איתור סניפים וכפרי בוגרים
הבנו שאנחנו צריכים להיות שליחים, אבל לא באמת הבנו זאת עד שלא נלמד מאברהם אבינו מהי שליחות ! אחרי שנראה את ביטוייה של תכונה זו בעוצמה חזקה נצליח להבין מיהו שליח אמיתי, מה נדרש משליח אמיתי ואיך הופכים להיות אחד כזה.
חלקו את השבט לכמה קבוצות, וכל קבוצה תקבל כרטיסייה עם אחד הסיפורים על אברהם אבינו (נספח 1), דף וטוש. הקבוצות יצטרכו להציג את הסיפור שקיבלו, וסצנת הסיום בכל הצגה צריכה להיות שכל חברי הקבוצה עומדים עם שלט ועליו הם כותבים משהו שהם לומדים מאברהם בסיפור.
למדריכים – התאימו את הפעילות לחניכים שלכם. אפשר להציג רק חלק מהכרטיסיות (ולא לוותר על עקדת יצחק).
אם השבט שלכם לא אוהב הצגות, אפשר לחלק את הכרטיסיות לכמה חניכים, וכל אחד ייקרא בקול כרטיסייה אחת.
הקבוצה האחרונה תציג את סיפור העקדה. בסוף ההצגה שאלו את החניכים מה אפשר ללמוד מאברהם בסיפור.
עשו תחרות בין שתי קבוצות: תנו לקבוצות זמן מוגבל והנחו אותן למצוא בתפילה אזכורים רבים ככל האפשר לעקדת יצחק.
עם תום הזמן שהוקצב אספו את החניכים וראו את התוצאות של הקבוצות. חשוב לשים לב לכמה אזכורים עיקריים ולסיבת הזכרת העקדה:
פרשת העקדה בתפילה שחרית של ימות החול: “אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקוּדת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכֹר לָנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ… וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ”
הזכרת העקדה בתפילת מוסף של ראש השנה בברכת ‘זיכרונות’.
בכמה וכמה מקומות בסליחות הימים הנוראים, לדוגמה: “מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה – הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח – הוא יעננו.”
עקדת יצחק היא זכות העומדת לכל צאצאי אברהם לדורות, ואברהם – שעמד במבחן האמונה העליונה – ביקש מה’ כי בכל פעם שישראל יחטאו תיזכר לפניו העקדה ויסלח להן ויפדם מצרתן. ובאמת היום כשאנחנו מבקשים רחמים וסליחה מהקב”ה אנחנו מזכירים כל הזמן את הזכות של עקדת יצחק בהר המוריה.
נסו להבין עם החניכים מהי הגדולה המיוחדת של העקדה, מה הנקודה המרכזית בה.
המפתח להבנת המעשה טמון בתשובה של אברהם לקריאתו של הקב”ה – “הנני”.
בניסיון העשירי של אברהם, ניסיון העקדה, אברהם מבטא את הנאמנות ואת המסירות המוחלטת שלו לקב”ה. הוא מוכן להקריב הכול למען קידוש שם ה’ בעולם, ייסוד עם ישראל. תחושת השליחות שמפעמת באברהם היא שגרמה לו לצאת מהבית החם והמוכר וללכת לארץ רחוקה ולא ידועה, היא שגרמה לו להתגבר על כל הניסיונות במצרים, עם הגר, מלחמת המלכים וכו’, והרוח הזאת היא שהובילה אותו לעקוד את בנו.
הרוח הזאת היא מה שאנו מזכירים לקב”ה בכל פעם שאנו מזכירים את העקדה: אנו מזכירים לקב”ה שאנחנו בניו של אברהם ושיש בנו מהרוח הזאת.
אחרי שהכרנו את קריאת ‘הנני’ של אברהם נכיר גם אנשים שקרובים יותר אלינו ולדור שלנו החיים ברוח הזאת של השליחות והמסירות לעם ישראל ולקב”ה, החיים בתודעת ‘הנני’.
