איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךמתי בפעם האחרונה שמעתם מהקומונרית משפטים כמו:
“באתי, חיכיתי ואף אחד לא בא. ואח”כ הייתי צריכה להתנצל לרב שמעביר את השיעור שבטח הייתם עסוקים…”
“אני לא מבינה את זה – הרי אתם רציתם שנקבע שיעור סניפי…”
“כמה פעולות ישבנו ודיברנו על האידאלים שלנו בבנ”ע (תורה ועבודה, נתינה, חסד…) אבל כשהגענו לתכל’ס… כולם נשארו בבית… למה?!”
נעלה בעיה החוזרת ונשנית בסניף / בשבט שלנו.
אם אין דבר כזה אצלך, דהינו חניכיך מושלמים, ספר להם את הסיפור הבא : בסניף אחד רחוק מאוד מכאן ארגנה הקומונרית ערב לחבריא ב’ וג’, והזמינה את אחד מראשי הציונות הדתית. הוא דיבר בהתלהבות על האידאל של בנ”ע על תודה ועבודה, על כל הנתינה והחסד שיש בבנ”ע, על בנ”ע כחברה אידאליסטית… ואז באמצע השיחה קם ערן, אחד מהבוגרים האידאליסטים של הסניף. (הבוגר שכולם תופסים ממנו, שאכפת לו מהסניף ועוזר בכל דבר אפשרי…) והתחיל לדבר. הוא דיבר על זה שאנחנו בתם מדברים באוויר על כל האידאלים ובסופו של דבר כולם נשארים בבית, ואפילו הוא נשבר מההתנדבות הקבועה שיש בסניף, ואין מה לדבר שלשיעור הסניפי מגיעים בקושי שתיים כל פעם, ובדיוק אתמול פגש אותו אחד ההורים בסניף ושאל אותו מה עם האיסוף מצרכים שסיכמנו שיהיה השבוע… השתררה דממה בסניף… כולם ידעו שהוא צודק…
נשאל את החניכים:
אפשרויות שהחניכים יענו: שצריך רצינות, התמדה, לא להתייאש מקשיים וכדו’.
נסכם את תשובותיהם החשובות ונעבור לשלבים הבאים המתמקדים בשלושה מהדברים :
הבנת האידאל, גבורה והתמדה .
נציג 4 כרטיסיות המציגות מטרות שונות, ונבקש מהחניכים לדרג אותן ע”פ גודל המאמץ שהם מוכנים להשקיע בהם (אפרופו השקטה כדאי לשנות ולהוסיף מטרות בהתאם למה שמעניין את חניכך וכן רצוי מאוד לתת לכל חניך כרטיסיות משלו על – מנת שכולם יוכלו להתבטא ולא רק הרועשים שבחבורה).
נשאל את החניכים ע”פ מה החליטו מה שהחליטו ונראה שככל שאנו מבינים את החשיבות של עניין מסוים אנו יותר מוכנים להשקיע בשבילו.
כולנו מסכימים להשקיע המון כסף זמן ומאמץ בשיעוי נהיגה, כיוון שברור לנו ומובן היטב שרישיון נהיגה הוא דבר הכרחי ונחוץ להמשך החיים. לעומת זאת, לא היינו מתאמצים לנתמיד לשתות רק מים מינרליים, כיוון שאנו לא מספיק מבינים למה חשוב לשתות מים נקיים, וכמה חיידקים יש במים רגילים וכו’. לו היינו יודעים זאת פשוט שהיינו מסכימים להתאמץ בשביל זה.
ובטח שלא נתאמץ להצלת הזן ה…
הכלל שעולה מכל זה שככל שאנו יותר מבינים את החשיבות של הדבר אנו נקשרים אליו וכך יותר קל לנו לעמול למענו.
כך בכל האידאלים שלנו בתוך התנועה ובכלל ככל שנעמיק ונברר לעצמנו את האידאל, נבין כמה הוא באמת ממלא, נצרך ואיתי ואז באמת נהיה קשורים ונוכל להתגבר על כל הקשיים בדרך שציינו ( במקרה של ערן: התמדה בהתנדבות הקבועה בסניף ובשיעורי התורה).
על מנת להעמיק ולהבין יותר נלמד ביחד את דברי הרב קוק:
הידיעה הרצון והיכולת
נח
הידיעה הברורה מחוללת את הרצון, כשהיא עומדת על הבסיס הטוב. חמדת הטוב כל שהיא מתבררת יותר כך היא מתחזקת, כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת- כן הרצון להתגבר. גבורת הרצון מחוללת את היכולת.
