מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’- המשחק

המשחק הינו מסלול, ומטרתו של כל חניך היא להגיע לנקודת הסיום (“יום הכיפורים”), כאשר בידו שישה כרטיסים:

1 – הכרה בחטא

2 – חרטה

3 – עזיבת החטא

4 – וידוי

5 – קבלה לעתיד

6 – תיקון הרע

ששת הכרטיסים הללו הם למעשה ששת שלבי התשובה.

הסבר המשחק: החניכים יישבו מסביב ללוח גדול, שעליו מצוייר מסלול מעגלי, מלבני, נחש, או כל צורה אחרת שתעלה על דעתך. כל חניך או כל קבוצת חניכים (תלוי בגודל השבט ובשיקול דעתך) יקבל “חייל”. כל אחד בתורו יתקדם מספר משבצות, לפי המספר שיפול בזריקת הקובייה.

לאורך המסלול פזורים:

• מקרים מן החיים, דילמות, שאליהם מצורפות שלוש אפשרויות של התנהגות. על החניך לבחור את האפשרות שהכי אמיתית לגביו אישית (או על קובצת החניכים- להחליט כיצד היו נוהגים). אחת משלוש האפשרויות היא ההתנהגות הרצויה, והיא מבטאת את אחד משלבי התשובה. אם החניך בחר באפשרות הרצויה- הנחה אותו להבין באיזה שלב הוא נצא – הכרה בחטא, חרטה וכן הלאה. אם בחר באפשרות האידיאלית, והבחירה שלו מבטאת חרטה, למשל, יזכה בכרטיס מס’ 2 – חרטה.

לדוגמא: ידוע לך שלחרוט את שמך על הכסאות באוטובוס זהו מעשה שאסור על פי החוק, וגם לא יפה- משחית ממש. מה הרגשתך לגבי מה שעשית?

• קורה, לא?
• דווקא נהניתי לחרוט, מה אכפת לי מה אומרים?
• אני מאד מצטער, טעיתי.

אם החניך בחר באפשרות השלישית, הרצויה, הוא הביע חרטה. לכן הוא יזכה בכרטיס מס’ 2 – חרטה. דוגמאות נוספות למקרים אחרים, שהאפשרות הרצויה בהם מבטאת גם את שלבי התשובה האחרים, מובאים בנספח. למרות שאנו מציעים דוגמאות, הרעיון הוא שאתה תחשוב על מקרים רלוונטיים לחניכים שלך, ואפילו שקרו באמת, ותכניס אותם למשחק.

המטרה היא להגיע לסוף המסלול, כשביד- כל 6 הכרטיסים, שמבטאים את שלבי התשובה.

• דבר נוסף לאורך המסלול: צ’ופרים. לאורך הדרך פזר אמרות להשלמה, כמו: “ותשובה ותפילה וצדקה… (השלם)”, או “יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה…”. גם זה נתון לשיפוטך וליד הדימיון הטובה עליך. אם החניך מצליח להשלים את המשפט, הוא מתקדם 2 משבצות.
• דבר שלישי בלוח המשחק: התקלות- “האם יש בידך כרטיס מס’ 3?” אם לא- חזור 18 משבצות אחורה, וכו’. ההתקלות נועדו למנוע מצב שבו החניך יגמור את המסלול ללא כל הכרטיסים.

כמו שכבר ראית, אתה נדרש להשקיע ולהיות “ראש גדול”! אז מה אתה צריך להכין?

1. בריסטול גדול (או נייר רצף) עליו תצייר את המסלול, שלאורכו “המקרים”.
2. על לוח המשחק- הקצה מקום ל-6 משבצות, עבור 6 סוגי הכרטיסים. לכן, אתה צריך להכין גם כרטיסים מבריסטול, רצוי בצבעים שונים, כל כרטיס במספר החניכים המשחקים (או מספר הקבוצות), שיהיו מונחים ב-6 ערימות על המשחק, ובהם יזכו החניכים אם יבחרו באפשרות הרצויה, במקרה שבו “נתקלו”. חשוב מאד שהמשחק ייראה יפה חיצונית, כדי שימשוך את העין וישרה אווירה נחמדה. אפשר לקשט את הבריסטול ולצייר עליו דברים נחמדים הקשורים לחגי תשרי.
3. “חיילים”- מאיפה נשיג חיילים? פקקי בקבוקים צבועים, פחיות צבועות, או כל דבר אחר שנראה לכם…
4. קובייה- אפשר להכין מבריסטול, לעטוף אריזת קרטון קטנה, להביא קובייה רגילה, או לבקש מחניך שיספור בשקט עד 6 ואומרים לו “עצור”.
5. בריסטול נוסף שתפקידו להיות תלוי על הקיר, ועליו ההגדרות של כל אחד משלבי התשובה. חשוב שהחניך יראה מול העיניים את כל השלבים ואת ההסברים שלהם, ואחרי שבחר באפשרות מסוימת במהלך המשחק, יוכל לחשוב בעצמו באיזה שלב הוא בחר. את השלבים והגדרותיהם תוכל למצוא בנספח, ושוב- חשוב שהבריסטול ייראה יפה חיצונית.

