איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךבשני המפגשים הקרובים נעסוק בזהות שבחרנו ואימצנו לעצמנו בהשוואה לזהויות שמגדירות אותנו, כלומר שאנו שייכים אליהן מלידה או מסיבות אחרות שאינן בהכרח נתונות לבחירתנו. סביר להניח שהנושא הזה עלה לאורך התהליך בכמה וכמה הזדמנויות, אך מפאת חשיבותו אנו רואים צורך לתת לו משבצת זמן משלו ולברר אותו היטב.
במפגש הראשון נפתח את הנושא וננסה למיין בין מעגלי הזהות שאנו יכולים לבחור לאלו המוכתבים לנו (משפחה, מוצא, לאום וכו’), ונראה שיהיו מעגלי זהות שלא יהיו שייכים בצורה חד-משמעית לאחד מן הצדדים, ועליהם נדבר במפגש השני.
מתוך מעגלי הזהות המוכתבים לנו, נבחן לאילו אנו שמחים להשתייך והאם יש כאלה שאיננו רוצים להיות חלק מהם. אם יש כאלה, נבדוק מה היחס שלנו אליהם ונשאל האם הזהות שלנו חייבת להיות מורכבת מכל מעגל המרכיב את חיינו (משפחה, חברי ילדות, מקום לימודים או עבודה). האם הפתרון הוא להתנכר למקום שממנו באנו? למרוד?
נדבר גם על הפחד לבחור אחרת מהמשפחה או מהחברה הסובבת אותנו, ועל הדרך לעשות זאת בצורה בריאה ובונה.
השיר עוסק ב’שמות’ שונים שיש לאדם, בזהויות שונות שהוא מגלם ואליהן הוא משתייך בחייו. קראו יחד את השיר ונסו לתת שם לזהויות השונות ולמיין אילו מהן בחיריות ואילו מולדות.
אפשר להוסיף קו ריק ליד כל שורה ולבקש מהחברים שיכתבו באיזה שם קורא להם כל מעגל. לדוגמה: “שנתנו לו אביו ואימו” הבת האחראית שלנו / האושר שלנו / שירה’לה (עדיף שלא לתת דוגמאות כדי שלא לחסום להם את המחשבה).
לאחר מכן בקשו מהם לסמן באילו שמות בחרו ואילו ניתנו להם ללא בחירה.
לכל איש יש שם / חוה אלברשטיין
מילים: זלדה מישקובסקי
לחן: חנן יובל
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוקים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוקים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו.
חלקו את החברים לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל תמונה של דמות ידועה עם רקע על חייה (נספח 1). בקשו מהחברים לכתוב לאילו מעגלי זהות השתייכה הדמות ולמיין אילו מהם היו בבחירתה ואילו לא.
המשימה אמורה להעלות את המודעות של החברים לחלוקה הקיימת בין מעגלים בחיריים לטבעיים ולעורר אותם לחשיבה כזו לגבי עצמם.
לאחר המשימה התכנסו למליאה, בקשו מהקבוצות לשתף במסקנות ושאלו: מי מרגיש שגם הוא שייך לקבוצות הזהות שאליהן הדמות השתייכה? לחלופין, מי בוחר כמו הדמות שלא להשתייך לקבוצת זהות מסוימת?
https://www.youtube.com/watch?v=AUkgMs8vPVE
צפו בסרטון וצאו ממנו לדיון. אפשר לקחת את הדיון לכמה כיוונים, ולהלן הצעות לשאלות מנחות:
השיר עוסק בבחירות חדשות שלעיתים שונות מהמקובל, וכדאי להתעמק בקריאה שלו ולהתייחס אליו בדיון.
קראו יחד את השיר, מומלץ גם להשמיע אותו, ולאחר מכן שאלו:
אפשרות: שמעו או קראו יחד את השיר. פזרו על הרצפה כמה משפטים מתוך השיר (נספח 2) ובקשו מהחברים לבחור משפט אחד שהם מתחברים אליו ולהסביר למה.
ערפל
מילים ולחן: שולי רנד
הסתכלתי לאחור
עיי חרבות
משמאלי ומימיני
הכול עולה בלהבות
לעיניי נגלה שביל מתפתל
בליבו ענן מכוסה בערפל
כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
בעיניהם לצנינים
הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה
לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
אל תוך הערפל
כי שמה כי שמה
כי שמה האלוקים
לא לקחתי איתי
רק צידה ליום אחד
לנגדי שיוויתי את ה’ המיוחד
בליבי קוצים אך בפי הלל
כגיבור עתיק פסעתי
אל תוך הערפל
קידמוני חצופים
בפחים ובמקלות
ואני לעומתם שר
בשבעים קולות
אהיה אשר אהיה
הייתי מתפלל
לכבודך נכנסתי
אל תוך הערפל
כי שמה כי שמה…
פצעוני השומרים
מנעו אותי מלעלות
בימים שורפת אש
והקרח בלילות
כמו שיכור הייתי קם ונופל
את קולך שמעתי
מתוך הערפל
https://www.youtube.com/watch?v=TN0hP1CUf5I
הסרטון יכול לשמש פתיח אפשרי לדיון שבמתודה 3.