למדנו מזה, שהידיעה , הרצון והיכולת הנם תמיד אחוזים יחד , ובמקום שנמצא מדע לאין גבול, שמה הרצון הוא בלתי גבולי, והיכולת בלי גבול, גם היא.
(אורות הקודש ג’)
הסבר ההפסקה: הרב בונה לנו מהלך כללי של ידיעה – רצון- יכולת. הרב אומר שככל שנברר לעצמנו שהטוב הוא באמת טוב, כלומר שהמטרה והאידאל שבו אנו עוסקים הוא באמת טוב, נותן חיים לנו ולסביבתנו, כך יתגבר בנו הרצון לעשותו ומתוך כל תיוולד בנו היכולת חדשה שלא הייתה לנו קודם. אין קיצורי דרך! – אין יכולת להתמיד ולהתאמץ למען אידאלים ללא בירור אמיתי של ערכו של האידאל. אין קיצורי דרך! הרב מדגיש: “הידיעה הברורה מחוללת את הרצון” – לא כל ידיעה מחוללת רצון אלא ידיעה ברורה. “ידיעה ברורה” נוצרת ע”י תהליך של לימוד ובירור עם עצמך עם חברים, מדריכים, מורים וכו’
דוגמה קטנה שהיא מאוד גדולה: לו רק היינו מבינים כמה הכרת הטוב אנו חייבים להורינו וכמה כפיי טובה אנחנו כל פעם שאנו מתעצלים להיענות למבוקשם
נקרא לחניכים “דו שיח ” שמתנהל בראשו של רוני בינו לבין עצמו כאשר הוא צריך לקום בבוקר לתפילה ושוב כמו בכל סיפור דמיוני נתאים את הדוגמה, השפה וכו’ לחניכים שלנו.
(אפשרות נוספת לבקש 3 מתנדבים – אחד – רוני יושב על כסא. ושני חניכים נוספים: אחד יצר הטוב והשני יצר הרע בשני צידיו מאחורה עליהם לנהל בעצמם ויכוח על הקימה לתפילה)
צד א’: מה? כבר השעה 6:00 בבוקר, אני לא מאמין, אני מרגיש שישנתי רק שעה.
צד ב’: השעה כבר 6:00 בבוקר, צריך לקום לתפילה!
צד א’ : עזוב אותך, אתה מת מעייפות, הלכת לישון ב 2:00 בלילה, ואתה תהיה “מסטול” על היום אם תקום עכשיו
צד ב’ : אב אני חייב לקום, אתמול היה שיעור, מזה מהמם בסניף של תפילה, פשוט הבנתי את הערך שלה…
צד א’ : ברור שזה חשוב אבל אל תדאג אני אתפלל פעמיים מנחה…
צד ב’ : תקשיב! אתה סתם עצלן ומנסה לתת 1000 תירוצים. קום וזהו.
נשאל את החניכים:
הגוף שלנו הוא סטטי, טוב לו במצבו והוא איננו רוצה להשתנות, ומכאן באה הכבדות והעצלות. זה מה שמשך את רוני להישאר במטה ולא לקום. אפילו שהוא ידע את ערכה של התפילה זה לא הספיק כנגד העצלות.
“למדתי מה החשיבות של שיעורי תורה קבועים בסניף ואני באמת מאמין שזה חשוב אך ברגע שזה יורד לחיים עצמם אז כבר אין לי ממש כוח לבוא כל פעם ולשנות את סדר יומי…”
על ידי גבורה נצליח לעשות את זה !
נציג גיליון ובו חלק ממשנה באבות:
“איזהו גיבור הכובש את יצרו”
נשאל את החניכים איך ניתן לכבוש יצר? לדוגמא היצר לא לקום בבוקר. (המדריך צריך להזכיר את הנאמר בחלק הקודם של הפעולה שהבנה מחוללת יכולת חדשה וזה כמובן דרך להתגבר על העצלות באופן כללי). נסביר שהיצר מושך את האדם לצד החומר, הכבדות והעצלות, לצד הרוצה להישאר במצב סטטי. ועל ידי תנועה חיצונית האדם מצליח להתגבר על אותה עצלות ולעורר תנועה פנימית. “המסילת ישרים” קורא לאותה גבורה:
זריזות שמשמעותה = התגברות מתמדת על כבדות מתמדת.
הדבר מוסבר ומפורט ב”מסילת ישרים” בפסקה הבאה:
” ואמנם התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימית, כן מן הזריזות יוולד ההתלהטות.
והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצווה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך.
אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה.”
