איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךבפעולה הראשונה בנושא נפתח בהיכרות עם המציאות החברתית שסביבנו, נראה מה השפעת החברה על הפרט ונשאל אם אנו מושפעים מהחברה שסביבנו. באופן ממוקד יותר ניגע בשאלות האלה: אילו חברות יש סביבנו (כיתה, בית ספר, שכונה, נוער, שבט, חב”ב)? האם אנו שייכים לכל המעגלים שסביבנו? האם אנו מושפעים מכל המעגלים שסביבנו או שיש מעגלים שאנו בוחרים שישפיעו עלינו יותר, ושמא בכלל אין נקודת בחירה בסיפור של השפעת החברה?
הפעולה הזאת פותחת את הנושא ואין חובה לענות על כל השאלות שבה; הנקודה היא להציף אותן לחברים ולהביא בפעולות הבאות להמשך הבירור.
לחברים ולשכנים השפעה רבה על האדם, אם הם טובים לטובה, ואם רעים, חס ושלום, לרעה. וכל כך חשובה השפעת החברים על האדם, עד שלדעת אחד מגדולי התנאים, רבי יהושע, הדרך הישרה שצריך האדם להידבק בה, שיחפש לעצמו חבר טוב; לעומת זאת הדרך הרעה שצריך להתרחק ממנה, הוא להתרחק מחבר רע (אבות ב, ט). וכן אמר נתאי הארבלי: “הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע” (אבות א, ו).
וכן מסופר על יהושפט, מלך יהודה, שהיה צדיק, וכשבאו בני עמון ומואב ושעיר להלחם נגדו בעם רב, האמין בה’ והתפלל, ונענה, ובעזרת ה’ ניגפו לפניו, ושלושה ימים בזזו חייליו את רכושם. ואחר כך כשהתחבר עם אחזיהו מלך ישראל, שהיה רשע, ובנה עימו אוניות, נכשל. וזהו שאמר לו הנביא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה: “כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה’ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ” (דב”ה ב, כ, לז).
וכבר דוד המלך שיבח את האיש אשר לא ישב במושב ליצים, ועל סמך זה אמרו חז”ל (קידושין מא, א): “כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ – נדור הנאה ממנו, שנאמר: ובמושב ליצים לא ישב”. ופרש רש”י: “וזה שאינו באחד מאלה במה יתעסק אם לא בליצנות”.
השפעת החברה הרעה לעיתים מודעת ובדרך כלל אינה מודעת. זה כוחה של החברה שהיא קובעת נורמות, ובלא לשכנע באופן ישיר, היא משפיעה על אורחות המחשבה והחיים. בחברת אוכלי אדם, בדרך כלל גם האנשים ההגונים סבורים שזהו דבר ראוי. ובחברה שבה מקובל להיזהר בכבוד חברים, תופעות של מכות ורצח נדירות. גם על דפוסי החשיבה החברה משפיעה, עובדה היא שבחברה שבה יש הערכה גדולה ללימוד ולהשכלה, יימצאו יותר מדענים מוכשרים בעלי הישגים. ואילו בחברה שבה אין הערכה ללימוד, כמעט ולא יימצא מדען בעל שיעור קומה.
למעלה מזה בקודש, בקהילות שבהן הושם דגש על לימוד בתורה בנוסף לקיום המצוות, צמחו גדולי תורה רבים. הקהילה הלומדת השפיעה באופן ישיר ועקיף על כל חבריה. וכן כיום, אדם שמצטרף לקהילה שרבים מחבריה קובעים עיתים לתורה, אף הוא יקבע עיתים לתורה. ואם יצטרף לקהילה שחבריה אינם מקפידים לקבוע עיתים לתורה, יקשה עליו לקבוע עיתים לתורה. וכן בחברה שבה מקובל להעריך את השירות הצבאי, רבים המתנדבים ליחידות קרביות. גם בחורים שמטבעם אינם ספורטיביים במיוחד, ובכל חברה אחרת היו משתדלים להשתמט משירות צבאי קשה, אם הם שייכים לחברה אידיאליסטית, גם הם מתנדבים לשירות קרבי.