פזרו את התמונות (נספח 2) על הרצפה ותנו לחניכים לספר על הדמויות שהם מכירים. לאחר מכן השלימו להם את המידע שלא חשפו בעצמם בעזרת הכרטיסיות המצורפות (נספח 3). בתמונות תמצאו שש דמויות שאפשר ללמוד מהן שליחות מהי.
שאלו את החניכים:
אחרי שתכירו את הדמויות ואת השליחות שלהן, פזרו תמונות של חברי השבט על הרצפה. שאלו: היכן ה’הנני’ שלכם? מה תהיה השפעת השליחות שלכם על העולם?
שחקו משחק שיתרגל אצלכם את התודעה של מסירות למען עם ישראל; היענות של ‘הנני’ לכל משימה.
מטרת המשחק להיענות לצרכים רבים ככל האפשר שעולים בו.
תפקידכם כמדריכים לשים לב שכל החניכים משתתפים, שהחניכים אינם עוברים על הכללים, ואם יש חניכים שמשתלטים יותר מדי לתת להם פתק ‘עצור’, שאוסר עליהם לבצע משימות בחמש עד שמונה (לבחירתכם) המשימות הקרובות.
במרכז המעגל הניחו ערמת קלפים (נספח 4). החניך הראשון במעגל יוציא פתק מהקופה ויקרא אותו בקול, וחניך שיכול ורוצה לבצע את המשימה יצעק “הנני!”. החניך שצעק ראשון יצא מהמעגל ויתחיל את המשימה. ברגע שיגמור, הוא יוכל לחזור למעגל. כל חניך יקריא משימה אחת לפי הסדר, ומטרת השבט היא למלא את כל המשימות מהר ככל האפשר.
כללים:
עד פתק המשימות האחרון כל חברי השבט צריכים להשתתף במשימות.
אם יש משימה שבמשך דקה וחצי אף אחד לא התנדב לעשות, מחזירים את המשימה לתחתית ערמת הפתקים עם עוד פתק משימה שכבר בוצעה (ויצטרכו לעשות אותה שוב).
במהלך ביצוע המשימות המדריכים יכולים לתת פתקי ‘עצור’ לחניכים שאינם נותנים לשאר החניכים הזדמנות להשתתף.
שליחות היא ערך שמוביל את חיינו ומנחה אותם, והוא מבוסס על הדברים שחשובים לנו ועל תכונות האופי שלנו. אנחנו מפתחים את השליחות לאורך כל החיים, כבר בשבט שלנו, יחד – וכל אחד לחוד. למדנו מאברהם אבינו מהי מסירות לערכי התורה ואיך אפשר ביצירתיות ובחוכמה לעשות זאת גם במעשים יום-יומיים. ראינו תכונות אלו באנשים שונים ולאחר מכן ניסינו לחשוב גם איפה הן בעצמנו. יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל כל דרך מתחילה בצעד הראשון, וב”ה יש לנו הרבה ממי ללמוד. בהצלחה לנו
סיפורים על אברהם
היה הרב הראשי לישראל, מאבות הציונות הדתית. כתב ספרים רבים שנלמדים בשקיקה עד היום. היה פורץ דרך בגישתו לחילוניות, קירב באהבה ולא בכעס ופעל רבות למרות מתנגדיו הרבים.
הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה וללחום בגרמניה הנאצית. צנחה בשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.
חוזה המדינה; פעל רבות כדי לקדם את הרעיון הציוני ולהקים מדינה עוד לפני שהרעיון נרקם. הקדיש את חייו לטובת קידום רעיון זה ולא נכנע למרות מתנגדיו הרבים.
הרב חזקי וחני ליפשיץ, המשתייכים לחסידות חב”ד, עזבו הכול והקימו את חייהם מחדש בקטמנדו, בנפאל. הם מחזקים את היהודים במקום ומאפשרים בית יהודי וכשר לכל המטיילים הישראלים בכל עת.
היה קצין בצה”’ל, נהרג במלחמת לבנון השנייה כשקפץ על רימון כדי להציל את חיי חייליו.
רבנית ודרשנית לנשים, מקדישה את חייה לטובת קירוב נשים ליהדות בשמחה ובאמונה גדולה.