתאמתם לגישות השונות. התמקדות בגשמים היורדים בחג הסוכות והבדלם מגשמי שאר ימות השנה.

מטרות הפעולה

לימוד שעבודתו של עם ישראל בארץ ישראל היא לגלות את הקב”ה בהכל ולגלות בתוך הקב”ה את הכל, ובכך להתקשר אליו מתוך העולם שלנו. עם זאת, ההכרה שבכל שנה אנחנו חוגגים את חג הסוכות בו אנחנו נזכרים במצב שבו ה’ נוכח בעולם בלי כל מאמץ מצדנו, באופן טבעי, כתדלוק לשאר השנה שיעזור לנו להגיע לקשר עם ה’ שבא מתוכנו, מתוך המצב הגשמי שלכאורה לא רואים בו את ה’ וכך להגיע להתגלות ה’ הכי גבוהה.

קטעים

 

1. אנחנו לא נמצאים במצב הכי טוב. בשום פנים ואופן לא. זאת התכלית, להיות בעולם גשמי בלי קשר לה’? הכי טוב היה בגן עדן, שמה ה’ היה נוכח בכל מקום, הרגישו אותו בלי הגבלה. ככה נבראנו. כל מה שקורה כאן זה מצב שנוצר בגלל החטא של אדם הראשון. זה לא שווה כלום, רק עולם שצריך לעבור כדי להגיע אל המצב המתוקן, שבו יש אהבת ה’ אמתית.

 

2. אנחנו נמצאים במקום הכי טוב שאפשר. אנחנו חיים בצורה של תורה ועבודה וכך מתקשרים לקב”ה מתוך העולם הזה, מגלים איפה הוא נוכח בתוך העולם שלנו ומקשרים את הקודש עם החול. בצורה הזאת אנחנו בונים את הקשר שלנו לה’ – ע”י מצוות שאנחנו מקיימים פה בעולם, ע”י תפילות ולימוד תורה.

 

דיון

 

מי מהצדדים צודק? איך הקשר שלנו עם ה’ אמור לקרות? מתוך מצב מוּלד של קרבה או על ידינו? מה היתרון והחיסרון בכל אחד מהצדדים?

 

מקורות

 

א. “כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם”: (דברים י”א)

• לאיזו דעה מתאימים הפסוקים בפרשת עקב? במה שונה הגשם ממים שנמצאים כל הזמן? מה הוא מסמל?

 

ב. מֵאֶמָּתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר :מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ :הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סִימָן קְלָלָה בֶחָג ,לָמָּה מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר :אַף הוּא אֵינוּ אוֹמֵר אֶלָּא מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם ,בְּעוֹנָתוֹ.
אָמַר לוֹ :אִם כֵּן ,לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר.
• מדוע הגשמים בסוכות הם סימן לקללה, בעוד בשאר השנה הם בדיוק הברכה של ארץ ישראל?*
• מה תפקידו של חג הסוכות?

 

* סימן קללה בחג, פירש רש”י, “כדאמרינן במס’ סוכה ‘יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מֻתָּר לִפָּנוֹת, מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו’. וא”ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב”ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג”.

 

סיכום

 

העבודה של עם ישראל בארץ ישראל היא לגלות את הקב”ה בהכל ולגלות בתוך הקב”ה את הכל, ובכך להתקשר אליו מתוך העולם שלנו. להתפלל לגשם. לעבוד בשדה וללמוד תורה.
אבל לפני שנכנסנו לארץ הייתה תקופה שבה לא היינו צריכים לדאוג לצד החומרי. במדבר ה’ דאג לנו לענני כבוד, למן, ככה שהיה לנו זמן שבו הפנמנו את הקשר שלנו אתו, שאליו ננסה להגיע מתוך עולם גשמי, כדי שנבין את המטרה.
כדי שלא נשכח את זה, אנחנו חוגגים בכל שנה את חג הסוכות שבו אנחנו נזכרים במצב שבו ה’ נוכח בעולם בלי כל מאמץ מצדנו, באופן טבעי. הגשמים מסמלים את התלות המבורכת שלנו בה’ בעולם הזה, אבל הם מונעים מאתנו להפנים את הקשר חסר כל התלות, כמו שהיה בגן עדן, כמו שהיה במדבר. זה המשך של תהליך התשובה של תשרי.
כל זה – כתדלוק לשאר השנה שיעזור לנו להגיע לקשר עם ה’ שבא מתוכנו, מתוך המצב הגשמי שלכאורה לא רואים בו את ה’ – כך להגיע להתגלות ה’ הכי גבוהה.

דעתך חשובה לנו