וזהו מה שאמרו חכמים בפרקי דר’ אליעזר (פרק כה): “וכן הוא אומר: הולך את חכמים חכם, למה הוא דומה? לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים, אף על פי שלא לקח ולא נתן – ריח טוב לקח ויצא. כך כל מי שהוא מהלך עם הצדיקים לוקח מדרכיהם וממעשיהם הטובים. לכך נאמר: ‘וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ'”.
שאלו, מה המסר המרכזי שעולה מדברי הרב מלמד ?
הוציאו חבר אחד מהחדר והסבירו לחברים את הכללים – משחקים במשחק התנועות, וכולם חוזרים אחרי התנועה של חבר שייבחר, אבל בתנועה מסוימת שתיבחרו שהוא יעשה בשלב מסוים (לדוגמה, לשים ידיים על הראש) אף אחד לא יחזור אחריו. הכניסו את החבר שהוצאתם ונסו לבחון את תגובתו, האם ישים ידיים על הראש, האם יוריד מיד וכו’.
אחרי ההמחשה שאלו את החבר שיצא איך היה לעמוד ככה מול השבט, מה הרגיש, למה פעל כפי שפעל וכו’.
קראו קטע על מחקר שנעשה על תופעת הקונפורמיות (נספח 1). בקטע מוסבר איך, כמה ולמה אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו, מה יגביר את השפעת הסביבה ומה יפחית אותה.
אם החברים אוהבי ידע ומלאי סבלנות, אפשר לחלק להם דפים ולקרוא איתם את הנספח.
אם לא, אפשר להפוך את הקטע לפעילות אטרקטיבית יותר ולחלק את הקטע לפסקאות; כל קבוצה תקבל פסקה אחת, תלמד אותה יחד ותעביר את מה שקראה לשבט כולו בצורה חווייתית. הקבוצות יעבירו את ההמחשות החווייתיות שלהן בזו אחר זו על פי סדר הקטעים.
בסרטון שבקישור המצורף צולם ניסוי חברתי שאפשר לראות בו עד כמה החברה משפיעה עלינו ומנתבת את מעשינו. צפו עם החברים בסרטון ולאחריו חשבו עם החברים: איך נוצרת התופעה הזאת? באילו תחומים היא משפיעה עלינו? האם היא תופעה חיובית או שלילית?
שימו לב שכמעט כל דבר שאנחנו עושים למדנו לעשות מהחברה שסביבנו – ללכת, לדבר, לזרוק זבל לפח, לשלם כשקונים משהו, לאהוב קוקה קולה יותר מקולות אחרות, להעביר ביקורת על השרים בממשלה, לפנטז על חו”ל, ללבוש אופנה מסוימת, לדבר בסלנג מקומי ועוד.
מתוך ההבנה הזאת אפשר לחזור לשאלות הקודמות, אבל צריך להבין שהשפעות החברה מקיפות אותנו; הן לא מתבטאות רק באיזה מעשה טיפשי שעשינו בעקבות מישהו אחר אלא ככה החיים שלנו בנויים.
צלמו עותקים רבים של התרשים החברתי (נספח 2). במרכז המעגל הניחו את הדפים כשהתרשים כלפי מטה וכל חבר יחשוב על מעגלים חברתיים רבים ככל האפשר הסובבים אותו (כיתה, שבט, חוג, שכונה, חבורה, טיול וכו’) וייקח מספר דפים כמספר המעגלים שחשב עליהם. על כל דף הוא יכתוב בצד הגלוי (החלק) את שם המעגל, ואחר כך יהפכו החברים את הדפים, יתבוננו בתרשים ויסמנו בכל אחד מהדפים שלקחו איפה הם נמצאים בחברה, מה המקום שלהם בקבוצה החברתית המסוימת. שימו לב שכל חבר לוקח לפחות שלושה דפים!
