איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךכולנו נולדנו למשפחה מסוימת בלי לבחור בה או לרצות בה מראש. היום שאנחנו אנשים גדולים ועצמאיים הגיע הזמן שנבחר במשפחה שלנו! משפחה היא מרכיב בסיסי בזהות שלנו; היא חלק מאיתנו מאז הולדתנו. היא יכולה להיות מקור לביטחון, חיבור ושייכות, אבל יכולה גם להערים קשיים. כשנבין מהם הכוחות הגדולים שיש למשפחה להעניק לנו, נרצה לעבוד על הקשר עם המשפחה וללמוד איך לקבל את מה שאפשר ולהתמודד עם מה שקשה. הדרך לעשות את החיבור המשפחתי הזה היא דרך אהבה למשפחה, חיזוק הקשר עם ההורים והאחים והבנה איך ולמה הקשר הזה משמעותי לנו.
כל חבר וחברה יקבלו שמונה כרטיסיות מוכנות לרביעיות (נספח 1 – בשבטים גדולים אפשר לתת לכל חבר רק ארבע כרטיסיות), ויחברו שתי רביעיות על המשפחה שלהם. הניחו על הרצפה גיליון נייר עם רשימת אפשרויות לרביעיות, וכל אחד יבחר בשתיים מהאפשרויות ויכין רביעיות על עצמו, ובראש כל קלף יכתוב את ההגדרה של הרביעייה ואת שמו.
לאחר שכל הרביעיות יהיו מוכנות ערבבו את כל הקלפים ושחקו רביעיות. בשבטים קטנים שחקו ביחידים או בזוגות, בשבטים גדולים חלקו את השבט לשש קבוצות לערך, וכל קבוצה תהיה שחקן.
שאלות לרביעיות:
במהלך הכנת המשחק או לאחר שתשחקו בו אפשר לדבר עם החניכים על ההשפעה שיש למשפחה על הזהות שלנו, על מי שאנחנו ועל מי שאנחנו גדלים להיות.
פזרו על הרצפה כרטיסיות עם מילים:
ארוחת צוהריים
כספומט
חדר שינה
שטיפת כלים
אוזן קשבת
חום ואהבה
פריחה
זכוכית מגדלת
מריבות
שיעורי בית
ציפיות
תחנת רכבת
מיטה
שייכות
אווירה
מקום בטוח
ספקות
שוני
ביחד
שגרה
מתנה
שאלו:
אמו של רבי טרפון ירדה לטייל לתוך חצרה בשבת,
ונפסק קורדייקין שלה (נקרע סנדלה)
הלך רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה (רגליה),
והייתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה.
פעם אחת חלה רבי טרפון ונכנסו חכמים לבקרו.
אמרה להן: התפללו על טרפון בני, שהוא נוהג בי כבוד יותר מדי.
אמרו לה: מהו הוא עשה לך? וסיפרה להם אותו סיפור.
אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים, עדיין לחצי כבוד שאמרה תורה לא הגיע (ע”פ קידושין לא ע”ב).
לאחר קריאת הקטע שאלו את החברים:
לפנים בישראל היו שני אחים. הבכור היה ערירי והצעיר היה בעל אישה ואב לשלושה ילדים קטנים.
שני האחים היו עניים ולא היה להם דבר מלבד חלקת שדה אשר ירשו מאביהם.
לא חפצו האחים לחלק ביניהם נחלתם כי אהבו איש את רעהו ועבדו את האדמה יחד. אחרי הקציר ספרו את האלומות וחלקו אותן ביניהם חלק כחלק. עשו מהם שתי ערמות – כל אחד על יד אוהלו.
כאחד הלילות אחרי הקציר, שכב האח הבכור לישון על יד ערמתו, אך שנתו נדדה. הוא חושב על אחיו:
“אחי הוא בעל אישה ובנים ועליו לדאוג לכל מחסורם. להאכילם ולהשקותם, להלבישם ולהנעילם. ואני הולך ערירי בלי אישה ובלי בנים. למה זה אני לוקח מהתבואה חלק שווה עם אחי? לא טוב הדבר אשר אני עושה”.
הבכור קם ממשכבו, לוקח מספר אלומות מערמתו ושם בערמת אחיו.