מסילת ישרים פרק ז’ – “בביאור חלקי הזריזות”
הסבר הפסקה: ישנם מצבים בחיים שלמרות שאנו חפצים לעשות דברים אידאליסטים, אנו נמשכים לצד הגופני שלנו שהוא מקור העצלות ובגלל זה אין לנו כוח לעשות את ההתנדבות עם יותר חניכים ועודף מרץ, למרות שאתה מרגיש שממש לא בא לך לבוא להתנדבות וכד’)
תסלק את העצלות והכבדות ותחשוף את הרצון האמיתי שלו – לעשות את הדבר. ברור שהעיקר הוא לעשות את הדברים מרצון ולא בכפייה (“חפץ הלב ותשוקת הנשמה” – לפי מסילת ישרים) אך במצבים של כבדות ועצלות עלינו לעשות מעשים חיצוניים שכל מטרתם לחשוף את אותה התשוקה. אותה התשוקה הייתה קיימת כל הזמן ורק אותה עצלות חסמה אותה מלבוא לידי ביטוי. ולכן אלך להתנדבות גם כשאין לי חשק כי באמת אני כן רוצה ללכת ויודע כמה זה חשוב אבל סתם נפלה עלי ‘ כבדות’ ‘ וברגע שאלך זה יגרום שבאמת יווצר לי חשק והתלהבות ( כי זה היה הרצון האמיתי שלי).
נקדים ונאמר שמעבר לעניין של הגדלת הידיעה והגבורה (זריזות) יש עוד תכונה אחת שחייבת להימצא כאשר אנו באים לממש את האידאלים שלנו והיא התמדה.
נציג לחניכים כרטיסיה עם המילה התמדה ונשאל אותם איזה מילים מזכירה להם המילה התמדה, ומה המילה הכי בולטת הנמצאת שם. מובן שהחניכים יגידו – המילה “תמיד”.
נשאל אותם מה הערך לדבר שנעשה תמיד לעומת חד פעמי? לדוגמא.: שעור סניפי שהוא קבוע פעם בשבוע? לעומת שיעור לא קבוע פעם בחודש חודשיים. נסביר על ידי דוגמה שברגע שאני מתפלל כל יום אז הדבר הופך להיות “קניין בנפש”. מהו “קניין בנפש”? הרגל של הנפש לדבר טוב וזה הופך להיות לה כדבר טבעי וחלק ממנה. לדוגמה: כאשר אלך לדיעור סניפי פעם בשבוע ולא רק פעם ב… הנפש תתרגל ללמוד פעם בשבוע וזה יהיה לה פשוט וטבעי ותרגיש שייכות אליו ואפ’ תתקשה לוותר עליו. או לדוגמא ברגע שאתמיד ללכת להתנדבות אני כבר אהיה רגיל לזה וזה יהפוך לי לטבעי, ופשוט חלק מהחיים, ככל שהזמן יעבור ארגיש יותר שייך לדבר ואשמח לעשות זאת שוב ושוב.
ניתן עוד דוגמאות בהם אדם שמתמיד בונה בעצמו שייכות עמוקה יותר לעניין.
נלמד עם החניכים את הפסקה של הרב קוק “להוסיף אומץ” (נספח 1)
ניתן לספר אותה בתחילה בע”פ ורק לאחר מכן ללמוד אותה בפנים.
נשאל את החניכים:
נסביר שאחת הנקודות שהרב מדבר עליהם זה העניין של ההתמדה והנחישות של אותם אנשים. אותם מעט אנשים התמידו בעבודתם למרות כל הקשיים בדרך. (עצלות, ייאוש, חום השמש, לחץ חברתי משא האנשים שפרשו…)
ככל שיותר התמידו גברה בהם הנחישות להצליח להוציא מים. הם יותר רצו שזה יצליח וזאת הייתה מטרתם הבלעדית.
למדריך – ישנן נקודות רבות בפסקה זו שהרב בא ללמדנו, ולכן חשוב שתלמד את הפסקה לעומק ולשיקולך איזה נקודות נוספות להדגיש.
זוכרים את אותו תסכול של ערן (ואולי שלנו…) שאותם אידאלים שלנו ושל התנועה לא קורים בשטח…?! ניסינו לברר כמה דברים
הבסיס לכל הוא הבנה המבוררת של אותו רעיון שתגביר לי את הרצון לממשו. (הבנה זאת נבנית בהדרגה ע”י בירור עם עצמי, חברים מדריכים, בוגרים של הסניף, מורים, הורים…)
כנגד אותם פעמים שפשוט אין לי כוח או בא לי להיות ראש קטן צריך להתאמץ ולהתגבר על העצלות ועובדה שבסוף אנחנו תמיד שמחים שעשינו את זה…
ושלא נשכח שחייבים להתמיד בקביעות ובנחישות שזה כבר יהיה כל כך פשוט וברור לנו שעושים את זה…
שתי הערות חשובות
חשוב מאוד בפעולה זו לסכם לחניכים את המהלך הכללי של הפעולה ולעבור איתם בקצרה על הנקודות שדיברנו עליהם.