שלב ב’-

נספר לחניכים סיפור- “מתחת לשולחנו של הרבי” (בנספח), אותו סיפר הרב שלמה קרליבך זצ”ל. נשאל את החניכים: האם התשובה שלו שלמה? לכאורה, האדם כלל לא עזב את חטאו. האם יש למעשיו ערך של חזרה בתשובה?

נקריא לחניכים את דברי הרמב”ם על התשובה השלמה (בנספח). נראה כי עניינה של התשובה הוא לעקור לגמרי את החטא מתוך האדם. אולם, לפעמים האדם כה שקוע בחטא שכבר יכול להתייאש מהתשובה. אז חשוב להבין כי תחילתה של התשובה יכולה להיות גם מ”עשה טוב”. עוד לא ביערנו את הרע מקרבנו, אך הוספנו טוב- שיסייע לנו בהמשך למחוק את החטאים. החלטה הזו להתחיל לעשות טוב באותו תחום שבו נפלתי- היא החלטה אדירה שדורשת אומץ רב. אמנם התשובה המלאה והשלמה היא כשיעבור אדם את כל השלבים אותם למדנו במשחק. אולם, גם להתחלה של תשובה בעשיית טוב יש ערך גדול שיכול לרומם את האדם, להחזיר לו את אמונתו בעצמו, ואח”כ משם לאט לאט לחזור בתשובה שלמה.

סיכום

נבין שבעצם התשובה השלמה כוללת את שני החלקים, גם עזיבת הרע (על כל צדדיו- לפי השלבים שאיתם נפגשנו במשחק) וגם עשיית הטוב. עם כל לימוד השלבים, שהם תהליך התשובה השלמה, עלינו לזכור כי תיקון של עצמנו גם מתחיל בנקודה אחת קטנה, מעשה אחד קטן- כבר התקדמתי, כבר עשיתי תשובה חשובה. מי יתן ונצליח לעשות תשובה גדולה- גם לעזוב את הרע וגם לדבוק בטוב, על הצד הטוב ביותר. בע”ה.

נספחים

נספח מס’ 1- דוגמאות למקרים שניתן לשבץ לארוך מסלול המשחק.

א. דוגמא למקרה של הכרה בחטא-

שלשום עברתי בתחנה המרכזית, וקשיש אומלל ומטונף שישב על המדרכה פשט אלי את ידו. אבל אני “שיחקתי אותה” לא רואה והמשכתי ללכת.

1. אי אפשר לעצור ליד כל עני.
2. אני מבין שזה לא בסדר, לעני מסכן חייבים לעזור.
3. הוא נראה לי מתחזה לעני, אני מכיר את אלה…

ב. דוגמא למקרה של חרטה-

משה עיצבן אותי במיוחד, לא יכולתי להתאפק וקיללתי אותו.

1. אני מצטער, משה. פשוט טעיתי, סליחה.
2. נפלט לי.
3. דווקא קללה עוזרת לשחרור של העצבים.

ג. דוגמא למקרה של עזיבת החטא-

אתה, מה שנקרא, הליצן של הכיתה. המורים סובלים הרבה בגללך. כבר העירו לך כמה פעמים שזה לא בסדר, ולפעמים אתה אפילו מצטער שגרמת עוגמת נפש. היום נכנסה מורה חדשה ממלאת מקום לכיתה. מה תעשה?

1. זה אני, ככה זה. לא יכול להיות אחרת.
2. מה יש, בדיחה פה ושם זה לא נורא.
3. הייתי רוצה לעזוב את ההרגל הזה. אשתדל לא להציק לה.

ד. דוגמא למקרה של וידוי-

פעמים רבות אתה שוכח לברך ברכת המזון אחרי הארוחה. השנה החלטת להשתפר בעניין זה. מה עליך לעשות?

1. כלום. החלטתי, וכך אעשה.
2. אתוודה על כך בתפילה, ואקבל על עצמי את המצווה בדיבור.
3. קורה, אז מה?

ה. דוגמא למקרה של קבלה לעתיד-

היום אמא שלחה אותי למכולת. בפתח הבניין ראיתי את האופניים של גדי, השכן שלי, שרגיל להשאיר אותם כך. תיארתי לעצמי שהוא מסכים, אז נסעתי איתם למכולת.

1. מה יש, עשיתי נזק?
2. זה ממש גזל! לעולם לא אעשה זאת שוב!
3. פחות מ-200 מטר- אין לזה שיעור של גזל.