לאחר שכל חבר וחברה יסמנו לעצמם את מקומם, אפשר לבקש מהם לשתף באחד הדפים שלהם ולהסביר את שסימנו. כדאי לתת מקום להבדלים במיקום שלהם בקבוצות השונות.
כל חבר וחברה ירשו את שמם במרכז הדף ויציירו סביבו עיגול קטן, וסביבו עיגול גדול יותר, ועוד אחד גדול יותר וכן הלאה. בכל עיגול יתבקשו החברים לכתוב או לצייר את החברה המאפיינת, את רמת הקרבה ואת ההשפעה עליהם. הדגישו שאתם מדברים רק על מעגלים חברתיים (ולא על המשפחה, לדוגמה). למשל החברים יכתבו במעגל הכי קרוב אליהם את החבורה הקטנה שלהם של ארבעה חברים, אחר כך השבט, אחר כך הכיתה וכן הלאה. בכל אחד מהמעגלים יכתבו החברים משהו אחד שהושפעו ממנו מהחברה הזאת.
מומלץ שתתחילו בעצמכם כדי להציב רף בסבב לסוג המידע שהחברים יציגו ולרמתו.
קונפורמיות היא שינוי בהתנהגות או באמונה כתוצאה מלחץ קבוצתי אמיתי או מדומה או עוצמתה של השפעת הקבוצה. המרכיב העיקרי בהגדרה זו הוא שהלחץ הקבוצתי גורם לפרט לשנות את התנהגותו, או את אמונותיו ולפעול בצורה שונה ממה שהיה פועל אלמלא לחץ זה .הקונפורמיות היא מצב שבו אדם מתאים את התנהגותו או את דעותיו לנורמות החברתיות הקיימות, לכללים של התנהגות מקובלת על בני אדם בנסיבות נתונות. מכאן, שיש לה מעמד מרכזי ביותר בעיצוב פעולותיהם של קבוצות וחברות. בכל קבוצה או חברה נהוגים כללים מסוימים שהיחידים נדרשים לפעול על פיהם. למשל, רוב בני האדם מדברים בלחש בספרייה ומשאירים תשר (טיפ) במסעדות. הם נוהגים כך בגלל כללים פורמליים או בלתי פורמליים של התנהגות נכונה בנסיבות נתונות לה. דוגמאות המייצגות דרכי התנהגות, התואמות את ציפיות החברה ומתאמות לנורמות מוסכמות, אם מפורשות או אם מרומזות.
התנהגות קונפורמית
התנהגותו של אדם הנובעת מתוך כניעה ללחץ קבוצתי, בין שמפורש ובין שמרומז, בין שאמיתי ובין שמדומה (תנאי עמימות למשל). לחץ מפורש יכול להיות ענישה או איום. התנהגות קונפורמית היא התנהגות של פרט עקב לחץ של הסביבה, בעוד ללא לחץ זה הוא היה מתנהג באופן אחר. אם נתת את הטיפ למלצר משום שאתה נוהג לבטא את הוקרתך על השירות האמין שקיבלת ממנו, לא תהיה זו התנהגות קונפורמית, אך כאשר אתה נותן את הטיפ רק משום שכל חבריך נהגו כך, למרות שאתה חושב שלא מגיע למלצר או בגלל היותך קמצן, זו התנהגות קונפורמית. כלומר: שינית את התנהגותך באופן שתתאים לנורמה של קבוצתך. הקונפורמיות היא התנהגות שכיחה. רוב האנשים מתנהגים רוב הזמן בקונפורמיות לרוב הנורמות.
הנטייה לקונפורמיות נובעת מגורמים רבים:
הקונפורמיות של היחיד בקבוצה גוברת:
תרשים חברתי