יוגב אברהם
צפו בסרטון על יוגב: https://www.youtube.com/watch?v=6iHz-FmtJv0&t=33s&spfreload=10
פתחו שיח בעקבות הסרטון:
דמויות
דוד בן-גוריון נולד בשם דוד יוסף גרין, בן שישי לשיינדל ואביגדור גרין, בעיירה פלונסק שבפולין. בילדותו למד ב’חדר’.
בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של המדינה שבדרך, המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל. הוא הכריז על הקמתה, ולאִחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה, עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
נולד בעיירה גריבה, התחנך אצל אביו, שהיה ‘מתנגד’, אך התחבר גם לחסידי חב”ד, שאימו באה מקהילתם. כבר מגיל צעיר למד תורה בשקדנות מופלאה ונכסף לעולות לארץ ישראל.
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה ועלה לארץ ישראל בכ”ח באייר תרס”ד (1904), בימי העלייה השנייה. הוא פיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. הוא התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הוא הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן בה כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן יסד את ישיבת ‘מרכז הרב’ בירושלים ועמד בראשה.
בקרב הציונות הדתית משמשות פסיקותיו בספרי התשובות שלו יסוד לפסיקה בענייני משפט המלוכה והמצוות התלויות בארץ. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שנערכו מכתביו, בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות הציונית הכללית ובהגות היהודית בכללה. ואולם הרב קוק ספג התנגדות חריפה באגפיו הקנאיים של העולם החרדי.
אביהו מדינה הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל.
נולד בתל אביב להורים יוצאי תימן. כשהיה בן 12 נפטרה אימו. שנה לאחר מכן התחתן אביו מחדש, ומדינה עזב את הבית ועבר להתגורר עם אחיו הגדול. בשנת 1967 התגייס לצה”ל ושירת בחיל השריון כמפקד טנק, ובתפקיד זה השתתף כחייל מילואים במלחמת יום הכיפורים.
מדינה החל לכתוב שירים ב-1970 ותרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה התקשורתית של הזמר המזרחי, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.
איילת שקד היא שרת המשפטים וחברת הכנסת מטעם מפלגת ‘הבית היהודי’. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש הסיעה. ממייסדי תנועת ‘ישראל שלי’ ויושבת ראש התנועה לשעבר. מהנדסת מחשבים במקצועה.
נולדה בשם איילת בן-שאול, גדלה בשכונת בבלי בצפון תל אביב ומתגוררת בה גם היום. הייתה מדריכה ורשג”דית בתנועת הצופים. שירתה בצה”ל כמש”קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת חטיבת גולני. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.
נשואה לאופיר שקד, אם לבן ולבת. היא ומשפחתה חילונים.
יחיאל אהרן אליאש נולד בציז’ב שבמחוז ביאליסטוק. למד ב’חדר’ ואחר כך בישיבת לומז’ה, ושם עסק גם בפעילות ציונית במסגרת ‘המזרחי’. ב-1925 עלה לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שנשלח לו כדי שיוכל ללמוד בישיבת ‘מרכז הרב’. כבר בשנות לימודיו בישיבה היה פעיל בתנועת ‘הפועל המזרחי’.
בל”ג בעומר תרפ”ט (1929) יסד אליאש את תנועת הנוער הדתית בני עקיבא למרות התנגדות אנשי ‘המזרחי’, ובשנת 1931 סייע להקים את הקיבוץ הראשון של התנועה.
בשנת 1937 הציע אליאש להקים את מחלקת הביטחון של ‘הפועל המזרחי’ כדי שתעסוק בארגון מחלקות דתיות בהגנה, ונתמנה להקים את המחלקה ולעמוד בראשה. בתפקידו זה החזיק עד סוף מלחמת העצמאות, ובה בעת הקים את תנועת הספורט הדתית ‘אליצור’, והיא שימשה בין השאר מסווה לפעילות הביטחונית. בשנות ה-40 היה חבר הסיעה המרכזית ‘תורה ועבודה’ של ‘הפועל המזרחי’ בראשות משה שפירא.
לאחר הקמת המדינה נשא אליאש בתפקידים בכירים במשרד הפנים, ובשנת 1955 התמנה למנהל עיתון ‘הצופה’.
משפטים מתוך השיר ערפל (שולי רנד)
כל העם אשר איתי נעמדו מרחוק
בעיניהם לצנינים הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה לעצמי ממלמל
קידמוני חצופים בפחים ובמקלות
פצעוני השומרים מנעו אותי מלעלות
את קולך שמעתי מתוך הערפל
לכבודך נכנסתי אל תוך הערפל
כי שמה האלוקים
בליבי קוצים אך בפי הלל