ו. דוגמא למקרה של תיקון הרע-

שיחקתי עם חבר וזרקנו אבנים. האבן שזרקתי פגעה בטעות בחלון חנות הפרחים של חיים ושברה אותו.

1. אין מה לעשות. צריך לשלם לו את הנזק.
2. ההורים שלי לא נתנו לי לצאת מהבית יומיים. למדתי לקח.
3. לא מספיק שחטפתי צעקות מחיים?

נספח מס’ 2 – הגדרות שלבי התשובה

את ההגדרות הבאות רצוי מאד לכתוב על בריסטול, שיהיה תלוי על הקיר בזמן המשחק.

1. הכרה בחטא: אדם יבין שהמעשה שעשה אינו נכון.
2. חרטה: אדם מצטער על מה שעשה.
3. עזיבת החטא: מפסיק לעשות מעשה לא טוב שעשה.
4. וידוי: “…כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני הא-ל… ווידוי זה מצוות עשה. כיצד מתוודין? אומר: אנא ה’ חטאתי… ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי…” (רמב”ם הלכות תשובה)
5. קבלה לעתיד: יקבל על עצמו שלא לחזור על חטא זה לעולם. המבחן האמיתי הוא: אם יפול לידו מצב כמו בפעם הראשונה, האם ישגה שוב או לא.
6. תיקון הרע: פיצוי על הנזקים שנעשו בתקופה השלילית.

נספח מס’ 3- סיפור: מתחת לשולחנו של הרבי / הרב שלמה קרליבך זצ”ל

יום ששי אחד, בעיר ווקו שבמדינת טקסס, עמדתי להיכנס למקווה המקומי. והנה עצרה מכונית פאר גדולה. האיש שיצא ממנה היה חבוש כובע קאובוי גדול, ובצווארו שרשרת גדולה עם תליון. הוא ממש לא נראה יהודי…

כשנכנס למקווה לא יכולתי להתאפק. שאלתי אותו ‘מי אתה’?

אמר לי האיש: ‘אתה בטח שואל את עצמך מה אני עושה כאן. אדם שהולך למקוה אמור לשמור שבת, לא? בוא אספר לך על עצמי.

נולדתי בכפר קטן ליד ויז’ניץ שברומניה. ומשם, כמה שנים לפני המלחמה, עברה משפחתי לאמריקה. בשבת לפני שעזבנו, לקח אותנו אבא להייליגר ר’ ישראל מוויז’ניץ. עמדו שם מאות חסידים צפופים. הייתי ילד, ואבי חשש שאמעך בתוך ההמון. אחרי התפילה הוא לקח אותי והושיב אותי מתחת לשולחן, ליד הרבי. הוא אמר ששם לפחות אהיה מוגן. הרבי ידע שאני שם ושמר עלי כל הזמן. הוא נתן לי חלה ודג…

כשהרבי התחיל לומר תורה לא הבנתי, אבל הרגשתי שמשהו מיוחד קורה. פתאום הרבי קם והחל לבכות אז הבנתי את דבריו. הוא אמר: ‘יהודים, הקשיבו לי! לפעמים יהודי רוצה לעשות מצוה, והשטן בא אליו ואמר לו: ‘השתגעת? עכשיו אתה רוצה לעשות מצווה? את מי אתה מרמה? הלא אני יודע בדיוק מה עשית אתמול ומה הן התוכניות שלך למחר.’

הרבי ממש זעק: ‘יהודים! תגידו, כל אחד, לשטן בשמי: ‘בבקשה, תשאיר אותי לבד לדקה. לא איכפת לי מה עשיתי קודם ומה אעשה אחר כך. עכשיו אני רוצה לעבוד את ה’!’

הרבי התיישב והניח את ידו הקדושה על ראשי. הוא פנה אלי ואמר: ‘שמעת, ילד מתוק? אני מתחנן אליך שלעולם לא תשכח את זה.’

סיים האיש ואמר: ‘דע לך, אני חי כאן בטקסס. על פי רוב אני לא שומר שבת. על פי רוב אני אוכל ביום כיפור. אבל לפעמים אני צם. לא נעים לי להגיד- היצר הרע הוא הבוס שלי. אבל מפעם לפעם אני ממש רוצה לעשות משהו קדוש. היום אחר הצהריים, אינני יודע למה, הייתה לי הרגשה שאני צריך ללכת למקוה. כמובן ששמעתי שוב את הקול הידוע הלוחש לי בציניות: ‘השתגעת? אתה לא שומר שבת! בשביל מה אתה הולך למקוה?’ אבל עניתי לו מיד: ‘לא איכפת לי. אני הולך. לדקה אחת.’

זכרתי מה ששמעתי מהרבי כשהייתי מתחת לשולחן שלו…’

מתחת לשולחנו של הרבי, מאת הרב שלמה קרליבך