באותו לילה נדדה גם שנת האח הצעיר וגם הוא חשב:
“צר לי על אחי ההולך ערירי. לי יש בנים ולעת זקנתי, כאשר לא יהיה בי כוח לעבוד יכלכלוני בני. אך אחי, מה יעשה כאשר יזדקן?”
הצעיר קם ממשכבו, לוקח אלומות אחדות מערמתו ושם אותן בערמת אחיו.
ביום המחרת בבוקר ראו האחים והנה ערמותיהם גדולות כשהיו ומספר אלומותיהן לא חסר מאומה. ויתפלאו מאוד. אל לא הגידו איש לאחיו דבר.
בלילה השני עשו האחים עוד פעם מה שעשו אמש.
אך בלילה השלישי נפגשים האחים באמצע הדרך ונופלים איש על צווארי אחיו.
ה’ ראה את מעשי האחים, ויברך את המקום שבו נפגשו ובאחרית הימים בנה שלמה בן דוד במקום הזה את בית המקדש – הוא הבית אשר ממנו יצא שלום ואחווה לכל העולם.
שאלו את החברים:
חלקו את השבט לכמה מעגלי קבוצות; כל מעגל יכיל שלושה-ארבעה חברים (תלוי בגודל השבט).
חלקו לכל קבוצה דילמה (נספח 2) וחבריה ידונו בה – אפשר להחליף בין הדילמות בכל עשר דקות-רבע שעה.
מומלץ להשקיע בתפאורה – שולחנות עגולים ערוכים – ובכיבוד, למשל קפה ועוגיות ביתיות. אפשר להתאים את האוכל לאווירת הדילמות, ובכל שולחן להגיש משהו שקשור לדילמה (אוכל צבעוני לחודש ארגון, אבטיח לדילמה של החופש וכו’).
כדי לרכוש כלים להתמודדות עם בעיות או כדי לעלות קומה בקשר משפחתי צריך קודם לזהות את הרצונות והקשיים.
בשלב הראשון יקבלו כל חבר וחברה שני פתקים ויכתבו שאיפה אחת שיש להם ביחס לקשר שלהם אל המשפחה או אל דמות מהמשפחה, וקושי אחד שיש להם ביחס למשפחה או לדמות מהמשפחה.
את השלב השני, של מתן כלים להתמודדות, אפשר לעשות בכמה דרכים. להלן כמה אפשרויות, ואפשר לבחור ביותר מאפשרות אחת ולתת לחברים לאסוף כלים להתמודדות מתוך הדברים שיקבלו בכל אפשרות.
כדאי מאוד לכוון את החברים להיות ספציפיים, לחשוב היטב מה הם רוצים ולפרט ככל האפשר את השאיפה או את הקושי.
דילמות:
מה תעשה? למה? אילו עוד דרכי פעולה אתה רואה? נסה להיכנס לראש של אדם אחר במצבך, אילו נקודות הוא יכול להעלות מנקודת מבטו?
מה תעשה? למה? אילו עוד דרכי פעולה אתה רואה? מה היתרונות והחסרונות של כל דרך?
מה נראה לך הכי קשה בסיטואציה? איך אפשר להקל את המצב? מה תבחר לעשות? איך הבחירה תשפיע על הקשר שלך עם משפחתך?
מדריכי תוכניות השחר ויונתן היקרים,
בשלוש הפעולות הבאות נעסוק בזהות העדתית של החברים. הפעולות יעסקו בהבנת החשיבות והערך של העיסוק בעדה ובמסורת, בהיכרות עם המסורת העדתית האישית שלי, בהצגת המסורת שלי לשאר השבט ובחשיפה למגוון העדות המרכיבות את היהדות בישראל.
כמדריכי תוכנית השחר או יונתן, העיסוק בעולם הקהילה של החברים הוא מהותי ומרכזי ויש מכנה משותף ‘עדתי’ בין רוב חברי החבורה שלכם. בברקודים הבאים תמצאו תכנים, רעיונות ומידע שיוכלו לשמש אתכם בפעולות הבאות. בנו את הפעולות בהתאם לחברים ולתהליך שעברתם עד היום, היעזרו בתכנים כדי להעשיר את הפעולות, לגוונן ולהתאימן לחברים בקבוצתכם. כמו כן, אם יש צורך אפשר להעביר פעולה נוספת שבה תתעסקו בעדה הספציפית של חברי הקבוצה.
ברקוד תוכנית השחר: מעמיקים שורשים
