איתור סניפים וכפרי בוגרים
במפגש השני נבחן את הזהויות שבחרנו באופן אישי אל מול ‘הסיווג החברתי’ שלהן. נשאל: כיצד הזהות שלנו נתפסת בעיני הסביבה? אילו סטיגמות יש עליה? איפה אנו עומדים מולן, האם אנו מסכימים עימן או לא? האם יש לנו מה לחדש לחברה שלנו בעניינן?
נוסף על כך נדבר על שהשתייכות לקבוצה מסוימת מחילה עלינו את התוויות המיוחסות לה, שהרי בחרנו בהשתייכות הזו, ונבחן את התגובה שלנו לכך: מדוע אנו נרתעים מלהיות מתויגים? האין התיוג מצמצם את האישיות שלנו? הרי כל אחד שייך לכמה קבוצות זהות ובעל אישיות מיוחדת משלו.
לעיתים הבירור עם החברה יהיה ראי לתהליך בוגר שעברנו ויגרום לנו לחוש שלמים ובטוחים בעצמנו, ולעיתים הוא דווקא יציף עניינים לא פתורים וישלח אותנו לבדיקה נוספת של נקודות מסוימות הזקוקות למענה. כך או כך, זה תהליך שמשקף לנו את הבחירות שלנו ואמור להביא אותנו למקום יציב ומגובש יותר.
תרגיל טוב להצפה ולבירור אישי ומתוכו יציאה לשיח קבוצתי. אפשר להחיל אותו על כל נושא במפגש, ונביא כאן שתי אפשרויות (מובן שרצוי לפתח עוד ולהתאים לקבוצה).
מחלקים לכל החברים דפים וכלי כתיבה, מבקשים שקט וריכוז, מתחילים משפטים והחברים צריכים להמשיך אותם ולהביע את עצמם בכתיבה. כלל בסיסי: אסור לעצור, ממשיכים לכתוב כל הזמן (אפילו לכתוב – זהו, אין לי עוד מה לכתוב… הכתיבה מוציאה מאיתנו יותר).
חשוב להבהיר מראש שהדף נשאר אצלם כדי שירגישו בנוח להיפתח.
לאילו זהויות אנו שייכים? (כל מנחה יבחר מתוך הרשימה את המשפטים שמתאימים לקבוצה ולמהלך שעברה)
קבוצת זהות = דרישות?!
פזרו בחדר גיליונות נייר גדולים (בגודל של חצי גוף), הזמינו את החברים לבחור גיליון נייר ולשבת לידו. בקשו מהחברים לשרטט זה את זה על הנייר ולאחר מכן למלא את דמויותיהם בזהויות שאליהן הם שייכים. כדאי להנחות אותם להשתמש בגודל הכתב או הציור ובעוצמת הצבע בהתאמה לעוצמת הנוכחות של הזהות בחיים שלהם. לדוגמה, אם אני מחובר מאוד לעדה שלי, אכתוב או אצייר אותה בגדול ובצבע חזק.
בשלב השני (אפשר גם בלעדיו) בקשו מהחברים להציג את הגיליונות שלהם זה לזה בזוגות או בקבוצות קטנות, והחברים האחרים ישקפו להם כיצד נתפסות הזהויות השונות בעיני החברה. הרעיון הוא לפתח שיחה סביב הנושא ולחזק אצל החברים את הבחירות שלהם (בעצם ‘ההכרזה’ שלהם על הזהויות שבחרו).
חלקו את הקבוצה לקבוצות קטנות ותנו לכל אחת סיטואציה לדון בה. אחר כך התכנסו ובקשו מכולם לשתף במסקנות.
האם השתייכות לקבוצה מסוימת מחייבת את חבריה להתנהג בהתאם לאידאולוגיה שלה?
איך נכון להגיב כאשר משייכים אלינו סטיגמה שלילית של קבוצה שאני שייכים אליה?
התפילה מדייקת מאוד את השאיפה שלנו להיות נאמנים למי שאנחנו באמת בלי להתבלבל מרוחות שונות הנושבות סביב.
אפשר לקרוא אותה יחד ולדבר עליה, להביא אותה כצ’ופר או לייצר אווירה מתאימה ולהתפלל יחד.
מילים ולחן: חנן בן ארי
כמה נוח לזרום עם המוח בהתניות אוטומטיות שלא דורשות לטרוח
רק לתייג ולנבוח, להסית ולזבוח לאלילי הרייטינג אייטמים בכל הכוח
הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות-מגירות
לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות
שכל שמאלני הוא בוגד, כל ערבי מחבל מתאבד
כל חרדי הוא שודד וכל המתנחלים רצחו את רבין
כל תל אביב טבעונית, כל נתיבות מסורתית עממית,
כל הדתיים פרימיטיביים עם ציצית ועל הדרך מחקו את דרווין.
אל תכלאוני בשום כלוב
אל תסכמו אותי בוויקיפדיה
אני הכול, אני לא-כלום
אור אין-סוף לבוש בגוף
אז אל תכלאוני בשום כלוב
האזינו יחד לשיר (כדאי גם לצפות בקליפ), חלקו לחברים את המילים ודונו בהן. להלן הצעות לשאלות מנחות, אפשר להשתמש בכולן או בחלקן לפי אופי הקבוצה.
(חשוב לחלק לחברים את מילות השיר, כי אף על פי שהוא מוכר, לא תמיד שמים לב למילים ולא בהכרח מתעמקים בהן. כשרוצים לנתח את השיר רצוי שהמילים יהיו מול העיניים.)