פעולה זו חשובה מאוד כיוון שהיא יורדת לפסים מעשיים בשבט ובסניף, ולכן ניתן לאחר פעולה זו לאסוף את החניכים ולחשוב איתם על דברים קבועים שהם רוצים לקחת על עצמם.
חשוב להדגיש להם גם בפגישה את כל הנקודות שדיברנו עליהם. דוגמאות לדברים:
מתוך מאמרו של הרב קוק: “להוסיף אומץ”
כשבני אדם חופרים באר עמוקה, כדי להשיג מים חיים בארץ ציה וצחיחה, הכורים מתיגעים, בעמל רב עולה להם לבוא עד העומק המוכשר להנביע את המים.
ולפעמים היאוש מתגנב בלב ואומר להם: הלא כבר יגעתם כל כך הרבה וחרס עלה בידכם ומים לא מצאתם, על כן טוב יותר שתחדלו מעבודתכם, לכו איש לאהלו, ובקשו לכם ענינים קרובים יותר לשכר.
רבים מעיפי הגוף וחלושי הנפש ודאי פורשים מן העבודה והולכים להם באשר ילכו.
אבל אלה הקשורים בקשרי נשמה עם החפץ של מגמת הבאר החיה שבעתיד, ביחוד אלה, שהאמונה חזקה היא בלבבם שהמים החיים מוכרחים סוף כל סוף להיות זורמים ממקום זה והארץ צחיחת הצמא תהפך על ידם לגן עדן, להחיות עם רב, אלה לא יסוגו אחור מפני תולעת היאוש ובחרף נפש ימשיכו את עבודתם.
והנה אחרי שביעת די עמל והנה זרם מים פרץ והרי הוא עולה ושוטף, אבל המים דלוחים הם, מעורבים ברפש וחול, ולא יצלחו להרוות צמאון אדם ובהמה.
אז שוב תתחלק המחנה העובדת לשנים.
האחת אומרת: ראו נא הנה כל יגיעתנו בדי ריק, ומה בצע בעמלנו, אם אחרי עבודה כל כך מפרכת הגענו עד מעין נרפש אשר מימיו לא יצליחו לשתיה? והם הולכים עתה בדרך הנואשה של החלק הראשון, אשר מרפיון ידים פירש זה מכבר מעבודת הכריה והלך לו באשר מצא.
ואמנם זה החלק של העם, בריא הגו וחסון הנשמה, הוא יאמר להם: ראו אחים כמה מסוכנת היא הטעות הגדולה שלכם, ויותר ממה שאנו מאשימים את הפורשים מהעבודה הקדושה והגדולה שלנו בראשונה, בעת אשר אחרי הטורח הגדול שעבר עליהם לא נראה רמז של מעין חיים, הננו מאשימים אתכם, אתם אשר יד ביד וכתף בכתף יחד עבדנו ועד כה באנו, עד אשר המים החיים התחילו לזרום, הנכם כעת, בעת אשר משאת הנפש שלנו הולכת ומתקרבת ושמש השאיפה הוא מחל להיות הולך וזורח, הנכם פורשים מן העבודה בשביל פחד השוא, של הרפש אשר נראה לכם בפרץ המים בראשית הגלותו.
מדוע אינכם שמים על לב, כי רק מפני שעדיין לא באנו עד העומק הרצוי, עד המקום אשר שם המים הצחים משיבי הנפש זורמים, בשביל כך הננו רואים כעת עדיין מים דלוחים? על כן אחי, במרץ אדיר יותר בכחות כבירים יותר, נחדש את מפעלנו הגדול, ובוא נבוא עד התהום, עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכל יראו וינהרו.
לשמע דברים ישרים כאלה ישוב המחנה הפורש, גם באחרונה וגם בראשונה ויצטרף להעבודה, ואז הברכה תופיע על ידם וכפי המדה של העמקת חפירתם כן יגדל הזרם של המים החיים, וכן יסופו כל הרפש והטיט, אשר במי הבאר ומים נוזלים, קרים, מתוקים ומרווים, צלולים ובהירים, יעלו הרים וירדו בקעות והיו לברכת גויו ואדם רב.
(הרב קוק מאמר “הראיה”)